|
ניגוני נשים ע"ש אסתר סטולמן |
המדרשה באורנים מרכז
חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל |
|
אגרת חודשית מס' 22 – אב
תשס"ח (אוגוסט 2008) |
טל' 04-9838753
פקס 04-9830232 www.hamidrasha.org.il midrasha@hamidrasha.org.il אם אין ברצונכן לקבל אגרת זו – כתבו אלינו בדוא"ל חוזר |
|
לכל
קוראותינו באשר אתן רוב שלומות! במחצית
הראשונה של חודש אב מתרחש מהפך מהיר מהאבל של ט' באב על החורבנות והאסונות
הגדולים שהתרגשו עלינו בעבר, במהלך ההיסטוריה הארוכה שלנו, לאווירת שיקום,
זוגיות חדשה ואהבה, התחדשות וציפיות לעתיד, שמשולבים כולם בהסברים השונים
לט"ו באב. עוד
לפני שני התאריכים האלה התכנסנו בראש חודש אב, כמאה נשים מכל רחבי הארץ ומכל
הזרמים והרקעים, לשבת המשותפת השנתית של הניגונים, באכסניה בפקיעין. נחנו,
הכרנו, שוחחנו, התפללנו, סעדנו, למדנו, התלבטנו, התרגשנו (הרבה), וניסינו לחוות
שבת אחרת, שונה מהשבתות השגרתיות של כל המשתתפות: לא חילונית ולא אורתודוכסית,
לא רפורמית ולא מסורתית. שבת שונה מהמוכר, שבה נפגשנו כל אחת עם ה'אחרות' שלה,
מתוך ניסיון ליצור חוויה נשית משותפת, אפשרית לכולן, וגם מזככת ומרוממת
נפש. האתגר
של השבת שלנו, כמו האתגר של ניגוני נשים בכלל, איננו פשוט, ולא תמיד נוחל הצלחה
ברורה. אבל כל הזמן אנחנו מוצאות אותו מלהיב, מחדש, צופן בחובו הבטחה גדולה. האיגרת
שלנו מוקדשת הפעם בעיקר לשבת לנשמ"ה (לנשים מכל הזרמים) ולתגובות
עליה. קריאה
נעימה, ענת
ישראלי וצוות ניגוני נשים |
|
|
ההרשמה
לבית המדרש של ניגוני נשים בעיצומה! ראו פרטים למטה |
|
|
בעקבות שבת לנשמ"ה: תניא ציון וולדקס, ירושלים שבת לנשמ"ה האחרונה הייתה
הזדמנות נדירה עבורי ועבור חברותיי לחוות ולהתרגש ממפגש אינטימי בין נשים, הגם
שרובן זרות זו לזו. הטקסים, הלימוד, התפילה והשיחות הלא פורמאליות חברו יחד
ליצור תחושת קהילה, גם אם זו קהילה שנפגשת כך יחד רק פעם בשנה. היה שם משהו מיוחד, אחר ומאפשר.
קשה להגדיר מה בדיוק יוצר את החוויה הזו – אולי הייתה זו קדושת שבת שעטפה אותנו
בניגון, אולי ההתכנסות המשותפת של נשים מכל הרקעים והגילאים, אולי מילות התפילה
שנמהלו בצחוקן של הפעוטות, ואולי מאור פניהן של כל העולות לתורה בפעם הראשונה.
כנראה צריך להיות שם כדי להבין. ............................................................................. זהר אופז-ליפסקי, איילת השחר* המפגש בין נשים מכל הזרמים בשבת
הוא מפגש טעון, מטלטל, מעצים ומרפה ידיים בעת ובעונה אחת. אפשר לומר זאת באופן
הכי בוטה: הניסיון ליצור שבת המבטאת את כל הזרמים הוא כישלון. בפראפראזה על
דבריו של בובר על הקיבוץ: הוא כישלון למופת. מדוע כישלון? כי השבת היא
בסופו של יום, שבת אורתודוכסית. למה למופת? כי עצם הניסיון, הרצון, השאיפה,
ההדברות, ההיפתחות והאומץ, ראויים לכל שבח. מה בעצם קורה פה? לא הכל ברור לי
וודאי ראוי שיעשה מחקר רציני על מגוון התהליכים וההשפעות על השבת ומהשבת. אציג
רק את הזווית שלי: זווית של מי שגדלה כחילונית ומוצאת עצמה יותר ויותר מתפללת.
כבר בראשית דברי אומר שההתנתקות מהבית קשה לי. במקום בו אני נמצאת אין לי צורך
להתנתק מהמשפחה ומהקהילה לשבת, כי הדברים החשובים והקריטיים לי ביותר מתרחשים
כשאני עם משפחתי בקהילתי. משפחתי לא צמחה כמשפחה מתפללת, אנחנו חיים בקהילה בעלת
מסורת חילונית ואנחנו עושים יחד את הדרך לשלב בין המסורת החילונית למסורת
התרבותית היהודית. אני, לא רק שאינני מודרת במקום הזה, אני המובילה של התהליך. בנוסף לכך אני מוצאת עצמי בשבת
לנשמ"ה עוסקת בשאלה הכי קשה במסעי הרוחני, שאלת התפילה והנגזרת שלה – שאלת
האלוהים. נדמה לי שחברותי, שהתפילה שגורה על פיהן, מתקשות להבין כמה קשה לי לדבר
אליו משך שעות כה ארוכות, להלל ולשבח אותו, לשים בו את כל יהבי. זה קשה מנשוא.
שנים עסקתי בחינוך יהודי ולא נגעתי במקום הזה כי הוא כל כך מורכב ולא טבעי לי. אני חוששת שלעולם לא אוכל להתפלל
בדרך בה הייתי רוצה, ללא פניות, ללא עכבות. אני יודעת שהתפילה קשה גם למי שגדלה
עם זה, אני חושבת שהקושי שלי הוא לא גדול יותר אבל אחר. אני זקוקה לתפילה במנות
קצובות, עם הרבה תיווך ועם פרקים של חשיבה ושיחה בין לבין. עברתי תהליכים מדהימים בהכנה
לשבת, בתוכה ואחריה. נאלצתי לבחון מחדש את כל הבחירות שלי בתחום הרוחני-דתי,
להתמודד עם הדברים שהכי קשים לי, אישית וקהילתית, וגם ליהנות ממפגש פורה מעין
כמותו. מעט הזדמנויות כאלה ניתנו לי בחיים ואני מודה על כך בכל לב. אישית,
הרווחתי המון מכל זה. בכל זאת, אני שואלת מה נכון לנו
ואיך נכון לנו. ולקראת השבתות הבאות, אני שואלת איך נעשה את שבת לנשמ"ה
מתאימה יותר לצרכינו, כך שגם חברותי
מהקהילה באיילת השחר, מקהילת ניגון הלב, מהתוכנית הישראלית לרבנות בהיברו יוניון
קולג', ומהמדרשה באורנים, יבחרו להגיע אליה.
* זהר
אופז-ליפסקי הובילה את השבת ואת התפילה יחד עם ............................................................................. |
"מתנה
רוחנית" לחודש אב חמדה דליה רביקוביץ שָׁם
יָדַעְתִי חֶמְדָה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ, וְהַזְמַן
הַהוּא הָיָה יוֹם הַשְׁבִיעִי בְּשַׁבָּת וְכָל
בַּדֵי אִילָנוֹת הָיוּ מִתְעַצְמִים לִגְבֹּהַּ. וְהָאוֹר
הָלַךְ מִסָבִיב שׁוֹטֵף כְּנָהָר לִנְבּוֹעַ, וְגַלְגַל
הָעַיִן אֶת גַלְגַל הַחַמָה חָמַד. אָז
יָדַעְתִי חֶמְדָה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ. הִזְהִירוּ
רָאשֵׁי הַשִׂיחִים וְהָאוֹר לֹא יָדַע שָׂבֹעַ, נִתַּךְ
בְּגַלֵי הַנָהָר וּבְכָל אַדְווֹתָיו נִצַת, אַף
רָאשִׁי הָיָה בְּעֵינָיו כְּתַפּוּחַ זָהָב לִבְלֹעַ. שׁוֹשַׁנֵי
נָהָר צְהֻבּוֹת פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן לִבְלֹעַ אֶת
אַדְווֹת הַנָהָר בְּחָפְזָן וְגִבְעוֹל הָעֵשֶׂב הַשָׁט, וְאוֹתוֹ
הַיוֹם הָיָה יוֹם הַשְׁבִיעִי בְּשַׁבָּת וְכָל
בַּדֵי אִילָנוֹת מִתְעַצְמִים בִּתְשׁוּקָה לִגְבֹּהַּ וְאָז
יָדַעְתִי חֶמְדָה שֶׁלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ. ............................................................................. חֶמְדָה התכוונות לפני הקריאה בתורה - שבת
לנשמ"ה ליאור קולודני, הושעיה* נשים קוראות בתורה מתוך תשוקה, סקרנות, אתגר, חלום. הן מקרבות אוזנן אל הארון טרם
פתיחתו, קרוב יותר מאי פעם, ומקשיבות להמיית הקולות הבוקעים ממנו: קולות חרישיים, טמונים בין דפי
התורה, מהדהדים ימים רחוקים מאד, לא מכאן, לא מעכשיו. קולות של קירבה, ערגה ושייכות, קולות מבית ומחוץ, של הזמנה לפרוץ
פנימה ושל "שומר נפשו ירחק". נשים קוראות בתורה, אישה אישה וקולה שמתרגל למעמד,
שבוקע מחלל פנימי שנוצר בגוף, במיתרי הקול, בפה, שדרכו יוכלו המילים להתגלגל
החוצה, אל החופשי. המילים מדויקות, צלולות, רעבות
לקשר הבלתי אמצעי. צמאות לרוח שמפעמת במפגש עם הטקסט
הקדום והמכונן שלנו, של כולנו. נשים קוראות בתורה. השבת אפשר פחות להימתח כדי לשמוע. לא מבעד מחיצה ולא מחללים גבוהים
שהקולות מתקשים להלך לאורכם ולרוחבם. השבת אנחנו קרובות, והתקרבות היא
פעולה נעימה ומסוכנת כאחת, היא מאפשרת מימוש מאוויים ומעמידה בסכנה ש"האור
לא ידע שָׂבֹעַ", ואולי האדוות יציתו את אשר נועד
להיות כבוי. כאן ידעתי חמדה שלא הייתה כמוה והיום הזה הוא יום השביעי בשבת. * אם ברצונך לעזור לנו… את מוזמנת: ◄ להפיץ את האיגרת לחברות ◄ לסייע לנו בארגון האירועים הקהילתיים שנערכים מידי פעם ◄ לתרום תרומה חודשית לטובת הפעילות של ניגוני נשים. ◄ לספר לחברות על מפגש ראש חודש שלנו הקרוב למקום מגוריהן ◄ לתרום מלגה למשתתפת בניגונים לפרטים
נוספים: ענת ישראלי, טל' 054-4237949 |
|
כל הפרטים על מסגרות
בית המדרש של ניגוני נשים בתשס"ט: בית
המדרש "ניגוני נשים" פועל במדרשה באורנים משנת תש"ס (1999). זהו
מקום למפגש, לימוד ושיחה של נשים על דברים שבסדר יומן, ועל דברים שברומו של
עולם. "ניגוני נשים" משלבים קריאה נשית במקורות היהדות, לימודי תלמוד,
מדרש וספרות חדשה מנקודת מבט מגדרית, תוך התנסות בכתיבה יוצרת. בית המדרש
יכלול השנה את המסגרות הבאות: א.
סדנת ניגון סדנת
ניגון נשים פותחת צוהר לנשים דתיות, חילוניות ומסורתיות בלימוד מקורות יהודיים
עתיקים וחדשים. הנושא שילווה אותנו השנה יהיה: זמן, נשים ומה שביניהם. הסדנה משלבת לימוד ושיחה
על זהות יהודית ונשית, תוך עיון במקורות היהדות - תנ"ך, תלמוד ומדרש,
ובספרות ושירה עברית חדשה. מנחות
ומלמדות: תמי לוז גרבר ונירה נחליאל. ד"ר
נירה נחליאל ממצפה נטופה מרכזת 'קולך צפונית', השלוחה הצפונית של ארגון 'קולך' -
פורום נשים דתיות. בוגרת 'תהודה' - בית
מדרש למנהיגות יהודית. בעלת תואר שלישי בביולוגיה. תמי
לוז גרבר מנהלל, מנחת קבוצות, מלמדת ספרות, יהדות ומגדר. בעלת תואר שני בספרות
עברית. תקופת
הלימוד: 12 מפגשים בשנה, החל מחשוון תשס"ט, נובמבר 2008, ועד שבט
תשס"ט, פברואר 2009. זמן:
ימי ראשון, בין השעות 15:00-18:15, שלוש פעמים בחודש. שכר-לימוד:
900 ₪ + 160 ₪ דמי הרשמה. תנאי
קבלה: ראיון אישי. ב.
ניגון נשים "והיי
לי אם ואחות..." הלימוד
בבית המדרש במהלך השנה יוקדש לנושא נשים ומשפחה. נפגוש
דמויות נשים במערך המשפחתי: בת, אחות, בת זוג, אם, סבתא, ונעיין
בשלל הזיקות בין דמויות שונות במשפחה, מתוך נקודת המבט של התרבות היהודית
לגווניה ומתוך דגש על היבטים מגדריים. נתבונן על המרחב המשפחתי כמרחב מכונן,
מניע ומעצב זהות נשית. נשאל על מקומנו, על תפקידים וציפיות, ונשוחח על החלקים
המדוברים והשתוקים, השמחים והכואבים. הלימוד
יתבסס על מקורות מהספרות היהודית לדורותיה ומן הספרות העברית החדשה, וכן על
עבודה תהליכית המשלבת כתיבה, דרמה, תנועה, יצירה ומוזיקה. מנחות
ומלמדות: חגית אקרמן ונירה נחליאל. ד"ר
נירה נחליאל ממצפה נטופה, מרכזת 'קולך צפונית', בוגרת 'תהודה' - בית מדרש למנהיגות יהודית. בעלת תואר שלישי
בביולוגיה. תקופת
הלימוד: 24 מפגשים בשנה, החל מחשוון תשס"ט, נובמבר 2008. זמן:
ימי חמישי בין 8.30 – 14.00 שלוש פעמים בחודש. שכר-לימוד:
2,300 ₪ + 160 ₪ דמי הרשמה. תנאי
קבלה: ראיון אישי. ג.
יוצרות ניגון מסגרת
לימוד זו היא מסגרת ההמשך לסדנת ניגון ולניגון נשים, כשבמרכזה עומד המפגש בין
הקבוצה לטקסט הנלמד תוך תשומת לב לתהליך היצירתי שנוצר בעקבות מפגש זה. הטקסט
שיעמוד בבסיס הלימוד הינו פרק רציף של התלמוד הבבלי תוך הארתו בטקסטים נוספים
עתיקים ומודרניים, יהודיים וכלליים. קבוצה זו מיועדת להעמיק את הלמידה על ידי
תהליך של כתיבה יוצרת ותיעוד התובנות הפרשניות העולות מתוך כך. מנחות:
אסתר פישר והדס רון-זריז. והדס
זריז-רון מיפעת, מנחת קבוצות, רכזת הכשרת מנחים והדרכות צוותים במדרשה. בעלת
תואר ראשון בתיאטרון ופילווסופיה יהודית ותואר שני בחינוך. שותפה במכון
"הבית". תקופת
הלימוד: 17 מפגשים לאורך שנת הלימודים החל מיום שלישי, ו' חשון, 4.11.08. זמן:
ימי שלישי בין 8.30-14.00, אחת לשבועיים. שכר
לימוד: 1,800 ₪ + 160 ₪ דמי הרשמה. תנאי
קבלה: השתתפות קודמת בניגון נשים, ראיון אישי. ד.
ניגון השותפין "בית
המדרש "ניגון השותפין" מיועד לגברים ונשים מכל הזרמים המעוניינים
בלימוד בית מדרשי משותף עם האזנה לשאלות של זהות ושוני, מגדר ומגזר. אחרי
תשע שנים של ניגוני נשים במדרשה עלו הצורך והרצון לשתף גברים בשיח שנוצר, להרחיב
שיח ייחודי זה ולהעשיר את עולמנו היהודי-מגדרי. בלימוד
בבית המדרש נחשף לטקסטים עתיקים וחדשים, יהודיים וכלליים, עם שימוש בשיטות
עיוניות ויצירתיות. אנו שואפים למפגש עם טקסטים עדכניים, מתחומי התיאוריות
המגדריות, היהדות והיצירה, תוך ניסיון ללימוד בין תחומי. אתם
מוזמנים לקחת חלק בלימוד בבית מדרש חדש זה, בו ההתנסות בקבוצה מעורבת המתעמקת
בהתבוננות מגדרית היא טקסט לימודי בפני עצמו. מנחים:
דבורה עברון, רן רון, אליזבט גולדווין. ד"ר
אליזבט גולדוין מגניגר, מנחה ומרכזת בתי מדרש במדרשה מזה שנים רבות, מלמדת מחשבת
ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת סמינר הקיבוצים. עוסקת, בין השאר בהגותו של
עמנואל לוינס ובסוגיות מגדר ויהדות זמננו. דבורה
עברון ממצפה נטופה, מנחה ופסיכודרמטיסטית, מרכזת בתי המדרש 'ניגוני נשים'.
חברה בצוות המוביל של "קולך צפונית". עוסקת בתיאוריות מגדריות ומפגשן עם
עולם התוכן והמעשה היהודיים. רן
רון מיפעת, פסיכולוג ומטפל בילדים, זוגות ומשפחות. כמו כן עובד עם מערכות
חינוכיות ועוסק בטקסי חיים וחגים יהודיים במשפחה ובקהילה ושותף במכון
"הבית". תקופת
הלימוד: 14 מפגשים, מחשוון תשס"ט, נובמבר 2008 עד אדר תשס"ט,
מרץ 2009. זמן:
ימי שלישי, בין השעות 18.00-21.30, שלוש פעמים בחודש. שכר-לימוד: 900 ₪ + 160 ₪ דמי הרשמה. תנאי
קבלה: ראיון אישי ה.
ניגון בשדה מסגרת
'ניגון בשדה' מיועדת לנשים שעוסקות בפועל או מבקשות לעסוק ולהשפיע בתחומי מגדר
ויהדות, בקהילה ובחברה. בכל מפגש יהיו
שני חלקים: לימוד תיאורטי בחלק הראשון ודיון בשאלות עומק העולות מתוך המעורבות
והעשייה של המשתתפות, בחלק השני. המסגרת מיועדת להוות מסגרת תמיכה ומקור אנרגיה
לנשים שרוצות להשפיע. מנחות:
דפנה קרטס-הרדוף ויונינה פלנברג. יונינה
פלנברג מכפר הרא"ה עסקה שנים רבות בבימוי, כתיבה והוראת תיאטרון בציבור
הדתי. כיום רכזת המגזר במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב וכן
מנחת קבוצות לימוד של דתיים וחילונים. דפנה
קרטס הרדוף מטבעון מורה לספרות ולמקורות היהדות ומנחת קבוצות. בעלת תואר שני
בחינוך יהודי. תקופת
הלימוד: 12 מפגשים, החל מטבת תשס"ט, ינואר 2009. זמן:
ימי שלישי, בין 13.30-17.00, אחת לשבועיים. שכר-לימוד:
600 ₪ + 160 ₪ דמי הרשמה. תנאי
קבלה: ראיון אישי. ההשתתפות בניגון מעורבות היא על בסיס מעורבות
קהילתית, ציבורית, או אחרת. ו.
ניגון באצבע הגליל בשיתוף פורום
נשים קריית שמונה ואצבע הגליל. בית
המדרש 'ניגון באצבע הגליל' פותח צוהר לנשים דתיות, חילוניות ומסורתיות בלימוד
מקורות יהודיים עתיקים וחדשים, ובפיתוח שיח למדני של נשים. הנושא שילווה אותנו
השנה יהיה: אשת חייל!? נעסוק במקו הסדנה
משלבת לימוד ושיחה על זהות יהודית ונשית, תוך עיון במקורות היהדות - תנ"ך,
תלמוד ומדרש, ובספרות ושירה עברית חדשה. מנחות:
אורית רוזנבליט וטליה בומש. טליה
בומש מקריית שמונה מנחת קבוצות הורים, תקשורת בין אישית, כלות וחתנים לפני
חתונה, וקבוצות לומדות יהדות בשיתוף דתיות וחילוניות. אורית
רוזנבליט ממטולה מנחת קבוצות לומדות. עומדת בראש 'רוח חדשה: ישיבה ישראלית
מעורבת' בנצרת עילית. בוגרת 'תהודה' -
בית מדרש למנהיגות יהודית. בעלת תואר שני במחשבת ישראל. תקופת
הלימוד: 14 מפגשים , החל מחשוון תשס"ט, נובמבר 2008 . זמן:
ימי שלישי בין 17.00 – 20.30 , שלוש פעמים בחודש. שכר-לימוד: טרם נקבע. תנאי
קבלה: ראיון אישי. ~
ללמוד תלמוד: הכנה קצרה לבתי המדרש השנה
נקיים שני ימי לימוד אינטנסיביים לכל המעוניינות והמעוניינים, בהם ניתן יהיה
