טופס נייח

קורסים בתוכנית

תקצירי הקורסים תשפ"ד (2023-2024)
שנה א' - קורסי חובה

סוהא רואשדה, ד"ר אילה צור 

הקורס מתמקד בעקרונות מתקדמים ללמידה והוראה ומציע כלים המאפשרים לתכנן, ליישם ולהעריך תהליכי הוראה/למידה בכיתה שבמרכזם הלומד הפעיל והמעורב. הקורס מתקיים בבתי ספר, ומלווה את ההתנסות המעשית של הסטודנטים בשנה א'. הוא מיישם מודל של קהילות למידה ומקדם שיח עמיתים לצורך עיבוד ההתנסות.​

 ד"ר נורית קפלן-תורן, ד"ר רותי סגל

קורס זה יעסוק במחקר מסגרות חינוכיות  ויינתנו בו כלים לחקור את הנלמד ואת הנראה בהתנסות המעשית בבתי הספר. במסגרת הקורס, הסטודנטים יבינו את חשיבות המודל התיאורטי כבסיס למחקר אקדמי, ירכשו כלים למחקר בשדה החינוך ויכתבו עבודה סמינריונית המבוססת על איסוף נתונים בבתי הספר בהם הם מתנסים.​

גב' סוהא רואשדה, אחראית אקדמית פרופ' נורית גור-יעיש 

ההתנסות המעשית מהווה את ליבת ההכשרה להוראה בשנה א' בתוכנית המוסמך בהוראה. במסגרת ההתנסות הסטודנטים מתנסים בתכנון, יישום והערכה של תהליכי הוראה-למידה, ובהובלה של תהליכים אישיים, חברתיים ומוטיבציוניים בכיתה תוך שהוא מגבשים את זהותם האישית והמקצועית. 
על כל סטודנט/ית לבקר בבית הספר 25 פעמים לאורך השנה ולבצע משימות מגוונות: צפייה במורה מאמן ובמורים נוספים מצוות בית הספר;  הוראה של שבעה שיעורים בצפיית מורה מאמן ומורה מלווה מטעם המכללה; תצפיות בבית הספר במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית ועוד..

פרופ' נורית גור-יעיש 

המחקר הכמותי במדעי החברה מבוסס על עקרונות ופרוצדורות המתווים דרכי חשיבה ופעולה.  מטרת הקורס היא לפתח אוריינות להתמצאות במאמרים המבוססים על מחקר כמותי – להנחיל את עקרונותיו ואת דרכי החשיבה האופייניים לו.
במסגרת הקורס נלמד ונתרגל מיומנויות לקריאה ולניתוח של מאמרים מחקריים בחינוך. יושם דגש על המונח "תוקף" כבסיס לפיתוח חשיבה ביקורתית ויתורגלו מדדי מרכז ופיזור ומבחנים סטטיסטיים בסיסיים. 

ד"ר לורה סיגד

המחקר האיכותני הוא חקר תופעה מתוך נקודת המבט הסובייקטיבית של אלו החווים אותה. הוא מבקש לגלות את האמת; לא אמת אחת אולטימטיבית, אלא כפי שהיא נתפסת, מורגשת ונחווית אצל מושאי מחקר. לפיכך, מחקר איכותני הוא דרך לבחינה לעומק של תהליכי הוראה וחינוך. מטרת הקורס היא להקנות יכולת לביצוע מחקר איכותני, באמצעות:
1. הכרת פרדיגמת המחקר האיכותני ומאפייניה;
2. התנסות בביצוע מהלכים מרכזיים של מחקר איכותני.
בקורס נעסוק בהיסטוריה של המחקר האיכותני, בהתפתחות המחקר האמפירי והמחקר האיכותני באופן ספציפי ונבחן את ההבדלים בהנחות ובמאפיינים שלהם.
לומדי הקורס יתנסו בעריכת השלבים השונים של מחקר איכותני:  מניסוח שאלת מחקר, דרך בחירה ואיתור אוכלוסיית מחקר, בניית כלי מחקר, עריכת ראיונות ותצפיות, קידוד ותהליכי ניתוח נתונים, שמירה על כללים אתיים , והקפדה על אמינות. יערך דיון בתהליכים אלה תוך התייחסות להקשר הכללי של מחקר איכותני.

