"
אני ילדה של שעות נוספות ומסירות נפש.." פגישה של סטודנטים מחח"ק שנה ב+ג עם צופית גרנט.
צופית, , שחקנית, אשתו של.., נשיאת "אנוש" ועוסקת ומתנדבת בארגונים שונים.. דמות צבעונית ומוכרת, ספרה את ספור חייה וחשפה בפני הסטודנטים ספור של ילדה שחיה במוסדות וחוותה חוויות קשות.. כל אלה השפיעו על חייה, שימשו עבורה מנוף לצמיחה וסייעו בגיבוש זהותה.
צופית שזרה בסיפורה מסרים רבים ומשמעותיים לכל איש חינוך בכלל ולעובדים עם נוער בסיכון בפרט.
צופית הסבירה שמה שהוביל אותה זאת האהבה, האהבה שקיבלה ובעיקר זו שהיא העניקה.
כתלמידה לא זכתה לציון טוב אחד בחייה ותמיד חיפשה מקומות לברוח אליהם. ומצד שני תמיד ניסתה להיות הילדה המרצה , הכי טובה, מתוך החשש שיזרקו אותה לרחוב.
את ההצלחה שלה היא זוקפת לזכות האנשים שאהבו אותה, תמיד היה מישהו בתחנות חייה שהציל אותה (מדריך, אם בית..).
ציטוטים מתוך דבריה:
* " אני ילדה של שעות נוספות ומסירות נפש.." אותם אנשים קיבלו כח בזכות הנתינה.."
* "אם לא תעבדו עם אומץ, סיכון ואהבה – הסיכוי שתצליחו, קלוש"
*אין ילד פנימיה שלא זקוק למורה דרך שלו.. חפשו בכל אחד את מה שעושה לו את זה, מה שעושה לו את התשוקה.. ולשם תלכו... למקום שבו מתחיל להיות לנו נח, השתדלו למצוא את המקום שבו לא יהיה לנו נח, ושם עשו בו שינוי.."
את הרצאתה סיימה במסר חזק המאפיין מאוד את חייה:
"כשאני נתקלת באבן נגף, אני אומרת לעצמי: יש כמה דרכים להתמודדות, אני יכולה להתעלם, אני יכולה לדחוף אותה הצידה ואני יכולה לדחוף אותה ולקרב אותה למדרגה הקרובה וממנה להמשיך לטפס.."