SharePoint
מחקרים רלוונטיים

תוכן עניינים ותקציר

של מחקרה של

ד"ר מרי תותרי

 

 

צרכי סטודנטים ערבים במכללה להוראה

ומידת קליטתם בה

 

 

דצמבר 2009


תוכן עניינים

 

תקציר ............................................................................................................ 3

 

פרק א. סקירת ספרות ........................................................................................ 6

א.1. השכלה גבוהה במגזר הערבי – רקע היסטורי............................................................. 6

א.2. הישגים לימודיים של תלמידים במגזר הערבי ........................................................... 7

א.3 השתתפותם של ערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל........................................... 8

א.4. סטודנטים ערבים במכללות.................................................................................... 12

א.5. בעיות בהסתגלות סטודנטים ערבים בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל...... 13

 

פרק ב. המחקר.................................................................................................. 16

ב.1. רציונאל המחקר..................................................................................................... 16

ב.2. מטרות המחקר ושאלותיו........................................................................................ 16

ב.3. שיטת המחקר......................................................................................................... 17

 

פרק ג. אוכלוסיית המחקר.................................................................................... 18

 

פרק ד. ממצאי המחקר........................................................................................ 21

ד.1. מצב חברתי-כלכלי.................................................................................................. 21

ד.2.  רקע לימודי של משתתפי המחקר.............................................................................22

ד. 3. רמת ידיעת העברית של משתתפי המחקר................................................................. 23

ד.4. השפעת השפה העברית על הלימודים בשנת הלימודים הראשונה.................................. 24

ד.5. מערכי סיוע לסטודנטים הערבים במכללה................................................................. 24

ד.6. השתלבות בחיי המכללה......................................................................................... 25

ד.7. שיקולים בבחירת מוסד לימודים וסיוע בתהליך זה.................................................... 27

ד.8. קשיים בהשתלבות אקדמית במכללה........................................................................ 28

ד.9. פניה לעזרה מגורמים שונים במכללה........................................................................ 31

ד.10. תפיסת האקלים הלימודי והחברתי במכללה............................................................ 33

ד.11. מערכת היחסים בין סטודנטים יהודים וערבים במכללה............................................ 37

ד.12. תפיסות של שוויון או קיפוח ביחס לסטודנטים יהודים.............................................. 38

 

פרק ה. דיון ומסקנות........................................................................................... 40 

 

פרק ו. מקורות................................................................................................... 45

 

נספח- שאלון המחקר.................................................................................................... 47


תקציר

 

השכלה גבוהה נחשבת לאחד האמצעים החשובים לניעות חברתית-כלכלית בחברות מודרניות במיוחד בקרב בני מיעוט הרואים בה מנוף לשפר את מעמדם בחברה (Tahir, 1985) . מחקר זה נועד לבחון את מידת ההצלחה בקליטתם ומעורבותם של סטודנטים ערבים במכללה האקדמית לחינוך אורנים. כן נועד לאתר את צרכיהם בשילוב מוצלח יותר בעתיד וצפיותיהם מהמכללה בנידון.

הפרק הראשון מציג את רציונאל המחקר, מטרותיו ושאלותיו; הפרק השני סוקר היסטורית הישגיה ההשכלתיים של האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בכל שלבי ההשכלה. מהסקירה עולה שמאז קום המדינה חלה עלייה משמעותית ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית. עם זאת, עדיין יש פערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בממוצע הציונים בבחינות הבגרות, במדדי חינוך נוספים ובתשתית שתי מערכות החינוך (אבו-עסבה, 2005). מאז אמצע שנות התשעים נרשמה עלייה כמותית במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, ובמיוחד במכללות האקדמיות. עם זאת, שיעור הסטודנטים הערבים עדיין נמוך משיעור הסטודנטים היהודים, בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה.

הפרק השלישי מציג את ממצאי המחקר. השתתפו בו 188 סטודנטים, מרביתם נשים. חלק גדול מהמשיבים לומדים לתואר ראשון ורק חלק קטן לומדים לתואר שני. ממוצע הגיל של הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון היה נמוך מהסטודנטים הלומדים לתואר שני. רוב הסטודנטים הלומדים לתואר שני נשואים, עובדים ומפרנסים את עצמם ואת משפחותיהם, בעוד רוב הלומדים לתואר ראשון רווקים, אינם עובדים ותלויים בהוריהם למימון לימודיהם. כפי שנמצא במחקרים קודמים, הסטודנט הערבי זוכה לתמיכה רחבה יותר במימון שכר הלימודים ממשפחתו עמה הוא מתגורר, למרות שהכנסת הורי הסטודנט היהודי גבוהה, בממוצע, פי שתיים מהכנסות הורי הסטודנט הערבי. רוב הסטודנטים היהודים מפרנסים את עצמם, משלמים את מרבית שכר הלימוד בעצמם וכן משלמים שכר דירה (סואן ודוידוביץ, 2003).

