מסעות, משחר ימי האנושות, היו דרכו של האדם לחקור את סביבתו ולהעשיר את קניינו הרוחני התרבותי והחומרי. ביחד או לחוד ממקומו הקבוע יצא האדם לפרקי זמן קצרים או ארוכים לגלות את העולם המקיף אותו, למצוא אוצרות ולאתגר את עצמו ואת יכולותיו.
סטודנטים הלומדים בתוכנית המצטיינים של מכללת אורנים יצאו לארבעה ימי מסע בנופי החברה בישראל, מדרום הארץ לצפונה, מתוך כוונה לפגוש ולבחון באופן בלתי אמצעי סוגיות שונות הקושרות למורכבות החברה הישראלית.
הסטודנטים במסעם התמודדו עם מגוון שאלות של חברה וזהות:
מה חשים מפוני גוש קטיף מאז הפינוי בשנת 2005 ואיך הם מתמודדים עם השבר בחייהם?
מה גורם לי המפגש עימם?
האם הנגב הוא מדבר שממה או הזדמנות להרחיב את יכולותיו של האדם להפיק מזון גם במקום שניראה כחסר סיכוי?
מה הקשר בין ראשית ההתיישבות היהודית בנגב לקיבוץ העירוני בשדרות?
ומהו בכלל צמד המילים "קיבוץ עירוני", המזכיר יותר מכל "אש ומים"?
איך נראים החיים במדינת תל-אביב?
מה פירוש המונח 'אחריות חברתית'?
מי אתם הצ'רקסים – עדה? לאום? מהיכן הגעתם? מה הם מנהגי החיזור בקהילה?
כמה עמים שלטו ברמת הגולן ומי היו תושביו?
מה חושבים הדרוזים ברמת הגולן על הישראלים, על הסורים ועל הסכם עתידי בין ישראל לסוריה?
האם "העם עם הגולן" הוא עדיין סלוגן רלוונטי?
ומהו הקשר בין כל השאלות הנ"ל, המקומות בהם ביקרנו ובין הכשרתם של הסטודנטים להוראה בתוכנית המצטיינים אורנים.
המסע זימן חוויות משמעותיות ואינטנסיביות ואפשר למשתתפיו לבחון כל אחד את זהותו במעגלי חיו השונים: המעגל של האני הפנימי, המעגל של קבוצת ההשתייכות הקבוצתית והפרופסיונאלית והמעגל של החברה הסובבת אותנו.
כדרכו של כל מסע הוא מזמן גילויים ביחס לכל אחד מהמעגלים. בנוסף, הקשרים החברתיים שנרקמו בין משתתפיו העצימו את תחושת השייכות והאחריות ההדדית.
אנו מאמינים כי סטודנטים להוראה הנחשפים למסגרות לימוד בלתי שגרתיות והחוקרים את עצמם ואת סביבתם יהיו מורים גמישים יותר ופתוחים לקבלת האחר והשונה. המסע שאליו יצאו הסטודנטים בתוכנית המצטיינים היווה חוויה משמעותית בתהליך הכשרתם כמורים יוזמים ומנהיגים.