Contact Form

תקצירי קורסים

שאלת ביסוסה של הקהילה הפוליטית אתגרה את גדולי המחשבה האנושית בדורות שונים ומזוויות שונות. קורס זה יהווה קורס מבוא לפילוסופיה פוליטית בסגנון הספרות הקנונית' (Great Books) כאשר מטרתו לחשוף את הסטודנטים ואת הלומדים ל'ספרים הגדולים' עצמם ולנהל איתם ועליהם דיון פתוח בכיתה.

אני מאמין כי היכרות בלתי אמצעית עם הוגים גדולים מאתגרת את החשיבה ויש לה את הפוטנציאל לעצב דמות מחנך או מחנכת עצמאיים ובעלי מחשבה מקורית. הקריאה בקורס זה היא אינטנסיבית ומהווה חלק מהותי מהקורס עצמו והצפייה מהתלמידים היא להשתתפות פעילה בדיונים שנערוך.

מהו ימין פוליטי ומהו שמאל פוליטי? מה חשיבותם לדמוקרטיה, כיצד הם מתבטאים בישראל, ואיך הם משפיעים על האופן שבו אנחנו בונים חינוך פוליטי בכיתה?

הקורס הזה מוקדש לבירור החשיבות של הבדל פוליטי בדמוקרטיה. במהלכו נבחן את משמעות המושגים 'ימין' ו'שמאל' במרחב הפוליטי והאזרחי משלש נקודות מבט. ראשית, נבין את התפתחותם של מושגים אלה במחשבה המערבית ונכיר הוגי דעות מרכזיים שעמדו על חשיבותם.

שנית, נעסוק על סוכיות מרכזיות בדיון הפולטי שקשורות למושגים אלו. שלישית, נבחן את התגשמותם בתולכות הימין והשמאל הישראלי, מראשית התנועה הציונית ועד לימינו אנו.

הכרת, תיאור, תכונות של מאבק מדינת ישראל לעצמאותה, ריבונותה ודמותה בשנת 1948.

הקורס עוסק ביסודות החינוך הבלתי פורמאלי כשיטה חינוכית. בקורס תיבחן שיטה זו מנקודת מבט תיאורטית ומעשית: הכרות עם מסגרות ותוכניות בשדה החינוך הבלתי-פורמלי בישראל, חשיפה לתיאוריות עדכניות ועמידה על מאפייניו וייחודו בישראל תוך ניתוח תפקידיו, מבנהו הארגוני, דרכי פעולתו וקהליו בחברה הישראלית.

הקורס מבקש להציג בפני הסטודנטים את תפיסת העולם הליבראלית בהקשרים שונים, ובכך לסייע להם לגבש עמדות אישיות וחינוכיות בהתייחס לעמדה ליבראלית.

דרך היכרות עם הוגי הליברליזם ומבקריו, והבחנות בין ליברליזם לרעיונות משיקים כגון דמוקרטיה, נבחן לאורך הקורס באיזו מידה הליברליזם.

רלוונטי לחיינו, ולא פחות חשוב - עד כמה כל אחד מאתנו חפץ בו.

הקורס עוסק במושגי יסוד ועקרונות הדמוקרטיה כתרבות ומשטר, תוך התמקדות במאפיינים הייחודיים של המשטר הדמוקרטי בישראל. הקורס בוחן את הבסיס הרעיוני והערכי של הדמוקרטיה כתרבות ומשטר, את מקומו המרכזי של הפרט וזכויותיו במשטרים הדמוקרטים השונים.

תיאור הקורס: תפיסת החינוך כמסד לשינוי פני החברה, לקראת יצירת החברה הראויה, מחייבת את המחנכת לפתח את עצמה כמנהיגה חינוכית.

במסגרת הקורס נפענח את משמעותה של מנהיגות בכלל ואפיוניה של המנהיגות החינוכית . נלמד, תוך התנסות אישית וקבוצתית, מושגים מרכזיים בתחום המנהיגות, התפתחותן של תיאוריות שונות בתחום המנהיגות ומשמעותן בשדה החינוכי.