רוב המשיבים הם בוגרי בתי ספר ממלכתיים ופרטיים ערביים ורק חלק קטן בוגרי בתי ספר יהודיים (ממלכתיים או פרטיים). כמחצית מהמשיבים ציינו שרמת ידיעת השפה העברית בשנה הראשונה ללימודיהם הייתה גבוהה, או גבוהה מאוד. כמחצית מהמשיבים ציינו שידיעת השפה העברית השפיעה/משפיעה במידה רבה, או רבה מאוד, על ציוניהם בשנה הראשונה. חלק גדול מתלמידי שנה ב' ומעלה סבורים שרמת ידיעתם את השפה העברית כיום גבוהה, כלומר, הלימודים במכללה שמרביתם בעברית שיפרו לחלקם את ידיעת השפה. חלק אחר סבור שידיעת השפה העברית עדיין משפיעה על לימודיהם במידה רבה.

חלק גדול מהמשיבים הלומדים לתואר ראשון קיבלו מלגות בעוד שחלק גדול מהמשיבים הלומדים לתואר שני לא קיבלו מלגה כלשהי. מרבית המשיבים ציינו שאין מערכי סיוע ואין אדם אחראי על טיפול בבעיות הייחודיות של הסטודנטים הערבים. כן דווחו מרביתם שאינם חברים באגודת הסטודנטים, ובמיוחד דווחו זאת הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון. בבדיקה מעמיקה נראה שהמשיבים לא הבינו את השאלה. כמעט כל הסטודנטים הלומדים במכללת אורנים (יהודים וערבים) חברים באגודת הסטודנטים ומשלמים דמי חברות באמצעות שכר הלימוד. רק סטודנטים בודדים הדורשים לא לחייבם בדמי חברות, אינם חברים באגודת הסטודנטים. מעבר לחברות באגודת הסטודנטים, סטודנטים יכולים להנפיק כרטיס סטודנט המקנה הטבות מגוונות. ייתכן שהמשיבים לא הבחינו בין חברות כמעט מאליה באגודת הסטודנטים לבין רכישה במודע של כרטיס הסטודנט. הנחקרים נשאלו על הדרכים שיכולות לסייע להשתלבותם בחיי המכללה. המשיבים נחלקו לשלוש קבוצות: לקבוצה הראשונה לא היו דרישות כלשהן; קבוצה השנייה העלתה הצעות מגוונות (מינוי ערבים במחלקות השונות במכללה וארגון פעילויות משותפות לסטודנטים היהודים והערבים). לקבוצה השלישית הייתה ביקורת חריפה על מכללת אורנים כמוסד ועל הסטודנטים היהודים כפרטים ודרשו צעדים ממשיים לשינוי המצב (יחס שווה ולא גזעני, ואפליה מתקנת).

חלק גדול מהמשיבים ציינו שרמת ההוראה הטובה ושמה הטוב של המכללה היו הסיבות הראשיות לבחירתם ללמוד באורנים. רק חלק קטן ציינו שפרסום באמצעי התקשורת הייתה הסיבה הראשית. על אף שרוב הסטודנטים לא קיבלו הכוונה בבחירת החוגים בהם הם לומדים (לא במהלך לימודיהם בתיכון ולא במכללה בעת ההרשמה), מרביתם ציינו שהם מרוצים מבחירת חוגי הלימודים שלהם.

חלק ניכר ציינו שלא קיבלו כלל, או קיבלו במידה מעטה, את המיומנויות הנדרשות ללימודים אקדמיים. ועל כן שנת הלימודים הראשונה קשה ביותר עבורם. זהו כישלון משמעותי של בתי הספר התיכוניים הערביים האמורים להכשיר את התלמיד ללימודים האקדמיים. התחום היחיד שבו רוב הסטודנטים לא נתקלו בקשיים הוא קבלת מעונות. חלק גדול מהמשיבים ציינו שהם מתקשים ללמוד לבחינות, לקרוא ולהבין טקסטים בעברית ובאנגלית, לכתוב עבודה אקדמאית, להכין רפרט בעל פה ויותר מכל - להתמודד עם עומס המטלות במהלך שנת הלימודים 

ועל כן, רובם סבורים שהסטודנטים הערבים נאלצים להשקיע מאמץ רב יותר מעמיתיהם היהודים.

על אף הקשיים הרבים בהם נתקלים רוב הסטודנטים הערבים, מרביתם אינם פונים למערכי הסיוע הקיימים במכללה. השירות היחיד אליו פונים הרוב, יחסית לשאר מערכי השירות הקיימים, הוא מרכז 'מעיין' (מרכז ייעוץ והנחייה). רק חלק קטן מהמשיבים סבור שיש סטודנטים ערבים פעילים באגודת הסטודנטים. רוב המשיבים סבורים שהסטודנטים הערבים אינם מקבלים יחס שווה מהאגודה. הסטודנטים לתואר ראשון היו יותר ביקורתיים בהשוואה לעמיתיהם בתואר שני. כשנשאלו על הסיבה שמקשה עליהם לקבל את זכויותיהם, ציינו רבים שהסיבה העיקרית היא חוסר ידע מוקדם על קיומם במכללה מערכי סיוע למיניהן.

בעוד רוב הסטודנטים הערבים נתקלים בקשיי הסתגלות בלימודיהם, הם אינם משתתפים בפעילויות או אינם פונים למסגרות שיכולות לסייע להם להשתלב יותר בחיים במכללה - בלימודים ובחברה. מצד אחד, חלק גדול הביעו רצון להשתלב אבל הם לא עושים מאמץ לכך. רוב הסטודנטים הערבים לא משתתפים בפעילויות מפני שהם מרגישים דחויים ולא רצויים על ידי הסטודנטים היהודים. בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז אירועי אוקטובר ופרסום מסקנות ועדת אור, גוברת בקרב האוכלוסייה הערבית הרגשת חוסר האמון במוסדות המדינה. כן גוברות הרגשות התסכול והניכור במוסדות להשכלה הגבוהה בפרט, ובחברה הישראלית בכלל, לאחר שלא מומשו, כמעט, רוב ההתחייבויות הממשלתיות בעקבות מסקנות ועדת אור. על כן המגמה הכללית שהתפתחה בקרב הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, כמו במרבית האוכלוסייה הערבית בישראל, היא של הסתגרות אתנית-לאומית במקום השתלבות ואינטגרציה (מנאע, 2008).   

רוב המשיבים ציינו שהסטודנטים הערבים מעוניינים להכיר סטודנטים יהודים, בעוד שרוב הסטודנטים היהודים אינם מעוניינים בזאת. מחקרים רבים העלו תמונה עקבית בה לערבים יש יותר עניין, צורך וכדאיות במפגש עם ה"אחר", מאשר ליהודים (בוימל, זאבי ותותרי, 2008). לחלק גדול מהמשיבים חשוב להתקבל על ידי הסטודנטים היהודים יותר מאשר להתקבל בקרב עמיתיהם הערבים.

רוב המשיבים לא מגישים עבודות במשותף עם סטודנטים יהודים. רוב הסטודנטים היהודים והערבים מבלים בנפרד את זמן הפנאי. תלמידי תואר ראשון משתתפים יותר בפעילויות עם סטודנטים לתואר שני ומערכת היחסים של הגרים במעונות טובה יותר.

חלק גדול מהמשיבים ציינו שהם לא חשים שקיים קיפוח מצד המרצים כלפי הסטודנטים הערבים. רובם אינם מטילים על המרצים (שמרביתם יהודים) את אשמת קשייהם בהסתגלות. הסטודנטים לתואר שני היו פחות ביקורתיים כלפי המרצים מאשר הסטודנטים לתואר ראשון. חלק גדול מהמשיבים חשים בקיפוח נגד הסטודנטים הערבים בנושא המלגות, וחלק סבורים שהסטודנטים הערבים אינם מקבלים יחס שווה באגודת הסטודנטים.

רוב המשיבים רואים הבדל בין הסטודנטים היהודים והערבים, בעוד שחלק גדול סבורים שהסטודנטים הערבים במכללה חוששים להביע את דעותיהם, רק חלק קטן סבורים שגם הסטודנטים היהודים חוששים להביע את דעותיהם. תפיסת מעמדן של שתי הקבוצות (הסטודנטים היהודים  ומקביליהם הערבים) שונה באופן מהותי. הסטודנטים היהודים נתפסים ומתנהגים, לדעת רוב המשיבים, כ"אדוני הארץ" בעוד שעמיתיהם הערבים נתפסים ומתנהגים כ"דיירי משנה".

רוב המשיבים ציינו שהסטודנטים היהודים משתתפים בדיונים בכיתה, לעומת חלק קטן שציינו שגם הסטודנטים הערבים משתתפים בדיונים בכיתה. השתתפות הסטודנטים בדיונים בכיתה נתפסת על ידי רובם כאסימטרית. הדבר נובע בחלקו, מבעיית כושר ההתבטאות בשפה העברית, שדווחו עליה, ובחלקו מהחשש של המיעוט להביע את דעתו במכללה שאינו מרגיש בה שווה בן שווים.

רק שליש מהמשיבים מרגישים שווים לסטודנטים היהודים. רוב המשיבים לא מרגישים שהם חלק לגיטימי ואינטגראלי במכללה. רובם מרגישים שמתייחסים אליהם כנחותים מהסטודנטים היהודים. הם מרגישים שוליים ומנודים, רגשות אלה מסבירים את נטייתם של רבים מקרבם להסתגר אתנית במקום לנסות להשתלב.

רוב המשיבים חושבים שאין התחשבות ברגשות הדתיים של הסטודנטים הערבים והם סבורים שעל המכללה להתחשב בחגים של הסטודנטים הערבים, כך שלא יהיו לימודים או בחינות בחגים אלה. מחצית המשיבים לא ידעו על קיומה של מכינה לסטודנטים הערבים במכללת אורנים. מרביתם לא השתתפו במכינה זו. למרות כל הקשיים שהמשיבים ציינו בתשובותיהם לשאלון, רובם לא מסכימים עם ההצעה לחייב סטודנטים ערבים להשתתף במכינה, כתנאי להצלחתם בלימודים.



 

 

 

_________________________________________

המפגש היהודי-ערבי במכללת אורנים

מידע על בסיס מחקרים שנעשו לאחרונה באורנים
בוימל, זאבי ותותרי (2008) ותותרי (בתהליך) 

 

סטודנטים ערבים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מכללות להוראה, אשר במרביתם רוב הסטודנטים הם יהודים. שפת ההוראה בכל המוסדות האלה היא עברית. המפגש בין סטודנטים יהודים וערבים אינו יוצר בדרך כלל אווירה ראויה של רב-תרבותיות, בהקשר של הפחתת סטריאוטיפים, תפיסות שוויוניות או היכרות מעמיקה עם תרבותו של ה"אחר". שתי האוכלוסיות שומרות על בידול חברתי ואינן משתפות פעולה בתחום הלימודי או הבין-אישי. הישגיהם של רוב הסטודנטים הערבים נופלים מאלה של היהודים במרבית מקצועות הלימוד. על אף שבחלק מהמכללות להוראה נעשה מאמץ לסייע לסטודנטים הערבים ולהקל עליהם את תהליך הקליטה, הם עדיין חווים שוליות בכל תחומי החיים של המכללות.

ממצאי המחקר שנערך לפני שנה על סטודנטים יהודים וערבים במכללת אורנים מראים  שיותר ערבים מיהודים השתתפו בקורסים ממוקדי קונפליקט (יהודי – ערבי), וכמעט כל הסטודנטים למדו עם סטודנטים מהלאום האחר במהלך לימודיהם (בוימל, זאבי ותותרי, 2008). ניכר שהפעילויות היחידות שסטודנטים ערבים ויהודים מבצעים יחד בשכיחות גבוהה הן פעילויות אינסטרומנטאליות הקשורות ללימודים המשותפים, והם נמנעים בדרך כלל מפעילויות שתכליתן חורגת מהלימודים. ערבים, כצפוי, מעוניינים יותר בפעילויות חוץ-לימודיות כאלה עם הסטודנטים היהודים. השיחות בין הסטודנטים משני הלאומים נטו לָסוב על נושאים א-פוליטיים.

