שלום לכם סגל יקר של החוג למחשבת ישראל.
אלו ימים מוזרים מאוד לסיים בהם תואר רק דרך המייל, ללא פרידות ומפגשים פנים מול פנים עם לחיצת יד, חיוך ומבט בעיניים.
אין ספק שהתקופה הזו מלמדת אותנו להעריך דברים שנראו לנו מאוד מובנים מאליהם.
בכל אופן, אחרי חמש שנים ארוכות למדי סיימתי את התואר שלי במכללה. מחשבת ישראל הייתה בחירה שאני מאוד שלמה איתה, למרות החוג הזעיר, ולמרות שרוב הסטודנטים לא מבינים בכלל מה פשר השם "מחשבת ישראל".
חשוב לי להודות לכם באופן אישי-קבוצתי זה.
הקורסים שלכם תמיד היו מעניינים, מאתגרים ומרעננים מבחינה מחשבתית. למדתי המון ושמחתי מאוד על ההיכרות האישית איתכם. יותר משלימדתם מקצוע, לימדתם מידות טובות ואנושיות- סקרנות, אדיבות, הומור, אכפתיות לסטודנטים, אמירת אמת. בעיני זה לא במקרה שהמרצים של מחשבת ישראל הם המרצים שתמיד שמחתי לפגוש במכללה, בין אם על השביל ובין אם בכיתה. משהו במקצוע הקסום הזה מפגיש בין הגות, פסיכולוגיה, אמונה, ידע ועוד המון תחומים מגוונים. והוא מושך אליו טיפוסים מעניינים.
אני יוצאת מפה לדרך חדשה - ישנה. עובדת בעמותת אחריי שעוסקת ביצירת מנהיגות לנוער מהפריפריה.
עוד לא החלטתי מה אעשה כשאהיה גדולה, אם אהיה מורה או אשאר בחינוך הבלתי פורמלי. רק יודעת שזה יהיה עם אנשים, ושהניצוץ של מחשבת ישראל ילך איתי לכל מקום. בתקווה שאצליח להנגיש לכל מי שאפגוש את המורשת הנהדרת והעשירה שלנו שלמדתי עליה רבות פה אתכם.
זו הזדמנות לומר תודה על ההשקעה הרבה, על העזרה והדחיפה קדימה. כנראה שעם סגל אחר התואר שלי היה מתעכב בעוד שנה שנתיים.
מאחלת לכם שתמשיכו להנות מההוראה ומהמחקר, ומהעברת ידע כה חשוב לעוד הרבה סטודנטים ולומדים כאלה ואחרים.
שתהיה תשפ"א שנה טובה ומתוקה ורגילה, בסימן חזרה לשגרה ולחיים המוכרים שלנו.
אורנים תזכר עבורי כמקום נעים ואנושי.
יש לכם חלק בכך,
שירה פלד