הקורס ידון ביחס התרבות המערבית למיניות (נקביות, זכריות) ומגדר (נשיות וגבריות) כדיכוטומיה (ניגוד מוחלט) וכטשטוש מערער. מדוע המערב מזהה את האשה עם הגוף, הרגש והטבע ואת הגבר עם התרבות, השכל והרוח? כיצד קמו אלטרנטיבות לתפיסה זו ומאפשרות מעבר מהיר בין גבריות לנשיות, גמישות תודעתית, ומצבים לימינליים או מעורפלים? ייבחנו היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים והיסטוריים של תיאוריות (פמיניסטיות כשוביניסטיות) על נשיות וגבריות, גוף ונפש, מיניות ותודעה, ונעמוד על צביעות התרבות; על הפער העצום בין הצהרותיה לבין התנהלותה הלכה למעשה.

הכרות עם התיאוריות הכלכליות הראשיות מאז המאה ה-18 ועד ימינו על ידי העמדתן במבחן המציאות הפוליטית והחברתית.

יעדיו הלימודיים של הקורס הם קידום יכולת ההבנה של הסטודנט את אופייה של הכלכלה המודרנית ומדוע היא בהכרח פוליטית.

במרכז הקורס יעמדו לעיון גישות שונות לניהול הפוליטי של הכלכלה, מושגי יסוד בכלכלה והיכרות עם מקרי מבחן קלאסיים בתולדות הכלכלה הפוליטית בישראל.

הקורס עוסק בחיבור שבין מערכת החינוך בכלל ומלאכת ההוראה בפרט לבין סוגיות פוליטיות. מטרת הקורס היא לחדד הגדרות והבחנות מושגיות של "אידאולוגיה", "פוליטיקה" ושל זיקתם למעשה החינוכי. מעבר לרובד המושגי מבקש הקורס בנוסף גם להתבונן לתחומי דעת קונקרטיים ולבחון היבטים תכניים ופדגוגיים הנוגעים למושגי היסוד הנ"ל.​

אגדות חז"ל על צורותיהן השונות, הן מן הסוגות המרתקות, המאתגרות והחתרניות ביותר במה שקרוי "ארון הספרים היהודי" בפרט ובספרות בכלל. האגדות בהן נעסוק הן סוגה ספרותית מובהקת שהחלה במסורת שבעל פה בשלהי הבית השני, והגיעה לכלל גיבוש ספרותי בתלמודים וספרות המדרש ולא נסתיימה שם. בהיותה סוגה ספרותית מאפשרת ההגדה הצצה אל בימת הדרמות, לפני ומאחורי הקלעים של העולם היהודי שלאחר חורבן בית המקדש. זו הצצה אל כור ההיתוך ובית היוצר של התחדשות החיים היהודיים במעגלי הקיום השונים. מלבד הדרמות הגדולות, מאפשרת האגדה הצצה אל האליטות החברתיות, אל מוקדי הכוח ואל הדרמות האנושיות המצויות על קו התפר שבין העולם הנורמטיבי ההלכתי, לבין מאווי הנפש, הרוח, היצר והיצירה. תפקיד האגדה לטלטל את המחשבה, לאתגר תפיסות עולם, להזמין את הקורא להתעמת עם ערכיו, אמונותיו והשקפותיו. הקורס מזמין את המשתתפים בו לצאת למסע בזמן. מסע תודעתי, אינטלקטואלי ורגשי, ערכי, פוליטי, תיאולוגי ותרבותי. ​

