ק.מ.ה - המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה

• קהילה (Community)

מערכת חברתית המקיימת ערוצי תקשורת ויחסי גומלין במירב תחומי החיים, ומטרתה לתת מענה לצרכים של יחידים, של קבוצות ושל ארגונים ולממש את השתתפותם ואת שותפותם במרחב הציבורי באמצעות מימוש הקהילתיות שבתוכה.

• בינוי קהילה (Community Building)

תהליך המכוון להעלאת רמת הקהילתיות וההון החברתי באמצעות יצירת רשתות חברתיות הנרקמות סביב פעילות משותפת של מגוון גורמים בקהילה.

• איתנות קהילתית (Community Strength)

המידה בה משאבים ותהליכים של קהילה מעצימים את השלומות (wellbeing) של היחידים והקהילה על בסיס של שוויון, הכללה, השתתפות, הסתמכות עצמית ואחריות חברתית.

• זהות קהילתית (Community Identity)

מאפיינים ייחודיים של קהילה ספציפית אותם ניתן לזהות במספר מימדים: מקומות מרכזיים, דמויות משפיעות בהווה ובעבר, נורמות, טקסים ומסורות.

• שחקנים בקהילה (Community Actors)

גורמים בעלי כוח ועניין – ארגונים, קבוצות ואנשים מארבעה מגזרים: גופי שלטון – עירייה, משטרה, ועד מקומי בקיבוץ, בית ספר, מרכז צעירים, בית חולים וכד'; עסקים – בנק, מכולת, מפעל, בית קפה וכו'; עמותות ומלכ"ר – מרכז קהילתי, קרן קרב, כפר סטודנטים, תנועת נוער, פר"ח וכד'; התארגנויות אזרחיות – ועד הורים, ועד בית / שכונה / יישוב, תנועה אזרחית לא-פורמלית, מועדון חובבי שירה וכד'. יצירת שפה משותפת בין השחקנים ושותפויות בין-מגזריות הכרחיות על מנת לבנות קהילה.בכל תחום בקהילה ישנם מספר שחקנים בעלי עניין. שיתוף פעולה פורה בין שחקנים אלה הוא לא רק אפקטיבי למען המטרה אלא גם בונה אמון והדדיות.

• קהילתיות

זו המידה שבה חברי הקהילה מעוניינים ומסוגלים לממש ערכי קהילה סביב אמנה חברתית משותפת. היא מבוססת על אמון והדדיות בין חברי הקהילה וארגוניה, ונמדדת ברמת המשמעותיות, השייכות והמחויבות של אנשים לקהילתם. ממ"ש (משמעותיות, שייכות ומחויבות) הן תחושות סובייקטיביות המתקיימות אצל האדם בסדר הזה. כלומר כאשר אדם חש משמעותי בקהילה, עם הזמן הוא ירגיש שייך, ובהמשך יהיה מחויב.

• משמעותיות (meaningful)

תחושה אותה יש לאדם כאשר אחר/ים מכיר/ים בייחודיותו. תחושה זו מתחדדת כאשר אדם מרגיש בעל ערך לזולת. כלומר אומר: "ראו אותי!"

• שייכות (Sense of Belonging)

כאשר אדם מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ממנו – ממקום, מקבוצה, מקהילה. תחושת הבעלות של יחידים וקבוצות על מקום או על מסגרת קבוצתית-קהילתית קוראת: "זה שלי!".

• מחויבות (commitment)

תחושת אחריות אישית למרחב בו אדם נמצא. רצון לדאגה ולפעולה מתוך מוטיבציה פנימית, ולא מתוך חובה. האדם אומר: "זה חשוב לי!".
כל אלה נסמכים על אמון והדדיות כבסיס לקהילתיות:

• אמון (Trust)

תחושת ביטחון בין-אישי חזק שיש לאדם במרחב בו הוא פועל, ואל האנשים איתם הוא נמצא. זו אמירה של: "אני סומך!"

• הדדיות (Mutuality)

הידיעה והתחושה כי אני אפעל לעזרת אחרים, ואחרים יפעלו עבורי בעת הצורך, כי אנחנו חלק מרקמה אנושית אחת. זו הידיעה כי: "אני לא לבד!"

