תהליך בינוי קהילה

תהליך בינוי קהילה: תיאור, עקרונות ודרכי פעולה
 
בינוי קהילה - תיאור 
מה הופך מקום מגורים: יישוב או שכונה לקהילה עבור תושביו? בינוי קהילה הינו  תהליך שבו יישוב מפתח ומחדש את הקהילה שבתוכו. בתהליך זה אנו מבקשים להאדיר את מימדי הקהילתיות בעיר, בשכונה או ביישוב הכפרי ולהפוך את המסגרת המקומית לקהילה עבור תושביה.
 
למה בינוי קהילה?
תהליכים קהילתיים מתייחסים לפעולות שונות בקהילה שמטרתן לחולל שינוי. "ארגון קהילתי ,""פיתוח קהילה", "תכנון קהילתי" הן חלק מתפיסות קהילתיות השונות בהשקפת העולם הערכית המניעה אותן, במטרות הפעולה ויעדיה, ובדפוסי הפעולה שיש לנקוט כדי להשיג את היעדים שנבחרו. מכלל התפיסות השונות מתמקדת תפיסת שדמות בתהליך בינוי קהילה. 
המושג בינוי קהילה מתאר פעולת התערבות בקהילה המכוונת לשינוי. מטרתו להניע אנשים יחד להתמודד עם אתגרים משותפים ולקדם את כלל הקהילה. מהלך זה יתבצע תוך כדי השתתפות פעילה של חברי הקהילה ותוך הסתמכות מלאה, ככל האפשר, על יוזמה קהילתית על מנת לאפשר לקהילה להפוך למקור של תמיכה חברתית, פוליטית, כלכלית ותרבותית לחבריה
(Rubin, 2001; Rubin & Brueggemann, 2002)
התהליך מכוון לפיתוחו של הון חברתי ומטרתו ליצור סולידאריות המבוססת על רשתות חברתיות. 
הסולידאריות החברתית מתחזקת לאחר שחברי הקהילה עבדו יחד והם מרגישים חלק מהקבוצה .תחושת השייכות מעצימה את בני הקבוצה, היות שהיא נותנת לאנשים הרגשה שהם אינם לבד, 
(Rubin & Rubin, 2001; Neparstek, 1997);  שלאחרים אכפת מהם והם נמצאים שם בעבורו/ה
(Putnam , Better together 2000)
תהליך העצמת ההון חברתי מספק סביבה שבה חברי הקהילה מסוגלים ליצור סטנדרטים של התנהגויות מוסכמות המשקפות את הערכים של הקבוצה ומקדמות את מטרותיה המשותפות .
קשרים קהילתיים מספקים את האמצעים כדי שהחברים יהיו מחויבים ואחראים לערכים אלו .חברי הקהילות משתמשים בנכסים ליצור הזדמנויות, הם חוברים ומתקשרים כדי לטפח וליצור איכות חיים שהם מבקשים לעצמם ולילדיהם. הם מתאגדים יחד ליצור מקומות מפגש, מוסדות וארגונים שיתמכו בחברים ויעבירו את הערכים המשותפים של הקהילה(Neparstek,1999). התהליך מבקש להתמודד עם אחת הסכנות האורבות להתערבות על פי גישה זו והיא יצירת קבוצות סולידאריות פנים קבוצתית. תהליך זה מביא מצד אחד להוצאת האחר, מתן דגש על יצירת הון מקשר בין יחידים הדומים במאפייניהם החברתיים. מצד שני להקטנת היצירה של הון מגשר בין יחידים בעלי מאפיינים חברתיים שונים, שבעקבותיה נוצרת הדרה של קבוצות חברתיות שונות והחלשתן, ובכך נמנעת יצירת סולידאריות כלל קהילתית .
(Edwards & Foley, 1998 ; Florida, 2003 ) הדגש והנטייה היא לעודד קיומו של הון חברתי מגשר ומתון אנכית  (Putnam 2000) 
לשם כך מבקש תהליך בינוי קהילה ליצור שותפויות בין סוכנויות ממשלתיות, עמותות, גופים מסחריים מקומיים ועסקים מקומיים ושכונתיים
(Serageldin, 1996 ; Rubin & Rubin, 2001; Better Together, 2000). 
הפעולה מתמקדת בחיזוקם של "מוסדות ביניים" - (meso level) אותן קבוצות קהילתיות, קשרים משפחתיים מורחבים ורשתות תעסוקה  (Falk, Golding& Balatti, 2000.)
הפעולה עם כלל השחקנים בקהילה יוצרת מעבר הכרחי ממדיניות של "צרכן לצרכן" לפעולה של "קהילה לקהילה". היא יוצרת הזדמנות לטיפוח מנגנוני תקשורת אופקיים בין אזרחים לעצמם ובינם לבין כלל השחקנים בקהילה כמקורות תמיכה וסיוע במקום הקשר התלותי והמדיר של מקצוען - מנהיג. קשרים אלו מעודדים יחידים בקהילה לתפוס עמדות ולראות עצמם בעלי ערך עבור הזולת. הקמתן של קבוצות תמיכה עצמיות לסיוע באלכוהוליזם, הפרעות אכילה וכו' מעודדות מגמה זו
Putnam Better Together 2000; 1995 ; Woolcock, 1998 ; 2003, )
 .(Serageldin,1996
התהליך מבוסס על למידה קהילתית, כדרך להובלת שינוי והוא מכוון להכשרת המנהיגות המקומית כתהליך של התנסות מעשית בדומה להכשרת בעלי מקצוע, עשייה כמעודדת למידה .
וכן להגברת מודעות המעודדת עשייה ע"י האזרחים (Van der Veen, 2003). 
היחסים הנוצרים בין התושבים הפועלים ובינם לבין מוסדות קבוצות וארגונים בקהילה, הופכים למעין יחידות תשתית בלתי נראות של הדדיות, נאמנות ואמון שמאפשרים לקדם אפשרויות נוספות. וכך בינוי קהילה הופך ליותר מאשר מקבץ של יוזמות משותפות, הוא הופך להיות תהליך כולל של בניית קהילה סולידארית .(Neparstek, 1997)
 
