טופס נייח

מרכז לימוד חברתי קהילתי - עשה זאת בעצמך


שרון עמר  
שרון עמר
רכזת המיח"ם - מרכז לימודי חברתי-קהילתי בקיבוץ מזרע, עמק יזרעאל
הסיפור התחיל לפני שנה, בקיץ 2020. בשל אילוצי הקורונה קיימנו חוג ציור לילדי חברת הילדים בחוץ, ב-35 מעלות צלזיוס. לקראת השעה 16:00 החלו לזרום ההורים לאסוף את ילדיהם הפעוטים מבתי הילדים. סיון נעצרה לידנו והתלהבה מהציורים, כך גם מירב, בעוד שהן משוחחות בלהט על 'פנינו לאן' לקראת חוסר הוודאות שמלווה את פתיחת שנת הלימודים.
"אנחנו חושבות להקים מרכז למידה ופעילות לילדים שלומדים מרחוק", אמרו לי.
"אז מה הבעיה?", שאלתי.
הן הביטו בי בשקט והשיבו: "אנחנו לא יודעות איך".

שנה קדימה, יוני 2021. בקיבוץ מופעל במשך שעתיים בשבוע מרכז חברתי-לימודי בקהילה למען ילדי כיתות ז' ו-ח', על חשבון הלימודים הפורמליים וכחלק מיוזמה של שיתוף פעולה בין הקהילה לבין בית הספר. בעידודה של המועצה האזורית מתכוון הקיבוץ להמשיך להפעיל את היוזמה הזו גם בשנה הבאה, במטרה להעשיר את הנערים, להדק את הקשר שלהם לקהילה ולחזק בפרט את אלו שחוו בדידות רבה במהלך שנת הקורונה. לילדי כיתות א'-ו' מתוכננות במסגרת תוכניות החופש הגדול פעולות שישלבו באופן רחב את חברי הקהילה, ובשנה הקרובה גם פונקציות קהילתיות כגון ספרייה, משק הילדים, סדנת יצירה ועוד, שפעלו פחות למען ילדי הקהילה, יפעלו למענם יותר.
 
אז איך הכול קרה?
אט אט, תוך כדי הסגר של חגי תשרי, צמחה היוזמה להקמה של מרכז למידה קהילתי. הוקם צוות היגוי ולמידה שהורכב מאנשי חינוך והורים ונשלח סקר להורים שבדק את ההיתכנות להגעה של הילדים ואת הצרכים הלימודיים והאישיים. הורים ובני נוער התגייסו להעביר ציוד ולנקות שני חללים גדולים שנבחרו לשמש כמרכז הלמידה. הובאו חומרי יצירה ומשחקים וגויסו כ-30 תומכי למידה (הורים ומורים) שתפקידם היה לתווך חומר לימודי ולהעניק תחושת ביטחון בעת הלמידה מרחוק. כל פרט ופרט נלקח בחשבון ואפילו נגר הקיבוץ הכין מעמדי עץ יפים ונוחים שניתן לשים בהם טלפונים ניידים וטאבלטים.

מכשולים ואתגרים:
לילדים לקח זמן להבין ולהפנים שיש כאן מעין ערבוב של בית ספר חלופי עם פעילות חברתית. נדרשה גם התמודדות עם חיבור המדריכים הצעירים של הנעורים אל משימות המרחב הלימודי. הפתרונות נעו בין הענקה של מרחב חברתי גם לנוער לבין הגמשת הכללים. לעומת זאת, אצל ילדי בית הספר היסודי בכיתות ד'- ו' הכול היה פשוט וברור יותר, הם שמחו להגיע למרחב שלהם ויצרו לעצמם פינה נעימה ורוטינה של פעילות. במהלך השנה המרכז הלימודי עבר אל בתי החינוך של הילדים משום שרצינו לקרב אותם אל המקום המוכר לקראת החזרה לשגרה.

  • בניית הקשר עם בתי הספר: נשמר הקשר עם המנהלים והמחנכות בתיכון, בחטיבת הביניים ובשלושת בתי הספר היסודיים שבהם לומדים ילדי הקיבוץ. באחד מבתי הספר התקיים ביקור עם צוות ההיגוי על מנת ליצור תיאום ציפיות, כמו למשל שמירה על המרחב שבו התלמידים מחויבים ללמידה שקט ורגוע.

  • הדיאלוג עם החינוך הבלתי פורמלי: בתחילה המדריכים של החינוך החברתי לא שיתפו פעולה בצורה מלאה, אך עם הזמן הם נרתמו לסייע ביצירה של מצב שבו כל ילד מקבל מעטפת שלמה. במעטפת כזו הידע זורם מבית הספר, מההורים וממרכז הלמידה אל המדריכים וכך לא מעט ילדים שחוו ירידה במצב הרוח וקושי גדול בלמידה קיבלו את החיזוק שנדרש להם. המפתח היה יצירת של  מטרה משותפת על פי האמירה ש"צריך כפר שלם כדי לגדל ילד אחד", כלומר הילד נמצא במרכז והקשר שלו לקהילה ולבית הספר מואר לפתע בזרקור.

  • בניית הקשר עם ההורים והילדים: למרות המסכות ולמרות האוזניות המחוברות למחשבים הקפדתי לעבור כל הזמן בין הילדים, ליצור קשר עין ולתת מענה למי שחש קושי או פשוט בא במצב רוח ירוד. בהפסקות הילדים יצאו לדשא ולפינת היצירה או שיחקו במשחקי שולחן, על מנת לנוע ולהיות באינטראקציה חברתית. ההורים קיבלו עדכונים שוטפים ותמונות מהמרכז הלימודי, בנוסף לקיום של שיחות אישיות לפי הצורך.

