Contact Form

קורסים בתכנית

​תקצירי הקורסים תשע"ט (2018-2019)
קורסי חובה
שנה א'

ד"ר ד"ר שרה קליימן
1 ש"ש

בית הספר נתפס לא אחת, כמנותק מהעולם המורכב והרב-גווני שבו הוא פועל. תכנון לימודים בראייה הוליסטית והוראה אינטגרטיבית עשויים להפוך את תהליכי ההוראה והלמידה לרלוונטיים ומשמעותיים יותר.
במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בפיתוח ובהפעלה של יחידות הוראה אינטגרטיביות, שבמרכזו יסוד מארגן. יסוד מארגן יכול להיות רעיון מרכזי, מושג, מיומנות, ערך או דילמה שמשמשים ציר מרכזי, זהו יסוד המלכד את החלקים השונים של תכנית לימודים והופך אותה לשלם, מותאם ובעל משמעות.
המטרות: פיתוח היכולת למציאת קשרים משמעותיים בין תופעות, בין תחומי דעת ובין היבטים שונים; פיתוח היכולת לתכנן תכנית לימודים אינטגרטיבית; התנסות בהגדרה של יסוד מארגן משמעותי; התנסות בהוראה רב תחומית בכיתה.
הנושאים המרכזיים: זיהוי הפוטנציאל הרב תחומי של נושא לימודי; הגדרת יסוד מארגן; מציאת קשרים משמעותיים; תכנון יחידת הוראה והתנסות בהפעלתה.

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

ד"ר חיותה ינון
1 ש"ש

מטרת הקורס להקנות את המסגרת המושגית הבסיסית של תחום תכנון לימודים בחקר החינוך וההוראה. הקורס יעמוד על המשמעויות התיאורטיות והפרקטיות של רכיב הידע הקוריקולרי של המורה כחלק מבסיס הידע של ההוראה. לקורס ארבעה פרקים מרכזיים המבוססים על ארבעת רכיבי היסוד בתהליכי תכנון לימודים (Schwab, 1973): התכנים, התלמיד, החברה והמורה. בתחום התכנים ייבחנו שיקולי הדעת העומדים מאחורי תכני הלימוד הנלמדים בבתי-הספר וכן תיבחן שאלת ארגון התכנים בתכניות השונות. בהקשר זה יערך דיון ברציונאל החינוכי של תכניות לימודים תחומיות (דיסציפלינריות) לעומת תכניות אינטגרטיביות (רב/בַינ/על-תחומיות) וכן ייבחנו השינויים המערכתיים הנלווים לכך.
בתחום התלמיד תיבחן שאלת הזיקה בין תכניות הלימודים וצרכי התלמידים, על מגוון השונות ביניהם. רכיב החברה יבחן את תפקידיה החברתיים, הערכיים והפוליטיים של תכנית הלימודים הבית ספרית ורכיב המורה יתמקד בשאלת תפקידו של המורה בתהליכי תכנון לימודים על הרצף שבין תכניות לימודים חסינות מורים לבין מורים מפתחי תכניות לימודים.

ד"ר רות הלפרין
1 ש"ש

הקורס יעסוק בהכרת מאפייני המחקר האיכותני תוך כדי בחינת מחקרים איכותניים בתחום מדיניות החינוך וארגונו. יעשה לימוד ושימוש מושכל בכלי המחקר האיכותני (תצפית, ראיון וניתוח מסמכים). בקורס יוצגו שיטות לעיבוד נתונים על מנת שהסטודנט יוכל להתנסות באיסוף נתונים מהשדה וניתוחם. בקורס ילמדו דרכי תכנון מחקר איכותני, סוגיות אתיות הנובעות מהמחקר, שלבים בהגשת הצעת מחקר (הצעה מקדמית, בניית תכנית המחקר, כתיבה המחקרית).
הקורס יתבסס על הרצאות תיאורטיות, דיון במאמרים, הדרכה בביצוע פעילות מחקרית: תצפיות, ראיונות וניתוחי מסמכים, דיון על הנתונים והממצאים, בניית כלים וקטגוריות לניתוח הממצאים ופירושם, סיוע בבניית הצעת מחקר הצגת ההתנסויות המחקריות הראשונית.


