החורש הוא תצורת צומח האופיינית, בכל העולם לאזורים בעלי אקלים ים-תיכוני. זהו אקלים עונתי ברור בו כמות המשקעים הממוצעת היא כ-600 מ"מ, היורדים במשך ארבעת חודשי החורף. החורף אינו קר ואינו מושלג. הקיץ חם אורך ויבש.
החורש מורכב ממינים רבים של עצים שגובהם אינו עולה על 4-5 מ' מרבית עצי החורש הם ירוקי-עד (אינם משירים את עליהם בחורף). העלים גלדניים, קשים ובעלי מבנה פנימי המאפשר להם לצמצם את התנדפות המים בקיץ. בשטח חורש טבעי בלתי מופרע מתפתחים העצים עד שצמרותיהם נוגעות זו בזו.
עם סגירת הנוף נעלמים מבין העצים כל השיחים והצמחים האחרים הזקוקים להתפתחותם לאור השמש. רק צמחי צל מובהקים מסוגלים לצמוח בצילם הכבד של עצי החורש. בניגוד לחורש הנמוך והצפוף, יער הוא תצורת צומח של עצים גבוהים ומרווחים יותר, האופיינית לאזורים גשומים יותר. מרבית הבוטנאים סבורים שהחורש מהווה את תצורת השיא של התפתחות הצומח הים- תיכוני הנמצאת בשווי משקל עם תנאי האקלים והקרקע.