"אני חוזרת לילדה שבי, לזו המאובחנת, השונה, שלא מצליחה, לא מתאימה. אל המספרים והטבלאות, אל האבחונים שליוו אותי כל חיי הצעירים והבוגרים ואל זיכרון אחד מתוק של מורה לאמנות שראתה רגע אחר, של ילדה מציירת עץ ונתנה לה תוקף בעולם. פשוט."

יערה דרימר