שנה ב'

ד"ר יעל אברהמי ופרופ' משה יצחקי
1 ש"ש

ארוס היה שמו של אל האהבה היווני, לפני שקיבל חץ וקשת, כנפיים, ואת השם קופידון. המושג ארוס עמד במרכזם של דיונים פילוסופיים מן העת העתיקה ועד לימינו, והוא יעמוד גם במרכז הקורס שלנו. סוקרטס הגדיר את מהות הארוס כהשתוקקות לדבר מה שאין לנו. תשוקה זאת יכולה להיות לאדם, לטקסט, לחפץ, או לדבר מופשט. לפיכך, ניתן לדון גם במעשה החינוכי: התשוקה למושא הלימוד, והיחסים שבין תלמיד למורה.

יחד נשאל "מהם מחוללי הארוס הפדגוגי?"
דרך שאלות היסוד הבאות:

  • מנין נובע הארוס, ובאילו תנאים הוא נוצר?
  • כיצד ניתן להתקרב למושא הארוס שלנו מבלי להעלים את קיומו הנפרד?
  • כיצד התבוננות או השתתפות משפיעות על הדיאלוג שאנו מקיימים?
  • מה בין "אהבה התלויה בדבר" ו"אהבה שאיננה תלויה בדבר"?
  • כיצד חוקים מאפשרים או חוסמים את האפשרות לארוס חינוכי?
  • מה תפקידם של ידע שכלי וידע רגשי בתהליך החינוכי?

ד"ר יעל פויס וד"ר קובי אסולין
2 ש"ש

מטרות הקורס הן להעמיק את הידע ולפתח מיומנויות מחקר במתודולוגיות איכותניות. להבין סוגיות אתיות במחקר איכותני-פרשני והשלכתן על המחקר, איסוף הנתונים וניתוחם. לחזק מיומנויות של פרשנות נתונים איכותניים וניתוח טקסטים לאור גישות תרבותיות-פרשניות שונות. לסייע בגיבוש רעיונות למחקר לקראת התקשרות עם מנחים. להוות קבוצת לימוד לדיון על רעיונות וכיווני מחקר שמתגבשים במהלך השנה.

ד"ר חיותה ינון
2 ש"ש

מטרת הקורס היא ללוות את תהליך כתיבתן של עבודות גמר יישומיות העוסקות בפיתוח יחידות לימוד רב תחומיות ובעריכת מחקר איכותני בתכנית להוראה רב-תחומית במדעי הרוח.
במהלך הקורס, שייערך במתכונת סדנאית, הסטודנטים יתוודעו, בעזרת עיון בתקנון עבודת הגמר ובעבודות שנכתבו בשנים קודמות, לפרקי העבודה השונים, יבינו את רזי כתיבתן ויישמו את התובנות על עבודת הגמר האישית שלהם.


 סמינריונים ( חובת בחירה):

ד"ר יעל פויס
2 ש"ש
 
שפרד (Shepherd, 2006) אומר במבוא לספרו על הגוף בתיאטרון:
"אני מאמין שהמשא ומתן על גופים חשוב, כי רעיונות רבים על הטוב, הצודק, הטבעי והאפשרי מעוגנים בהנחות החלות על הגוף: מה הוא צריך, כיצד הוא פועל. ערכים חברתיים, מוסריים ופוליטיים מצמדים את עצמם למבנה הגוף, לגודלו, לצבעו, לתנועתו"
(עמ' 1, תרגום של ליפשיץ, 2009).
מטרתו של הסמינריון לדון בעיצוב של הגוף האנושי בספרות, ואף באומנויות אחרות, בזיקה לתקופה ולמרחב.
בקורס נקרא יצירות ספרות ונחקור את משמעותו של הגוף ותפקידו בהן כמו גם את יחסנו אליו ואל אופני עיצובו. נפתח בפרק שירה קצר בו נעיין בקטעים משיר השירים, בדוגמאות משירת ימי הביניים ובשירה עברית מודרנית. בחלק השני של סמסטר א' נקרא יחד ונדון בסיפורים קצרים ונובלות.
בסמסטר השני נתמקד בקריאת הרומן "בן החולות" מאת טאהר בן ג'לון.
במהלך הקורס יוזמנו הלומדים להציג סוגיות בדבר ייצוגו של הגוף ביצירות או אומנויות אחרות ואף תחומי-דעת אחרים. הלומדים יידרשו להגיש רפרט אחד (שיעובד לאחר הצגתו ויוגש במסמך כתוב) ועבודה סמינריונית. הנחיות לכתיבת העבודה הסמינריונית יינתנו לקראת סוף סמסטר א' ובמהלך סמסטר ב'.

ד"ר ארנון מדזיני
2 ש"ש

הקורס יתמקד בפיתוח ויישום כלים לחשיבה רב תחומית. נושאי הלימוד המרכזיים: ניתוח הגורמים שעיצבו את תפרוסת האוכלוסייה בישראל, מבנה האוכלוסייה, אי שוויון אזורי, תמורות בגבולות המדינה ובצורות יישוב.
כמו כן נלמד בקורס את הכרת השפעת הגורמים הפיסיים (טבעיים), הגורמים האנושיים, המדיניים, הכלכליים, הפוליטיים והאידיאולוגיים על עיצוב נוף המדינה.

ד"ר משה שנר
2 ש"ש

עבודת החינוך הנה אחת המשימות המרכזיות שנוטלת על עצמה החברה ויחד עם זאת אחת השנויות ביותר במחלוקת. מערכת הכשרת המורים מתקשה לתת למורים תשתית פילוסופית לעבודתם, הקשר רעיוני ומענה לשאלה המרכזית מיהו המחנך ומהי השליחות שהם נוטלים על עצמם?
מטרת הקורס לסייע לסטודנטים לגבש לעצמם השקפת עולם חינוכית ולתת כיוון עשיר משלהם לדרך החינוך בה הם מבקשים ללכת. באתונה, לפני 2400 שנה, דנו האתונאים את המורה שלהם למוות מכיוון שהוא שאל שאלות נוקבות ומערערות– מה אנו מצפים מהמורה היום? האם גם הוא מהווה איום על סדרי החברה, או אולי הוא משרתם הנאמן והשתקן? האם המורה שלנו, כמו סוקרטס, יודע שהוא לא יודע. הפרספקטיבה החשיבתית שמציע הקורס למשתתפיו היא המחשבה ההומניסטית, שראשיתה מחד במחשבה המקראית על צלם אלוהים שבאדם ומאידך בדמותו של המורה הקלאסי, שצעירים נהו אחריו, והיא נמשכת עד לפילוסופיה ההומניסטית בת זמננו.
הקורס מתבסס על הרצאות פתיחה של המורה ומעודד שיח פילוסופי, קריאה וכתיבה של טקסטים פילוסופיים. מעולם המחשבה היהודי והכללי. לא נדרש ידע מוקדם, אולם נדרשת פתיחות ומעורבות בשיח הכיתתי. בשיעור הזה אין "זכות שתיקה" והוא מיועד לסטודנטים מכל תכניות הלימוד, מכל העדות והעמים ומכל מעגלי האמונה.


קורסי בחירה (רב שנתיים)

ד"ר רועי רשקס
1 ש"ש

הסטודנטים ילמדו להכיר את תהליך בנית המחזה הדרמטי הן מהבחינה התאורטית והן תוך התנסות. הקורס יתפתח במקביל לשלבים בכתיבת היצירה הדרמטית החל במציאת המוטיבציה הפנימית ליצירה, עבור דרך בחירת נושא משמעותי, בניית העלילה, עיצוב הדמויות והחלל, קונפליקט פנימי וחיצוני, וחתום בכתיבת המחזה.

ד"ר אילת אטינגר

1 ש"ש

במהלך ימי-הביניים הספרות העברית שימשה מבע עקבי, חי ותוסס לרחשי העם והיחיד. היא לוותה את האדם היהודי המשכיל כחלק מהכשרתו התרבותית, ומצאה ביטוי הן בבתי-הכנסת והן במשתאות החצר. בתקופה זו קמו ענקי ספרות ורוח, ונוצרה תשתית ממנה יונקים רבים מכותבי הספרות העברית החדשה עד ימינו.
במהלך הקורס נתמקד ביצירה העברית שפרחה ב"שני תורי הזהב" בימי הביניים: "תור הזהב הראשון" יכלול את שירת החול, שצמחה באנדלוסיה כפלא מהמאה התשיעית ועד אמצע המאה ה-12, על תפיסת העולם החצרנית-הנהנתנית אותה היא משקפת וממנה צמחה. "תור הזהב השני" (כן כן, לא גילו לנו אבל יש אחד כזה) יתמקד בספרות הפרוזה החרוזה, המשעשעת אך הסטירית, שפרחה בצפון הנוצרי, בין המאות ה-12 ל-14.
העם היהודי ישב בתקופה זו תחת שלטון האסלאם והנצרות, הושפע מתרבותם אך השכיל לשמור על ייחודו. במסגרת הקורס נבחן חיקוי ובחירה אלו, הניכרים ביצירה העברית בת הזמן. נתוודע לתפיסות עולם שרווחו אז (ונוגעות בנו עד היום), נכיר יצירתם של משוררים (שעד כה הכרנו בעיקר כ"שמות של רחובות"), נגדיר את גבולות היצירה ונחקור את תכונותיה הייחודיות.
ובנוסף, נהנה.