בינוי קהילה - עקרונות פעולה
הקהילה כמטרה
בינוי קהילה הינו תהליך הרואה בקהילה ובפיתוח הקהילתיות מטרה כשלעצמה. הקהילה היא מסגרת חברתית שמטרתה לפתח יחסים אנושיים בין חבריה ואורחות חיים משותפים ומוסכמים .תפיסה זו עומדת בניגוד לגישות הרואות בקהילה זירת פעולה, כלומר "מרחב רקע" בלבד לפעילויות השונות, ובניגוד לגישות הרואות בקהילה מסגרת יעילה לארגון וניהול.

מקהלי יעד לקהילה שלמה - מפעולה נקודתית לתפיסה מערכתית
תהליך בינוי קהילה מתמקד בכלל הקבוצות, הארגונים, השחקנים והחלקים בקהילה. הוא מבקש ליצור מערך של רשתות בין כלל חלקיה ולטפח דרכי תקשורת בתוך ובין כל שחקן בקהילה. לשם כך יתמקד התהליך בפעולות הנוגעות לכלל הקהילה ולהשפעה על מרכיבי זהותה ותפיסתה.
 
הקהילה כמערכת וארגון
הקהילה, כמו מערכות חברתיות אחרות במאה ה-21, היא "מערכת מורכבת" ה"מתנהגת" על גבול הכאוס. היא מרכזת מארג קשרים והשפעות חוצי גבולות (פנימיים וחיצוניים), ויש בה דינמיות רבה ושונות חברתית ותרבותית גבוהה המקשים על בניית לכידות קהילתית.
כמערכת מורכבת יש בה חופש בחירה ועצמאות גדלה והולכת של פרטים וקבוצות, ואלה יוצרים צורך בבניית עבודה דו-סיטרית מעלה-מטה ובדיאלוג משמעותי בין מנהיגות לקהילה .
ההסתכלות על הקהילה כמערכת מורכבת מציבה בפני הפועלים בה אתגר בלתי פוסק של בניית תפיסות, עקרונות פעולה ושיטות פעולה בנוגע למהותה ולאופן תפקודה.

