1 - חיזוק הזהות המקומית |
הזהות המקומית היא הסיפור הייחודי של כל מקום, והיא מורכבת מההיסטוריה, מהמקומות, מהערכים ומהדמויות המרכזיות המאפיינות אותו. החיבור לזהות המקומית מהווה חלק חשוב בקשר של האדם למקום בו הוא חי, מגביר את תחושת השייכות ומתוך כך גם את המחויבות שלו. הדבר בא לידי ביטוי בתחושת גאווה מקומית, באירועים קהילתיים המבטאים היבטים של הזהות, בקיומם של מרכיבים מהסיפור המקומי במרחב הציבורי ובטיפוח ושימוש באתרי טבע ומורשת מקומיים |
- עליה בתחושת הגאווה המקומית של התושבים.
- גידול במספר האירועים הקהילתיים המבטאים היבטים של זהות.
- הגברת ניראות ומשיכה של אתרי טבע ומורשת מקומיים, ושימוש בהם בפעילויות חינוכיות, אירועים קהילתיים וכדומה.
|
2 - מימוש נכסים מקומיים |
הנכסים המקומיים הינם כל הדברים העומדים לרשותה של הרשות ויכולים לשמש אותה לתמיכה, לצמיחה ולהתפתחות. הדבר בא לידי ביטוי במידת היכולת של הקהילה לזהות את הנכסים המקומיים ולמנף אותם, להשקיע במיזמים מקומיים, לטפח יזמות וחדשנות ולממש את פוטנציאל השימוש במרחבים ציבוריים. |
- בניית מאגר מידע של תושבים עם מידע על מיומנויות, ידע ומקצוע
- הקמת מיזמים חדשניים וקשורים לנכסי הרשות – פיזיים ואחרים
- מימוש פוטנציאל התיירות ביישוב: מושכי תיירות (אתרים, אטרקציות, אומנים); מסעדות, מלונות
מקרה בוחן: מרחב ליזמות חברתית במבנה עירוני שעבר תהליך שימור - חיפה
|
3 - הגברת לכידות חברתית |
לכידות חברתית היא איכות הקשרים החברתיים ותחושת החיבור שיש לאדם, ברמה המקומית, עם הסובבים אותו. היא מאפשרת לאדם להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, מייצרת רשת תמיכה וביטחון, מקטינה ניכור בין יחידים וקבוצות ומגבירה אמון בין אנשים. הלכידות באה לידי ביטוי בכמות האנשים שהתושב מכיר, ברמת ההיכרות איתם וביכולת להיעזר בהם במידת הצורך. ניתן לראות זאת גם בקיומם של קבוצות ורשתות חברתיות, מנגנונים להתמודדות עם מצבי דחק ורמת קהילתיות מיטבית (שייכות, אמון, מחויבות, הדדיות וכדומה) |
- קמות רשתות חברתיות וקבוצות עניין מתוך התושבים עצמם
- ירידה בכמות פניות של שכנים למשטרה/מוקד עירוני בנוגע לסכסוכי שכנים
- עליה בתחושת הקהילתיות בין תושבים
- פעילות מסודרת של מנגנונים קהילתיים לפתרון מצוקות תושבים וקונפליקטים
מקרה בוחן:
המרכז לגישור קהילתי באשדוד
|
4 - קידום יזמות והשתתפותיות |
השתתפותיות ויזמות הן מכלול המרחבים וההזדמנויות אשר אדם יכול לפעול בהם ולהשפיע באמצעותם על סביבתו ועל חייו. בפעולות אלה התושב מבטא את מעורבותו, והן מאפשרות ליחיד להרגיש משמעותי, להביא לידי ביטוי את יכולותיו וחוזקותיו ולפגוש אנשים אחרים. ניתן לראות זאת בפעולות התנדבות, בהשתתפות במנגנוני קבלת החלטות, כגון הצבעה בבחירות מקומיות או חברות בוועדות ציבוריות, במעורבות במיזמים קהילתיים וכדומה |
- גידול בשיעור תושבים המתנדבים במסגרות ממוסדות, וכן בכמות הארגונים ומסגרות ההתנדבות עצמן
- גידול במספר התושבים הפעילים במנגנונים המוניציפאליים (וועדות שונות, דירקטוריון המתנ"ס וכו')
- היווצרות מיזמים קהילתיים אשר צמחו ביוזמה והובלה של תושבים
מקרה בוחן:
חאן יותם - המקום לאדם וחברו, מרכז ההתנדבות והערבות ההדדית במ.א. חוף כרמל
|
יצירת שותפויות |
יצירת שותפויות: שותפות היא פרקטיקה של עבודה המבוססת על מערכת יחסים הדדית וכוללת תהליכים ויחסים בין-אישיים ורב-כיווניים. חשיבותה בכך שהיא מדגישה את זכות השותפים להשפיע על התהליך ואת אחריותם עליו, כמו גם את הנכונות והמחויבות שלהם אליו. תרומתן של שותפויות, בהיבט החברתי-קהילתי, הוא בחיזוק האמון בין הרשות לתושבים ובין הארגונים הפועלים בתוך הרשות, וכן ביכולתן לתת מענה לסוגיות חברתיות, חינוכיות ואחרות. ניתן לראות זאת בקיומם של מיזמים שונים בהם מעורבים שני מגזרים או יותר (שותפויות בין-מגזריות), כמו גם באירועים של שיתוף ציבור, בשיעור משלמי המיסים המקומיים, בכמות אירועי המחאה כנגד השלטון וכדומה |
- גידול בשיעור התושבים משלמי המיסים המקומיים
- גידול בהשתתפות באירועים של שיתוף ציבור וכן במגוון האוכלוסייה המשתתפת
- היווצרות שיתופי פעולה בין ארגונים שונים ביישוב/רשות (אגפים ברשות מקומית, ממשלה, מגזר.
מקרה בוחן:מנגנוני התמודדות עם מגפת הקורונה בירוחם
|