מהו חינוך מכליל

מהו בית-ספר מכליל?
בית-ספר מכליל הוא בית-ספר שכלל העובדים בו שותפים למעשה החינוך של כל התלמידים בו, מתוך תחושת אחריות מקצועית מלאה. זהו בית-ספר שכל המורות והמורים בו הם מחנכות ומחנכים, החינוך הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המורה. בין היתר, כוללות המשמעויות המעשיות של הגדרה זו את המפורט להלן:
בית-ספר מכליל הוא בית-ספר בו ניתן מענה קוגניטיבי, אקדמי, רגשי וחברתי לכל אחת ואחד מהלומדים בו, כולל מי שיכולים להיות מוגדרים "חלשים" או "חזקים"; ההוראה מותאמת לצרכים של כלל התלמידים ומפתחת את האוטונומיה ו"הקול האישי" שלהם בתחומים שונים, התאם לסטנדרטים הגבוהים בתחומי הדעת הנלמדים בבית-הספר.


בית-ספר מכליל הוא בית-ספר אשר עובדיו מפעילים פרקטיקות של חינוך והוראה שאינן מייצרות מציאות מדירה - לא על רקע אקדמי ולא על כל רקע אחר - כלכלי, אתני, מגדרי וכדומה.

בית-ספר מכליל הוא בית-ספר שעובדיו רואים את הקשר בין רווחה נפשית של תלמידים לבין הישגים אקדמיים, ופועלים בהתאם לנובע מכך - שוקדים על הפעלת תכניות לימודים מותאמות, הפעלות חברתיות מתחשבות.

בית-ספר מכליל הוא בית-ספר בו מחוייבים הכל לחיזוק תחושת השייכות, בלי כל תנאי - כל פעילות חברתית מיועדת לכלל, לאו דוקא ל"טובים" או "נורמטיבים".

בית-ספר מכליל הוא בית-ספר שבו מתקיים שיח מקצועי–חקרני מעמיק בקרב חברי הצוות באשר לתהליכי הוראה וחינוך, ושיח ענייני באשר לתכנית הפעולה הנדרשת לקידום כל תלמיד ותלמידה.

בית-ספר מכליל הוא בית-ספר אשר מספק מענה ותמיכה מקצועית לכלל המורות והמורים מתוך הכרה באתגרים בעבודת החינוך וההוראה ובקשיים הטמונים בה.


מדיניות - מכלילה ולא מדירה:
כיתות האם בנויות על בסיס פיזור אחיד. אין כיתות אם של "חלשים", אין הכוונה- מלכתחילה של כלל התלמידים בכתה אחת – כגון "כתות בגרות" וכתות שאינן-לבגרות" וכד'. כל תלמיד ותלמידה משוייכים לכיתת אם מרובת תרבויות, מרובת רמות לימוד.


בקבוצות לימוד משולבים תלמידים מרקעים שונים - אתני, תרבותי וכלכלי, תוך המנעות מוחלטת מהאחדה של תלמידים מרקע זהה אף אם נראה שהשגיהם דומים או קשייהם מקבילים. כך למשל ינהג בית-ספר משנה זהירות שלא לבנות כיתה שכולה ילדי עולים.

מתוך הכרה בחשיבות תחושת השייכות של תלמידים כתנאי להצלחתם, לא ננקטות בבית-הספר פעולות השעיה/הרחקה ככלי לטיפול בבעיות התנהגות או ביקור סדיר. לא נמנעת מתלמידים השתתפות בפעילות כלשהי כענישה.

לא נמנעת מתלמידים כל פעילות אקדמית/חברתית בשל קשיים כלכליים של הוריהם.

לא נמנע תגבור לימודי בגלל בעיות התנהגות או בעיות ביקור סדיר.

אין ערוב בין פרקטיקות לטיפול בבעיות התנהגות ובין פרקטיקות לקידום אקדמי-קוגניטיבי, כך למשל אין הפחתת ציון במקצוע ככלי ענישה על בעיות התנהגות.

בעיות של חוסר השתלבות מטופלות תוך חיפוש דרכים לחזק את השייכות, לא למציאת מסגרות חלופיות.

