הגן במנהרת הזמן

רעיון ייסודו של הגן הבוטני נזרע כבר בראשית הקמתה של מכללת אורנים בשנת 1951.
במסמך מ-11.6.1951 מפורטת התכנית  "להקמת מחלקה בוטנית במסגרת המכון לטבע ע"ש מרגולין  בגבעת אלכסנדר".

התוכנית כללה גינה בוטנית שמטרותיה היו:
1. הוראת הבוטניקה בסמינר הקבוצים
2. מתן הדרכה ועצה למורים
3. הספקת חומר בוטני חי ומשומר לבתי- הספר
4. הדרכה בסדור גינות בוטניות בבתי- הספר וחלוקת שתילים
5. חקר צמחי הארץ, בעיקר לצרכי הוראת הטבע."
"השטח המינימלי לגנה בוטנית הוא 10 דונם והוא יכיל פינות אקולוגיות שונות בהתאם לבתי הגידול של הארץ, משתלה , וערוגות להספקת חומר."

בתכנית זו, במסגרת העבודות הנדרשות מופיע גם " נחל לצמחי ביצה באורך של 30 מ' עם קיר שרכים". קיר השרכים עצמו נבנה מאוחר יותר, בקיץ 1957 על ידי משה יפה.
תהליך התהוותו של הגן הבוטני שהחל בשנות החמישים הגיע לשיאו בשנת 1957 בה הוכרז על הקמתו. התהליך כלל סיקול ודירוג טופוגרפי של הגן, ברוא האורנים וחידוש יער האלונים.
ייסודו של הגן הלכה למעשה היה פרי עמלו של אליהו אלמן חבר קבוץ שריד, מורה לטבע, שבמשך כ-25 שנה עבד באורנים והיה המנהל הראשון של הגן הבוטני.

שותף פעיל ליוזמה היה שמואל אושרוב, אשר בנוסף לעבודתו בהוראת הבוטניקה פעל גם בהכנת היסודות הבוטניים לגן על ידי איסוף זרעי צמחים, בצלים ופקעות מהבר ומהתרבות, רובם במהלך סיורי הטבע עם הסטודנטים בסמינר.
הגן השתרע בתקופה זו על שטח של 20 דונם וכלל 850 מיני צמחים. קווי היסוד בתכנונו היו (ונותרו עד היו): שילוב של בתי הגידול והפינות האקולוגיות השונות- צומח נוף הבר של הארץ ובעיקר צומח החורש, גריגה ובתה, צמחי מדבר, נאות מדבר, חולות חוף הים וגדות נחלים
במרוצת השנים נוספו גם צמחי תרבות הקשורים לנוף בית הספר, למטרות לימוד ונוי.
הוקמו פינות צמחי צל, צמחי כסוי, צמחי תבלין ורפואה וגן סלעים.

בשנת 1967 לקראת העשור השני הגדיר אליהו אלמן את עיקר תפקידי הגן:
"תמיכה בהכשרת המורים בלימודי בוטניקה וחקלאות ע"י איסוף ידיעות מורפולוגיות ופיזיולוגיות על הצומח תוך התבוננות בשטח".
במלאת 20 שנה לגן, מירב הצומח בו היה החורש הטבעי שאף עובה ע"י נטיעת עצים ושיחים מהכרמל והגליל העליון ופורסמה חוברת עם רשימת מיני הצמחים בגן הבוטני.
בנוסף לגן הבר הוקמה פינת הסוקולנטים, פינת צמחי-צל וגינות לימודיות לצורך לימודי חקלאות. הוקמה חממה לצמחי בית ובית זכוכית בו התבצעו ניסוים בנושא ריבוי .

