שגרת הקורונה מאופיינת אצל ילדים ובני נוער רבים בתחושות של לחץ ושל מתח, בשל השינויים הרבים שהיא מזמנת.
האדם מטבעו שואף לחוש שליטה בחייו. בקרב ילדים חווית היציבות מסופקת לרוב על ידי ההורים. מתבגרים עסוקים בגיבוש זהות וחייהם מתאפיינים בתחושה של בלבול, בראייה של 'שחור ולבן', בניסיונות להשתייך חברתית ובמשימות מורכבות נוספות. מסיבה זו הם חשופים יותר למצבים של חרדה ודיכאון בתקופת הקורונה, בהשוואה למצבי שגרה. הביטויים לכך יכולים להיות מוחשיים: קשיי שינה, עצבנות יתר, נוקשות חשיבתית, תגובות פזיזות, הסתגרות והימנעות, אך חלק מבני הנוער לא יחברו זאת לחוויית הלחץ והמתח.
לחץ, המכונה בשפה המקצועית עקה או דחק, מתייחס למצבים בהם האיזון הטבעי מופר בשל איום פיזי או נפשי. מצבי לחץ ילוו בדרך כלל בהשפעות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שונות, כגון תחושה סובייקטיבית של מתח וחרדה, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן ועוד.
ההתמודדות עם לחץ מתרחשת בדרך כלל במספר שלבים:
בשלב הראשון מופיעה 'תגובת אזעקה', המאופיינת בתגובות פיזיות כמו קשיי נשימה, תעוקה בחזה, שינוי מצב הרוח, התנהגויות המנעותיות או מוחצנות. התחושה הכוללת גורמת לגיוס של כל המשאבים הפיזיים והנפשיים לטובת התמודדות עם האיום. במידה ותחושת האיום נמשכת, יש לשים לב למצב הרגשי ולהתייחס לשלב השני של ביטוי הלחץ. בשלב השני ממשיכה ההתמודדות עם הלחץ, באמצעות מנגנונים מורכבים יותר מבחינה פסיכולוגית. אלו הם מנגנוני הגנה, אשר חלקם עשויים להיות יעילים לטווח הקרוב אך בעייתיים לטווח הרחוק. לדוגמה, אדם אשר מגנון ההגנה שלו הוא הכחשה, עלול להגיב לאיום של פיטורים מעבודתו בשלב הראשון בדרך של ויכוח או תחנונים, אך בשלב השני ישתמש בהכחשה של משמעות האיום: "גם ככה זו לא כזו עבודה טובה". שלב ההתמודדות השלישי, המתרחש במקרים של לחץ מתמשך, הוא שלב של התשה, שבו משאבי ההתמודדות מתחילים להישחק ועלולות להופיע בעיות רגשיות, כמו דיכאון, או בעיות פיזיות.
כיצד, אם כן, מתמודדים עם לחץ ונמנעים מהגעה למצב של שחיקה של משאבים?
מידת הלחץ שנחווה תלויה בסוג של הגורם ללחץ, במאפיינים האישיים - מנגנוני ההגנה ובלמידה ותרגול של דפוסים יעילים להתמודדות עם לחץ.
אהרון אנטונובסקי ('המודל הסלוטוגני" כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות ( מציין את תחושת הקוהרנטיות כבסיס להתמודדות עם מצבי לחץ מתמשכים. תחושה זו פירושה תפיסה כללית של העולם כמתנהל על פני רצף, והוא מובן, נהיל (בר ניהול) ומשמעותי. העוצמה של תחושת הקוהרנטיות אצל אדם היא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון של הבראה.