השרכניים הינם צמחים ירוקים חסרי פרחים שמחזור חייהם מורכב משני שלבים. בארץ גדלים בר כ-19 מיני שרכים, הם מתרבים בצורה אל–מינית בעזרת נבגים המתפתחים תמיד בצידו התחתון של העלה, אך קיים גם שלב שבו חלה רבייה מינית בעזרת תאי מין (גמטות) מיוחדים, מיקרוסקופיים בגודלם. בשלב זה נקרא הצמח גמטופיט- יצרן גמטות. זהו שלב קצר ימים יחסית לכל המחזור, וכן זעיר במידותיו. קיימים גם שרכי זרעים הקרובים יותר לצמחים בעלי הפרחים. בשרכניים מוצאים טיפוסי צומח שונים-עשבים זעירים, שיחים מטפסים ואף עצים גבוהים המגיעים לגובה 24 מטר, דמויי דקל. רוב השרכניים דורשים לחות גבוהה, אך ישנם כאלה החיים גם במדבר. סימן היכר חיצוני שלהם הוא שעלים צעירים תמיד גלולים כקפיץ של שעון לפני פתיחה. בבגרותם של העלים מופיעים בצידם התחתון צברים של קופסאות זעירות המכונות מנבגים ובתוכן אלפי נבגים המשמשים לרבייה אל–מינית. בשל הלחות הרבה בה גדלים השרכים, מתלווים אליהם גם טחבי העלים וטחבי הכבד, שהם קבוצות צמחים פרימיטיביות יותר.