צמחי תבלין שימשו בעבר גם כצמחי רפואה, בעיקר למערכת העיכול. כיום משתמשים בהם בעיקר לתיבול, תבול המזון החל עוד בימי קדם. הוא נבע מהצורך להעניק טעם מיוחד למזון, שפעמים רבות לא היה טרי (שהרי לא היו עדיין בנמצא אמצעי שימור טובים) .
התבלינים, כמו חומרי הרפואה הטבעית, מופקים מחלקים שונים של הצמחים כמו: זרעים, ניצנים, פירות, עלים, קליפות גבעולים, שורשים וקנה שורש. להרבה מהצמחים בלוטות זעירות המייצרות שמנים אתריים ריחניים ונדיפים. אלו משמשים את הצמח להגנה מפני מזיקים ומפני איבוד יתר של מים, ומצד שני, הם מהווים מקור לתרופות ותבלינים. על השימוש בצמחי תבלין ורפואה ישנן עדויות עוד מהתקופה האשורית- לפני 6000 שנה.
כיום נכרת נטייה להגברת השימוש בצמחים למטרת ריפוי. ההבדל היסודי בין הרפואה העממית לרפואה המקובלת הוא אופן הכנת התרופות וריכוזן.
״צמחי מכשפות״ באחד מאזורי החלקה מרוכזים צמחים רעילים.
לחצו להרחבה דוגמאות לצמחים אלה: