מבוא לכתיבה ביבליוגרפית

המהדורה השביעית של מדריך ה-APA כוללת מספר שינויים בצורת הרישום הביבליוגרפי ׁשל פריטים (ראו קובץ נפרד) ומספר הנחיות חדשות לגבי אופן הכתיבה של החיבורים האקדמיים.
לחצו להרחבה

להלן מספר דגשים מרכזיים לגבי אופן הכתיבה, בהתאמה לעברית:
רשימת המקורות
עיצוב הרשימה:
  • כל המקורות נכתבים ברשימה אחת.
  • ברשימת המקורות אין להפריד בין סוגי המקורות.
  • הפריטים יסודרו בסדר אלפביתי, על-פי שמות המשפחה של המחברים .
  • מקורות בעברית ירשמו בנפרד לפני המקורות בלועזית.
  • כאשר הרשימה כוללת יותר מפריט אחד של אותו מחבר שפורסמו באותה שנה הם יסודרו על פי הכותר ויכתבו בתוספת א/ב בעברית ו-a/b באנגלית.
דוגמא: כהן, ח' (2010א); כהן, ח' (2010ב)
Patel, V., & Jenkins, R. (2012b).; Patel, V., & Jenkins, R. (2012a).
  • כניסה תלויה: את רשימת המקורות יש לעצב כאשר לכל כותר יש כניסה תלויה והשורה השנייה ואלו שאחריה מוזחות כלפי פנים . יש לקבוע את הכניסה התלויה מראש באמצעות עיצוב הפיסקה (מיוחד – תלוי).
  • אם יש בעבודה  התייחסות כללית לאתר אינטרנט, יש להוסיף את כתובת האתר בגוף העבודה, אך לא לכלול אותו ברשימה הביבליוגרפית.

כללי הרישום
  • כל רשומה תפתח בשם המשפחה של המחבר.
  • אחרי שם המשפחה של המחבר יבוא פסיק ולאחריו האות הראשונה של שמו הפרטי.
    בעברית יבוא גרש (') לאחר האות ובאנגלית נקודה. לאחר מכן תכתב בסוגריים שנת הפרסום של הפריט.
בכתיבה באנגלית כאשר יש יותר ממחבר אחד, לפני השם האחרון יש להשתמש בסימן &  ולא במילה and . לפני הסימן & יבוא פסיק (,).
דוגמאות בעברית: עוז, ע' (1995); עגנון, ש"י (1950); אוריין, ש' (2019) ורביד, ר' (2008)
דוגמאות באנגלית: Klein, A.M. (2008).; Ogbu, J. H., & Simmons, H. R. (1998).
  • אם מחבר הפריט אינו ידוע  יש להתחיל את כתיבת הפריט בשם הכותר.
  • כאשר תאריך הפרסום אינו ידוע יש לכתוב  בתוך הסוגריים בעברית: (ח"ת) ובאנגלית (.n.d.).
  • רישום תאריך עברי: את היום בחודש יש לרשום עם גרש או גרשיים. את השנה העברית יש לרשום עם גרשיים (ה' באייר תש"ח, ט"ו באב תשפ"ב).
    כאשר משתמשים באותיות לצורך רישום של פרקים, פסוקים ועמודים אין צורך לשים גרש או גרשיים (פרק ו, פסוק כח).
  • יש להדגיש שם של ספר, כתב עת, עיתון וכו' באמצעות כתב נטוי (italic).
  • ברישום ספר לאחר הכותר יש לרשום את שם ההוצאה. על פי הכללים החדשים אין לכתוב את מקום ההוצאה לאור של הפריט.
  • ברישום עמודים  (במאמר מכתב עת או פרק מספר) בעברית יש לרשום את העמודים מימין לשמאל (235-217).
  • בכתיבה באנגלית יש להקפיד על שימוש נכון באותיות רישיות  (Capital letters). אותיות רישיות בשם ספר או מאמר יושמו רק במילה הראשונה של שם הפריט  וכן לאחר נקודתיים, בשם אדם, בשם מקום וכדומה.
  • כאשר יש לפריט מספר DOI יש לצרף את הקישור המלא https://doi.org/10.1371/journal.pmed.1001226
  • בכתיבת מקור  שאוחזר מהאינטרנט אין צורך לציין "אוחזר מתוך" או  אלא לכתוב את הכתובת המלאה
הפניה למקורות בגוף העבודה
אזכור בגוף העבודה יכלול את שם המשפחה של המחבר/ים ושנת פרסום.
כאשר מאזכרים יותר ממקור אחד יש לסדר את המקורות לפי הסדר בו הם מופיעים ברשימת המקורות.
דוגמאות:
  • פייסבוק הפכה להיות רשת חברתית שרוב המשתמשים בה הם מבוגרים (כהן, 2019).
  • לשם וליסק (2009) מצאו כי הקהילה היהודית....
  • בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עליית מספר הסטודנטיות הערביות במוסדות להשכלה גבוהה (חיים וגמליאל, 2017; Baker & Abu, 2019)
  • נכרת עליה בהתמכרות (כהן, 2020; מוריס ואדלר, 1998;Etinger, 2000a;  Stiven & Adker, 2005)

