חינוך והוראה לתלמידים בסיכון ובהדרה

ד"ר לורה סיגד 
1 ש"ש

פרופ' מילה שוורץ​
1 ש"ש

ד"ר מיכל ראזר / איזבל רמאדן
(עברית, ערבית)
2 ש"ש

קורס היברידי המבוסס על ניתוח חומרים ואירועים המובאים על ידי המשתתפים מהשטח ועיבוד סרטוני סימולציה. הניתוח יבוסס אימון באסטרטגיות פעולה המתייחסות להיבטים הבאים:
1) הכרות מעמיקה עם תלמידים בסיכון והבנת סוגיות הסיכון על רקע דילמות אתיות המתעוררות בטיפול בהן
2) חיזור ואי נטישה (Reaching out) – זיהוי מנגנוני הימנעות שבהם חיזור עשוי להועיל, כיצד מחזרים מבלי להיקלע למצבים לא נוחים ומטרידים
3) עבודה לנוכח בעיות התנהגות והצורך בהצבת גבולות בשיעור
4) יצירת דיאלוג ושיח אמפתי בסיטואציות מורכבות
5)  חיבור בין תוכן דיסציפלינרי לרגשות – התבוננות על היבטים רגשים תוך כדי תהליכי למידה, זיהוי רגשות של המורה במהלך ההוראה, רגשות המפריעים ללמידה אצל התלמידים
6) בניית ברית עם ההורים – כיצד מייצרים מערך עבודה אפקטיבי עם הורים לאוכלוסיות מודרות אשר לעיתים נמנעים מקשר עם בית הספר, לעיתים מרצים את בית הספר בניגוד לתפיסתם ולעיתים תוקפים את בית הספר.

היבטים אלו יבחנו באופן תיאורטי ובהמשך יתבצע ניתוח של אירועים מהשדה על פי מודל החקרנות האמפתית. הניתוח מושתת על חשיפת הפרטים הגלויים ובעיקר הסמויים באירועים, הבנת פרשנויות שונות והצעת פרשנויות חלופיות, התבוננות על העולם הרגשי של כל מעורבים באירוע ולבסוף בניית אסטרטגיות פעולה חלופיות להתמודדות עם הסיטואציה באופן יעיל יותר. חלק מהאירועים ינותחו בכתב וחלקם בעל פה. המשתתפים יצפו בסימולציות מוקלטות ויצלמו סימולציות בעצמם. ניתוח הסוגיות יתמקד בהכרת תפיסות התפקיד המודעות והבלתי מודעות, של המורים העובדים עם אוכלוסייה בסיכון והכרת הקשר בין מאפייני האוכלוסייה ובין סכנת השחיקה בעבודת המורה.​ 

ד"ר דפנה צין
1 ש"ש

ילדים ובני נוער לא מעטים נפגעים במהלך חייהם מהתעללות בתוך המשפחה או מפגיעה בידי אנשים המוכרים להם. אנשי חינוך נמצאים בעמדת מפתח כמי שנמצאים שעות רבות עם הילדים, מכירים את המשפחות, מזהים שינויים ואיתותי מצוקה של תלמידיהם והינם לא פעם כתובת עבור מי שנפגע הפונה אליהם במצוקתו. יחד עם זאת, המפגש עם תלמידים שנפגעו יוצר חוויה מטלטלת ודורש התערבות נכונה ורגישה. 
מטרת הקורס להעמיק את ההכרות עם תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים על כל גווניה (הזנחה, התעללות פיסית, התעללות רגשית, התעללות מינית). הסטודנטים יחשפו למחקרים עדכניים בארץ ובעולם שיאירו את התופעה מזוויות שונות. בקורס יינתנו כלים מעשיים לאנשי חינוך על מנת שיוכלו לזהות סימני מצוקה, להגיב נכון מול תלמידים שחושפים פגיעה וללוות את התלמידים לאורך ההתערבות האישית והמערכתית. בנוסף, הקורס יחדד נושאים כמו: חוקים ששומרים על זכויות ילדים, חוזרי מנכ"ל, הכרות עם בעלי תפקידים בתחום ותוכניות מניעה. ​