לרכוש כלים ראשוניים ללימוד תלמוד, למי שרוצים בכך. ההכנה תתקיים סמוך לפתיחת
בתי המדרש, והיא מיועדת למצטרפות ולותיקות כאחד. ההשתתפות
בהכנה היא רשות, ואיננה תנאי להשתתפות בניגונים. מחיר
השתתפות בהכנה: 230 ₪. תאריכים:
יום ה', כ"ד תשרי תשס"ט, 23.10.08, ויום ג', כ"ט תשרי תשס"ט,
28.10.08. זמן:
בין 8.30 – 14.30. מרכזת:
אסתר פישר. להרשמה
וקבלת פרטים נוספים על כל המסגרות: רעיה אופנר, טל. 054-4438759 rayao@hamidrasha.org.il מחכות
לכן ולחברותיכן! וגם
לגברים שבסביבתכן (ב'ניגון השותפין')!!! |
|
|
המומלצים שלנו לדרומיות – כדאי להצטרף: הצטרפי אל בית
מדרש נשי חדש: "אשה אל אחותה", במרכז "בנתה
ביתה"? - נשים ומשפחה, זהות וקונפליקט כדאי להשתתף: זיכרון
ומחאה - לציון יום הזיכרון לקורבנות סחר בנשים, שנרצחו ב-16 באוגוסט 2000 תנועת
"אחותי" למען נשים בישראל, יחד עם מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה
מינית מזמינות אתכן/ם
לתהלוכת זיכרון לקורבנות סחר בנשים, שבסיומה נקיים מחאה זועמת מול מכון זנות ברחוב
פין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. התהלוכה תצא ביום
שלישי, 19.8, בשעה 17:00 מבית תנועת "אחותי", רחוב מטלון 70, תל אביב. כדאי לבקר: בתערוכה: "Untitled Woman", הילית שפר: איורים 2008-2005. בסטודיו 16/23 רח'
אבולעפיה 16, ת"א. אוצרת: שרון בונד. " - מה נושא התערוכה, 'בנות'?" "- הנושא הוא 'הנשיות החמקמקה שלי'. זאת
שמבטיחים אותה מגיל שתיים עשרה והיא לא מגיעה. גם לא עם האימהוּת". כדאי לחתום: על עצומה להכניס לסל
התרופות תרופה חדשנית לאוסטיאופורוזיס. הפעם מדובר בתרופה
למחלת האוסטיופורוזיס שרובנו לא זכאיות לה על פי הקריטריונים הנוכחיים (אשר
הוקשחו ועוותו ע"י משרד הבריאות). מצורף קישור לעצומה המבקשת לשנות את
הקריטריונים לקבלת התרופה. אנא לחצו על הקישור וחיתמו: http://www.atzuma.co.il/petition/shian/1/ אנא העבירו את
הקישור הזה לעוד אנשים שאתם מכירים (השינוי הזה חשוב להרבה נשים מבוגרות,
ותתפלאו, גם לגברים מבוגרים ומי יודע, אולי גם אנחנו נצטרך פעם...) כדאי לקרוא: על שני פסקי דין
תקדימיים חדשים וחשובים, הפוסקים פיצויים לנשים שנפגעו: בימ"ש: אנסים
יפצו נאנסת ב-1.25 מיליון שקלים. שישה גברים שאנסו
צעירה במשך שלושה ימים יפצו אותה בגין הכאב והסבל. השופט כתב בפסק הדין:
"טיבם של המעשים ואופן התרחשותם, הסלידה ושאט הנפש מהם, מלמדים כי יש לפסוק
לתובעת פיצויים".
להמשך וגם: פסיקה
תקדימית, המאבק לא תם השופט גרינברגר פסק
אמש שסרבן גט חייב לפצות אישה על התקופה שהיתה נשואה לו שלא מרצונה. רבקה לוביץ'
מברכת, אך מסבירה מדוע הסוף הטוב עדיין רחוק. להמשך |
|