מושב 3 – פדגוגיות יצירתיות

יו"ר: ד"ר אורלי סלע, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

כיתה: בית 46, קומה ב', 203

שעה: 13:00 – 14:30

אלגוריתם לא שגרתי כמנוף להתפתחות ויצירתיות בהוראת המתמטיקה

ד"ר חנה לב-זמיר, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

 

בחינוך המתמטי מקובלת ההנחה האומרת שמאפייני היצירתיות עשויים להתפתח בקרב תלמידים רבים ועשויים להוות קרקע פורייה עבור אנשי החינוך המתמטי, הרואים חשיבות רבה בטיפוח תלמידים בעלי מיומנויות חשיבה גבוהות ולא רק בעלי יכולת שליטה בביצוע אלגוריתם (Ball, Thames & Phelps, 2008; Ervynck, 1991; Silver, 1997). מתוך הנחה זאת, ניתן לראות בפיתוח יצירתיות מתמטית בכל תלמיד כאחת המטרות המרכזיות של החינוך המתמטי בבתי הספר, ויצירתיות בהוראת המתמטיקה היא משמעותית לצורך השגת מטרה זאת.

כמרצה במכללה המכשירה מורים להוראת המתמטיקה, אני סבורה ששלב ההכשרה הוא משמעותי ביותר בעיצוב תפיסת ההוראה בקרב סטודנטים להוראה, ורואה חשיבות בפיתוח מודעותם של הסטודנטים למאפייני היצירתיות בפעילויות מתמטיות: שטף, גמישות, מקוריות, הרחבה ופירוט (Torrance, 1967).

למורים שמור תפקיד מרכזי בהאדרת המרכיבים היצירתיים אצל התלמידים, וכדי שמורי העתיד יוכלו ללמד בדרכים המעודדות יצירתיות, עליהם לחוות זאת במהלך הכשרתם. יש לחתור ולטפח באופן מודע דור של מורים בעלי גמישות מחשבתית, מיומנויות חשיבה גבוהות, מורים סקרנים, חקרנים, המנצלים סיטואציות לא צפויות המזמנות אתגר ולמידה, מורים בעלי תשתית ידע ופתיחות ללמידה (Ball, Thames & Phelps, 2008).

הפרזנטציה תתאר כיצד יוזמה של סטודנט שהציג מה שכונה בפיו "פטנט כפלי" היוותה מנוף ללמידה והובילה לפעילות חקרנית. פעילות שהתקיימה במסגרת קורס "יצירתיות בהוראת המתמטיקה" עוררה שאלות ותהיות, עימותים וסתירות, הכללות והוכחה פורמלית. באמצעות ניתוח הפוטנציאל היצירתי הטמון בכל שלב של הפעילות, ומקומו של ידע המורה על נדבכיו ומורכבותו  (Kennedy, 2002; Shulman, 1986; Thompson, 1984; Wilkins, 2008), התוודעו הסטודנטים להשלכות שיש לשילוב בין ידע של המורה לבין יכולתו לתכנן פעילות, לקבל רעיונות לא צפויים, לעודד את התלמידים להעלות שאלות, להמריא למחוזות חדשים ולהכליל רעיונות מתמטיים. תרומתה של הפעילות, מעבר לחוויה שנבעה מעצם העיסוק בה, הייתה בהעמקת הידע המתמטי של הסטודנטים ובתובנות שעשויות לתרום להם בהוראה המכוונת לטיפוח היצירתיות בקרב תלמידיהם בעתיד.

 

מילות מפתח: מאפייני יצירתיות, הוראה, הכשרת מורים, ידע מורה, תהליך חקר

מראי מקום

Ball, L.D., Thames, M.H., & Phelps, G. (2008). Content knowledge for teaching: What makes it special? Journal for Teacher Education, 59, 389-407.

Ervynck, G. (1991). Mathematical creativity. D. Tall (Ed.), Advanced mathematical thinking. Dordrecht, the Netherlands: Kluwer.

Kennedy, M.M. (2002). Knowledge and teaching. Teacher and Teaching: Theory and Practice, 8, 355-370.

Silver, E.A. (1997). Fostering creativity through instruction rich in mathematical problem   solving and problem posing. ZDM: Zentralblatt fur Didaktik der Mathematik, International Reviews on Mathematical Education, 75-80.

Shulman, L.S. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching. Educational Researcher, 15, 4-14.

Thompson, A.G. (1984). The relationship of teachers' conceptions of mathematics and mathematics teaching to instructional practice. Educational Studies in Mathematics, 15, 105-127.

Torrance, E.P. (1967). Scientific views of creativity and factors affecting its growth, creativity and learning. In: J. Kagan (Ed.), Creativity and Learning. Boston: Houghton Mifflin.

Wilkins, M.L.J. (2008). The relationship among elementary teachers' content knowledge, attitudes, beliefs and practices. Journal of Mathematics Education, 11, 139-164.

