בין אוטונומיה לבין חינוך וקהילה*
אבי גרוסמן וד"ר נירית קורן לורנס
הבשורה הטמונה במהפכת האוטונומיה הניהולית היא האפשרות שניתנת למנהל ולצוות החינוכי לגבש ולהוציא לפועל את החזון הבית-ספרי כרצונם, תוך איגום של משאבים חיצוניים ופנימיים. אחד הכלים המשמעותיים העומדים לרשות המנהל לצורך ההגשמה של התפיסה הבית-ספרית הוא חיזוק הקשר שבין בית הספר לבין הקהילה, כלומר בנייה של יחסי גומלין פתוחים, הדדיים ומכבדים בין בית הספר לבין סביבתו, בעיקר עם הקהילה שבתוכה הוא פועל. אל מול הגישה השמרנית, הרואה את בית הספר או את הגן כמערכת סגורה הכפופה לגופי הפיקוח של משרד החינוך, ומקיימת ממשקים עם מוסדות חינוך אחרים בלבד, הגישה האוטונומית נותנת למנהל ולצוות החינוכי אפשרות לפתוח את בית הספר למרחבי פעולה חדשים בקהילה ועם הקהילה. זו הזדמנות יוצאת דופן למימוש תפיסה של
חינוך בונה קהילה בונה חינוך, כאשר הקהילה היא הן מטרה והן אמצעי בקידום של היעדים החינוכיים. וועד השכונה, בית דיור מוגן, עסקים, ארגונים חברתיים, אגודות ספורט - כל אלה ועוד מהווים פוטנציאל לשיתוף פעולה במרחב האוטונומי החדש שנוצר.
כחלק מבניית יחסי הגומלין בית הספר מהווה למעשה סוכן שינוי בקהילה והוא בעל פוטנציאל להיות מוסד חינוכי רב משימות העוסק בתחומים מעשיים ורעיוניים, מטפל בסוגים שונים של תושבים, פועל שעות רבות במשך היום ובין כתליו מתנהלת פעילות ענפה בתחומי החינוך, החברה והתרבות. ידוע כי בתי ספר מצליחים מאופיינים בריבוי של קשרים ובית ספר אפקטיבי קושר בין תוכנית הלימודים וארגון הפעולה לבין אורחות החיים של הקהילה ואירועים מרכזיים בה ומהווה חלק אינטגרלי בתוכה. השאלה היא כיצד עושים זאת? כיצד מנהל וצוות חינוכי הופכים את בית הספר למקום משמעותי שבו הקהילה המקומית כולה מתעצבת?
יחסי גומלין בריאים בין קהילה לבין בית ספר מתבטאים בהדגשה של שתי מגמות:
הקהילה לשירות בית הספר
בית הספר מבקש לממש את תפקידו וייעודו החינוכי והוא מזהה בסביבתו גורמים שונים שעשויים לסייע לו. הקהילה הינה משאב מגוון ונגיש שעשוי להוות קרקע פורייה למימוש מטרה זו. היא מהווה משאב מרכזי עבור בית הספר בזכות היותה גורם המספק העשרה כלכלית, לגיטימציה, משאבים היסטוריים, תרבות, אמנות וגיאוגרפיה מקומית, שהם הבסיס לרלוונטיות של תוכנית הלימודים לחיי הילדים והם שמעניקים הזדמנות ליצור סביבה לימודית עשירה. בנוסף, הקהילה היא גורם שמאפשר תמיכה וסיוע מקצועי לסגל בית הספר בעזרת אנשים מתוכה. על מנת לממש את מרב הפוטנציאל של הכוחות האנושיים והפיזיים ולסייע לבית הספר במימוש יעדיו, קיימת פנייה של בתי הספר לאנשי הקהילה לטובת שיתוף פעולה.