בחינת הנושאים שלמדו הסטודנטים על ה"אחר" בתקופת לימודיהם והתובנות שהם הפיקו מלימודים אלה מצביעה על כך שכמעט בכל הנושאים לא רכשו הסטודנטים תובנות רבות או משמעותיות אודות ה"אחר". קבוצת הנושאים שזכתה לציון הנמוך ביותר, מבחינת הידע והתובנות, שנרכשו אודותיהם, היא קבוצת הנושאים הטעונים העוסקים ביחסי יהודים - ערבים בעבר ובהווה. יחד עם זאת, מכיוון שבמכללת אורנים מקצת מהנושאים הללו נלמדים בחלק מהקורסים הניתנים באחדים מהחוגים, הרי שהידע המועט שבכל זאת נרכש אודותיהם במהלך הלימודים הוקנה, לפי תשובות הסטודנטים, באותם קורסים. בכל אופן, ערבים רכשו יותר תובנות חדשות על ה"אחר" מאשר היהודים, הן בלימודים והן בשיחות עם חבריהם ללימודים. נמצא גם כי סטודנטים שלמדו בקורסים ממוקדי קונפליקט אף שוחחו במובהק יותר על נושאים פוליטיים. אולם דווקא סטודנטים שלא למדו בקורסים ממוקדי קונפליקט, בהשוואה לאלה שכן למדו בהם, ראו בעין חיובית יותר את הלימודים המשותפים. כלומר, כפי שהוכח במחקרים קודמים, מפגשים דו-לאומיים עשויים אף להעיב על היחסים בין הלאומים. אף על פי כן, הדיון הפוליטי הישיר בסכסוך, אשר מעצב חלקים נרחבים במציאות חיינו, נראה לחוקרים חשוב. יש לשקול כיצד לקיימו באווירה המזמנת יתר אמפטיה והקשבה ל"אחר". 

חלק ניכר מהסטודנטים רואים בחיוב את רעיון הלימודים המשותפים במכללה ואת הידע שהם רכשו על אודות הקבוצה ה"אחרת". הערבים מדווחים על כך שהם מעוניינים יותר במגע עם היהודים, אולם הנשאלים הערבים דיווחו כי בקרב קבוצת הלאום שלהם, רמת ההסתייגות מהיהודים גבוהה יותר מאשר זו שדווחה על ידי היהודים לגבי ההסתייגות בקרבם מהערבים. הסיבה לכך היא כי מצבם הכללי של הערבים במכללה ובמדינה ממשיך להיות נחות, בהשוואה למצבם של היהודים. כלומר, מצד אחד הם מעוניינים בקשר עם היהודים ומאוד רוצים להשתלב ולזכות בשוויון הזדמנויות במרחב האזרחי הישראלי, ומצד אחר הם חשים במידה רבה הסתייגות כלפי קבוצת הרוב היהודית.

מחקר אחר (מרי תותרי, בתהליך) בדק את מידת הצלחת קליטתם ומעורבותם של סטודנטים ערבים במכללת אורנים ואיתור צרכיהם וצפיותיהם מהמכללה לשילוב מוצלח יותר בעתיד. מהממצאים הראשונים עולה שרוב הסטודנטים מתקשים בשנה הראשונה ללימודיהם. ישנם הבדלים משמעותיים בין הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון ושני. הסטודנטים לתואר ראשון הם צעירים יותר ומתקשים יותר בלימודיהם האקדמאיים. רובם מתקשה להתמודד עם עומס המטלות, להכין רפרט בעל פה ולכתוב עבודה אקדמאית. חלק גדול גם מתקשה להסתגל לשיטות לימוד חדשות, שזרות להם. חלקם הגדול אף מתקשה להבין את המרצים ולהתבטא בעברית. השפה האנגלית היא בעיה מרכזית לחלק גדול מהסטודנטים הערבים.

על אף הקשיים הרבים בהם נתקלים רוב הסטודנטים הערבים, הם אינם פונים למערכי הסיוע הקיימים במכללה. השירות היחיד אליו הם פונים (יחסית לשאר מערכי השירות) הוא מרכז 'מעיין'.

כמחצית מהמשיבים לא ידעו על קיומה של מכינה לסטודנטים הערבים במכללת אורנים, ורובם לא השתתף בה. עם כל הקשיים שהמשיבים ציינו במהלך כל השאלון, חלק גדול מאוד מהם לא מסכים עם ההצעה לחייב סטודנטים ערבים להשתתף במכינה כתנאי להצלחתם בלימודים ורק מיעוט קטן מסכים במידה רבה או רבה מאוד לחייב סטודנטים ערבים להשתתף במכינה.

 

 

 

לראש העמודהוספה למועדפיםהדפסהשליחה לחבר