ד"ר ענת ישראלי
1 ש"ש

הקורס יעסוק בסיפורי חז"ל על אימהוׄת ואימהוּת.
העיסוק של חז"ל באימהות הוא שולי יחסית, אבל עיון מעמיק באגדות על אימהות בספרות התלמודית מעלה תמונה מעניינת ומגוונת.
להבנתה של התמונה לעומק ניעזר במחקר עכשווי ותיאוריות פמיניסטיות על אימהות, כמו גם בניסיונן וניסיונם של המשתתפות/ים.
התבוננות בסיפורי חז"ל מבעד לעדשת התיאוריה בת ימינו והתובנות האישיות מניבה תוצאות מעניינות ועמוקות.
הקורס מתבסס על ספר שכתבתי עם ד"ר ענבר רווה, "יבשת אבודה: דימויי אימהוּת בספרות התלמודית". הספר עומד לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
 
כחוקרת הספרות התלמודית, אני מתמקדת כבר שנים רבות במעמדן המורכב של נשים בספרות זו. כאימא לארבעה (וסבתא לארבעה), נושא האימהות קרוב אליי מאד.
לצד המחקר וההוראה, אני משמשת בשלוש השנים האחרונות דיקנית הפקולטה לחינוך.

פרופ' רפי וייכרט
1 ש"ש

הקורס מתבסס בעיקרו של דבר על טקסטים קצרים שנכתבים במהלכו בידי הלומדים עצמם תוך שימת דגש על עולמם ועיצובם הלשוני. בשיעורים אנחנו לומדים למצוא בסיס חווייתי, רגשי ומילולי שממנו מתחיל תהליך הכתיבה עד להשלמת היצירה ועריכתה. קריאת טקסטים קצרים, בעיקר שירים, של יוצרים מן העולם ומישראל, תוך עיון ודיון בדגמי כתיבה מגוונים, מאפשרת ללומדים לפתח ולשכלל את כלי הביטוי היצירתיים שלהם ולתת ביטוי לשלל אירועים חשובים בחייהם.  

פרופ' יערה בר און
1 ש"ש

מרגע לידתנו אנו מוקפים רשמים וריחות, קולות ומראות, אנשים, אירועים ומקומות. קרבתם נעימה או זרה, מרגיעה או מרתיעה. חיינו מתעצבים לאור חוויות היום יום שלנו: המראה הקבוע הנשקף כל בוקר רק מחלון חדרנו, הלבוש שבחרנו, האוכל שבישלו עבורנו, הרהיטים והקירות במרחב לו קראנו בית. עולמנו בנוי מהמוני פיסות לא קוהרנטיות שגודשות את זיכרוננו וגולשות אל דמיוננו ומייצרות את הסיפור "שלנו". במהלך חיי היום יום אנו נתקלים באינספור תופעות "אחרות", אותן אנו מותירים כסמויות, נסתרות מן העין, בלתי מפוענחות, זרות, בלתי חשובות לכאורה ל"סיפור שלנו" אותו אנחנו יצרנו.
קורס זה עוסק בעושרם של דברים המונחים לפנינו כמובנים מאליהם ובה בעת בלתי מדוברים. הגישה העומדת בבסיס הקורס היא חקר תרבות היום-יום.

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד
1 ש"ש

הקורס יעסוק בקשר שבין ההיסטוריה והמסורת היהודית לבין היצירה הפלסטית. נתבונן באמנות יהודית עתיקה, באיור כתבי יד יהודיים מימי הביניים וביצירתם של אמנים יהודיים באירופה בראשית התקופה המודרנית. נבחן את הקשר המעניין שנרקם בין הציונות כתנועה לאומית לבין עולם התרבות החזותית, ונבין את משמעותו של הקשר הזה לביסוס האיקונוגרפיה של האמנות הישראלית לעתיד לבוא.
נכיר את "בצלאל", המוסד הראשון בעולם שהוקדש ליצירה פלסטית יהודית והוקם בירושלים בראשית המאה ה- 20, ונעקוב אחר ההתפתחויות בשדה האמנות בתקופת היישוב, עד לעשור הראשון למדינה.