• קהילת חיים

אנשים החיים באזור גיאוגרפי מוגדר, המקיימים קשרים חברתיים רב-מימדיים פנים אל פנים.

• קהילה בריאה (healthy community)

קהילה המעודדת מעורבות, מגוון דעות, קבלת החלטות בשיתוף, העצמת קבוצות וקידום סובלנות.

• קהילה מקיימת (sustainable community)

קהילה השואפת העושה שימוש במשאבים הקיימים בתוכה, כלומר מינימום עזרה מגורמים חיצוניים.

• קהילה חסונה (resilient community)

קהילה אשר מתמודדת בהצלחה עם אירועי קיצון, וחוזרת חזרה לשגרה תוך שימוש במשאביה הפנימיים.

• הון אנושי (Human Capital)

סך כל המיומנויות והכישורים האישיים של חברי הקהילה. המושג מתייחס רק לאנשים כפרטים וליכולות שלהם – כישורים מקצועיים, ידע, תחביבים וכו'. רבים מהכישורים הללו ניתן לרתום למען הקהילה.
הון פיזי (physical Capital) – כל דבר פיזי שהוא נחלת הציבור: אולם ספורט, פארק וגן משחקים, חנויות, שבילים, אזורי טבע וכו'. מעבר לשימוש הרגיל של מקום, ניתן באופן יצירתי לעשות בו שימוש לצרכים קהילתיים אחרים, למשל בי"ס המשמש לחוגים בשעות הערב או שטח פתוח המשמש כגינה קהילתית.

• הון חברתי (Social Capital)

סך כל הקשרים הבין-אישיים שיש בין חברי הקהילה. המידה שלו מתבטאת לא רק בכמות הקשרים אלא גם באיכות ובתדירות שלהם. קשרים אלה הם גם אמצעי לחולל תהליכים קהילתיים, אך בעיקר זו הליבה של הקהילה – חיזוק הקשרים הבין-אישיים הוא המטרה העיקרית של בינוי קהילה.

• הון תרבותי (Cultural Capital)

זהו התוצר של ההון החברתי – מודל הכלכלי, נורמות, מוסכמות ומורשת. הם נראים כ'מובן מאליו' שקשה לנו לזהות בקהילה של עצמנו, אך כאשר אנחנו יוצאים מהקהילה המוכרת לנו – קל לזהות מסגרת תרבותית שונה. הון תרבותי ברור ומובחן מחדד לחברי הקהילה את הייחודיות שבה.

• הון ארגוני (Organizational Capital)

דרך ההקמה והפעולה של ארגונים פורמליים (מועצה, בתי ספר, עסקים, מועדון נוער וכד') ובלתי-פורמליים (ועדות יישוביות, ארגוני מתנדבים וכד'). כלומר אלה התרבות הארגונית ונורמות העבודה בקהילה. בינוי קהילה חותר למציאת שפה משותפת בין הארגונים והמגזרים השונים, וליצירת שיתופי פעולה על בסיס עניין משותף.

• הון פוליטי (Political Capital)

זהו תוצר של ההון הארגוני – היכולת למנף כוחות ומשאבים מבחוץ לטובת חברי הקהילה. כלפי פנים זוהי המשילות – היכולת לנהל את ענייני הקהילה באופן מוסכם.

נחדד את הדקויות וההבדלים בין שלושה סוגי הון חברתי המשלימים אחד את השני. על מנת לבנות קהילה חזקה ובריאה, יש לחזק את שלושתם, בכדי שלא ייווצר מצב של פערים בקהילה, עם מרכיבים בעלי הון חברתי חזק, לצד מרכיבים חלשים.

• הון חברתי מלכד (Bonding Social Capital)

זהו ה'דבק' המחבר בין שווים מאותה קבוצה, כלומר סוג של גאוות היחידה עם אנשים הדומים לנו ובעלי עניין משותף איתנו. הוא מבוסס על רמת אמון גבוהה, עזרה הדדית, שפה וערכים משותפים. החיבור החזק מייצר קבוצה עוצמתית, אך מבדל אותה מקבוצות אחרות.