ד"ר לורה סיגד
1 ש"ש

פרופ' ענבר לבקוביץ
1 ש"ש

המחקר הכמותי במדעי החברה מבוסס על עקרונות המתווים דרכי חשיבה ופעולה. מטרת הקורס היא לפתח אוריינות להתמצאות במאמרים המבוססים על מחקר כמותי – להנחיל את עקרונותיו ואת דרכי החשיבה האופייניים לו. במסגרת הקורס נלמד ונתרגל מיומנויות לקריאה ולניתוח של מאמרים מחקריים בחינוך. בקורס הסטודנטים ילמדו הגדרת משתני מחקר והמשגתם, כתיבת השערות מחקר, תאור מערך המחקר וניתוח הממצאים, תוך שימוש במבחנים סטטיסטיים בסיסיים. 
הקורס המקוון מיועד לסטודנטים מחוגים שונים בפקולטה ללימודים מתקדמים. 
בקורס יעשה שימוש במגוון דרכי הוראה במרחב המקווון ועל למידה עצמאית. הסטודנטים יתבקשו לצפות בהרצאות מוקלטות הממשיגות את החומר הנלמד. בנוסף, יתקיימו שלושה מפגשים סינכרוניים בזום עם המרצה, חובה.  התרגול יתקיים אחת לשבועיים ביום ראשון אחה"צ בזום ובשבוע העוקב המתרגל יהיה פנוי להתייעצות בזום (ההתייעצות הינה רשות). בשבועות בהם יתקיים שיעור זום עם המרצה לא תתקיים התייעצות. הקורס כולל צפייה חובה של ההרצאות המוקלטות, שתי מטלות להגשה (אחת באמצע הקורס ואחת בסיומה), השתתפות חובה במפגשי התרגול ובשלושת מפגשי הזום עם המרצה. ​

מנחים: ד"ר יהודית לנדאו, בועז ורשבסקי,  ד"ר אדוה איכנגרין, פרופ מיכל ראזר, ד"ר איזבל רמאדן

​2 ש"ש

ווליד מולא
1 ש"ש

מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים למגוון הגישות והפרקטיקות שמיושמות בשדה ע"י ארגונים ומוסדות שונים במדינה, בעבודה עם אוכלוסיות מודרות. המפגש עם  השדה המעשי אמור להמחיש לסטודנטים, את החיבור בין התיאוריה למעשה ולסייע להם בישום הלמידות והתובנות שקיבלו בלימודיהם במקום עבודתם, תוך הישענות על והיעזרות בארגונים קיימים ומודלים מצליחים.   הקורס יכלול בין ארבעה סיורים  במספר ארגונים, שנים בשנה א ושנים בשנה ב.
כמו גם, בקורס נפגוש נציגי הארגונים הבולטים כגון: משרדי ממשלה, (רווחה, חינוך, תמ"ת, משטרה, בריאות), עמותות, בתי"ס, פנימיות, רשויות מקומיות, ואנשי אקדמיה מעורבים בשדה.

פרופ' לילך לב ארי 
2 ש"ש בשנה א' 

הדרה חברתית פרושה היווצרות שוליות חברתית ומניעת או הגבלת שיתוף מלא בחיי החברה של קבוצות מסוימות של מבוגרים ובני נוער.
מטרת הקורס היא לפתח את יכולת הסטודנטים לאתר תהליכי הדרה חברתית והבניה של שסעים חברתיים בחברות הגירה. הדרה חברתית תידון לאור המשמעות של גבולות חברתיים בעידן הגלובלי, ריבוי תרבויות ורב-תרבותיות לעומת מדינות לאום ומשמעותם בעולם ובישראל.
במהלך הקורס נקשר בין תופעת ההגירה החברתית בת-זמננו (עידן ההגירה) ובהיבטים שלהדרה, לאור נסיגה ממדיניות הרב-תרבותיות והתחזקות הלאומיות וביטויים במערכות חינוכיות בעולם ובעיקר בישראל

ד"ר טל פדר
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה א')