נעשה מאמץ לקדם תלמידים בעלי קשיים מבלי להפריד אותם מכיתות האם. תגבור לימודי יחודי בתחום זה או אחר נעשה בנפרד ממהלך השיעורים הרגיל.

קבוצות למידה לתלמידים עם קשיים לימודיים מסויימים פועלות באופן זמני והמעבר מהן לקבוצה הרגילה היא הקריטריון להצלחת המורה בה.

בבית-ספר מועסקים עובדים ממגזרים שונים ותרבויות שונות.


היבטים מבניים-ארגוניים:
מספר התלמידים איתם נפגש/ת כל מורה מותאם למשימת יצירת הקשר האישי, המחייבת להכרות מעמיקה עם כל אחד ואחת ובניית תוכנית חינוכית מותאמת. כך למשל, לא מוטלת על מורה משימה של הוראה ב 01 - -8 כיתות בשבוע ופגישה עם 011-011 תלמידים; ומנגד –
המערכת בנויה כך ששהות של מורה בכיתה במהלך שבוע לא תפחת ממספר השעות הדרוש ליצירת קשר (לדוגמא – ברור כי שעור שנלמד שעתיים בשבוע אינו מאפשר קשר כזה).

כל תלמידה ותלמיד בבית-הספר קשורים באופן רשמי-ארגוני לחבר/ת צוות, לצורך מפגש קבוע ותדיר.

מורי בית-הספר מקבלים ליווי ותמיכה מקצועיים, במכלול ההיבטים של עבודתם תוך דגש על התמודדות עם קשיים ובניית תכניות מותאמות, כמפורט להלן:

ליווי מקצועי תדיר למורים:

חברי צוות בית-הספר מקיימים מפגשים קבועים; השאיפה היא שכל מורה ומורה יראו בסגל בית הספר או בצוותים מתוכו קבוצת התייחסות של עמיתים, שהיא זמינה ואינטימית, מאפשרת התלבטות אמיתית, משוב כן, ליבון משמעותי והתמודדות משותפת עם אתגרי העשייה.


הנחיה כוללת סיוע רגשי למורים בהתמודדות עם מצבים מאתגרים בכיתה ועם תלמידים.

ההנחיה כוללת הקניה של כלים חינוכיים לקידום הפדגוגיה המותאמת בכיתה, כגון - כלים לקידום המוטיבציה של התלמידים, קידום הויסות העצמי ואסטרטגיות הלמידה שלהם.

חלק מן ההנחייה הקבועה ממוקדת ביעד ההתאמה )ר' בהמשך "פרקטיקות הוראה"( כל מורה ומורה כשיר/ה לעבוד עם תלמידים שונים מרקעים אקדמיים, תרבותיים ואישיים שונים, אף מה שמוגדר "חלש" או "מחונן". פעולות הליווי וההדרכה לצוות מכוונות לאימון בענין זה, כולל גיבוש יכולת תמרון בין צרכים שונים ומשתנים.

כן כוללת ההנחייה פיתוח המיומנות בתגובות רלוונטיות, כולל התמודדות עם אלימות על כל גווניה.


פרקטיקות ההוראה:
משימת ההוראה כוללת בניית פעילויות הוראה מותאמות לשונויות שבתוך הכיתה. תכנון השיעורים וחלוקת הזמנים מותאמים לטיב החומר, למטרות שהוצבו כיעדים תכניים וערכיים ולקצב התקדמות הקבוצה הלומדת – תוך התייחסות קפדנית לתלמידים המסויימים הכלולים בה.


היעד של כל שיעור ושיעור הוא הנחלה של ערך מוסף לכל אחד ואחת מהלומדים. בהכנת מערך השיעור י/תביא המורה בחשבון את הצורך להפוך את החומר הנלמד רלוונטי לחיי הלומדים, תוך מודעות להעדפותיהם האישיות ולרקע המשפחתי והתרבותי שלהם.


