לאור הידוע לנו על יהודי ברית המועצות לשעבר ורמת הנישואים עם לא יהודים בתפוצה האם יכולות עמדת התנועות הללו, הנחשבות לליברליות יותר מהאורתודוכסיה, להתקבל עליהם?
מסמך :1 השקפת התנועה הרפורמית בארה "ב
יהודי ייחשב מי שאחד מהוריו יהודי
הוועידה המרכזית של רבנים אמריקנים ]רפורמים [מצהירה כי מי שנולד להורים שאחד מהם יהודי -ייחשב כיהודי .יש לבסס את מעמדו היהודי של כל צאצא של נישואי תערובת ,באמצעות פעולות פורמליות של הזדהות עם העם היהודי ועם אמונתו ,שתתבצענה בעיתוי המתאים ובנוכחות ציבור מתאים .ביצוע מצוות אלה נועד לחזק את מחויבותם של הילד והוריו לחיים יהודיים .בהתאם לנסיבות ,1 המצוות שיובילו לקראת זהות יהודית חיובית ויוקרתית יכללו כניסה בברית ,אימוץ שם עברי ,לימוד תורה ,בר/ בת מצווה ,והצהרה על קבלת התורה .2 לצאצאים שעברו את גיל הילדות ותובעים זהות יהודית ,יש להוסיף (או להציע לחלופין) פעולות או הצהרות ציבוריות אחרות ,לאחר התייעצות עם הרב שלהם .
(מתוך :.CCAR Year Book, 1983 תרגום :רחל רוקח)
מסמך :2 תגובת נציג התנועה הרפורמית בישראל
החלטה חפוזה עלולה להיות מעוות לא יוכל לתקון
הרב משה גרשון ויילר, איש התנועה הרפורמית בישראל, התנגד להחלטת התנועה הרפורמית בארצות הברית, שקבעה כי גם מי שרק אביו יהודי ייחשב כיהודי לכל דבר (מסמך 1). לאחר שנתקבלה ההחלטה, ולפני הדיון, הורשה הרב ויילר, על פי הצבעת המשתתפים, לקרוא בפני הוועידה המרכזית של רבנים אמריקנים רפורמים את הדברים הבאים בשם מועצת הרבנים של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל .
הקביעה [של הוועידה המרכזית של רבנים אמריקנים [כוללת הכרה בנחיצותן של "פעולות פורמאליות של הזדהות עם העם היהודי ועם אמונתו, שתתבצענה בעיתוי המתאים ובנוכחות ציבור מתאים". אם כך, מדוע לא מוזכר במסמך הביטוי המקודש ועתיק היומין של "פעולה פורמאלית של הזדהות", קרי "גיור"? במקרה של תינוק, הגיור המסורתי ] קיום ברית מילה [ הוא תהליך פשוט, ואפשר לאשר אותו במסמך שיחבר אותו ב"פעולה פורמאלית" ליהדות, מסמך שיוכר הן על ידי מדינת ישראל והן על ידי היהדות הקונסרבטיבית. הנוסח המוצע ]בוועידה [עשוי להידחות לא רק על ידי מדינת ישראל והתנועה הקונסרבטיבית, אלא גם על ידי חלקים חשובים של התנועה ליהדות מתקדמת ] התנועה הרפורמית [בעולם .
אנו מאמינים כי מסמך הוועדה דורש עיון מעמיק יותר במסורת היהודית. המסמך מציג כנימוק יחיד להחלטתו את "העובדה שלאם ולתינוק אין מפלט אחר אלא לחזור לעמה". חשיבותו של הנושא והרגישות כלפיו מחייבות התייחסות ברורה ליסודות ההיסטוריים וההלכתיים של קביעת יהדותו של יילוד על פי האם. עלינו להכיר בנימוקים מסורתיים ומלומדים לקביעה זו: המשבר שנוצר בשל הנשים הפּגאָניות, תקופות רצופות של גזרות ורדיפות, אונס של נשים יהודיות, וגישות היסטוריות שליליות כלפי מי שאינו יהודי .
מחברי המסמך קובעים, בצדק כנראה, כי "במרבית המקרים הללו, למשפחה המורחבת הלא-יהודייה יש חלק נכבד בעולמו של הילד ועשויה להיות לה השפעה מכרעת על עיצוב חייו". ההשפעה המתמשכת של המשפחה המורחבת הלא –יהודייה היא הנותנת יתר עוצמה לקריאתנו אליכם להימנע מלפעול על בסיס של אינטואיציה או השערה ,ותחת זאת ליזום מחקר סוציולוגי מקיף על זהותם היהודית של צאצאי זוגות מעורבים .תוצאותיה של החלטה חפוזה ,לפני לימוד הנושא לעומקו ,עלולות להיות מעוות לא יוכל לתקון .
אי לזאת ,אנו מפצירים בוועידה לקיים מחקר מעמיק יותר לפני שמאמצים שינוי במדיניות כה בסיסית להמשך הקיום היהודי .
התנועות העולמיות של הקונסרבטיבים והרפורמים נאבקו בהצלחה במשך שנים נגד הכנסת התיקון לחוק השבות [בישראל], תיקון שיפסול את הגיורים שבוצעו בתפוצות על ידי רבנים שאינם אורתודוקסים. נכון להיום, מדינת ישראל ומוסדותיה החילוניים מכירים במתגיירים רפורמיים מחו "ל כיהודים לכל דבר. אולם ההחלטה המוצעת ,המוותרת על דרישת הגיור עשויה לגרום לכך שאנשים שיוכרו כיהודים על ידי התנועה שלנו באמריקה לא יוכרו ככאלה על ידי מדינת ישראל, אפילו בהתאם לחוק הנוכחי. יתרה מכך, ההחלטה תחליש ללא ספק את נחישותם של הכוחות במדינת ישראל הפועלים לצדנו נגד התיקון בחוק השבות. דבר אחד עלינו לדרוש – שמדינת ישראל תכיר, כפי שהמצב בפועל כיום, בגיורים המתבצעים על ידי כל התנועות הדתיות בחוץ לארץ. אולם אי-אפשר לצפות ממדינת ישראל שתקבל כיהודי מי שלא עבר גיור כלל. דאגתנו המתמשכת אינה מוּנעת על ידי יצר התפשטות פוליטי. אנו
יודעים כי אפשר שהממסד האורתודוקסי והרבנות הראשית לא יכירו לעולם בפעילות הדתית שלנו כאותנטית. על כל פנים, מדינת ישראל ורוב היהודים בה מכירים באותנטיות שלנו.
בשיחות שקיימנו עם חברי כנסת ועם מנהיגים פוליטיים הוזהרנו כי העברת ההחלטה של ועידת הרבנים הרפורמיים [עשויה לגרום לאנשים שעמדו עד עתה לצדנו לשנות את הצבעתם. אנו מאמינים כי תיקון חוק השבות, שיבטל את תוקפם של גיורים שנעשו על ידי רבנים קונסרבטיבים ורפורמים, יפגע קשות ביחסי ישראל והתפוצות.
(מתוך :.CCAR Year Book, 1983 תרגום :רחל רוקח)
מסמך :3 השקפת התנועה הקונסרבטיבית
יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר על פי ההלכה, מעמד יהודי / החלטת הוועדה לחוקה יהודית משנת 1985
מעמדו של אדם כיהודי נקבע על פי יהדותה של האם, או על ידי טבילה ו(בעת הצורך) על ידי ברית מילה או הטפת דם ברית, לפי ההלכה היהודית. קביעת מעמדו של אדם כיהודי על פי האב נדחית מכול וכול ובכל הנסיבות .
(מתוך: :.Proceedings at the RA, 1985, p.185 תרגום :רחל רוקח (
מסמך :4 החלטת מועצת הרבנים הקונסרבטיבים משנת 1994
הואיל והוועדה לחוקה יהודית חזרה ואישרה שלוש פעמים כי מעמדו של אדם כיהודי נקבע על פי יהדותה של האם ו(בעת הצורך) על ידי ברית מילה או הטפת דם ברית ,לפי ההלכה היהודית ,והואיל וקיימת מבוכה ציבורית בקהילה היהודית באשר לעמדתה של היהדות הקונסרבטיבית על קביעת יהדותו של אדם על פי האב, לכן הננו מכריזים בזאת שמועצת הרבנים [של התנועה הקונסרבטיבית [חוזרת ומאשרת את עוצמתה של הוועדה לחוקה יהודית, הקובעת כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, ודוחה בכל הנסיבות את קביעת מעמדו של יהודי על פי האב .
)תרגום :רחל רוקח)
הצעת הממשלה הידועה בשם "חוק ההמרה" (1996)
פקודת העדה הדתית (המרה)
נוסח החיקוק: פקודה הקובעת הוראות בעניין מסירת הודעה על המרת עדה דתית
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת העדה הדתית (המרה).
2. הפרוצדורה עם המרת עדה בעדה (תיקון 1947)
- אדם שהמיר את עדתו הדתית ורוצה כי תינתן תקפות חוקית לאותה המרה ,יקבל מאת ראש העדה הדתית שאליו נספח, או מאת האדם שמינהו או הכיר בו ראשה של אותה העדה הדתית כראשו המקומי של סניף אותה העדה הדתית בשטח שבו הוא יושב, תעודת אישור , המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית ,ויודיע את העובדה לממונה על המחוז, במחוז שבו הוא יושב .
- כשתנוח דעתו של הממונה על המחוז בדבר זהותו של המבקש ומשתוארה לו תעודת האישור המוזכרת בסעיף קטן (1), ירשום את דבר המרת העדה וייתן למבקש תעודת אישור על אותו רישום .
- ממונה על המחוז ישלח העתק של תעודת האישור על אותו רישום לראשה של העדה הדתית שאליה נספח המבקש, וכן לראשה של העדה שעמה היה המבקש נמנה קודם לכן .
3. הגבלות בנידון המרת דתם של אנשים פחותים מבני שמונה עשרה שנה
מי שהמיר את עדתו ולא מלאו לו שמונה עשרה שנה, אין תוקף להמרתו אלא אם כן נתקבלה הסכמתו של אחד מהורי האדם או הסכמת אפוטרופסו והודיעו על הסכמה זאת לממונה על המחוז ...
4. המרת עדה לא תפגע בהתחייבויות קודמות
- דבר המרת העדה שנרשם כחוק על פי פקודה זו לא יפגע בשום התחייבות שהייתה חלה על המומר לפני שהממונה על המחוז רשם את דבר המרתו .
- למרות כל המרת עדה, השיפוט בענייני נישואין, גירושין ומזונות יוסיף להיות ביד אותו בית משפט ששפט בעניינים אלה לפני ההמרה, אלא אם כן נעשו גם הבעל וגם אשתו חברים לעדה דתית אחרת .
הצעת החוק מטעם הממשלה
שינוי שם החוק
בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין ), התשי"ג-1953 (להלן - החוק
העיקרי ), בשם החוק ,במקום "(נישואין וגירושין )", יבוא "(נישואין,גירושין וגיור)".
סעיף 1 מוצע להסדיר את נושא הגיור במסגרת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין ), התשי"ג 1953-(להלן-החוק ), ומכאן ההצעה לשנות את שם החוק כאמור בסעיף .1
אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא :
8.א. "גיור"
(א) גיור של אדם בישראל ייערך על פי דין תורה .
(ב) לא יינתן תוקף חוקי, לכל דבר ועניין, לגיור שנערך בישראל, אלא אם כן אישר נשיא בית הדין הרבני הגדול כי הגיור נערך בהתאם להוראות סעיף קטן (א).
בחוק מרשם האוכלוסין ,התשכ "ה – 1965, בסעיף 15, אחרי פסקה (3) יבוא:
3.א. "אישור גיור לפי סעיף 8א לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין,גירושין
וגיור ),התשי "ג – 1953.
דברי הסבר לסעיפים הנ "ל
סעיף 2
מוצע לקבוע במפורש כי הדין המהותי החל על גיור של אדם בישראל הוא דין תורה, בדומה לדין המהותי החל על נישואין וגירושין בישראל של אזרחי ישראל ותושביה, בהתאם לסעיף 2 לחוק. עוד מוצע כי הסמכות לקבוע כי גיור נערך לפי דין תורה תהיה בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, וכי לא יינתן תוקף חוקי לגיור שנערך בישראל אלא אם כן ניתן לגביו אישור על פי הוראות הסעיף המוצע .
סעיף 4
סעיף 13 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה - 1965 קובע כי על הרשויות הנוגעות בדבר למסור לפקיד רישום את העתק המסמך המעיד על ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בו, וביניהן המרת דת שנרשמה לפי פקודת העדה הדתית (המרה). מוצע להוסיף לרשימת הפעולות המנויות בסעיף האמור גם אישור גיור לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים בנוסחו בחוק המוצע , וזאת על מנת ששינוי הדת והלאום בעקבות גיור כאמור יירשם במרשם האוכלוסין .
תרגיל לסיכום :חקר מקרה
השאלה "מיהו יהודי" וכיצד יש להגדיר את יהדותו של אדם איננה שאלה תיאורטית, אלא בעיה שיש לה השלכות מעשיות על חיי אנשים רבים בישראל ובתפוצות. כתרגיל מסכם לפרק זה מובא סיפורו של יונתן זוננשיין, יליד ארצות הברית שעלה ארצה ,והוא נקרע בין משפחתו והסביבה שבה הוא גדל וחי לבין המציאות הקיימת בישראל .
בסוף הסיפור מובאות פעילויות לניתוח מקרהו של זוננשיין מנקודות מבט שונות .
המקרה של יונתן זוננשיין
פול ומרלן זוננשיין חיו במשך 27 שנה, מאז נישואיהם, בקהילה יהודית גדולה במערב -התיכון של ארצות הברית. שניהם סיימו אז את בית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל. פול התמחה במשפט פלילי והקים משרד עורכי דין, מהחשובים ביותר בכל האזור .מרלן התמחתה במשפט עסקי והייתה סגן-נשיא של מחלקה בין-לאומית בחברה אווירודינמית ענקית .
פול ומרלן נישאו שנה לפני תום לימודיהם על ידי רב רפורמי מקומי והלה אף טיפל בגיורה של מרלן. מרלן התעניינה ביהדות עוד בטרם התקשרה עם פול. למעשה, הם נפגשו בהרצאה על "הומניזם עברי במשנתו של מרטין בובר" שהתקיימה בבית הילל שבאוניברסיטה. מיד עם בואם למערב-התיכון הצטרפו בני הזוג לבית הכנסת הרפורמי המקומי והיו פעילים בוועדת בית הכנסת .
תוך שבע שנים נולדו להם שלושה ילדים: יונתן, אביגיל וסטפני. בני הזוג התקדמו בהתמדה בקריירה המקצועית והיו פעילים בארגונים יהודיים. מרלן פעלה לקידום תכניות לחינוך מבוגרים ולחינוך לחיי משפחה, הן בבית הכנסת והן במרכז הקהילתי המקומי. ילדיהם הלכו תחילה לגן ילדים של בית הכנסת ואחר כך לבית ספר יומי של התנועה הקונסרבטיבית. בקיץ נסעו הילדים עם חבריהם לספסל הלימודים למחנה אזורי של התנועה הקונסרבטיבית או של התנועה הרפורמית. שלושת הילדים היו פעילים בארגוני נוער יהודיים .
בשנה שבה נבחרה מרלן לתפקיד נשיא בית הכנסת מוּנה פול לתפקיד יושב ראש ועדת ההקצבות של הפדרציה היהודית המקומית וכן לנציג הסוכנות היהודית. עוד בהיותם באוניברסיטת ייל הם היו פעילים למען ישראל ומחויבותם לישראל העמיקה עם השנים. הם ביקרו בישראל פעמים רבות ופעמיים בילו בארץ את הקיץ- פעם שכרו דירה בירושלים ופעם ברחובות. פול נסע ארצה לעתים קרובות בגלל תפקידיו בסוכנות היהודית .
יונתן נסע לישראל לבדו לראשונה בהיותו בן ,16 כחלק מתכנית עלייה לרגל של נוער אמריקני רפורמי. המדריכה האמריקנית שלו הייתה סטודנטית לרבנות בסמינר התיאולוגי היהודי. כשהגיע זמנו ללמוד באוניברסיטה הוא נרשם לתכנית משולבת של אוניברסיטת קולומביה והסמינר התיאולוגי היהודי [הקונסרבטיבי] בניו יורק - JTS . הוא גר סמוך לאוניברסיטה, הצטרף שם לקהילת בני ישורון והיה נתון להשפעתו של רב כריזמטי .
שנה אחת הוא למד באוניברסיטה העברית, ומתוך אהבתו לישראל הוא החליט כי לאחר שיסיים את התואר הראשון הוא ישוב לירושלים כדי ללמוד בבית הספר לרבנים של התנועה המסורתית [הקונסרבטיבית [.
יונתן גר בשכונת בקעה והצטרף לקהילת "קול הנשמה", שם הוא פגש את טל. היא הייתה ילידת ירושלים, בעלת שיער חום ועיניים כחולות, סטודנטית לגרפיקה בבצלאל .הם התאהבו והחליטו להתחתן. כאשר יונתן סיפר להוריו כי הם מעדיפים להתחתן בישראל בגלל חבריהם, ההורים נענו ברצון ואף החליטו לבוא לישראל כדי לפגוש את הצעירה ואת משפחתה ואף לבלות בארץ חצי שנת שבתון. יונתן היה כל כך מאושר עד שהחליט לקבל אזרחות ישראלית בהתאם לחוק השבות .
בשבוע שלאחר מכן הם קיימו ב "קול הנשמה "מסיבה לחברים ולמשפחתה של טל .לאחר תפילת ערבית, שהייתה מלווה בפרקי קריאה על פי בחירת הזוג, שרו שירי עם ורקדו ריקודי עם שנלמדו במחנות הקיץ ובתנועות הנוער .