פרופ' ענבר לבקוביץ 
 
הכתיבה האקדמית היא חלק מרכזי באוריינות האקדמית הנדרשת במהלך לימודי התואר השני, היא כוללת הכרת מאפייני הטקסט המדעי ותהליך הכתיבה ומבנה העבודה האקדמית.
במהלך הקורס נתרגל מיומנויות של כתיבה אקדמית תוך פיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית. נלמד מיזוג בין מקורות מידע, הבחנה בין סוגים של מקורות אקדמיים דרכי איתור ושימוש בהם, וכללי הרישום והציטוט של המקורות. הקורס הינו מקוון וכולל שלושה מפגשי זום. 


שנה ב' - קורסי חובה

ד"ר שירלי מידיז'נסקי 

הקורס יסייע בפיתוח גישה ביקורתית ורפלקטיבית כלפי תרבות הערכה. יובהרו ההבדלים בין הפרדיגמה הפסיכומטרית לפרדיגמה הקונטקסטואלית. יידון המושג הערכה בשירות הלמידה, כחלק מתרבות בית ספרית כוללת והן כחלק מהוראה ולמידה באופן מקוון, אם סינכרוני, אסינכרוני או היברידי.
בקורס נעסוק בפיתוח תרבות הערכה, במסגרת קביעת נורמת הערכה בית ספרית, כחלק משגרת ההתנהלות הפדגוגית. יידונו מגוון מושאי הערכה, בראיית-על מערכתית בעיקר, אחריותיות ושקיפות; ייבחנו מתודות הערכה בהלימה למדיניות ההערכה הבית ספרית – גישת הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) והערכה תהליכית מעצבת לעומת מסכמת. יידונו נושאים באתיקה מקצועית בהערכה, בשילוב של כלים טכנולוגיים שונים בהערכה ותתקיים חשיפה מעמיקה למרכיבי הערכה מגוונים. 

ד"ר מירה טנצר

הקורס עוסק בתכנון לימודים בסביבה מתוקשבת, מתוך מודעות לגישות פדגוגיות ולנושאים הנמצאים בחזית ההוראה כיום: פיתוח מיומנויות עתידיות, הוראה בגישה אינטגרטיבית, אינטראקטיביות של הלומד, משחוק בהוראה, למידה עצמאית ולמידה שיתופית.
הקורס מבוסס על עיקרי תכנית התקשוב הלאומית, פירוט המיומנויות הפדגוגיות-הדיגיטליות הנדרשות מלומד בבית הספר וכן יישום תובנות לגבי הוראה מתוקשבת בעקבות משבר הקורונה.
במסגרת הקורס יפתחו הלומדים יחידות לימוד/פעילויות דיגיטליות:  שיעור מקוון, מטלה שיתופית, מצגת-הרצאה, משחק דיגיטלי ומיני-אתר בנושא אינטגרטיבי מוגדר.
הקורס ניתן כקורס משולב תקשוב: מפגשים פנים מול פנים עם הלומדים משולבים בעבודה סדנאית מקוונת. תהליך הלמידה מחולק לשלבים על פי המטלות והרקע התאורטי הרלוונטי, וכולל התנסות בכלים ובסביבות הלימוד, עבודה עצמאית ולמידה שיתופית. אתר הקורס עוצב על מנת לאפשר תהליכי למידה והערכה השלובים זה בזה ואינטראקציה בין הלומדים.

פרופ' נורית גור-יעיש, ד"ר נורית קפלן-תורן​

הקורס מציע מסגרת להרחבת הידע על המאפיינים הייחודיים של תקופת ההתבגרות וביטוייהם בכיתה. ידע זה יסייע לסטודנטים כמורים בהווה ובעתיד לקיים קשר אמפתי עם תלמידים והוריהם, ולהתנהל מול המערכת הבית ספרית באופן שיקדם רווחה נפשית ואקלים כיתתי מיטבי.
במהלך הקורס נבחן תהליכים רגשיים, פיזיולוגיים וקוגניטיביים המתרחשים בתקופת ההתבגרות, ונעסוק בתופעות אופייניות כגון: התפתחות פיזיולוגית והתפתחות נוירופיזיולוגית, התפתחות יכולת החשיבה ותהליכי עיבוד המידע; שינויים בזהות ובדימוי עצמי; יחסי מתבגרים עם הוריהם, חבריהם ומוריהם; מוטיבציה ללמידה; נטילת סיכונים ובעיות הסתגלות.

ד"ר הלל וורמן 
(חובה למי שלוקח את הסמינריון "חווית ההתבגרות")

מקור הקורס במשפט שנאמר על ידי הורה: "מה שחשוב זה שהילד ייהנה בבית הספר".
הקורס פונה אל השיח המגוון ורווי הסתירות שהתקיים לאורך הדורות וממשיך להתקיים עד ימנו: מה ראוי שתהיה מטרת החינוך? או - מטרת בית הספר? או מטרת הארגונים העתידים להחליף את בית הספר? נגלה אט אט שהשאלה כה בסיסית עד שאנו מחיים אותה מחדש בכל עת שאנו מבקשים לחדש את משמעות עבודתנו כמחנכים, להפיח שינויים בסביבתנו ולהנהיג חינוך עם אחרים.
נשכיל במגוון עמדות שעלו לאורך ההיסטוריה לגבי צרכים אנושיים  - בסיסיים ונשגבים  - המקבלים מענה רק על ידי "חינוך", ואת השיטות הפילוסופיות לחידודם והבהרתם למען מחנכים.

מטרת הקורס היא להקנות ידע ומיומנויות מתקדמות לביצוע מחקר כמותי או איכותני כתשתית חיונית לביצוע מחקר במסלול מחקרי (תזה). במסגרת הקורס נלמד כיצד לגזור שאלות מחקר מבעיה בחיי היומיום, וכיצד להתאים לשאלה את סוגת המחקר המתאימה. בנוסף, הקורס יקנה מיומנויות מתקדמות לאיסוף נתונים וניתוחם: בחירת משתתפי מחקר, פיתוח כלי מחקר ועיבוד נתונים (סטטיסטי ואיכותני). הקורס ילווה בפגישות כלליות של המשתתפים והמשתתפות ובהדרכה אישית לצורך הכנת הצעת המחקר.
סמינריונים שנה ב (בחירה באחד מבין השניים המוצעים)

 ד"ר דני גליק​   

קורס זה מקנה ידע עיוני-מעשי אודות המפגש בין טכנולוגיות דיגיטליות, למידה והוראה, וחושף את הסטודנטים לכלים ולעקרונות מבוססי מחקר בבחירה ובהטמעה של טכנולוגיות למידה. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים סטנדרטים מקובלים לבחירה, ליישום, ולהערכה של טכנולוגיות למידה, וייחשפו למגוון רחב של טכנולוגיות למידה אותן יעריכו הסטודנטים באופן ביקורתי על-בסיס אותם סטנדרטים.
בחלקו השני של הקורס ייתנסו הסטודנטים בפיתוח יחידת תוכן מבוססת טכנולוגיה, שתתבסס על הסטנדרטים אליהם ייחשפו הסטודנטים בחלקו הראשון של הקורס. לקראת סופו של הקורס, הסטודנטים יציגו את יחידות התוכן שפיתחו לצורך קבלת קבלת ומתן משוב. הקורס הינו קורס מקוון א-סינכרוני, הכולל שלושה מפגשי זום סינכרוניים בתחילת, באמצע ובסוף הקורס.

ד"ר אתי גורדון גינזבורג​

הקורס יעסוק בגישות ובדרכים להוראת מדעי הרוח והחברה בגישה רב-תחומית ורב-מודלית תוך שילוב אמצעים דיגיטליים רלבנטיים. כמו כן, יפגיש הקורס את הלומדים עם הוראת תחום הדעת כתחום מחקר אקדמי.
​​

ד"ר הלל וורמן

הקורס יעמיק את ההתבוננות בהוראת מדעי הרוח והחברה בגישה רב תחומית ורב מודלית. הסטודנטים יתנסו בהוראה רב תחומית ורב מודלית.