שינוי בפיתוח המקצועי לאנשי חינוך
מה משך את הקהילה להירתם למיזם?
בתחילה גויסו הורים מתנדבים באמצעות הסקר המקדים, בהמשך נעשתה פנייה למורים שהיו בחל"ת או שיכלו לתרום מזמנם ולבסוף התבצעה פנייה לכלל חברי הקיבוץ. לכל מתנדב יועד תפקיד מתאים, למשל הסבתות אפו כבל בוקר מאפה מפנק לילדים או הפעילו את הילדים בחוץ עקב המגבלות והמתנדבים הצעירים תמכו בלמידה ובהעשרה לילדים. ניכר היה שהמתנדבים חוו תחושת משמעותיות גדולה מאוד.

בשלב די מוקדם היה ברור שצריך לתת הד להצלחה של מרכז הלמידה. כתבה אודותיו שודרה בערוץ הווידאו המקומי, סרטון משעשע שצולם בו הועלה לפייסבוק של הקיבוץ ונמסרו עדכונים שוטפים על הנעשה בו, מה שיצר התעניינות ועודד ילדים ומתנדבים נוספים להצטרף לפעילות.
במציאות שבה כמעט הכול שותק ואף אחד לא הורשה לעבוד במרחב סגור המרכז קיבל אישור מהמועצה לפעול ולכן החלו להיווצר סביבו כוח מלכד ותחושה של משמעות, שכל חברי הקיבוץ רצו לחוות. ילדים שחוו בדידות וקושי הפכו למשמעותיים ולנראים ונוצר אצלם צורך להעניק בחזרה, מה שהביא להחלטה לתרום לקיבוץ ולהקים שתי גינות פורחות.

תובנות חברתיות וחינוכיות - מה למדנו מהמיזם?
עם  החזרה אל בתי הספר החלו לחלחל ולעלות תובנות חברתיות וחינוכיות:
החשיבות של יצירת קשרים בין הקהילה לבין בתי הספר באופנים שונים - צוותי בתי הספר וצוותי החינוך החברתי עובדים במקביל, באופן שאינו מייצר תקשורת ואולי אף מנכיח מטרות שונות ואף מנוגדות. חינוך הוליסטי רואה בכל המערכות שסביב הילד קרקע שמצמיחה אותו וזו תפיסה המחייבת מפגש בין הצוותים וקביעה של מטרות משותפות.

צמצום המרחק בין ההורים לבין בית הספר - הן בית הספר והן ההורים יוצאים בהצהרות על כך שטובת הילד במרכז, אך בשגרת היום-יום המטרות שונות ומתקיים ביניהם ריחוק. בית הספר למשל, למרות הקורונה, ראה לרוב את משימת הלמידה כמרכזית בעוד שרוב ההורים העדיפו את ההוויה הטובה של הילד, בפרט בתקופת הקורונה. תומך למידה שרואה את המכלול יכול לחבר ולייצר תקשורת בין מערכות החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית לבין ההורים.

מתן אפשרות לחינוך החברתי להשתלב באופן אורגני יותר בקהילה -  בדרך זו יוכל החינוך החברתי לממש את הערכים אליהם הוא מחנך ואותם הוא שואף להנחיל. במקום חיבורים ספורדיים יש ליצור מערכת סדירה וקבועה של מפגשים בין כלל חברי הקהילה לבין הילדים. בקיבוץ שלנו למשל מופעלת בימי שישי עגלת קפה על ידי ילדי החינוך החברתי, לרווחת חברי הקיבוץ. ההפעלה כוללת אפיית עוגות, הכנה של משקאות ומכירתם. זוהי דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה, עזרה הדדית, אחריות, עצמאות וערכים נוספים שמתממשים בתוך הקהילה הבוגרת עצמה.

כמה מילות סיכום והמשך
באופן כללי התחושה שלי היא שיש צורך להחזיר את האמון וההדדיות בין המרובע הכולל הורים, בית ספר, קהילה וחינוך חברתי. מבחינת בתי הספר החיבור יכול לתרום לאפקטיביות של הלמידה, על ידי הקשבה לצרכים של הילדים וחידוד של אסטרטגיות למידה שיובילו להקלה בעומס ההוראה. החינוך החברתי יכול להיות חלק משמעותי שיצור את החיבור בין כל החלקים, באמצעות יוזמות רעננות, משום שהוא מצוי בקהילה, מכיר אותה היטב ובו זמנית גם מהווה מעין תחנה בדרך לבית הספר וממנו. החינוך החברתי משמש גם ככתובת חינוכית להורים ומהווה מעין בית לילדים. אל לו לחשוש למעמדו משום שהוא שותף לעיצוב חיי הקהילה וגם חוליה המקשרת בין הקהילה לבין בית הספר.
ההזדמנות של יציאה משנת הקורונה אינה רק בחזרה לשגרה אלא היא גם פתח לבנייה של תשתיות חינוכיות שלא היו קיימות לפני כן. החיבור בין גורמי הקהילה והחינוך מתבקש ומתחייב והשנה האחרונה רק הדגישה עד כמה הוא משמעותי ונחוץ.

Footer Mobile