ציטוט ישיר
באופן כללי כדאי להימנע  מציטוטים רבים. מומלץ שכותב העבודה ינסח את הרעיונות במילותיו שלו וכך יוכל  להתאים אותם להקשר של העבודה. ציטוט ישיר נעשה כאשר רוצים להביא הגדרה מדוייקת או כאשר הניסוח המקורי הוא בעל משמעות. בכל ציטוט יש לציין את פרטי המקור: מחבר, שנה, עמוד/ים. מבחינים בין ציטוט ישיר קצר ובין ציטוט ישיר של יותר מ-40 מילים המהווה פיסקה נפרדת.
ציטוט קצר (פחות מ-40 מילים) נכתב בין מרכאות בהמשך לטקסט כשמיד אחריו יבואו סוגריים המכילים את הפרטים ולאחר הסוגריים נקודה.
לדוגמא:  
... מקלוהן (2003) כתב "לפעמים אנחנו עדיין ממופתעים קצת כשאנו נזכרים שמכל בחינה מעשית, המדיום הוא המסר" (עמ' 13).
ציטוט ארוך יבוא בפסקה נפרד מוזחת פנימה. אין צורך במרכאות. לאחר הציטוט תבוא נקודה ולאחריה בסוגריים פרטי האזכור.
לדוגמא:
רק ספרים היו אצלנו בשפע, בלי חשבון, מקיר אל קיר, במסדרון ובמטבח ובכניסה ועל אדני החלונות ואיפה לא. אלפי ספרים בכל פינות הבית. היתה איזו הרגשה שבני אדם באים והולכים, נולדים ומתים, אבל הספרים בני אלמוות. כשהייתי קטן קיוויתי לגדול ולהיות ספר. לא סופר כי אם ספר: אנשים אפשר להרוג כמו נמלים. גם סופרים לא קשה להרוג. אבל ספר גם אם ישמידו אותו בשיטתיות, יש סיכוי שאיזה עותק ינצל. (עוז, 2002, עמ' 26)
לחצו להנחיות באנגלית

ציטוט ישיר יכלול את שם המשפחה של המחבר/ים, שנת פרסום ומספר העמוד, לדוגמא:
"במקביל להצלחת הפרויקטים של התלמידים ניתן לראות שהסטודנטיות המנחות התפתחו בידע המקצועי והטכנולוגי שלהן" (שיוביץ ואסף , 2015, עמ ' 207).
עיצוב וסגנון

גופן עברית David 12
גופן אנגלית 11-point Calibri, 11-point Arial, 10-point Lucida Sans Unicode, 12-point Times New Roman, 11-point Georgia
מרווח בין שורות
  • כפול
  • ללא רווחים בין פסקאות
שוליים
  • 2.54 ס"מ מכל צד
יישור
  • בעברית יש ליישר לימין
  • ברשימת המקורות יש לישר את המקורות באנגלית לשמאל
  • כל פסקה חדשה צריכה להיות מוזחת פנימה TAB אחד (1.2 ס"מ)
עימוד
  • מספרי העמודים יופיעו בפינה הימנית העליונה
  • מספרי העמודים יופיעו בכל העמודים
  • עמוד השער ימוספר ב-1
שימוש במספרים
  • מספרים עד הספרה תשע נכתבים במילים
  • מספרים בראשית המשפט נכתבים במילים
שימוש בכתב נטוי
  • שימוש ראשון של מונח  מפתח או מונח בשפה זרה
  • כותרת של ספרים, דפי אינטרנט, דוחות,  כתבי עת ומספר הכרך

לחצו להנחיות מפורטות באנגלית

כותרות
  • מספר הכותרות בטקסט הוא בהתאם לאורכו ולמורכבותו
  • יש להימנע מכותרות של סעיף משנה אחד בפרק
  • אין לתת מספרים או אותיות לכותרות
  • יש להיצמד למרווח הכפול. אין לעבור לרווח יחיד בכותרות
  • אין להוסיף שורות ריקות מעל או מתחת לכותרות

להלן הפירוט בהתאמה לעברית (מדריך ה-APA מפרט חמש רמות של כותרות, להלן יפורטו שלוש הרמות הראשונות):

רמת הכותרת עיצוב
1

ממורכזת, מעובה (Bold)

טקסט מתחיל בפסקה  נפרדת

2

מיושרת לימין, מעובה (Bold)

טקסט מתחיל בפסקה נפרדת

3

מיושרת לימין, מעובה (Bold), אותיות נטויות

טקסט מתחיל בפסקה נפרדת


לחצו להנחיות באנגלית

סגנון כתיבה
המהדורה החדשה של מדריך ה-APA מדגישה את הצורך בניסוח מכיל, מכבד ונטול הטיות שאינו מנציח דעות קדומות. המהדורה כוללת הנחיות מפורטות  לגבי נושאים כמו מגדר, גיל, נכויות, גזע, מוצא אתני ונטייה מינית.
לחצו להרחבה


חזרה לכללי רישום וציטוט ביבליוגרפי

Footer Mobile