נכסים, יכולות במקום צרכים וחולשות
תהליך בינוי הקהילה מונחה על-פי תפיסה של חיזוק יכולות, נכסים וצרכים חברתיים, ומתמקד במימוש הפוטנציאל הגלום בסוגי ההון השונים כאמצעי מרכזי לפיתוח הקהילה. תפיסה זו מנוגדת לתפיסות המתמקדות בתכליות של טיפול בחלקים המוחלשים של החברה, טיפול בבעיות בוערות ומענה לצרכים מידיים.
בכל יישוב וקהילה יש ארבעה סוגי נכסים:
הון פיזי - משאבים כספיים, מבנים ציבוריים, תשתיות מוניציפליות וכדומה;
הון ארגוני - התרבות הארגונית, המסורות, רמות שיתופי הפעולה של הרשות המוניציפלית;
הון אנושי - רמת השכלה, מיומנויות, כישורים, מנהיגות של התושבים ובעלי התפקידים;
הון חברתי - הקשרים בין האנשים ומידת השימוש בהם.
 
קהילה כרשת חברתית למימוש קהילתיות באמצעות חיזוק ההון החברתי
בינוי קהילה מעמיד את הקהילתיות כמטרת הקהילה באמצעות מימוש רשתות חברתיות המורכבות מעוצמות שונות של קשרים ומרמות שונות של צפיפות הרשתות. על מנת לבסס ,להעצים ולהגדיל את מלאי ההון החברתי ביישוב תהליך בינוי קהילה כולל את הנכסים השונים של הקהילה: ההון הפיזי, ההון האנושי, ההון הארגוני וההון התרבותי. הפעולות בתחומי החיים השונים, כגון: הרחבה קהילתית ביישוב, בינוי פיזי, טיפול בנוער ובקשישים, איכות הסביבה ,ביטחון פיזי של התושבים ועוד - נתפסות כהזדמנות של הקהילה להעצים את רמת הקהילתיות ולמעשה להשפיע על מערך הקשרים שבין חברי הקהילה. כלל הפעולות והמשאבים מהווים הזדמנות להשפיע על איכות הקשרים שבין חברי הקהילה, ויש לנצל אותם לכך. פינוי אשפה ,ערבי תרבות, הקמת בית ספר, פיתוח כלכלי, צמיחה דמוגרפית - כל אלה מהווים הזדמנויות לטיפוח רשתות חברתיות.

מהון אנושי להון חברתי
בינוי קהילה מתמקד בהזמנת' ההון האנושי' ביישוב לפעילות התנדבותיות-קהילתית ופיתוחו ל'הון חברתי'. בקהילה שיש בה הון חברתי גבוה, ניתן לזהות יוזמות קהילתיות רבות המופעלות בהתנדבות בידי אחוז גבוה מקרב התושבים ובשותפות עם כלל מוסדות השלטון, המגזר העסקי ועמותות הפועלות במרחב הקהילתי.

וולונטאריות כדרך פעולה קהילתית
הובלת מיזמים ותכניות התנדבותיות היא הדרך שבה יחידים וקבוצות פועלים למימוש הקהילתיות ביישובם. הפעולה החופשית של היחידים בזמנם הפנוי לטובת יישובם היא המצע הערכי והרוחני של הקהילה. מצע זה מעיד על הרצון של יחידים וקבוצות להיות מעורבים, משפיעים ומשמעותיים בביתם המורחב - בקהילתם. רוחניות וערכיות הן המכנה המשותף העמוק של ציבור קהילתי, מעבר למחלוקות לאומיות, דתיות ואידיאולוגיות.
הקריאה לתושבים להצטרף למעגל היוזמות והתכניות ההתנדבותיות היא הביטוי למנהיגות קהילתית התנדבותית.
 
משיתוף והשתתפות - ליצירת שותפויות 
מימוש הקהילתיות בא לידי ביטוי ביצירת שותפויות בין שני הצדדים, שתכליתן מימוש חזון של חברה טובה יותר תוך ביטול היחס הקבוע של "נותני שירות מול קליינטים".

