כולנו מכירים מלחמות ולומדים עליהן, הן מהוות נושא מוחשי הנחקר ונלמד לפרטים.
השלום, או ליתר דיוק "שלום", הוא מושג תיאורטי, ערטילאי, כמו "ארץ לעולם-לא" של פיטר פן או אטלנטיס היבשת האבודה.
אז מהו "חינוך לשלום"? האם זהו מאבק נגד האלימות בחצר בית-הספר בהפסקות? "וועדות גישור"? או שמא נושא גדול וסבוך הרבה יותר?
האם ניתן בכלל "לחנך לשלום" במציאות של חינוך ל"שירות משמעותי בצבא" וטקסי זיכרון?
מחד, ה"שלום" כמושג, מתקבל פעמים רבות כקריאת תיגר על המערכת, השיח אודותיו יוצר לחצים ודריכות, ומאידך ישנם אינספור "שירי שלום" אהובים, חלקם הגדול מבוצע בידי להקות צבאיות...
נשוחח אפוא על "פרחים בקנה" מול "ללמוד להרוג" (יזהר אשדות) ונשבור את ראשנו בשאלה האם וכיצד ניתן "לחנך לשלום".