עופר ברקן
המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה (ק.מ.ה)

האם הקהילה היא מטרה או אמצעי עבורכם? האם אתם בונים אותה או שהיא מהווה עבורכם שדה לפעולה? האם הקהילה היא תפיסת עולם ואופן פעולה או מטרה בפני עצמה?
מטרת המאמר היא להראות שאלו שלוש נקודות מבט על קהילה וקהילתיות, אשר כל אחת מהן מתווה דרך עבודה שונה, מטרות ויעדים אחרים, גיוס משאבים ייחודי וגיוס מתנדבים ופעילים בדרכים שונות (שדמי-ווטרמן, 2010). הבחנה זו היא קריטית לאופן שבו אתם בוחרים לפעול בשדה החברתי-קהילתי.
נסו לעשות זום-אאוט ולבחון איפה אתם נמצאים בתוך המשולש הזה:

1.    קהילה כמטרה – כאשר המטרה היא קיום וחיזוק הקהילה
אם אתם כאן, סימן שהמטרה שלשמה אתם קמים בבוקר היא הקהילה עצמה. אתם פועלים בדרכים ובאמצעים שונים, אך המטרה הסופית היא חיזוק הקהילה. השאיפה היא להגדיל את ההון החברתי - הקשרים בין חברי הקהילה והשחקנים השונים. הייעוד של עבודתכם הוא יצירה של קהילה איתנה, כזו שמקנה לחבריה תחושת ביטחון והם רואים בה בית. לרוב מדובר בקהילות מקומיות, אך לא בהכרח, לדוגמה: יישובים קהילתיים, שכונות עירוניות, מתנ"סים; משמר אזרחי, עמותות גמ"ח, תנועות נוער וארגונים המגיעים מתוך הקהילה; כפר סטודנטים או קהילת גמלאים הנפגשים באופן תדיר ומקיימים קשרים משמעותיים; קבוצות עניין שנושא הפגישה שלהן מהווה רק תירוץ על מנת להרגיש 'ביחד' וליצור קשרים בין-אישיים (שדמי-ווטרמן, 2010).

2.    קהילה כזירת פעולה – כאשר הקהילה היא האמצעי שדרכו משיגים מטרות
ישנם ארגונים וקבוצות שעושים שימוש בקהילה כאמצעי להשגת מטרות במגוון תחומי חיים, כגון: חינוך, תרבות, פנאי, בריאות, רווחה ועוד. במקרה זה, הקהילה משמשת כמרחב שבעזרתו מקדמים שינוי. כאשר ארגוני איכות הסביבה נאבקים נגד זיהום תעשייתי, הם מגייסים את הקהילה באזור. פעילי איכות הסביבה מתאגדים לא רק על מנת לבנות קהילה, אלא גם כדי ליצור שינוי סביבתי באמצעות גיוס חברים, שכנים, מכרים, משפחה ועוד, למען המטרה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מגייסת מתנדבים שיסייעו בשמירה על כללי הבטיחות, במטרה לצמצם את מספר תאונות הדרכים ואת כמות הנפגעים בהן. גם מפלגות ונבחרי ציבור משתמשים בפלטפורמה הקהילתית על מנת להפיץ את משנתם (שדמי-ווטרמן, 2010).

3.    קהילתיות כשיטת פעולה – במקומות שבהם לא קיימת קהילה
בארגונים ובקבוצות שאינם מהווים קהילה, משתמשים בשיטות המיועדות לבינוי קהילה. כלומר, אין למעשה קהילה, אלא רק שימוש ב'הלוואה' של פעולות קהילתיות לצורך הגשמת מטרות ארגוניות. לדוגמה: שיפור של קשרים אישיים בחברה עסקית על מנת לשפר את התפוקה; מורים שמתארגנים בקהילות של למידת עמיתים ומחזקים גם קשרים חברתיים ותחושות של שייכות ומחויבות, מתוך הבנה כי שותפות כזו מייצרת למידה משמעותית;  פלוגת מילואים שמבצעת פעולות בעלות מאפיינים קהילתיים, על מנת לשפר את הלכידות בין החיילים ולהעלות את גאוות היחידה. אפילו אפליקציית הניווט Waze החלה כמיזם קהילתי, לפני שהפכה לחברה מצליחה, כאשר הקהילתיות (הוירטואלית במקרה זה) מהווה שיטה להגעה אל היעד (שדמי-ווטרמן, 2010).

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין גישות הפעולה:

	קהילה כמטרה	קהילה כזירה	קהילתיות כשיטה
מטרת הפעולה	חיזוק האיתנות הקהילתית לשם הגברת תחושת השלומות  (Well-being) של חברי הקהילה	קידום מטרה/סדר יום/פעולה של ארגון כלשהו, כאשר הקהילה מהווה אמצעי להשגת המטרה	העלאת האפקטיביות של צוות עובדים/ארגון/קבוצה, הפועלים יחד לשם השגת מטרה - קהילתיות היא שיטת העבודה
מי מוביל את הפעולה?	מנהיגות מקומית פורמלית או א-פורמלית, בעלי תפקידים חברתיים בקהילה, מנהלי ארגונים חברתיים	בעלי תפקידים בארגון המבקש לקדם מטרה או סדר יום. הארגון יכול להיות חיצוני לקהילה או מתוכה	מובילים או מנהלים של קבוצות/צוותים/ארגונים
דוגמה למובילי הפעולה	רשות מקומית: מנכ"ל, ראש אגף קהילה/חברה יישוב כפרי: מנהל/רכז קהילה, יו"ר ועד, מובילי ועדות ארגונים חברתיים: מנהל/יו"ר מתנ"ס, מנהלי עמותות מקומיות, מנהיגים מקומיים, פעילים	ארגון חיצוני לקהילה: רכז חינוך/ קהילה/מתנדבים ארגון פנימי לקהילה: מנהל ארגון, רכז פעילות, אחראי תחום הסברה, מתאם קשרי שותפים	מורה, מפקד בצבא, מנחה מקצועי, מנהל צוות, מוביל צוות תושבים ומגוון תפקידי ניהול והובלה נוספים
קהל היעד/מושא הפעולה	כלל הקהילה	תושבים, קבוצות או ארגונים בקהילה, על פי תוצאת הפעולה הרצויה	חברי הקבוצה/הארגונים שאיתם אנו עובדים