בשנת 1982 במלאת 25 שנה לגן הוקמה חלקת תצפית ארצית לאקלום עצים (הארבורטום) בפיקוח של ד"ר ישראל גלאון ממשרד החקלאות. יותר מ-120 מיני עצים נטעו במדרון הצפון מערבי. עבודת ההכנה והביצוע נעשו על ידי קק"ל, המחלקה לעיצוב פני הכפר במשרד החקלאות ובסיוע משתלות חוות הנוי בעמק חפר, יגור, עין המפרץ ועוד.
בשנת 1986 עם פרישתו של אלמן חלה ירידה בפעילות הגן . " הפעילות המתנהלת בגן ומסביבו אינן עומדות בשום יחס לפוטנציאל החינוכי, הלימודי, התצוגתי והמחקרי הגלום בו" נכתב באחד התזכירים בתחילת 1990.

בשנת 1987 החל יוסי סיוון בניהול הגן ובניית התשתית בתמיכת הקק"ל הושלמה. ביוזמתו נטעה חלקת הדקלים ונבנתה מערכת התעלות לאיסוף מי הגשמים אל ברכה גדולה ומשם דרך תעלה פתוחה לברכות הקטנות ולשלולית חורף. ליד קיר השרכים, הוספו 4 בריכות קטנות
בשנת 2007, בעקבות קשיים תקציביים החליטה הנהלת המכללה לסגור את תקציב הגן והעובדים בו פוטרו. התנגדות נמרצת של מורי הביולוגיה הובילה לחידוש הפעילות בשלבים וד"ר מיכל גרוס (מוקי) קבלה את תפקיד ניהול הגן הבוטני.

בשנת 2008, הוכר הגן יחד עם עוד חמישה גנים מרכזיים בארץ, כגן בוטני מוכר באופן רשמי במסגרת חוק גנים בוטניים תשס"ו, 2006  ונכון להיום זהו הגן הבוטני המוכר היחיד בצפון הארץ. הגן משתרע על שטח של ארבעים דונם ומכיל כ-500 מיני צמחים, רובם צמחי ארץ ישראל.
ביוזמתה של מוקי עבר הגן לפעול בממשק בר-קיימא תוך שילוב עבודת סטודנטים בהחזקתו. הופסק הריסוס בחומרי הדברה נגד עשבים, הגזם הרב עובר ריסוק ומשמש לחיפוי החלקות והשבילים וננקטו פעולות לחסכון במים הכולל: מעבר להשקיה בטפטפות, הפסקת השקיית החורש והזרמת מים חופשית בברכות הנוי.
נבנה מאגר מידע מקצועי של הצמחים ובעלי חיים בגן,
הוקמו חלקת צמחי הפרפרים, והמסלעה לצומח כתלים וסלעים בסמוך לקבר מרגולין ושוקמו החלקות הקיימות.
כמו כן, בוצעו פרויקטים חינוכיים ביוזמת הגן ובשיתוף עם חוגים וגורמים נוספים במכללה, שנועדו להרחיב את תפקידי הגן והיקף פעילותו. לדוגמא:
1. שיתוף פעולה בין תחומי עם החוג לספרות וכתיבה יוצרת והחוג לאומנות אפשר את פיתוחו של שביל השירה בגן (2009) .
2. שיתוף עם בית הספר למחוננים (פרויקט שביל ישראל ופרוייקט הקומפוסט)
3. ניטור ארוך טווח – כיום מתבצע ניטור אקלימי, פרפרים וציפורים תוך שילוב סטודנטים בעבודות גמר.
4. שימור מיני צמחים בסכנת הכחדה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ושילוב הנושא בהוראה
5. הרחבת הקשר עם הקהילה על ידי הקמת קבוצת מתנדבי הגן (טו בשבט 2011), קורסים, טיבוע ציפורים אחת לחודש, חוג טבע לנוער ועוד.
6. הקמת שביל הביומימקרי הראשון בישראל בשיתוף ארגון הביומימיקרי הישראלי (2012)

לאורך שנותיו של הגן הבוטני ועד עצם היום הזה, משמש הגן הבוטני את מורי המכללה ותלמידיו תוך יישום והגשמת משנתו של יהושוע מרגולין ז"ל הקבור בגן: "אין תורת הטבע נקנית אלא על ידי הסתכלות, חקירה וניסיון, וקריאה בספר הטבע גופו"


תחקיר וכתיבה: ד"ר מוקי גרוס ודבורה ירדני