ייצוגים של זהויות תרבותיות ופערים תרבותיים משפיעים על הדרך בה הזירה חברתית פועלת ומזינים מנגנונים של הדרה והכלה. יתרה מכך, עולם התרבות והאמנות מהווים מראה לעולם היחסים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים שעומדים בבסיסם של תהליכי הדרה חברתית.
בסמינריון זה נכיר את הדרך בה פועלים עולם התרבות והאמנות, כיצד הדרה חברתית מתבטאת במנגנונים של יצירה, צריכה ומדיניות וכיצד נוצרים ייצוגים של זהויות ותכנים בעלי השפעה ברמה האינדיבידואלית והקבוצתית.
נכיר בקורס את התפיסה הרב-תרבותית ואת ביטויה המעשיים. נלמד על תפיסות של צדק תרבותי וכיצד הדרה מתבטאת במימדים של צדק חלוקתי וצדק הכרתי. נכיר את המושגים של הביטוס והון תרבותי וכיצד הם מהווים מרכיב בתהליכי היבדלות חברתית ונלמד על הצורות שבהן חינוך לאמנות מהווה גורם מקדם הכלה וממתן אי-שיוויון.
הקורס לא יתמקד רק בהצגת מנגנוני הדרה אלא גם יציע דרכים ויציג דוגמאות לפעולות שמטרתן להגביר הכלה חברתית בתחומי התרבות והאמנות דרך קידום של נגישות וכיצד פעולות אלו מובילות להגברת לגיוון החברתי ולשיוויוניות תרבותית וחברתית.
בקורס נשתמש בדוגמאות אקטואליות מעולם התרבות ונלמד ליישם את הרעיונות והמושגים הנלמדים על חוויות והתנסויות יומיומיות מעולמנו האישי והמקצועי. בנוסף, הקורס ילווה את הסטודנטים.ות בתהליכי גיבוש וכתיבה של עבודה סמינריונית בנושאי הקורס השונים. 

ד"ר לורה סיגד
2 ש"ש 2 ש"ש, שנה א')

חוסן אינו תכונת אופי שנולדים איתה או שלא, אלא תהליך דינמי מורכב - לא רק של התאוששות ממצב סיכון העלול לפגוע בהתפתחות מיטבית, אלא גם של צמיחה בעקבותיו. החוסן קיים לצד הסיכון. במוקד הקורס אנשי מקצוע, ואנשי החינוך בפרט, המהווים סוכנים חברתיים משמעותיים בקידום חוסן בקרב ילדים ונוער בסיכון.
מטרת הקורס היא למידת הנתיבים המאפשרים מעבר מסיכון לחוסן באמצעות למידה חווייתית שמגשרת בין תיאוריות הבניית החוסן לבין פרקטיקה חינוכית-טיפולית, כמו גם  לאפשר לסטודנטים הבנה תיאורטית של הספקטרום הרחב של מצבי סיכון בהם נתקלים אנשי חינוך, וכן רכישת אמצעי התערבות ואסטרטגיות פדגוגיות המכוונות לקידום ולפיתוח של חוסן. ההתמקדות תהיה הן בקווים הדומים והן במאפיינים הייחודיים הקיימים בתגובות לסיכון של ילדים, בני נוער, ואנשי חינוך כאחד.
הקורס יתמקד בדרכי ההתמודדות ובניית חוסן של אנשי ונשות חינוך המתמודדים עם אלימות בית ספרי, אלימות במשפחה, והתעללות והזנחה בתלמידיהם, במיוחד במטרה לחקור את העמימות סביב הנושא של הזנחת ילדים.
בקורס יעשה שימוש במתודולוגיה אינטראקטיבית, המבוססת על החוויות המקצועיות הרלוונטיות של משתתפי הקורס, לאור המחקר האמפירי והתיאוריה. אל הלמידה התיאורטית תתווסף הלמידה החווייתית, דרך אירוח של מומחים מהשדה וחוקרים בנושא התמודדות עם סיכון והבניית חוסן בהקשרים מגוונים. כמו גם, נצא לביקורי שדה בארגונים ומוסדות הנאבקים מול מצבי סיכון (כגון: קידום נוער, הורים במרכזי הגנה, בית לין, פנימיות, מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, ועוד).
הקורס ילווה על-ידי כתיבה של עבודת מחקר סמינריונית יישומיות. הסטודנטים יערכו את המחקרים שלהם יחדיו תוך התמקדות בהיבטים שונים של הזנחת ילדים ופיתוח חוסן.

הוראה לקידום הויסות העצמי מבוססת על ראיה רב ממדית של התלמידים והמורים והקשבה לעולמם הפנימי. היא פועלת לחזק את המעורבות והאוטונומיה של התלמידים בכתה ואת התהליכים השיתופיים והאקלים החברתי שלה. המורים פועלים במהלכה לקידום תהליכים של הצבת מטרות, תכנון, פיקוח והערכה, הקנייה של אסטרטגיות למידה וויסות זמן וקשב, פיתוח של כלים מוטיבציוניים ורגשיים וחיזוק המיומנויות החברתיות. במקביל הם עורכים תהליכים אישיים של רפלקציה וקידום הויסות העצמי האישי והמקצועי שלהם. המטרה של תהליכים אלו היא שיפור איכות החיים של התלמידים והמורים כאחד והתמודדות עם סיכון והדרה.
הקורס מלווה כתיבה של עבודת גמר יישומית, שבמסגרתה יערכו הסטודנטים מחקר פעולה לקידום תהליכי הויסות העצמי בשטח החינוכי שלהם. לצורך כך, נלמד מהם תהליכי הויסות העצמי ומה חשיבותם, נרכוש כלים איכותניים למיפוי "פרופיל הויסות" של תלמידים ומורים והגדרת הצרכים שלהם, ונרכוש מגוון של כלים חינוכיים רב ממדיים. במקביל, יערך לווי הדרגתי בפתוח המתודולוגיה המעגלית של מחקר הפעולה ותמיכה בכתיבה האקדמית של העבודה.

דוגמאות לנושאים מחקריים:
קידום תהליכים של למידה עצמית ואוטונומיה בכתה ח מקדמת
קידום תהליכי ויסות עצמי ומוטיבציה ללמידה בכתה י"א מב"ר
קידום האקלים החברתי והויסות הרגשי בקבוצת נערים במרכז לקידום נוער.
קידום תהליכים של ויסות רגש וויסות קשב בגן ילדים 

ד"ר לודמילה קריבוש
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב')

הקורס יעסוק במאפייני תלמידים המצויים בסיכון, ובתיאוריות המסבירות את מצבם. במהלך הקורס, ידונו דרכי התמודדות החברה בכלל והצוותים החינוכיים בפרט עם מצבי סיכון שונים בקרב התלמידים, תוך התייחסות להקשר התרבותי והחברתי שלהם. כמו-כן, ייבחנו היבטים שונים בהסתגלותם של התלמידים בסיכון למערכות חינוכיות וידונו אתגרים ודילמות המלווים את תכניות הטיפול והמניעה במסגרות אלה. הקורס ישלב ראייה מערכתית תוך התמקדות בתופעת עבריינות הנוער בראיית הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בסטייה חברתית וקונפורמיות בקרב תלמידים בסיכון בעיניי הפסיכולוגיה החברתית ובנוער הנגוע בסמים ואלכוהול. בין נושאי הקורס יהיו גם התמודדות עם אובדן בגילאי בית ספר שונים והתמודדות עם תופעת האובדנות בגיל ההתבגרות. סמינריון צומח ילווה על-ידי כתיבה של עבודות גמר יישומיות, במתודה הכמותית או איכותנית. אל הלמידה התיאורטית תתווסף הלמידה החווייתית experiential  learning  באופן קבוע במסגרת סיורים לימודיים בשטח, (כגון: מחלקות הנוער והטיפול בהתמכרויות באגפים לשירותים חברתיים, בתי ספר ומועדונים קהילתיים ועוד). הסטודנטים יערכו מחקרים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים ו/או בחקר מסגרות בשטח בהן סיירו הסטודנטים.

ד"ר רחל רביד
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב')

מנחות : ד"ר לודמילה קריבוש  ,ד"ר רחל רביד, ד"ר עינת ליכטינגר
2 ש"ש (2 ש"ש, שנה ב)

עבודת הגמר היישומית היא תהליך של חקר או פיתוח המתרחש בשדה החינוכי. לעבודה יש עוגן תיאורטי-מחקרי וכן השלכות יישומיות לעבודתו של הסטודנט כאיש חינוך.
קורס זה ילווה כתיבה של עבודות גמר יישומיות. הקורס נלמד כמשולב עם קורס סמינריוני שנה ב. "סדנאות לכתיבה עבודת גמר – סמינריון צומח" יעסוק בליווי מחקר יישומי בפנים השונות של הוראה וחינוך של תלמידים בסיכון ובהדרה. המטרה היא שהסטודנטים יערכו מחקרים רלבנטיים הנוגעים לצרכים של השדה החינוכי בו הם פועלים. בשלב הראשון יעסוק הקורס בגיבוש של נושא ושל שאלת המחקר, באיסוף של רקע תיאורטי רלבנטי ובניה של כלי מחקר מתאימים. על רקע זה יגישו הסטודנטים הצעת מחקר.
המחקר עצמו יתבצע במהלך השנה, והממצאים והדיון בהם יסוכמו בעבודה, שתוגש בסוף השנה. ביצוע המחקר וכתיבת העבודה יכללו מפגשים שבועיים קבוצתיים וילוו באופן אישי על ידי המרצים ועוזרי ההוראה. במקביל, הקורס יתמקד בעבודה שיתופית של העמיתים בקבוצה, שתאפשר משוב ותמיכה הדדית בשלבים השונים של התהליך 

ד"ר מיכל דולב-כהן 
1 ש"ש

פרופ' מילה שוורץ 
1 ש"ש

עשרים השנים האחרונות חל שינוי ניכר במדיניות לשונית במערכת החינוך בישראל מגישה של כור היתוך תרבותי-לשוני לגישה התומכת ברב-תרבותיות ורב-לשוניות יוצרת לגיטימציה בצוותים חינוכיים לעודד תקשורת של ילדים בינם לבין עצמם בשפת אם שאינה עברית. בנוסף, לפן השפתי, הגישה החדשה של משרד החינוך מעודדת את המורים לפתח את הרגישות לייחודיות התרבותית של ילדים שבאים מרגעים תרבותיים מגוונים.
היעדים העיקריים של הקורס הם
1.להציג מאפיינים עיקריים בהתפתחות וחינוך ילדים רב-לשוניים
2. לפתח מודעות לקשר בין ההתפתחות הרב-לשונית לבין הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על ההתפתחות הזאת כמו משפחה וקהילה
3. להציג ולדון בסוגיות שעולות בכתה בנוגע להתפתחות אקדמית, חברתית ורגשית של הילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים בכתה
4. להכיר מחקר אודות תמיכת מורים בילדים רב-לשוניים רב-תרבותיים ושיתופי פעולה עם משפחותיהם.  

ד"ר אדוה איכנגרין
1 ש"ש

הקורס יכיר לסטודנטי/ות מושגים מרכזיים מתחום לימודי המוגבלות (Disability Studies), התפתחויות בתחום החשיבה הביקורתית על מוגבלות, תהליכי הדרה שחווים אנשים וילדים עם מוגבלויות, והרלוונטיות של שדה אקדמי זה לעבודה עם תלמידים ולתפיסה העצמית והמקצועית של נשות/אנשי מקצוע בתחום החינוך. הסטודנטי/ות יקבלו כלים לחשיבה ביקורתית בנוגע לתפיסות ולפרקטיקות חברתיות בהקשר של מוגבלות ושל כשירות גופנית (able-bodiedness), והבנה אמפטית של ההשלכות שלהן ברמת הפרט.
במהלך הקורס הסטודנטי/ות יתבקשו להציג התנסויות אישיות או מקצועיות, אותן ננתח מנקודות המבט השונות הנלמדות בקורס. בעבודה המסכמת יתבקשו לנתח יצירה ספרותית/קולנועית לבחירתם עפ"י הגישות השונות. 