ד"ר רונן ברגר 
1 ש"ש

הקורס יחקור ויפתח את האמן הפנימי כמשאב ומקור להשראה ולעבודת המחנך והמורה היצירתי. באמצעות הכרות עם תיאוריה ומודלים נבחרים מתחום הטיפול באמנויות והתנסות בדרמה, תנועה, אמנות פלסטית וסיפור הוא יאפשר למשתתפים לבטא את עצמם ולפתח מיומנויות יצירתיות לקידום תהליכי למידה והתפתחות בחינוך.
הקורס יועבר כסדנה, יתמקד בתהליך וביצירה האישית-קבוצתית ויסתיים בפרזנטציות במדיומים השונים של האמנותיות.
מומלץ להצטייד בסקרנות יצירתית, תעוזה, רוח שטות ובגדים נוחים לתנועה ויצירה...

ד"ר איתן שיקלי
1 ש"ש

בחלקו הראשון יעסוק הקורס  בטיבו, מהותו ומאפייניו  של חזון חינוכי  ה"למה? מה? ואיך?"  של כל חזון חינוכי. יידונו היבטים סוציולוגיים של החברה היהודית בת זמננו בישראל החילונית וביחסה המגוון ללימודי היהדות. בחלק זה שיח ייסוב סביב מקומו של החינוך היהודי במרחב החילוני, על שורשי ההתנגדות אליו ועל הדרכים האפשריות להתגבר עליה.
בחלקו השני הקורס יבקש לבדוק את מקומם של התכנים היהודיים בחינוכו של היהודי הישראלי ואת היחס אליהם על ידי הוגים שונים.  הוא יציג מגוון גישות בנות זמננו למטרות החינוך היהודי במגזר הממלכתי הכללי ויקנה כלים לניתוח  הגישות השונות. כמו כן, יוצגו  מספר ניסיונות שנעשו בתחום זה במדינת ישראל, הן ממלכתיים והן פרטיים, מתכנית "תודעה יהודית" עד להמלצות ועדת שנהר וכמובן  חינוך תל"י. לסיום יעשה ניסיון לגבש ביחד נרטיב "לגיטימי" ומכיל המצדיק הנכחת לימודי יהדות בבית הספר הממלכתי בישראל.

מר אוהד אופז
1 ש"ש

בקורס נכיר, נתעמק ונהגה בהגות על סרטי תעודה, סרטי תעודה על הגות והוגים, ובמיוחד בסרטים שהם בבחינת הגות קולנועית על החיים. בשיאו של התהליך נתנסה ביצירה קולנועית הגותית ונבחן אותה ככלי משמעותי ורב עוצמה בשדה ההוראה והחינוך.

ד"ר גליה בר אור
1 ש"ש

בקורס נדון במקומם של המוזיאונים כיום נבחן את ההקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי המיוחד של צמיחתם בעולם ובישראל. הקורס יתמקד במוזיאונים מסוגים שונים בדגש על המוזאון כמרחב ציבורי המעצב מורשת וסדר יום ודיון ביקורתי בפרקטיקות של אספנות ואוצרות. הנושאים: מוזיאונים, אספנות ואוספים; אבות המוזיאונים; הנאורות והלאומיות; מוזיאון, היסטוריה קולקטיבית, זיכרון וזהות; שוק האמנות הגלובלי; ביקורת המוזיאון ומעמד האוצר.
במסגרת הקורס מתוכננים 3 סיורים שיתקיימו בחופשת הסמסטר. המועדים לסיורים ייקבעו עם הסטודנטים בתחילת הקורס וההשתתפות בהם היא חובה. 