סמינריונים שנה ב'
(בחירה בסמינריון אחד מבין השלושה)

ד"ר עינת ליכטינגר

הוראה לקידום הויסות העצמי מבוססת על ראיה רב ממדית של התלמידים והמורים והקשבה לעולמם הפנימי. היא פועלת לחזק את המעורבות והאוטונומיה של התלמידים בכתה ואת התהליכים השיתופיים והאקלים החברתי שלה. המורים פועלים במהלכה לקידום תהליכים של הצבת מטרות, תכנון, פיקוח והערכה, הקנייה של אסטרטגיות למידה וויסות זמן וקשב, פיתוח של מוטיבציה וביטוי רגשי וחיזוק המיומנויות החברתיות. במקביל הם עורכים תהליכים אישיים של רפלקציה וקידום הויסות העצמי האישי והמקצועי שלהם. תהליכים אלה מקדמים את איכות החיים של התלמידים והמורים כאחד. 

במהלך הקורס נלמד מהם תהליכי הויסות העצמי ומה חשיבותם, נרכוש כלים איכותניים למיפוי "פרופיל הויסות העצמי" של תלמידים, ובעיקר נלמד כלים רב ממדיים לקידום הויסות העצמי בכתה. הסטודנטים יערכו לאורך השנה מחקר פעולה בשטח החינוכי שלהם במסגרתו יתנסו ביישם הכלים בפועל. הם יכתבו על התהליכים שעשו עבודה סמינריונית, שתבחן את התהליכים באופן רפלקטיבי ומושגי. הקורס ילמד במסגרת הקהילה ונערוך במסגרתו התנסויות בלמידה שיתופית, הוראת עמיתים וגיבוש חברתי. מטרת העל של כל התהליכים האלה היא שתפיסת העולם והפדגוגיה של הויסות העצמי ישתלבו בעשייה החינוכית של הסטודנטים בהווה ובעתיד. 

פרופ' נורית גור-יעיש

גיל ההתבגרות מהווה צומת דרכים משמעותית בהתפתחות. בסמינריון נעסוק בשינויים הפיזיולוגים והמוחיים המתרחשים בגיל ההתבגרות ובהשלכות שלהם על רגשות, מחשבות והתנהגות של בני נוער, תוך התייחסות להקשרים התרבותיים בהם הם מתרחשים.
בסמינריון נשתמש בכלים כמותיים כדי לבחון כיצד מאפיינים אישיים ומאפיינים של מערכות יחסים קשורים להתנהגות, מחשבות ורגשות של בני נוער 

ד"ר רחל רביד

קורס סמינריון זה יעסוק בחיבור שבין לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז למאפייני גיל ההתבגרות. במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים למאפיינים של תופעות אלו במגוון תחומי ההתפתחות מנקודת מבט ערכית המבוססת על עקרונות דמוקרטיים-הומניסטיים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחקרו לעומקה את חווית ההתמודדות עם הלקויות ואת התפיסות השונות הצומחות מפרספקטיבות של הסוכנים החברתיים המעורבים בתופעה. במהלך הקורס, יתנסו הסטודנטים במגוון אסטרטגיות להעצמת קבוצת תלמידים זו בכיתה, בבית ובקהילה.


קורסי בחירה -
(לשנים א' ו- ב')

ד"ר עופר קצ'רגין​

מידע יפורסם בהמשך

ד"ר קובי אסולין

פרקטיקה מרכזית של המעשה החינוכי היא העברת מסר בע"פ אל התלמיד (רעיון, ערך, תובנה, טיעון). לעיתים רבות הכישלון או ההצלחה שלנו כמורים/ות לא תלוי באיכות המסר עצמו אלא ביכולת שלנו לשדר אותו, להעביר אותו. הקורס "אומנות הרטוריקה בכיתה" מעונין לפתח ולהעצים יכולת חשובה זו. הנחת העבודה של הקורס היא שלדעת להציג רעיונות אינה רק ענין של כישרון טבעי אלא יכולת שניתן ללמד, לפתח, לשכלל, להעמיק. - הקורס יציג מחד את עיקרי הרטוריקה הטובה כפי שאלו פותחו היסטורית, פדגוגית וקוגניטיבית, ולא פחות חשוב מזה - וזה עיקרו - יציע לסטודנטים להתנסות ולהתפתח בתרגילים שונים ("דיבייטים") בכך. מכאן, עיקרו של הקורס הוא התנסות מעשית בכיתה. - על הסטודנטים/יות להיות מוכנים להציג את הדיבייטים בפני הכיתה (לרוב דיבייטים זוגיים), להתנסות בדיבייט מצולם, להתמודד עם משוב עמיתים. כל זה כמובן, מתוך כבוד הדדי ורצון בלמידה חווייתית. ראו הוזהרתם, מדובר בקורס חווייתי.