 

פדגוגיה דמוקרטית: רלוונטיות לאדם ולעולם במאה ה-21

רויטל יהלום, המכון לחינוך דמוקרטי

 

ברנדט (1998) סוקר מחקרים פסיכולוגיים המתייחסים לתנאים היוצרים למידה משמעותית מיטבית: אקלים רגשי חיובי, הצבת דילמות ומטרות מאתגרות ללומדים, למידה באמצעות פעילות גומלין חברתית, מתן למשוב  תמידי, ייחודיות הלומד, למידה משמעותית מבחינה אישית, רלוונטיות ללומד. כל אלו הם בבסיס עקרונות הפעולה של הפדגוגיה הדמוקרטית.

איך נייצר בכיתה פדגוגיה רלוונטית שיש בה את התנאים ללמידה משמעותית, והיא נותנת מענה למיומנויות הלומד במאה ה-21?

 

עלינו ליצור פדגוגיה המושתתת על עקרונות המסכמים את הידוע לנו על האופן שבו אנשים לומדים, ומצביעים על התנאים שבהם תלמידים ייטיבו במיוחד ללמוד. הפדגוגיה הדמוקרטית הופכת את הכיתה לקהילת לומדים, שמה במרכז הלמידה את היכולת לשאול, מתייחסת לייחודיותו של הלומד ופותחת מגוון מרחבי בחירה בתוך גבולות. זו למידה שבמרכזה דיאלוג משמעותי, פיתוח מיומנויות רפלקטיביות של "האדם הלומד", וחיבור בין הלומד וחומר הלימוד לעולם האמיתי שמחוץ לכותלי בית הספר.

 

מילות מפתח:  פדגוגיה דמוקרטית, קהילת לומדים, דיאלוג, מרחב בחירה, ייחודיות הלומד

 

מראי מקום

 Brandt, R. (1998). Powerful learning. Association for Supervision and Curriculum Development, (pp. 3-56). Alexandria, Virginia ASCD.

 

 

ללמוד ולצמוח על כנפי הדמיון:  שילוב מודל  ה-NLP ודמיון מודרך בעבודה החינוכית

ד"ר גלית קליגר ועדנה בשן אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

 

בשנים האחרונות גדלה המודעות להשפעת מצבו הרגשי של התלמיד על תפקודו האקדמי בבית הספר. התאוריה המרכזית התומכת בגישה זו (Noddings, 1998) טוענת כי תשומת לב, הכלה ודאגה לתלמיד מגבירה את הסיכוי להיותו מעורב יותר בתהליך הלמידה. מודל ה- NLP נוצר בשנות השבעים של המאה העשרים בקליפורניה. ראשי התיבות NLP הינם עבור Neuro Linguistic Programming (ניתוב לשוני פיזיולוגי). המודל נבנה מתוך תצפית בעבודתם של אנשי טיפול מצטיינים. התכנית המוצעת לשילוב ה- NLP והדמיון המודרך נבנתה בהסתמך על מחקר שנעשה לאחרונה בארץ וממצאיו הצביעו על שיפור במופעים הלימודיים של תלמידי תיכון בעקבות החשיפה למודל. המחקר נעשה במתודולוגיית המחקר המשולב והציג שיפור במסוגלות העצמית, במוטיבציה ללמידה, בהישגים הלימודיים ובתפקוד הבית ספרי של התלמידים.

 

ההרצאה עוסקת בהצגת מודל ה- NLPהמשולב בדמיון מודרך כמכלול שיש באפשרותו לייצר פדגוגיה חדשנית, הן בכלים והן בדרך ההוראה. הידע המועבר משלב  הקניית כלים פרקטיים עם למידה חווייתית המאפשרת השגת גמישות התנהגותית ומחשבתית. מודל  ה- NLP כולל ידע בקשת רחבה של רמות למידה, החל מהרמה הערכית, דרך טכניקות יישומיות ועד כללים ברמת השפה. מכלול זה מאפשר לאנשי חינוך להרחיב את טווח התגובות ודרכי ההתמודדות שלהם במצבים הדורשים הסתגלות רגשית, מצבי קונפליקט וסיטואציות מורכבות. הכלים מאפשרים למחנך לבנות עם תלמידיו תהליך חינוכי באמצעות הכלים המגייסים את הדמיון ואת הצימוד גוף-נפש. ניתן להגיע לשיפור הריכוז, להגברת יכולת ההכלה, לשיפור בוויסות הרגשי ולהגברת המוטיבציה ללמידה. החידוש המרכזי מצוי באפשרות להשתמש במודל לשם יצירת שינוי הן אצל מורים והן אצל תלמידים, על-ידי  שימוש בטכניקות המשלבות בין דמיון, רגש, חושים וקוגניציה. כמו כן יש חידוש בדרך ההוראה הנעשית על-ידי שתי מרצות בשיתוף.

 

מילות מפתח: דמיון-מודרך, הכלה, תואם (Rapport), מוטיבציה

 

מראי מקום

Noddings, N. (1998). Philosophy of education. Boulder, CO: Westview Press.

 

Footer Mobile