הסגר שכולנו חווים בשבועות האחרונים מחזיר אותנו לשקט, לנינוחות ולקצב האיטי של היום-יום, לתחושה ש'כך היה פעם'. השהייה בבית או ברדיוס של קילומטר ממנו מחזירה אותנו לקהילה המקומית שלנו, לשכנים ולשכונה.
צ'ארלס דרווין הגה את הרעיון שמי
שמסתגל שורד, ולא החזק כפי שנוטים לחשוב. בזמני משבר כאלו אנו זקוקים למנהיגות בטוחה ויציבה, שיודעת לנווט את הסירה במים הסוערים, בייחוד בקהילה בה אנו חיים. בתנאים של חוסר וודאות אנחנו מחפשים וודאות, ומנהיגים מקומיים (פורמליים ובלתי פורמליים) יכולים להעניק זאת לקהילה שלהם.
הביטוי המשמעותי של מנהיגות כזו הוא הבעת האמון של חברי הקהילה בצורה העמוקה ביותר: קמפיינים המעודדים צריכה מעסקים מקומיים, התארגנויות של מתנדבים הנתמכים על ידי העירייה ופרויקטים קהילתיים מקומיים, המובלים על ידי מנהיגים בלתי פורמליים ובעלי תפקידים מקומיים, המהווים דוגמה אישית.
ברחבי הארץ אנחנו רואים מנהיגים מקומיים שהצליחו להסתגל לשינוי, מובילים את הקהילה שלהם בביטחון ומתמודדים היטב עם תקופת הקורונה. לעומתם, מנהיגים בקהילות אחרות מתקשה להתמודד עם המצב.
מגזין 'בית 12' לחודש אוקטובר 2020 מוקדש למנהיגות המקומית. לאור התחושה של חוסר במנהיגות ארצית איתנה, אנו מבקשים להפנות את המבט למנהיגות הקרובה אלינו, זו שנמצאת ממש אצלנו ביישוב או בשכונה.