מכירים את יו"ר ועד השכונה שלכם? כנראה שתשובתכם לשאלה זו תהיה שלילית מכיוון שבמרבית השכונות בישראל אין בכלל ועד כזה. גם כשהוא קיים יכולת ההשפעה שלו משתנה ותלויה בגורמים רבים, אין לו מעמד חוקי וגם לא דרך ברורה להתאגד. המאמר יסביר מהו ועד שכונה, מדוע הוא נחוץ ולעיתים אף הכרחי, מהו המצב בערים בישראל ומה ניתן לעשות כדי לחזק את המוסד הקהילתי החשוב הזה.
מהו ועד שכונה ומדוע צריך אותו?ועד שכונה מוגדר כקבוצה של תושבי שכונה או רובע הפועלים למען קידום האינטרסים של תושבי השכונה. לוועד השכונה שני תפקידים מרכזיים, פנימי וחיצוני:
כלפי חוץ הוועד מהווה את החוט המקשר בין העירייה לבין גופים מקומיים נוספים לבין האנשים הנמצאים תחת אחריותם של אותם גופים. ועד השכונה
מתקשר עם התושבים בנושאים המקומיים החשובים להם - טובת הרחוב, איכות גן המשחקים, גישור קונפליקטים, הגברה של תדירות האוטובוסים, טיפוח אזור ירוק על ידי פעילי שכונה, ייצוג השכונה אל מול העירייה או גופים אחרים ועוד.
כלפי פנים, ועד השכונה מהווה מסגרת שבה אנשים יכולים לחוש מחדש את הזיקה זה לזה, את השייכות למקום ולקבוצה ואת המשמעותיות של חיים בחברה. הוא יכול לחולל תהליכים קהילתיים ולהעלות את ההון החברתי, המחויבות והחיבור של התושבים אל השכונה.
הצורך העיקרי לקיומו של ועד שכונה הוא בעיר גדולה. בהשוואה לעיר קטנה או למועצה, שם השכנה ממול היא סגנית ראש המועצה ואת מנהל מחלקת החינוך אנחנו מכירים ממפגשי הילדים בגן השעשועים, בעיר גדולה העירייה נגישה פחות. כך למשל, בעיריית תל אביב מועסקים כ-14,000 עובדים בעשרות אגפים ובמאות מחלקות ועיריית ירושלים נותנת שירות לכמעט מיליון תושבים. במציאות כזו קשה מאוד ליצור תקשורת אפקטיבית וקרובה בין התושב לבין הרשות המקומית. מחקרים מן הארץ ומן העולם מראים כי ככל שהמרחק בין התושב לרשות גדל, היכולת של התושב להשפיע ולעצב את המרחב בו הוא חי קטנה. בהתאמה, היכולת של הרשות המקומית להכיר את הצרכים ואת המאפיינים של תושבים, רחובות או שכונות קטנה ככל שהעיר גדולה יותר (בן יוסף, 2014; קינג, 1997).
"יש לנו את הידע והקשרים שאין לעירייה ולשאר הרשויות. אנחנו יודעים להציף את הבעיות"
עמוס ג'ינו, אדריכל ומתכנן ערים ויו"ר ועד שכונת נווה יוסף בחיפה, מספר על תפקוד ועד השכונה בתקופת הקורונה: "דרך החיישנים שיש לנו בשטח מצאנו את המשפחות שצריכות עזרה. יש לנו את הידע והקשרים שאין לעירייה ולשאר הרשויות. אנחנו יודעים להציף את הבעיות". הוא מציין גם את יתרון הגמישות של הועד ואומר: "חוץ מזה ארגנו פעילויות בזום, הפעלנו תושבים, המצאנו את עצמנו מחדש".