המורים הם מלווי למידה, להבדיל מ"מעבירי חומר" לימודי. המטרה מרכזית של המורים היא הקנייה ותרגול של כלים ללמידה עצמאית בעתיד; בכלל זה - אסטרטגיות למידה ותהליכים של ויסות עצמי כגון - ניהול זמן, ויסות קשב, ויסות רגשי ומוטיבציוני וויסות חברתי.


האוטונומיה של כל מורה נשמרת כך שהשיעורים מתנהלים על יסוד מטרות ברורות ותכנון מוקדם, מודעות לתהליכים בכתה וגמישות לעריכת שינויים.

המורים משתמשים בהערכה רפלקטיבית בסוף השיעור ככלי לבקרה עצמית ותכנון עתידי מושכל.

התנהגות המורה בכיתה כמו במערך הפעילויות הכולל מהווה דוגמא אישית; כך ביחס לחומר הנלמד, הצבת מטרות ברורות, עמידה בלוחות זמנים ובתכנית ידועה מראש, ויסות רגשי וביטויי מוטיבציה.

המורה מגדיר/ה עם התלמידים בראשית תקופות שנקבעו מראש (כגון בראשית שנה, בראשית מחצית, בפתיחת עיסוק בפרק לימודי  כד') את המטרות הלימודיות הכלליות והאישיות, בהתייחס למטרות רגשיות וחברתיות בכיתה. הגדרת המטרות מעצבת את תהליכי ההוראה
והלמידה ומנחה את הרפלקציה והבקורת במהלכם.

תכנית הלימודים המפורטת גלויה וידועה לתלמידים ולהורים; כל מורה דואג/ת לפרסומה בראשית השנה, התקופה או פרק הלימוד בהתאם לענין, כך שניתן בקלות לעקוב אחר ההתקדמות בחומר.

מטרות כל שיעור מוצגות בתחילתו ובאופן ברור (על הלוח או בדרך מתאימה אחרת כהבנת המורה), כך שבמהלך השיעור יכולים כל התלמידים לעקוב אחר ההתקדמות בכל שיעור ובסופו – לבצע הערכה של התכנים שנלמדו והתהליכים שהיו בשיעור.

נעשה שימוש מושכל ומגוון בעזרי הוראה ובאסטרטגיות הוראה מגוונות, תוך התייחסות לערוצי הקלט השונים, לכשרונות ולסגנונות הלמידה של התלמידים השונים ולצרכים המוטיבציונים והרגשיים השונים.

קידום המסוגלות העצמית של התלמידים היא ערך מרכזי בעבודת המורה, והוא נעשה תוך זימון חוויות הצלחה אמיתיות לכל לומד ולומדת ומתן כלים מובנים ללמידה.

בפיתוח שיח כיתתי נעשה מאמץ מתמיד לכלול את כל המשתתפים, כך שיהיו מעורבים באופן פעיל בלמידה.

תגובות המורה לדברי תלמידים בשיעור כוללות משוב שאינו שיפוטי או ביקורתי, שימוש במילים המעודדות הצלחה, ניסיון חוזר ולמידה, תוך הכוונה לחשיבה רפלקטיבית על הלמידה.


הערכה ומדידה של הישגי תלמידים
במדידת השגי התלמידים נעשית אבחנה בין בדיקת ידע נלמד לצורכי בקרה עצמית של המורה ועיצוב ההוראה, לבין עיצוב דרך הלמידה של התלמידים כפרטים. במטרה השניה ניתן מקום נרחב להערכה מילולית מעצבת, תוך התייחסות ליכולות ונטיות אישיות.

הכנה למבחנים חיצוניים נעשית בעיקר לצורכי אימון התלמידים; אף אם יש מקום לשילוב הציון במבחנים אלה בהערכה הכוללת של התלמיד/ה, הציון בתעודה לא מתבסס על מבחנים כאלה לבדם.

ציונים הם כלי להערכת ההתקדמות הלימודית. אין קשר בין ציונים בתחום דעת לבין נוכחות את התנהגות. כך למשל לא יורד ציון של תלמיד בשל "הפרעה" או היעדרות.

ההוראה משלבת פרקטיקות מגוונות של הערכה, וככל הניתן נעשה שימוש בדרכים מגוונות ונבדלות.

הערכת עמיתים מכבדת ועניינית משולבת בין כלל הכלים להערכה.


קשר מורה-תלמיד/ה:
המשימה המרכזית של כל מורה ומורה היא יצירת מערכת של אמון, בין תלמידים לבין עצמם ובין המורה לכל תלמידה ותלמיד, גם עם תלמידים "פגועי קשר".

עבודת כל מורה ומורה מכוונת ליצירת דיאלוג עם תלמידים כפרטים, מתוך הכרה בחיוניות הדיאלוג לתהליך ההתפתחות הרגשית-חברתית והקוגניטיבית של כל תלמיד/ה.

עבודת כל מורה ומורה כוללת הצבת גבולות בקשר, באופן שאינו מייצר הדרה או פגיעה.

עבודת כל מורה ומורה כוללת מיומנות בזיהוי חוזקות וחולשות של כל תלמידה ותלמיד לצורך ניסוח תוכנית פעולה מתאימה.

עבודת כל מורה ומורה כוללת זיהוי מצבי מצוקה של תלמידים וכן התמודדות עם קשיים התנהגותיים או לימודיים, ובחירה מושכלת של תגובה מתוך רפרטואר רחב.

קשר מורים- הורים:
הנחת המוצא היא כי בית-הספר שותף לגידול הילדים על-ידי הוריהם. לפיכך לא מופעלות סנקציות נגד הורים – מחד גיסא, והם שותפים לכל מהלך הקשור בתלמידים כפרטים, מאידך גיסא.

צוות בית-הספר שוקד על פיתוח מערכת של אמון בינו לבין ההורים, ובכלל זה על פיתוח למידה מכבדת של התרבויות השונות וההרגלים הנובעים מהן (גם המשפחתיים). צוות בית-הספר נמנע מעמדה שיפוטית כלפי מנהגים תרבותיים של הבאים בשעריו.

התקשורת עם הורים שאינם דוברי עברית, הן בשיחות בעל-פה והן ומסמכים, נעשית בשפה מובנת להורים.

חברי צוות בית-ספר מבקשים ללמוד את הרקע של הורי התלמידים בכיתותיהם, כולל קשיים יחודיים, שאיפות, מידת היכולת לסייע לילד בבית, תוך רגישות כלפי קבוצות אוכלוסייה שונות.
קשיים יחודיים נדונים על-ידי צוות בית-הספר בשיתוף עם ההורים, גיבוש דרכי ההתמודדות נעשה בהתייעצות ובשיתוף.

בית-ספר מתנהל בשקיפות.


הערכת ההוראה:
הערכת המורה מתייחסת במידה שווה להישגים ולאיכות התהליך, כולל הצלחות חלקיות
ותוך התייחסות מלאה לאופי ולמורכבות קבוצות התלמידים עמן עובד/ת המורה.

הערכת המורה כוללת היבטים אקדמיים ופדגוגיים - יכולת להתנהל במצבים מורכבים,
יכולת ליצירת אמון עם הילד וההורים, יכולת לנהל דיאלוג, וכו'.

שיח בחדר מורים ובישיבות פדגוגיות:
דיוני הצוות בכל הרמות וההקשרים נעשים תוך שמירה קפדנית על פרטיות התלמידים, על כבודם
וכבוד בני משפחתם; חברי צוות מקפידים להעביר מידע רלוונטי בלבד ולהימנע מכל סוג של
שיפוט ערכי.

_______________________________________________________

 

1 .inclusion לבין "הכללה" כתרגום של containing אנו מוצאות כי יש טעם להבחין בין המושג "הכלה" כתרגום של
inclusive education – זו המשמעות של "חינוך מכליל" לפי הצעתנו

2 מסמך זה הוא פרי עבודה משותפת של אנשי מרכז שוו"ה לשוויון והכלה בחינוך במכללה האקדמית לחינוך אורנים. לקחו חלק
בכתיבתו: ד"ר מיכל ראזר, ד"ר ניבי גל-אריאלי, ד"ר יעל פויס, גב' אסנת זורדה, ד"ר עינת ליכטינגר

Footer Mobile