בין שיח זכויות (דיון) לשיח זהות (דיאלוג) בין שותפים 
אחד הביטויים החשובים ליצירת שותפויות מסוג זה הוא בניית שילוב נכון בין שיח זכויות, המבטא יחס חוזי של "מגיע-לא מגיע", לבין שיח זהות המתייחס לכלל האישיות של הזולת. באמצעות תהליך בינוי קהילה ניתן לפתח בין התושבים לבין עצמם ובין התושבים למוסדות הקהילה יחסים המבוססים על חיזוק מערך הזכויות כתשתית ליצירת שותפות ושיח זהות.

מהון מקשר להון מגשר
שמירת האיזון שבין יצירת הון מקשר - יחסים בין אנשים בעלי מאפיינים דומים בקהילה, המעניקים בטחון בקהילה לבין הון מגשר - יחסים בין אנשים בעלי מאפיינים שונים בקהילה, זאת על מנת למנוע יצירת "חמולות ונאמנויות פנים קבוצתיות, באמצעות יצירת הזדמנות למפגש בין "שונים "כתנאי לביסוס אמון והדדיות בקהילה.

מפעילות "למען" לפעילות "עם"
יוזמות התנדבותיות המבקשות להוות מצע ליצירת רשתות חברתיות קהילתיות צריכות להתארגן כך שחלק מהמשאבים יופנו ליצירת המפגש וההיכרות בין הפעילים בנוסף לתכליות ההתנדבות .תהליך בינוי קהילה מתבסס על מוטיבציות שונות של יחידים וקבוצות בקהילה לקידום נושאים מגוונים ודרכם התחברות לאחרים, ההופכים להיות מושא הנכונות להתנדב: "התחלתי בגלל הנושא ,נשארתי בגלל האנשים". הובלת תכניות ומיזמים הפועלים במתח שבין מתן מענה לצרכים חברתיים (פעילות למען) ובין יצירת קשרים בין הפעילים (פעילות עם) היא הדרך ליצירת רשתות חברתיות כמצע לקהילתיות. פעילות הנותנת מקום ל"עם" היא התנאי ליצירת אמון והדדיות בין חברי הקהילה.
 
בינוי קהילה - דרכי הפעולה
תהליך בינוי קהילה מבקש להעלות את רמת הקהילתיות וההון החברתי באמצעות יצירה של רשתות חברתיות הנרקמות סביב פעילות משותפת של גורמים שונים בקהילה. תהליך בינוי בשדמות מבוסס על תפיסה של "פדגוגיה של זהות" (שדמי-וורטמן , 2009): פעולות לפיתוח דרכי תקשורת, יחסי גומלין, הוראה וחינוך לבירור שאלות זהות ועיצוב השקפת עולם. התפיסה מתייחס לפעולות הן ברמת היחיד והן ברמת הקבוצה: 
ברמת היחיד - עיצוב כלים חינוכיים המאפשרים לפרט להבין, להיות מודע, לעצב ולחשוף עצמו לעמדות שונות הנוגעות ליחסיו והתייחסויותיו לסביבתו. באמצעות תהליך זה הוא מבסס את תפיסתו העצמית ואת הדרכים למימוש אמונותיו והשקפותיו בנוגע לשייכותו לקולקטיב בו הוא בחר לחיות ולהשתייך אליו.
ברמת הקבוצה - זהו תהליך חינוכי של עיצוב אמנה חברתית בין השותפים, המבוסס על הסכמה סביב מערכת ערכים נורמטיבית משותפת בתחומי חיים שונים. אמנה זו מבטאת את זהותה של הקבוצה וייחודיותה. יישומו ברמה הקהילתית מתמקד ביצירת תהליך חינוכי כלל-קהילתי של חיזוק מרכיבי הזהות הקהילתית, של יצירת אמנה קהילתית מוסכמת המבטאת ערכים משותפים והתנסות משותפת ביצירת רשתות חברתיות .