ערן בנאי, עו"ד תושב שכונת רמת שרת בירושלים וחבר הנהלה במנהל הקהילתי יובלים, מספר על חשיבות הפעילות של ועד השכונה: "רמת שרת הייתה בעבר ללא שטח ציבורי. היום בונים כאן מתנ"ס, פותחים פארק ומרחיבים את המרכז המסחרי. ללא הלחץ שלנו, היינו מקבלים מרחב ציבורי שאינו תואם את צרכי התושבים". התהליך לא קרה בן רגע ולא היה פשוט. ערן ייסד קבוצות שכונתיות ופעל ברשתות החברתיות על מנת לייצר שיח ציבורי בסוגיות הנוגעות לשכונה: "תכנון המרחב הציבורי והקמת המתנ"ס נעשים בין השאר על בסיס שאלוני מיפוי צרכים ותהליכי שיתוף ציבור שוועד השכונה והמנהל הקהילתי עושים. אתה צריך להבין את השטח ואי אפשר להבין את זה מהמשרד בכיכר ספרא (עיריית ירושלים, ע.ב.). אנחנו העברנו להם את הצרכים ברמה מאוד מדויקת".
ועדי שכונות בישראל"ועד השכונה הוא החוליה המקשרת בין התושבים לבין עצמם ובין התושבים לרשויות"
אין כיום תהליך ברור או מוסכם להקמת ועד. לוועד אין תוקף משפטי, הליך בחירות ממוסד או סמכויות פורמליות. ועדי שכונות בישראל התפתחו מהשטח ובאופן ספונטני, בעיקר בערים גדולות שם כאמור המרחק בין התושב לבין אגפי העירייה ועובדיה הוא גדול מאוד. אולם רק בחלק מהערים פעולת הוועדים ממוסדת וחסר חוק מדינה המקבע את מעמדם. להלן מספר דוגמאות להתנהלות בכמה מהערים הגדולות בארץ:
ירושלים -
מודל המנהלים הקהילתיים בירושלים הוא לא רק ייחודי ומעניין אלא גם פורץ דרך ואמיץ, הודות לראש העיר המיתולוגי טדי קולק ז"ל. בכל אחד מ-31 הרובעים בעיר קיים מנהל קהילתי המהווה עמותה עצמאית ומופעל באמצעות החברה למתנ"סים והעירייה. המנהלים מתפקדים כמנהל שכונתי ומרכז קהילתי, כלומר כוועד שכונה עם סמכויות ותחומי פעולה מורחבים. צוות המנהל מורכב ממתכנני ערים, עובדים קהילתיים ובעלי מקצוע נוספים, אשר עובדים בשיתוף מתנדבים ופעילים בני המקום. הנהלת המנהל מורכבת מ-60% נציגי השכונה
ו-40% נציגי העירייה והחברה למתנ"סים.
"רק בירושלים יש רוב לתושבי המקום בהנהלה", אומרת איילה וול, מנחה לבינוי קהילה במחוז ירושלים של החברה למתנ"סים. "כך יש להם זכות וטו על מה שקורה בשכונה". כך למעשה המנהל אינו רק שלוחה של העירייה אלא גורם המקדם שותפות אמיתית עם התושבים, בונה מנהיגות מקומית ומגביר את הקהילתיות.
"ועד השכונה נטול משאבים וסמכויות, הוא חייב את שיתוף הפעולה של המוסדות והרשויות. יש חשיבות קריטית למנהל הקהילתי, מכיוון שהוא הפקטור העיקרי של השקעה בשכונות. הצעד של טדי קולק היה צעד ענק שמפתח את ירושלים עד היום", מספר ערן בנאי ומוסיף על הפרקטיקה של שותפות התושבים: "כל תושב יכול להגיע למנהל הקהילתי ולהניע תהליכים".
באר שבע, חיפה ותל-אביב - בערים אלו הוועדים פועלים באופן עצמאי בחלק מהשכונות וקיימת תקשורת בינם לבין העירייה, אם כי לא מתוך מחויבות של הרשות. בחיפה למשל הכריזה ראש העיר
כי היא מתכחשת לוועדים. "ניסינו המון שנים למסד את הוועדים בכל חיפה, אבל העירייה טענה שוב ושוב שאין לכך משאבים", מספר עמוס ג'ינו ומוסיף כי קיים חשש מפני פוליטיזציה של ועדים אלו: "הם גם מפחדים שמפלגות ינסו להשתלט על השכונות".
בבאר-שבע קיים שיתוף פעולה עם מחלקת הקהילה בעירייה ואף התקיימו בחירות לפני עשרים שנה, אך מאז לא נערכו בחירות נוספות. בתל-אביב ובחיפה קיימות מנהלות ברחבי העיר, אך הן מתפקדות כשלוחה של העירייה כנותנת שירות ולא כהתארגנות המעצימה את התושבים ואת הקהילה.
