העצמת סטודנטים ערבים בכיתות

מאגר רעיונות על מנת לחזק את הנראות של הסטודנטים הערבים בשיעורים
 
מאגר רעיונות זה הוא תוצר של סדנאות שנערכו  למרצים במסגרת הפעילות של "שיח אחר" במכללה בשנת 2010. בסדנאות תיארו המרצים מה הם עושים בקורסים שלהם כדי ליצור הכרות וקשר בין סטודנטים יהודים וערבים, ולחזק את ה"נראות" של הסטודנטים הערבים בשיעורים. 
 
חשיבה על "הנראות" של הסטודנטים הערבים ומודעות לקשייהם
  • שאלות לחשיבה עצמית 
  • עד כמה אני מביא/ה בחשבון את קשיי השפה של הסטודנטים הערבים ואת השוני התרבותי שלהם? 
  • עד כמה אני מאפשר/ת להם ביטוי במהלך הקורסים? 
  • האם אני פונה אליהם במהלך השיעורים? האם מנח הגוף שלי מכוון גם אליהם? 
  • האם אני מצליח/ה ללמוד את השמות של הסטודנטים הערבים? 
  • האם אני יודע/ת מאיפה הם באים והיכן הישובים במפה? (במידה ואני יודע/ת מהיכן באים הסטודנטים היהודים). 
  • האם אני ער/ה לחגים המוסלמים והנוצרים? האם ברור לי באמת שבמועדים האלה הם צריכים לחגוג בבתיהם ולא להגיע לקורסים? 

יצירת קשר אישי בין המרצה לבין הסטודנטים הערבים ותווך של החומר 
  • כדאי לשוחח עם הסטודנטים הערבים באופן אישי ולהקדיש להם זמן: 
  • להתייחס לבחירה ללכת ללמוד: למה חינוך? למה באורנים? מה הצפיות ומה החששות? 
  • ללמוד להכיר את הישוב שלהם, את המשפחה, את מצבם בשלב זה של החיים. 
  • לתווך להם את התהליכים שנעשים בקורס. יתכן שחלק מהדברים מוחמצים בגלל השוני בשפה ובתרבות. 
  • לשאול את הסטודנטים הערבים אם אנחנו הוגים נכון את שמם. אחת המרצות הציעה 
  • לבקש מהם לכתוב את השם באותיות לועזיות כדי להצליח להגיד אותו נכון. למשל, 
  • מרווה זה MARWA ולא כפי שקוראים בעברית. 

מודעות לקושי של השפה 
  • לציין בשיעורים בברור שאתם מודעים לקושי ללמוד בשפה שאינה שפת אם (ערבית, וכן רוסית, אמהרית וכו'). להציע עזרה ולעודד עבודת עמיתים. 

עידוד ההכרות ההדדית, הסובלנות והאמפטיה במהלך הלמידה המשותפת
  • למידת השמות של כל משתתפי השיעור 
  • ​ניתן לבקש מכל הסטודנטים, יהודים וערבים, לשים על השולחן כרטיסייה עם שמם במשך מספר רב של שיעורים (הם מצרפים את הכרטיסייה למחברת של השיעור ומביאים אתם). להשאיר את הכרטיסיות עד שהמרצה יודע/ת את כל השמות. 

