בתה וגריגה הם שמות שניתנו לשתי תצורות צומח מוכרות ונפוצות מאד בארץ. הבתה מורכבת בעיקר מצמחים חד-שנתיים, בני שיח ושיחים נמוכים. הסירה הקוצנית מהווה את המרכיב העיקרי של הבתות בארץ. הגריגה היא תצורת צומח גבוהה יותר, המאופיינת בעיקר על ידי שיחי הקידה השעירה. למרות ההפרדה, קיימות בטבע כל צורות המעבר בין הבתה לגריגה. בכל החלקים הים תיכוניים של ארץ- ישראל , החורש (ראה הסבר בהמשך) הוא תצורת הצומח האופיינית אשר כיסתה בעבר את ההרים. עם התפתחות התרבות האנושית החל האדם לברא את היער- על מנת להכשיר שטחים לחקלאות, לכרות עצים לבנין, לנגרות ולחימום, ולרעיית עיזים הניזונות בעיקר מהעצים. לאחר השמדת העצים התרבו השיחים ובני השיח וכבשו את השטח. מצב זה אינו קבוע. עם הפסקת הכריתה, הרעייה והשריפה, שבים העצים ןצומחים. העצים הגדלים מצילים על השיחים הזקוקים לשמש, לכן הולכים השיחים ונעלמים, ואט אט שב החורש ומכסה את השטח.