הצעד הבא – מיסוד ועדי השכונות"כרגע הנושא פרוץ, ומאפשר מצד אחד לכל אדם ליזום ולפעול, אך מצד שני האפקטיביות נמוכה מפני שחסרים סמכויות ומשאבים"
ככל שהערים גדלות ומתרחבות גובר האתגר של הקטנת הפער בין השלטון המקומי לבין התושב. כרגע הנושא פרוץ ומאפשר מצד אחד לכל אדם ליזום ולפעול, אך מצד שני האפקטיביות נמוכה מפני שחסרים סמכויות, משאבים וחקיקה מתאימה. החשש הטבעי של הרשות מפני הקטנת כוחו של השלטון המרכזי לטובת הוועדים ומפוליטיזציה בשכונות מובן. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מהמודל הירושלמי וממודלים נוספים ברחבי העולם איך ניתן להימנע מכך.
אחד מהתהליכים החשובים ובו בעת מעוררי המחלוקת והחששות במיסוד ועדי שכונות, הוא הליך הבחירות לוועד השכונה. מדובר בהליך חשוב ממספר סיבות: ראשית, זו הדרך לייצוגיות אותנטית ולמודעות של תושבי השכונה לפעילות הוועד. שנית, בחירות מעלות את ההון החברתי, בייחוד כאשר קיימים במקביל גם תהליכים דמוקרטיים ואירועים המדגישים את תחושת ה'אנחנו' (לאור ושפירו, 2007). יחד עם זאת, בחירות עלולות להוביל לקונפליקטים בתוך השכונה, בייחוד בין קבוצות שונות, כגון עדות ומגזרים החיים זה לצד זה, כלומר עלולה להיות פגיעה בהון החברתי המגשר (לאור ושפירו, 2007). על מנת להימנע ממצב זה ניתן להקים מועצת שכונה שבה יש נציגות לקבוצות גיל, דת ומגזרים שונים, או חלוקה גיאוגרפית. "בירושלים נוצרו קונפליקטים בעקבות מעבר של אוכלוסייה חרדית לשכונות שבעבר היו חילוניות או מסורתיות", מוסיף ערן בנאי. "במנהלים הקהילתיים הגדולים נקבע מפתח לייצוג שכונות ומגזרים לפי גודל האוכלוסייה ונוצרו הסכמות ברמת המנהל הקהילתי".
סיכום בסופו של יום ועד השכונה יכול לסייע לרשות לבצע את תפקידה העיקרי – הבנת הצרכים ברמה מדויקת והתאמתם לכל שכונה באופן פרטני, תוך הימנעות ממחאות מקומיות ומתביעות שונות מכל מגזר או קבוצת תושבים. בנוסף, יש לו חשיבות גדולה בהעצמה של התושבים ובבניית קהילה פעילה. הסדרת הנושא תוכל להביא ליוזמה ולפעילות של פעילים ומתנדבים ולהגברת האמון בעירייה. הסדרה כזו צריכה לבוא מתוקף של חקיקה וסטנדרטיזציה, ביוזמה של משרד הפנים ובשיתוף פורום ה-15, כמו לדוגמה הפעלה של ועדי שכונות בערים שבהן מתגוררים מעל 50,000 תושבים.
מקורות:
בן יוסף, ש' (2014). קהילות עירוניות - תרומתן של קהילות עירוניות לאורח חיים מקיים. חוות דעת מומחה במסגרת פרויקט קיימות עירונית. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל.
לאור, ג' ושפירו, ש' (2007). בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון חברתי? בטחון סוציאלי, 73, 168-149.
קינג, פ' (1997). מינהל קהילתי בפרספקטיבה עולמית. בתוך: שמיד, ה' (עורך). המינהל הקהילתי – מגמות ותמורות. ירושלים: ידיעות אחרונות.
Sorrentino, A. (1980). How to Organize the Neighborhood for Delinquency Prevention. NY: Human Sciences Press.
Cheng, X., Zhong, W., & Li, D. (2021). Urban Neighborhood Self-Governance and Community Attachment. Cities, 112, 103-128.