ד"ר ראיד מעולם 
1 ש"ש

קורס זה יציג לסטודנטים את החדשנות המדעית רפואית בנושא תפקוד והתפתחות המוח. הקורס יציג את הרקע המדעי לתהליך בניית התשתית העצבית והארכיטקטורה של המוח שלתלמידים  נורמליים ותלמידים הנמצאים בסיכון, ההשפעה של הגנטיקה והסביבה על ההתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית של תלמידים בסיכון, ההשפעה של לחץ סביבתי ולחץ רעיל (Toxic stress)  על בניית הקשרים העצביים במוח. כמו כן יוצגו מחקרים עדכניים בנושאים כמו החשיבה האינטואיטיבית והחשיבה האנליטית בקרב תלמידים בסיכון, השפעת העוני על התפתחות המוח, הקשר בין המערכת הלמפית למערכת הפרונטאלית בהתפתחות רגשות והתנהגות של תלמידים בסיכון.
כמו כן הקורס יציג כלים לתהליכי שיקום של תלמידים ובני נוער המצויים במצבי סיכון ומצוקה ודרכים להחזרת התלמידים למסגרות נורמטיביות, כמו התרומה של תזונה נכונה ומאוזנת, תנועה, מוזיקה, איזון מוחי וביופידבק ותרפיות שונות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של תלמידים בסיכון. 

ד"ר קובי אסולין 
1 ש"ש

ד"ר רבאח חלבי ​ 
1 ש"ש

ד"ר צור אילה
1 ש"ש
קורס א-סינכרוני

מדוע נופלים למתבגרים ולמתבגרות דברים מהידיים? מדוע הם פזיזים? מדוע הם נוטלים סיכונים? מדוע הם מעורבים במעשי בריונות? מה מעניין אותם, ואיך נכון ללמד אותם? שאלות אלו ואחרות ידונו בקורס שלפניכם. הקורס יתמקד בהבנה של פעילות מערכת העצבים בדגש על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות. במסגרת הקורס נלמד על מבנה המוח וההולכה העצבית, על מאפיינים ייחודיים של מוח המתבגר/ת בתחומים של למידה, זיכרון, תפקודי ניהול, התנהגות חברתית, קבלת החלטות ונטילת סיכונים, התמכרות לאלכוהול ועוד. הקורס הוא מקוון א-סינכרוני. הסטודנטים והסטודנטיות מתבקשים ומתבקשות להיכנס לאתר הקורס על בסיס שבועי ולהגיש משימות במועד.

ד"ר גלית כהן
1 ש"ש

במסגרת הקורס נציג היבטים אישיים מערכתיים וטכנולוגיים היוצרים ומקדמים תנאים לזום של שינויים פדגוגיים וטכנולוגיים ולהטמעה מיטבית שלהם בארגונים. יוצג ידע מהמחקר ומהספרות המקצועית אודות הובלת שינוי בארגונים ובמערכות חינוך בפרט, כולל הטמעה של טכנולוגיה ופדגוגיה חדשנית.

מטרות הקורס הן:
להעמיק את התובנות של משתתפי הקורס עצמם לגבי יכולותיהם, תפיסותיהם והתנהלותם בהובלת שינוי, ובהתמודדות עם שינויים- תוך מיקוד באתגרים הנוגעים לסביבת עבודתם, ולפתח את החוללות של המשתתפים בהובלה ובהטמעת שינויים.
במסגרת הקורס נתייחס לסוגיות כמו: שלבים בהובלת שינוי והטמעתו, יזום ויצירת מוכנות לשינוי, מניעת התנגדויות והתמודדות עימן, זמישות, היבטים אישיים ויכולות, אתגרי המנהיגות בהובלת רפורמות ושינויים כפויים, הדרכה וחניכה, קהילות לומדות, שינוי בתרבות הארגונית. נחקור במשותף אתגרים והזדמנויות התמודדויות ושינויים המתהווים עקב החשיפה והנגישות הגוברת ל AI.

 ​​​​​