חגים במשפחה ובקהילה

החגים הם כמו חוט שמאפשר לנו לרקום את שייכותנו בזמן ובמקום
כשאנחנו חוגגים חג אנחנו יוצרים קשר עם כל הדורות שחגגו אותנו לפנינו, ועם כל בני עמנו שחוגגים אותו באותו יום, ברחבי הארץ והעולם. חליפות הזמנים ותפיסות העולם המשתנות הביאו לכך שרבים חשים ניכור וזרות בחג: התפילה נראית רחוקה ומנותקת מאורחות החיים; המימדים הרוחניים של החג נותרים חסרי משמעות, וקדושת החג נתפסת כשייכת לציבור דתי בלבד. ​​אבל בצד הקושי, יש גם צורך ורצון שלא לוותר על החג, להשתתף ולקיים אותו באופן משמעותי ונוגע. על פי תפיסתנו הרצון הזה הוא בעל ערך עמוק. החג הוא חלק מתרבותנו, הוא חלק משפתנו. הוא החיבור והקשר שלנו לתרבות הדורות. לחג ולמועד חלק חשוב בעיצוב זהותנו וב"וְהִגַּדְתָּ" שאנחנו מבקשים להעביר לילדינו.​
    
מעגל השייכות הראשון שלנו הוא המשפחה, ובה אנו חווים לרוב את חוויות החגים
משפחות רבות מחפשות את דרכן בעיצוב טקס לחג, תוך נסיון לחבר בין הגוונים השונים של הזהות הישראלית. המדרשה פיתחה דרך לעיצוב חגים, המבוססת על רוחה המיוחדת של כל משפחה הדגש הוא על מפגש של רוח ימינו עם מסורת הדורות ודרכי התחדשותה של המסורת במהלך ההיסטוריה, כדי ליצור חג יהודי משמעותי ואותנטי. דרך זו רואה את חווית החג כחוויה רב-דורית, הנוגעת בעומק ליבם של הורים, סבים וילדים כאחת.

במעגל היותר רחב אנו חוגגים את החגים בקהילה – יישוב, מספר משפחות, שכונה, חברים. הרחבת המעגל המשפחתי מאפשרת ליחידים לבטא את כישוריהם, לממש את ערכיהם, לתת ולקבל, ליצור, ובעיקר – להשתייך. המדרשה מציעה ייעוץ בעיצוב טקס החג הקהילתי; עבודה משותפת עם צוותי החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, בקשר שבין בית הספר והקהילה; ימי עיון והרצאות חד-פעמיות למובילי תרבות ממגזרים שונים בציבור הישראלי. כשלב ראשוני בדרך לקיום טקסים באופן עצמאי, מציעה המדרשה הנחייה מיומנת ע"י אנשיה לקיום טקסי חג ומועד בקהילה.


ספרי המדרשה בנושא חגים במשפחה ובקהילה






לפניות: