SharePoint
 

מתוך פרסום על תערוכת תכנית אורנים 2008 בעיתון הדף הירוק 13.11.2008

ציור: סילואטים של עורבים וחתול שחור

שוש גרץ

 

בתערוכת הגמר של בוגרות המגמה לאמנות במכללת אורנים ניכרת העדפה ברורה לציור ומופגנת
מיומנות טכנית ומקצועית

oranimstudio

 תוכנית אורנים 2008, תערוכת הסיום. משתתפות: חוה לו-ילון, מירי אור, נטע דור,

ענת שרייבר, פאטמה אבו רומי, תרזה סלע, תרצה כפרי 7.10-27.10

 

תערוכת הסיום של בוגרי, וליתר דיוק, בוגרות לימודי המשך באמנות של מכללת אורנים; לימודים שנערכו בהנחייתם של גליה בר אור וגל וינשטיין ואשר מיועדים לבוגרי בתי ספר לאמנות ואמנים בראשית דרכם, מצביעה על העדפה בולטת למדיום הציור. מתוך שבע בוגרות, מוצגים בגלריה לאמנות של אורנים ציוריהן של חמש בוגרות. תערוכת הציורים משדרת הוגנות ומכובדות ומפגינה מיומנות טכנית ומקצועיות והיא בהחלט מעניינת. ציוריה של ענת שרייבר היו הראשונים שהסבו את תשומת ליבי ולאו דווקא מחמת מיקומן בחלל הגלריה - הן הראשונות הנגלות לצופה עם כניסתו לחלל הגלריה ולא בכדי. ציוריה מבוצעים בדיו יפנית במנעד של שחור, אפור לבן על לוחות מזוניט חלקה. בציוריה השואבים את השראתם מציורים סינים קלאסיים, קיים איזון בין משיכות מכחול וכתמיות ספונטאנית, אקראית ומופשטת לבין קו המתווה דימויים פיגורטיביים של בעלי חיים. הציורים של שרייבר מקרינים חיוניות, רעננות ודינאמיות והתבוננות מושהית בהם מאפשרת חשיפה וגילוי של דימויי בעלי חיים נוספים.

 

מירי אור מציירת על טריפטיכונים מקנבס ועל מצע עגול מעץ, בצבעים תעשייתיים עזים, אורנמנטים של צמחיה ופרחים, בינותם משולבים סילואטים של עורבים, חתול שחור וגם, על פי הטקסט שכתבה, "אברי פנים גופניים"; דימויים האמורים ליצור, תחושה של סכנה וחרדה "ולשדר תחושת אי תקינות, טרדה ותעתוע" (מתוך הטקסט שכתבה). עבודותיה של אור יוצרות אזכור הדוק לחלק מעבודותיה של דרורה דומיני שהוצגו השנה בגלריה גורדון בתל אביב. אולם בעוד שעבודותיה של דומיני הצליחו ליצור את הצרימה הנכספת, ציוריה של אור נותרות, חרף כוונתה, דקורטיביות במהותן. מכמירי לב הם ציוריה של תרזה סלע. בציוריה קיימת התאמה בין תכנים לטכניקה, בין כוונה לתוצאה. ציוריה, על פי הטקסט שכתבה "מתבססים על הבזקי זכרונות מהילדות, נעים סביב מותו של אבא שלי כשהייתי בת ארבע". באחד מציוריה היא מציירת את עצמה בגיל ארבע, בטכניקה, המזוהה ביותר עם זו של הצייר גרהרד ריכטר, של מחיקה וטשטוש הדימוי המצוייר.

 

ציוריה על שכבתם הדקה וסולם גוניהם המצומצם, יוצרים תחושה של תוגה, פיוטיות, שבריריות; של קיומיות מתמוססת ונמוגה; תחושה שבעוד רגע הדימויים עלולים להתפוגג ולהיעלם מבד הציור.

 

שתיים מהמציגות בחרו בציור ריאליסטי. חוה לו-יון, מציגה סדרת תחריטים וציורי שמן המתארים  מבנים ומתקנים זנוחים של התחנה המרכזית הנטושה של בת- גלים, חיפה. סדרת תחריטיה, מהווה את החוליה החלשה בעבודותיה. עקבות עיסוקה כאדריכלית וכמי שאמונה, קרוב לודאי, על מלאכת השרטוט, ניכרים היטב בסדרה זו; סדרה שאינה מותירה את רישומה לאחר ההתבוננות בה. בסדרת ציורי השמן היא ממירה את המבט המכליל להתבוננות בפרטים הקטנים - אל עבר המרצפות האפורות של התחנה המרכזית. בסדרה זו היא מגלה מיומנות ציורית ומצליחה- למרות הנושא האפרורי, הנטול כביכול עניין ודראמה - לעורר עניין.פאטמה אבו רומי משלבת ציור ראליסטי- דוגמת בובת דובי צמרירית - עם דגמים דקורטיביים בצבעוניות קודרת. בשני ציוריה המוצגים בתערוכה, היא מצליחה לרמוז על השקפתה ותפיסתה את תקופת הילדות כתקופה מורכבת וטעונה. בציוריה ניכרת השפעתו של אסד עזי.

 

עוד מוצגים, בחללים מחוץ לגלריה, סרטון האנימציה של נטע דור ועבודת המיצב של תרצה כפרי. בדומה לעבודתה של תרזה סלע גם המיצב של כפרי מבוסס על היבטים אוטוביוגרפים. במרכז המיצב המורכב מפריטים נוספים, מוצגת דמות, המפוסלת מבד וחומרים אחרים, של ילדה/אשה האוחזת בידיה המתוחות מעלה מתקן מתח. הצופה מתבקש להפעיל את הבובה באמצעות סיבוב ידית הצמודה למתקן המתח. המיצב של כפרי אפקטיבי ומעורר שאלות ביחס לגבולות חופש הבחירה.

  

shoshg@ksasa.co.il

 http://www.kibbutz.org.il/welcome.htm?page=http://www.kibbutz.org.il/itonut/dafyarok/081113_kultura.htm