קורסי חובה מסלול אמן מורה
שנה א'

גב' אסתר אברג'ל
1 ש"ש

מידע יפורסם בקרוב

ד"ר יעל גילעת
2 ש"ש

הקורס ילווה את הסטודנטים במסע האישי בסטודיו- מרחב היצירה הפרטי ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית  במדיומים מגוונים. הקורס ישמש כמפגש- שיח דיאלוגי.
הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות(התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני) . 
על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא(בהדרכת אמן) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ו/או בסטודיו הפרטי. עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון יעבדו גם עם מנחה ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקוי (גוף יצירה ומסמך מלווה)

מטרות:

  • לעודד חזרה לסטודיו והעמדה של תהליכי יצירה אישיים  של הסטודנט  במרכז העניין, וזאת כחלק מייחודיות המסלול בתוך תכנית MED  בהוראה רב-תחומית.

  • לקיים  מחקר רציף מבוסס אמנות ((ABR כחלק מהפרדיגמה איכותנית  תוך הדגשת היבטים רפלקטיביים, בהקשרים מדיומליים,  תרבותיים וחינוכיים.

  • להכיר ולתרגל כלים מתודיים במחקר איכותני רלוונטיים לABR

  • להצמיח מודל של פרקטיקה משולבת יצירה ומחקר סביב חומרי הסטודיו האישי, שעשוי    

    להוביל  לע"ג.

ד"ר גליה בר אור
1 ש"ש

בקורס נדון במקומם של המוזיאונים כיום נבחן את ההקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי המיוחד של צמיחתם בעולם ובישראל. הקורס יתמקד במוזיאונים מסוגים שונים בדגש על המוזאון כמרחב ציבורי המעצב מורשת וסדר יום ודיון ביקורתי בפרקטיקות של אספנות ואוצרות. הנושאים: מוזיאונים, אספנות ואוספים; אבות המוזיאונים; הנאורות והלאומיות; מוזיאון, היסטוריה קולקטיבית, זיכרון וזהות; שוק האמנות הגלובלי; ביקורת המוזיאון ומעמד האוצר.
במסגרת הקורס מתוכננים 3 סיורים שיתקיימו בחופשת הסמסטר. המועדים לסיורים ייקבעו עם הסטודנטים בתחילת הקורס וההשתתפות בהם היא חובה. 

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד
1 ש"ש

הקורס יעסוק בקשר שבין ההיסטוריה והמסורת היהודית לבין היצירה הפלסטית. נתבונן באמנות יהודית עתיקה, באיור כתבי יד יהודיים מימי הביניים וביצירתם של אמנים יהודיים באירופה בראשית התקופה המודרנית. נבחן את הקשר המעניין שנרקם בין הציונות כתנועה לאומית לבין עולם התרבות החזותית, ונבין את משמעותו של הקשר הזה לביסוס האיקונוגרפיה של האמנות הישראלית לעתיד לבוא.
נכיר את "בצלאל", המוסד הראשון בעולם שהוקדש ליצירה פלסטית יהודית והוקם בירושלים בראשית המאה ה- 20, ונעקוב אחר ההתפתחויות בשדה האמנות בתקופת היישוב, עד לעשור הראשון למדינה.


שנה ב'

ד"ר אירנה גורדון וד"ר פריד אבו שקרה
1 ש"ש
 
מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:

1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס

ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

ד"ר יעל גילעת
2 ש"ש

הקורס ילווה את הסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה מחקר מבוססת יצירה. 
תחת השם הכולל של אמנות  מבוססת מחקר ( ART BASED RESEARCH-ABR ) מכונסות  שיטות מגוונות של פרקטיות יצירה ומחקר המבקשות להתייחס  לתהליך האמנותי כמרחב של  חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה  נתפסת  כדרך/ מרחב  לאיסוף  וניתוח "נתונים", ולהמרתם בתהליכי יצירה לכדי  גיבוש  של  ידע חדש (Leavy, 2009 ).
במחקר מסוג  ABR , ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת  האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006) . בתום התהליך יגובש גוף יצירה שיוצג בתערוכה וייכתב מסמך מילולי מלווה.
במהלך הקורס יעמיקו  הסטודנטים  את הידע התיאורטי בגישות השונות  הכלולות בשם בכללי ABR, ויזהו את התת-סוגה המתאימה  להם במיוחד. הסטודנטים יהיו שותפים  פעילים בדיונים הכיתתיים  ובפורום במודל. הסטודנטים יודרכו ככיתה ובאופן פרטני   דרך השלבים השונים של כתיבת ע"ג ABR: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח הגשת הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים.

גב' אסתר אברג'ל
1 ש"ש

מידע יפורסם בקרוב

Footer Mobile