• הון חברתי מגשר (Bridging social capital)

זהו סוג הקשרים בין אנשים המשתייכים לקבוצות שונות (תרבותית, אתנית, דתית, מגדרית וכד'). לרוב קשרים אלה חלשים יותר מפני שישנן פחות נקודות השקה בין אנשים מקבוצות שונות. יחד עם זאת, יש להם משמעות של יצירת גישור ומניעת (או פתרון) קונפליקטים בין קבוצות בייחוד בחברה רב-תרבותית.

• הון חברתי מקשר (Linking Social Capital)

קשרים המבוססים על יחסי אמון ושוויון בין אנשים / קבוצות / מוסדות שיש בינם אי-שוויון ביחסי הכוח, כמו בין קהילה מוחלשת לממסד או בין עולים לותיקים. חיזוק קשרים אלה מאפשר איזון בקהילה בדרכים של הפחתת מתח בין קבוצות, ובניית אמון בין ממסד לתושבים. קידום הון חברתי מקשר מאפשר יותר שוויון בקהילה וחלוקה שוויונית יותר של משאבים בדרך של הסכמה מצד הממסד או של קבלת מגזרים חלשים יותר באוכלוסיה.

• חבורת משימה

צוות אנשים המקיים יחסים בין-אישיים קרובים ופועל למען מטרה משותפת. הדגש הוא כפול, כלומר לא רק קבוצה חברתית (חבורה) ולא רק חתירה למטרה (משימה) אלא חיבור הדוק בין שני האלמנטים הוא שמביא את האפקט הנכון עבור הקהילה.

• התנדבות למען (Volunteering for)

פעולה אשר שמה דגש על המשימה. המתנדבים פועלים כמענה לצורך בקהילה, למען אנשים אחרים בקהילה. הצלחת הפעולה תימדד במענה לצורך ועמידה במשימה שהוגדרה.

• התנדבות עם (Volunteering with)

פעולה אשר שמה דגש על תהליך חיזוק הקשרים החברתיים. המתנדבים פועלים יחד עם אנשים אחרים בקהילה, כאשר החשיבות היא שותפות של הפעילים ותחושת ה'ביחד'. הצלחה תימדד בשביעות הרצון מהתהליך ורצון של פעילים להמשיך בהתנדבות ושל אנשים חדשים להצטרף.

• שיח זכויות (Rights discourse)

יחסים בין קבוצות / ארגונים או בין קהילה לממסד, אשר באים לידי ביטוי באופן פורמלי, בירוקרטי והיררכי. במסגרת היחסים יש הסכם כתוב או שאינו כתוב של זכויות וחובות, על בסיס של קח-תן. שיח שכזה מתאפיין בביטויים כגון 'מגיע לי' ואיומים בנקיטת צעדים כנגד הצד האחר. זוהי תפיסה של משחק סכום-אפס שבו יש מרוויחים ומפסידים.

• שיח זהות (Identity discourse)

יחסים בין קבוצות / ארגונים או בין קהילה לממסד, המבוססים על דיאלוג, שוויוניות ואמון. שיח שכזה בונה קהילה בריאה המעודדת מעורבות, מגוון דעות, שיתוף בקבלת החלטות וקידום סובלנות. יחסים מעין אלה אינם מסתמכים על חוקים פורמליים אלא על ערכים משותפים והבנה כי למרות ההבדלים בין קבוצות ודעות, קיים בסיס משותף רחב ומוצק.

• יחסים ראשוניים (Primary Relations)

יחסים בין-אישיים קרובים. יחסים שכאלה הינם רב-מימדיים כלומר סובבים סביב מגוון תחומים כגון חינוך, כלכלה, פנאי וכד'. אנו שואפים לחזק את הרב-מימדיות בתהליך בינוי הקהילה.

• יחסים משניים (Secondary Relations)

יחסים חד-מימדיים, כלומר סביב תחום חיים אחד – חברים מהעבודה / שכנים / לימודים / תחביב משותף. יחסים אלה מסתיימים כאשר הנושא המשותף מסתיים, למשל כאשר עוזבים מקום עבודה / מגורים, מסיימים לימודים וכד'.