SharePoint
משפטי שאלה הפותחים במילת איחוי

במחקר הלשון יש מיונים מספר של המבעים לסוגים. על פי אחד המיונים, מבחינים בין מבעים המפיקים מן הנמען תגובה מילולית לבין מבעים שאינם מפיקים מן הנמען תגובה מילולית. משפטי השאלה השואלים משתייכים למבעים המפיקים מבע מן הנמען – משפט התשובה. בעקבות מיון זה, נקבע 'עקרון הצמד' (adjancy pair) שלפיו החלק הראשון של הצמד, לענייננו – משפט השאלה – הנאמר מפי דובר אחד לא רק מנבא את היקרות החלק השני של הצמד – משפט התשובה – הנאמר מפי דובר אחר, אלא גם קובע מראש אילו חלקים פוטנציאליים יכולים לבוא בו.

בהרצאה זו אעסוק במשפטי שאלה הפותחים במילת איחוי, כלומר בתופעה תחבירית של איחוי שמעבר לגבולות המשפט, ואדגים באילו מבנים תחביריים יכולים לבוא משפטי שאלה הפותחים במילת איחוי, ובאילו – אין הם יכולים לבוא. משפטי שאלה הפותחים במילת איחוי, ממשיכים – מבחינת התוכן ומבחינת התחביר – משפט קודם. המשפט הקודם יכול להיות משפט שאלה או משפט תשובה או משפט רקע. כאשר משפט השאלה הממשיך הוא משפט 'מלא' הוא יוצר עם המשפט הקודם לו משפט מאוחה אחד. כאשר משפט השאלה ממשיך משפט תשובה קודם, יש רצף בין השניים, אך כאשר המשפט ממשיך משפט שאלה קודם, יש חציצה בין משפט השאלה הראשון לבין משפט השאלה הממשיך אותו. כאשר משפט השאלה הממשיך ומשפט התשובה או השאלה שלפניו יוצרים משפט מאוחה בפוטנציה, רק הפסוקית השנייה היא פסוקית שאלה, הפסוקית הראשונה היא קביעה. לדוגמה משפט שאלה הממשיך משפט שאלה:

מ"ש: בר שכונתי זה קונספט ירושלמי?

מ"ת: כן. בהחלט. [...]

מ"ש: וארוחת בוקר של אחרי אפטר-פארטי זה לא הדבר הכי תל אביבי שיש? (כל העיר, 22.12.06, נויה כוכבי מראיינת את משה אביב)

בין משפט השאלה הממשיך למשפט השאלה הקודם מפריד משפט התשובה.

המשפט המאוחה בפוטנציה: בר שכונתי זה קונספט ירושלמי, וארוחת בוקר של אחרי אפטר-פארטי זה לא הדבר הכי תל אביבי שיש?

במשפט מאוחה זה הפסוקית הראשונה מביעה קביעה, והשנייה – שאלה.

כאשר משפט השאלה הממשיך הוא משפט 'חסר', השלמתו נעשית על פי המבנה של המשפט הקודם לו בהחלפת אחת הלקסמות של אחד הרכיבים התחביריים שבמשפט הקודם בלקסמה אחרת שהיא הרכיב היחיד של משפט השאלה הממשיך, לדוגמה משפט שאלה 'חסר' הממשיך משפט תשובה קודם:

מ"ת: בקורס לניהול עסקים למדתי ששלושת ההיבטים בניהול מוסיקלי – ההפקה, שכר האמנים, והשיווק והפרסום – צריכים להשתקף בתקציב באופן שווה. במוזיאון, למשל, השיווק היה כ-10%, לא יותר.

מ"ש ממשיך: ושכר האמנים? (הארץ, 1.11.06, נעם בן זאב מראיין את אביגיל ארנהיים)

למשפט השאלה הממשיך יש שתי אפשרויות ניתוח: (א) משפט שאלת כן-לא: ושכר האמנים היה כ- 10%, לא יותר?; (ב) משפט שאלת-תוכן: וכמה היה שכר האמנים?.

בהרצאה ייבדקו התפקידים הפרגמטיים של מילות האיחוי שבראש משפטי השאלה. משפטים אלו יושוו למשפטי שאלה השווים להם בכל רכיביהם התחביריים אך השונים מהם בהיותם חסרי מילת איחוי בראשם, ותוסקנה מסקנות באשר לגורמים האפשריים לבחירת הדובר במשפטים הפותחים במילת איחוי ולא במשפטים האחרים. כמו כן יושוו השימושים של מילות האיחוי השונות בראש משפטי השאלה ויוסקו המסקנות באשר להבדלים הסמנטיים שביניהן. בהרצאה יינתנו נתונים סטטיסטיים על שכיחות מילות האיחוי בראש משפטי השאלה, ויובאו הסברים פסיכולינגוויסטיים להבדלים הניכרים בשכיחותן.

ביביליוגרפיה מצומצמת:
בורשטיין ר' (תשס"ה), משפטי שאלה תלויי הקשר בראיונות ובשיחות בעיתונות הכתובה בת ימינו, חלקת לשון 36, עמ' 55-31.
עבאדי ע' (תשמ"ח), תחביר השיח של העברית החדשה, ירושלים, מאגנס.

 Halliday, M.A.K. and Hasan, R. (1976. 1979). Cohision in English, London: Longman
Schiffrin, D. (1987), Discourse Markers – Studies in International Sociolinguistics 5.Cambridge, Cambridge University

 

מקורות:

העיתונים 'הארץ', 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'כל העיר', 'ירושלים' על מגוון מוספיהם ומדוריהם משנת 1992 עד שנת 2007.

 

אגמון, י' (1994), שאלות אישיות, תל אביב.

בת אדם, מ' (2002), אוטוביוגרפיה דמיונית, תל אביב.

הפנר, א' (תשס"א), כמו אבלאר כמו אלואיז, בני ברק.

יהושע, א"ב (תשס"א), הכלה המשחררת, בני ברק.

סתוי, ז' (עורך) (1998), חמישים שנה חמישים סיפורים, תל אביב.

עוז, ע' (2002), סיפור על אהבה וחושך, ירושלים.



לראש העמודהוספה למועדפיםהדפסהשליחה לחבר