מטרת הקורס היא היכרות מקיפה עם החברה החרדית בישראל, דרך הכרת ההיסטוריה שלה ותהליכים שעברה זה מכבר, ועד לתהליכים העוברים עליה כיום, אשר חלקם הם המשכו הישיר של מסלול מותווה ומקובע וחלקם מאופיין בשינויים רבים ומשמעותיים בתחומי ההשכלה, העבודה, מעמד האישה, הרגלי הצריכה, תרבות הפנאי ועוד. ניתוח המניעים לתהליכים אלו יאפשר חיזוי של מגמות עתידיות וישפר את האינטראקציה בין החברות השונות, הן ברמה התכנונית-כלכלית והן ברמה החברתית-סוציאלית.​

כיצד ומתי נוצרו תנועות הנוער הציוניות? ומה הקשר בין מרד נעורים והקמת מדינה? הקורס בוחן את עלייתם של ה"נעורים" כקטגוריה חברתית ופוליטית חדשה ומשפיעה במאה העשרים דרך סוגיות מרכזיות בתולדות תנועות הנוער הציוניות. נלמד על ראשיתן של תנועות הנוער באירופה ובציונות. נבחן את דגמיהן השונים, בין "תנועת הנוער החופשית" הגרמנית, "הצופים" האנגלים, וארגוני מחתרת מהפכניים ברוסיה עד מלחמת העולם הראשונה. נכיר את התנועה החלוצית ואת העליות לארץ. נדון בהשפעת הרדיקליזציה הפוליטית על תנועות הנוער משמאל ומימין בין מלחמות העולם, בהשפעת הקומוניזם והסוציאליזם מצד אחד והלאומנות והפאשיזם מצד שני, ונכיר את שאיפותיהן האוטופיות. נבחן כיצד השתלבה הדת עם האופי המרדני של ארגוני הנוער? מה היה יחסן לנשים? ומה היה מקומן בארצות האסלאם?​

אזרחות היא מושג מרכזי במחשבה הפוליטית והפילוסופית המערבית, ומוקד לדיונים פוליטיים, אקדמיים ומשפטיים בעשורים האחרונים. באופן כללי, אזרחות מתארת את טיב הקשר בין הפרט לבין הקהילה הפוליטית (כיום – בעיקר המדינה). קיימות תפיסות שונות של אזרחות, המספקות תשובות שונות לשאלות יסוד כגון: מי זכאי למעמד פורמאלי של אזרח במדינה? מהן החובות והזכויות של הפרט במדינה? מהם הערכים המשותפים לאזרחי המדינה? ומהי זהותה של המדינה עצמה? לשאלות אלה השפעה מכרעת על עיצוב המרחב הציבורי ועל חיי היום-יום של תושבי המדינה. הקורס נועד לספק לסטודנטים רקע על מושג האזרחות מבחינה תאורטית והשוואתית, וכן כלים לניתוח התפיסות והמשמעויות של האזרחות בחברה הישראלית. דגש מיוחד יינתן לשני נושאים: ההשלכות על מעמדן של קבוצות מודרות ומוחלשות בחברה הישראלית; והאפשרות של יחידים וארגונים לאתגר את תפיסת האזרחות בישראל והמדיניות הנגזרת ממנה, ובפרט להוביל שינוי חברתי בדמות אימוץ תפיסות מכילות (אינקלוסיביות) יותר של אזרחות. הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא היסטורי ותאורטי: בוחן מושגי יסוד וגישות מרכזיות בחקר האזרחות ומדגים אותם על מדינות ומקרים שונים בעולם. החלק השני סוקר ומנתח את מושג האזרחות בישראל במבט ביקורתי. ​

הקורס יעסוק בנושאים מרכזיים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית תוך מיקוד בהתפתחות אישיות האדם. נסקור את תהליכי ההתפתחות האנושית בתחום הרגשי, החברתי והקוגניטיבי דרך מושגים, מודלים ותיאוריות מרכזיות בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ובתחום האישיות. ננסה לקשור בין הרעיונות התיאורטיים הפסיכולוגיים לבין המשימה החינוכית והמפגש עם ילדים ומתבגרים במערכות החינוך השונות. ​

Footer Mobile