ד"ר טל יער

אחת מהאמרות המשמעותיות ביותר בתחום התקשורת היא 'המדיום היא המסר'. משמע, איכותו ואופן השפעתו של המסר תלויה במדיום שמתווך אותו (דיבור, כתב, טלוויזיה, מייל,  פאוור-פוינט, יו-טיוב, מנועי חיפוש, אינסטגרם, טוויטר, AI) אף יותר מעצם המשמעות שכלולה במסר עצמו! ובאופן ברור יותר: למדיום יש כוח השפעה משלו שבכוחו לעצב את המסר שיש בתוכן התקשורתי.
שאלה זו תמיד התקיימה היסטורית אבל קיבלה מפנה דרמטי לנוכח התפתחותם ועוצמתם של המדיומים במאה ה-20 וה-21, ובעיקר לאור המעבר לעידן האינטרנטי. מעבר זה מציב שאלות חברתיות, פוליטיות, מוסריות, ואף פדגוגיות ביחס לאופן בו יש להתמודד עם שאלות אלו. לצד האופקים החיוביים הפוטנציאלים שמדיומים חדשניים מציעים הם כרוכים גם בסכנות שונות שמהוות עד כדי איום על העליונות התבונית של האדם על המכונה.
גם כמורים מתעצמת ההכרה שלא ניתן להימנע ממגע פדגוגי עם כלים אלו והדבר מחייב אותנו לחשיבה כיצד להתמודד עם סוגיות כמו: התפוצצות המידע, היחס בין ידע למידע,  פייק ניוז, AI, חשיבה ביקורתית ואוטונומית, מקומה של למידה בעידן כזה, מה משמעות המושג להיות-תלמיד בעידן כזה, מה משמעות המושג 'להיות-מורה' בעידן כזה, והאם נותר מקום - ואיזה סוג של מקום - לחינוך כמרחב ידע.​

ד"ר רבאח חלבי

בימינו,  בעולם בו יש התפוצצות ידע ומידע, תפקיד ההוראה הוא להכשיר את התלמיד לפיענוח הידע וניתוחו יותר מאשר לרכישת ידע. הקורס "הוראה דיאלוגית" יתמקד בהכשרת המורה להיות מורה דיאלוגי, מורה המחנך תלמידים להיות מעורבים בתהליך הלמידה, מאפשר להם להביע את עצמם ולשאול שאלות. מורה שמאמין בתלמידים שלו וביכולת הלמידה שלהם ורואה בהם שותפים לחוויה לימודית ואזרחים ביקורתיים ופעילים.

ד"ר הלל ורמן


הקורס מציג התלבטויות ושיקולי דעת בשלב תכנון תהליכי הלמידה וההוראה. נציג כיצד מורים ומחנכים נחשפים לתכנון המתקיים על ידי המערכת ברמת המטה של משרד החינוך וברמת בית הספר, ואת שיקוליהם האישיים והמקצועיים בהקשר הבית ספרי, בהקשר הכיתתי ובהקשר של התלמיד הבודד.
נבחן כיצד תכנון לימודים נשען על תשתית אידיאולוגית חינוכית שמרנית ופרוגרסיבית; נדון ביתרונות ובחסרונות של תשתית זו; ונזהה שלל פתרונות מעשיים לשיפור תהליכי תכנון לימודים.
הסטודנטים יתבקשו להתמצא בתוכנית לימודים רשמית אחת של משרד החינוך לבחירתם, ולנתחה לנוכח תיאוריות. כן הם יתבקשו לבחון מה קיים ומה חסר בתוכנית, ולהציע דרכים לפיתוחה ולהערכתה. בדרך זו נדגים כיצד תכנ
ון 'חכם' משפר תהליכים חינוכיים והנו מרכיב יסוד למחנכים בשדה.