בית הספר לשירות הקהילה
לבית הספר פוטנציאל מרכזי בעיצוב פני הקהילה ובבנייה של ההון החברתי שבה:
1. בית הספר פוגש למשך זמן ממושך יחסית וידוע מראש חלק נכבד מן הקהילה, המאופיין בהטרוגניות גילאית ובייצוג של כלל חברי הקהילה
2. בית הספר הוא אחד משלוש הקטגוריות (לצד משפחה וקבוצות בלתי פורמאליות) שאליהן קשור דור העתיד. הוא פוגש בו את האנשים החשובים בחייו: הורים, אחים, חברים, מלווים, מדריכים ודמויות השראה ולומד מה מצופה ממנו מצד המבוגרים. בנוסף, הוא לומד, בדרך טובה או רעה, על מקומו של היחיד בחברה. שלוש המסגרות הללו מבוססות על הון חברתי ותלויות בו
3. בתי הספר מלמדים את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות בחיים אזרחיים וציבוריים: קריאה, כתיבה, דיבור בציבור, עבודת צוות ויזמות. חינוך והשכלה, יותר מגורמים אחרים, משפיעים על סיכויי ההשתתפות בחיים האזרחיים והקהילתיים, כמו גם על מוביליות חברתית
4. בבית הספר הילדים שותפים עם בני גילם ולומדים יחד לעצב את ערכיהם המשותפים
5. בבתי הספר מתקיימות תוכניות והתנסויות של פעולות כהכנה לחיים בקהילה. בנוסף על התוכניות המסורתיות (עימותים ורבי-שיח ציבוריים, מועצות תלמידים וכדומה) יותר ויותר בתי ספר יוזמים פרויקטים של מעורבות בקהילה
כיצד ניתן להעמיק את הקשר שבין בית הספר לבין הקהילה:
1. פעילות קהילתית עבור כל התלמידים - מדי שנה מתנים יותר ויותר בתי ספר את קבלתה של תעודת הבוגר בתרומה לקהילה. במחקרים שונים נמצא כי ככל שמספר שעות המעורבות בקהילה גדול יותר כך מתגברות תחושת האחריות, הסובלנות והמודעות לחלש וכן תחושת השייכות של התלמידים לקהילה. לפיכך רצוי כי בית ספר יקיים, בכל גיל, מסגרת של פעולה בקהילה ולא רק למשך שנה אחת. היות שהתלמידים אינם חשים בשלב המיידי סיפוק ורצון לבצע זאת יש ליצור תוכנית לימודים שמכשירה, מלווה ומעודדת פעולה כזו. עיצוב פעולה אשר תעודד מפגשים בין שונים תעודד גם יצירה של הון חברתי מגשר
2. מיפוי של כלל העסקים, הארגונים, התושבים והמסגרות השונות הפועלים בשכונה/יישוב - פעולה זו מעמיקה את ההיכרות והקשר בין בית הספר לבין הסביבה ומאפשרת לזהות את הפוטנציאל הקיים בסביבה המיידית עבור בית הספר. כך ניתן לזהות ארגונים שיכולים להוות מרחב למידה למקצועות או לכישורי חיים; שכנים שיכולים להעשיר את הצוות; פנסיונרים שיכולים להתנדב בבית הספר, למשל לקחת חלק בחונכות במגוון תחומים, כגון ייעוץ כיצד להתחיל עסק קטן או לימוד מיומנויות של גישור; מסגרות פנאי או חינוך בלתי פורמלי הפוגשות את אותם תלמידים אחר הצוהריים ויכולות להיות שותפות לעשייה החינוכית ועוד
3. שילוב של פעילויות לימודיות בשכונה/יישוב - יציאה לתהליכי למידה, חקר והיכרות עם מקומות, אנשים וארגונים כחלק משגרת הלימודים הקבועה. פעילויות מסוג זה חשובות ליצירה של הון חברתי עבור התלמידים. מפגשי פנים אל פנים עם תושבים, בעלי עסקים, אנשי מקצוע ושכנים משקפים את הסיפור המשותף, מרחיבים מעגלי היכרות, מייצרים סולידריות ותחושת גאווה מקומית ומאפשרים למידה מסוג אחר
4. מעורבות בית הספר באירועים וטקסים יישוביים/עירוניים - תלמידים, הורים ומורים מובילים טקסים ואירועים יישוביים ולא רק כצופים או משתתפים נקודתיים. פעולות אלה מייצרות קשרים חדשים או מעמיקות קשרים קיימים, מחזקות תחושת שייכות ומשמעות ומנכיחות את מקומו של בית הספר בחיים הקהילתיים. מאידך, נבנים עבור התלמידים תוצרי למידה ברמות שונות - קוגניטיבית (למידה אחרת), רגשית (חוויה המייצרת קשר אחר למקום ולמסורות) וחברתית (יצירה והעמקה של קשרים בינם לבין חברים, מורים והורים)
על מנת שבית הספר יוכל לממש את הפוטנציאל ולהוות גורם מרכזי ומשפיע בסביבתו ובכך גם להרוויח מהמשאבים הרבים המגולמים בקהילה ובסביבה, עליו לראות את עצמו כארגון משמעותי הפועל בקהילה שבה הוא חי, משפיע עליה ומושפע ממנה.
* מבוסס על מאמרה של ד"ר שרה שדמי-וורטמן 'חינוך בונה קהילה בונה חינוך' מתוך הספר: לשם שינוי ביחד, שדמות 2009