יחידת הפעולה הבסיסית ליישום "פדגוגיה של זהות" היא "חבורת משימה" (שדמי-וורטמן ,2009). "חבורת משימה" הינה מסגרת קבוצתית המבוססת על יחסים קרובים, משתפים ,אינטימיים בצד משימה משותפת לחברי הקבוצה .
"חבורת משימה" פועלת ליצירת שלושה ממדי פעולה בין חברי הקבוצה: 
חזון משותף - עיצוב חזון, מטרות, קווי יסוד משותפים - באמצעות למידה של מקורות הקשורים בכך והכרות אישית עם תפיסות העולם של המשתתפים בתחומים השונים.
נורמות התנהגות משותפות כלפי פנים - עיצוב והתנסות בעיצוב נורמות התנהגות קבוצתיות משותפות המממשות הלכה למעשה את עקרונות הפעולה והחזון הקבוצתי.
פעולות או משימות משותפת כלפי חוץ - התנסות בתכנון, חלוקת תפקידים וביצוע של משימה משותפת מחוץ לקבוצה המופנית כלפי חוץ וממחישה את מימוש יעדיה של הקבוצה בדרך פעולה משותפת, בה מצליחים היחידים להביא לידי ביטוי את מאפייניהם הייחודיים ובכך לחוש משמעותיים בקבוצה ובעקבות כך גם מזדהים ומזוהים עימה. (דוגמא והנחיות ליצירת חבורה ראה נספח מס '2).
"חבורת משימה" משלבת בין מאפיינים ראשוניים ומשניים: מצד אחד, כמו בקבוצה ראשונית ,היחסים בין חברי הקבוצה הם פנים אל פנים, ראשוניים, מקיפים, רב ממדיים, כוליים וקרובים .עם זאת, בדומה לקבוצה משנית, לחברי הקבוצה מטרות נוספות למימוש, מעבר לקשרים עצמם. המחויבות של חברי הקבוצה למשימה וליחסים הבין-אישיים גבוהה, אינטימית ומלאה .
המשימה והיחסים מהווים, בעת ובעונה אחת, גם מטרה וגם אמצעי. באמצעות דרכי הפעולה ברמות שונות, מאפשרת "חבורת המשימה" לחברי הקבוצה להביא לקבוצתם סוגיות עומק של זהות שמעסיקות אותם, מסייעת לפתח מערך של רשתות חברתיות היוצרות תחושות של משמעותיות, שייכות, ומחויבות. אלו באו לידי ביטוי בביטחונם בחברי קבוצתם, ברמת האמון המוכלל, ובנורמות של הדדיות שמתפתחות ביניהם.

תהליך בינוי קהילה על פי תפיסת שדמות מבוסס על:
1. יצירת "קבוצות יוזמה" - הכוונה היא ליצירת מסגרות קבוצתיות, קבוצות יוזמה, של חברי הקהילה ושחקניה השונים המתארגנים יחד לקידום יוזמות חברתיות מגוונות בזירה המקומית ומתבססים על ההון האנושי ותרגומו להון חברתי - מערך הקשרים הנוצרים ביניהם (ראה נספח מס' להקמת קבוצות יוזמה).
2. "עיצוב קבוצות היוזמה כ"חבורות משימה" - הכוונה היא להפוך את הקמת היוזמות להזדמנויות למפגש ולפעילות משותפת ועל ידי כך לזמן היכרות, למידה והתנסות משותפת של השחקנים השונים, זאת על מנת להאדיר את ממדי האמון ואת בסיסי ההדדיות בין השותפים ולייצר הון חברתי.
השתתפות בחבורות משימה היא הדרך להבטיח לחברי הקהילה התנסות ב"רגעי אמת (Carlzon,1989) של קהילה - רגעים המאפשרים לחוות הלכה למעשה רמה גבוהה של שותפות ,אחריות ופעולה משותפת כבסיס לקהילה הראויה. עוצמתה של החוויה רבה ככל שהיא באה לידי ביטוי בכל ממדי הלמידה והזהות, במימדים הרגשיים, השכליים וההתנהגותיים. ככל שקיימת הלימה בין שלושתם כך השפעתה על ממדי הזהות וההזדהות של היחיד עם העולה  (Lewin,1948) גדולה יותר