כעבור שבועיים הלכו יונתן וטל למשרדי הרבנות כדי להירשם לנישואין. לאחר כמה שאלות על הרקע המשפחתי שלהם אמר להם הפקיד כי יש בעיה משום שיונתן אינו רשום כיהודי. יונתן חשב שהפקיד מתלוצץ ואמר "עם שם כמו זוננשיין אתה באמת חושב שאבי יכול להיות נשיא ארצות הברית"? הפקיד הסביר לו באדיבות שאביו איננו הנושא כלל, אלא שאמו התגיירה על ידי רב רפורמי ולכן אין בית הדין הרבני יכול לאשר את יהדותו של יונתן. הפקיד הציע ליונתן להתגייר בישראל ואז לא תהיה כל בעיה .
הזוג היה נבוך. בתחילה הם שקלו ברצינות שיונתן יעבור גיור אורתודוקסי, אבל לאחר מכן הם חשו כי צעד כזה ישלול את הלגיטימיות של חיי הוריו וחייו הוא כיהודים במשך עשרות שנים .ככל שהטראומה העמיקה, הלכה מבוכתם של בני הזוג והפכה לכעס: הם החליטו להינשא בטקס פרטי בישראל ללא נציג של בית הדין הרבני, להינשא בקפריסין ולשוב לירושלים או להינשא בארצות הברית ואחר כך לחזור לישראל. בכל מקרה ,הם החליטו להילחם בממסד הדתי האורתודוקסי .
הוריו של יונתן אמרו לו כי הם יקבלו כל החלטה שלו ושל טל. הם סיפרו לו כי הם שוקלים להפסיק את התחייבותם הכספית לסוכנות היהודית ,ותחת זאת להקים קרן לחיזוק התנועה ליהדות מתקדמת [הרפורמית] בישראל ולתרום לה פי שניים ממה שהם תרמו לסוכנות .
הזוג הצעיר שאל אז את עצמו מדוע בכלל יחזרו לישראל אם ערכיהם היהודיים והאנושיים הבסיסיים ביותר נידחים על ידי הרשויות. יונתן ידע כי בניו יורק יש לבצע עבודה יהודית רבה וחשובה וכי בקלות יוכל למצוא משרה במשכורת גבוהה. הוא רצה מאוד לחיות בישראל, אבל לא יכול היה להיכנע לתכתיביו של הממסד הדתי ישראלי .טל ,צברית תמימה שמעולם לא התייחסה לנושאים אלה, לא ידעה כיצד לכלכל את רגשותיה, אבל לִבה נשבר .
(תרגום:רחל רוקח)
פעילות לסטודנטים
א .כתיבת מכתבים למערכת
- כתבו רשימה של נימוקים נגד גיור מחדש לפי דרישות הרבנות .
- כתבו רשימה של נימוקים בעד גיור מחדש לפי דרישת הרבנות .
ב .הדמיה :מפגשי רבנים
- רב רפורמי ישראלי נפגש עם בית הדין הרבני. כיצד ינסה לשכנעו שאין צורך בגיור מחדש ?
- רב רפורמי מארצות הברית נפגש עם בית הדין הרבני .כיצד ינסה לשכנעו ? האם שניהם ישתמשו באותם הנימוקים ? (רמז:בארצות הברית יש פלורליזם דתי ,בישראל יש חיבור בין דת למדינה)
ג .הדמיה :ניסיונות שכנוע
- רב צעיר, שהוא גם קצין קרבי בצה"ל, מנסה לשכנע את יונתן לעבור גיור מחדש .באילו נימוקים הוא ישתמש ?
- רב חרדי מנסה לשכנע את יונתן להתגייר מחדש .באילו נימוקים הוא ישתמש ?
- חבר ילדות מארצות הברית מציע ליונתן לא לוותר על עקרונותיו ולחזור לארצות הברית .באילו נימוקים הוא ישתמש ?
ד .משפט ציבורי
קיימו משפט ציבורי בשאלה אם דרישת הרבנות (הנעשית על פי החוק ) צודקת או לא?
ה .דיון קבוצתי
מדוע אכפת כל כך ליהודי ארצות הברית מה קורה בישראל ? כיצד באה אכפתיות זו לידי ביטוי ? הביאו דוגמאות .
קיימו דיון פתוח בשאלה הזהותית והערכית העולה מהסיפור – מה לדעתכם צריך היה להיות הפתרון במקרה זה?
[1] זאב סגל, ידיעות אחרונות, 6/11/88.