קורסים אקדמיים במכללת אורנים

שם הקורס: צדק צדק תרדוף (תרבות ודעת)
קוד הקורס: 18.1.9876126.0 שנתון: תש"ח
סוג הקורס: שעור נקודות: 2
משך הקורס: סמסטריאלי שעות שנתיות: 1
חוגים ותוכניות בהם נלמד הקורס:
חינוך מיוחד לגיל הרך   חינוך חברתי קהילתי   חטיבת תחומי דעת לגיל הרך   חינוך בגיל הרך   גננות לחינוך המיוחד ולחינוך הרגיל   גננות לגיל הרך   יסודי א'-ו'   על יסודי ז'-י'   חינוך מיוחד לגילאי 6-21 וחוג שני לעל יסודי   חינוך מיוחד לגילאי 6-21 וחוג שני ליסודי  
סמסטריוםמשעהעד שעהתואר,שם המרצהמיקוםסילבוסאתר הקורס
אד"ר יעקב אסוליןסילבוס
קהל יעד

קהל יעד

מטרות הקורס

בקיץ 2011 התרחשה מחאה שלא נראתה בהיקפה ובהתמדתה קודם לכן בישראל, מחאה שסיסמתה "העם דורש צדק חברתי". מוקד המחאה הייתה תחושת העדר הצדק בחברה, אולם נדמה ששאלת הבסיס "מהו צדק?" לא נשאלה לעומק ברעש המחאה. במסגרת הקורס ננסה להשלים פער זה. נכיר גישות שונות למושג זה וננסה לראות כיצד גישות אלו משפיעות על התייחסותנו לשאלות כמו: האם המדינה מחויבת לדיור בר-השגה לאזרחיה? האם ראוי שקצבת הנכים תוגדל ואם כן מה גודלה הרצוי? האם נכון לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצבא? האם צודק לתבוע דיור בר-השגה מהמדינה? האם מוצדק להפריט את מערכת החינוך? האם תחבורה ציבורית בשבת היא זכות שיש לאפשר? האם ראוי כמדינה שמגדירה עצמה כיהודית לאפשר תפילה מעורבת בכותל? האם יש לכפות גיוס על חרדים או שמא יש כאן פגיעה מצפונית? האם יש לאפשר לארגונים רדיקליים להציג את עצמם במערכת החינוך? 

כל השאלות לעיל הן שאלות של צדק שעמן אנו נפגשים כל עת, הקורס ידון בשאלות קונקרטיות אלו אבל יותר מזה ישאל עצמו מה השפה שלאורה ניתן לדון בשאלות כאלו? מהו ההקשר הפוליטי-רעיוני שבחסותו שאלות אלו מקבלות את מורכבותן? הקורס לא מתחייב להעמיד פתרונות לשאלות אלו, מתוך הנחה שפתרונות אלו מן הראוי שיתגבשו באופן אישי ואוטונומי. אם זאת הקורס רואה עצמו כמחויב להעמיד שפה מושגית ותיאורטית לדיון בדברים, שפה אשר מתוכה אזרחים זכאים לגבש את עמדתם. 

הקורס יוקדש בחלקו הראשון להכרה של התיאוריות השליטות במחשבה הפוליטית, תוך ליווי בדוגמאות מעשיות. בחלקו השני יתקיימו קבוצות דיון ביחס לשאלות שעומדות במרכז הדיון בחברה הישראלית, חברי הכיתה יתפצלו לשלוש קבוצות כאשר כל אחת עוסקת בדיון ספציפי מתוך הסתמכות על התיאוריות שנלמדו (ראה רשימת הנושאים), בסיום הדיון יוצגו ההסכמות/אי הסכמות של הקבוצה בפני הכיתה.  

נושאים

בקיץ 2011 התרחשה מחאה שלא נראתה בהיקפה ובהתמדתה קודם לכן בישראל, מחאה שסיסמתה "העם דורש צדק חברתי". מוקד המחאה הייתה תחושת העדר הצדק בחברה, אולם נדמה ששאלת הבסיס "מהו צדק?" לא נשאלה לעומק ברעש המחאה. במסגרת הקורס ננסה להשלים פער זה. נכיר גישות שונות למושג זה וננסה לראות כיצד גישות אלו משפיעות על התייחסותנו לשאלות כמו: האם המדינה מחויבת לדיור בר-השגה לאזרחיה? האם ראוי שקצבת הנכים תוגדל ואם כן מה גודלה הרצוי? האם נכון לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצבא? האם צודק לתבוע דיור בר-השגה מהמדינה? האם מוצדק להפריט את מערכת החינוך? האם תחבורה ציבורית בשבת היא זכות שיש לאפשר? האם ראוי כמדינה שמגדירה עצמה כיהודית לאפשר תפילה מעורבת בכותל? האם יש לכפות גיוס על חרדים או שמא יש כאן פגיעה מצפונית? האם יש לאפשר לארגונים רדיקליים להציג את עצמם במערכת החינוך? 

כל השאלות לעיל הן שאלות של צדק שעמן אנו נפגשים כל עת, הקורס ידון בשאלות קונקרטיות אלו אבל יותר מזה ישאל עצמו מה השפה שלאורה ניתן לדון בשאלות כאלו? מהו ההקשר הפוליטי-רעיוני שבחסותו שאלות אלו מקבלות את מורכבותן? הקורס לא מתחייב להעמיד פתרונות לשאלות אלו, מתוך הנחה שפתרונות אלו מן הראוי שיתגבשו באופן אישי ואוטונומי. אם זאת הקורס רואה עצמו כמחויב להעמיד שפה מושגית ותיאורטית לדיון בדברים, שפה אשר מתוכה אזרחים זכאים לגבש את עמדתם. 

הקורס יוקדש בחלקו הראשון להכרה של התיאוריות השליטות במחשבה הפוליטית, תוך ליווי בדוגמאות מעשיות. בחלקו השני יתקיימו קבוצות דיון ביחס לשאלות שעומדות במרכז הדיון בחברה הישראלית, חברי הכיתה יתפצלו לשלוש קבוצות כאשר כל אחת עוסקת בדיון ספציפי מתוך הסתמכות על התיאוריות שנלמדו (ראה רשימת הנושאים), בסיום הדיון יוצגו ההסכמות/אי הסכמות של הקבוצה בפני הכיתה.  

Footer Mobile