ד"ר שירלי מידיז'נסקי, פרופ' נורית גור-יעיש

מציאות מדומה הינה טכנולוגיה מתפתחת ומשתנה באופן תדיר בשנים האחרונות והיא צפויה להמשיך כך גם בעתיד הקרוב והרחוק. פרטים שנחשפים לכך חווים תהליך של גירוי חושי מלאכותי. מכשירי מציאות מדומה מאפשרים לפרט לחוש גירויים אלו (פיזית ופסיכולוגית) באופן מלא או חלקי כחלק אינטגרלי מאותה מציאות אלטרנטיבית. מציאות מדומה גורמת לאשליה תפיסתית מלאה או חלקית של הפרט. 
בקורס נחשף לידע תיאורטי ויישומי הקיים בתחום בדגש על שימוש של מציאות מדומה בעולם החינוך. סטודנטים יחשפו לאפליקציות ייעודיות לתחום החינוך ומדעי החברה ולשימוש של משחקים, הדמיות וסימולציות בהוראה ובלמידה. ייבחנו נושאים של התנהגות אתית במרחב הוירטואלי, אינטראקציות בין משתתפים במרחב זה ונדון ביתרונות ובאתגרים הקיימים בסביבה זו עבור מורים ותלמידים.
 במהלך הקורס, סטודנטים יזהו נושא או בעיה בתחום הדעת שלהם ששימוש במציאות מדומה עשוי לתת ערך מוסף ללימוד שלו. בשלב המתקדם, הם יפתחו פעילות שתכלול התנסות במרחב זה בפועל.

  • הקורס יתקיים במתכונת היברידית 

ד"ר שירלי מידיז'נסקי 

התיאוריה והמחקר בתחום חינוך מחוננים ומצטיינים מצביעים על צרכים ומאפיינים מיוחדים של תלמידים אלו ועל מכלול של גורמים שיש לקחת בחשבון בתכנון תכניות לימודיות וביישומן. נושאי הקורס יתמקדו בהתפתחות היסטורית של המושג "מחוננות", אינטליגנציה, סביבות למידה עבור תלמידים מחוננים, המחוננים בכיתה הרגילה, בנות מחוננות, תוכניות לימודים ופעילויות ייעודיות למחוננים, מחוננים בגיל ההתבגרות וחידושים בחקר המוח ומחוננות.

ד"ר שירלי מידיז'נסקי

הקורס מאפשר חשיפה לתחום החשיבה המטה-קוגניטיבית ודרכים לטיפוחה. בחינת מסגרות תיאורטיות מבוססות לגבי תהליכים המביאים לכדי למידה משמעותית. נאפיין כיצד אנשים מעריכים מהו הידע שברשותם ומהן הפעולות שננקטות על ידי הפרט ליישום אסטרטגיות חשיבה. בקורס נעסוק במטה-קוגניציה , סגנונות חשיבה וחשיבה ביקורתית. תיערך חשיפה לידע מטה-קוגניטיבי ולאסטרטגיות מטה-קוגניטיביות ויבחנו פעילויות בהתאמה לתחומי ידע מגוונים. כל זאת, תוך התייחסות למחקרים שנעשו בעשור האחרון בתחום הנוירוביולוגי ובתחום החינוך.
ביתר פירוט, נעסוק בחשיבה על חשיבה בכלל ובגיל ההתבגרות בפרט, בתנאים הנדרשים לתפקוד מטה-קוגניטיבי, בגמישות המוחית שלנו בעת חשיבה על חשיבה החל מגיל הרך ועד חיינו הבוגרים, בחקר ולמידה מבוססת פרויקטים ופתרון בעיות ככלי לפיתוח החשיבה והשפעותיהן על יכולות הזיכרון שלנו, ובחשיבותם של משחקים בפיתוח חשיבה מטה-קוגניטיבית.

​​​​​​

Footer Mobile