טיפוח אווירה רב-תרבותית 
המטרה היא לעבור ממצב אובייקטיבי של ריבוי תרבויות בשיעור לטיפוח אוירה רב תרבותית. 
להתייחס לעובדה שיש ריבוי תרבותיות, לדבר על הנושא להציג אותו כמנוף. לדוגמה: האפשרות להכיר באופן זה מערכות חינוך שונות, מסורות שונות, הזדמנויות להרחיב את הדעת. 
לבדוק עם קבוצת הלימוד מה הרווחים שיש לקבוצה כל כך מגוונת בלימוד (כדאי להתמקד בשיעור הספציפי- באזרחות, בחינוך וכד'), היכן יש קשיים ומה יכולה לעשות הקבוצה בכדי להתמודד אתם, מתוך ההנחה הבסיסית שהתמודדות משותפת תחזק את הקבוצה כקבוצה ואת הפרטים בתוכה. 
בנושאים שמזמנים זאת לשאול את הסטודנטים הערבים מה קורה בשפה ובתרבות שלהם: למשל, דיון על האורתוגרפיה הערבית כשלומדים שיעור בקריאה או כתיבה, ההיסטוריה הערבית בתקופות מסוימות, תאור של מערכות החינוך במגזר הערבי, מעמד המורה וכד'. 
הבהרת מושגים תרבותיים ייחודיים: אם עולה בשיעור מושג שקשור לתרבות היהודית, להפסיק ולבקש מאחת הסטודנטיות שתסביר בקצרה במה מדובר. למשל, מה זה חנוכה? מה זה בר מצווה? אי אפשר להניח שהסטודנטים הערבים יודעים בברור את התרבות היהודית. 
לזמן דיון על סוגיות שרואים בצורה שונה בשני הצדדים ולדבר עליהן (בהקשר לתכני הקורסים, כמובן). דוגמאות: יחסים ליבראליים בתוך המשפחה, היחס לאדמה / למקום הישוב בזהותו של האדם, הנרטיב ההיסטורי של מלחמת העצמאות / מלחמת 1948. 
יצירת אמפטיה וכניסה לנעלי האחר - פעילות מכוונת לקירוב לבבות בקורסים ובקבוצות המתאימות לעבודה סדנאית. לדוגמה: לפנות אל סטודנט יהודי ולבקשו להציג סיטואציה אישית מחיי היומיום, המשקפת את קושי החיים של ערבים במדינה יהודית (אם עוסקים בנושא). כמו למשל עמידת דום בצפירת יום הזיכרון, או שירת ההמנון. לברר מה החוויה הרגשית שחווה (מבוכה, רגשות אשם, השפלה...). אפשר גם הפוך – לבקש מערבי/ה להיכנס לנעלי יהודי/ה, למשל, כשרואים ערבים מפירים בגסות את קדושת יום הכיפורים. כשמטפלים בנושאים כמו שוויון וזכויות הפרט, לתת ליהודי/ה לתאר את חוויית הסטודנט/ית הערבי/ה מאורנים המחפש/ת דירה או עבודה בטבעון וכדומה. 
פעילות זאת מחייבת הכנה העוסקת בייחוד ובהבדל בין זוויות הראיה של כל אחד על המציאות, מנקודת מבטו הסובייקטיבית. 

פעילויות לימודיות משותפות לסטודנטים ערבים ויהודים
  • לזמן עבודת אמצע שנה או תרגילים בזוגות ולדרוש (אם יש הצדקה מהותית) עבודה של יהודים עם ערבים. 
  • לשלב עבודה בקבוצות קטנות במהלך השיעורים ולבקש שיהיה שינוי של הקבוצות, כך שלא יעבדו תמיד עם סטודנטים שהם מכירים. 
  • ​הסטודנטים הערבים והיהודים יציגו רפרטים בנושאים הקשורים לעולמות שלהם. הדבר יזמן דיון אישי ויאפשר הכרות. 
(ניתן לבקש מהסטודנטים לכתוב משוב על הרפרט במהלך ההצגה או אחריה. המציג/ה יכול/ה להשיב להם מאוחר יותר במרוכז במייל. 
ניתן להוסיף גם שלב של משוב לפני הרפרט בזוגות או בקבוצות קטנות. הרפרט יוצג לקבוצה הקטנה, חבריה יתנו משוב למציג, ורק אח"כ הרפרט יוצג לכתה. הרווח הוא מעין קבוצת תמיכה ו"רוח גבית" למציגים וצמצום הפער מבחינת אלה שעברית היא לא שפת האם שלהם). 

פעילויות חברתיות להעמקת ההיכרות וליצירת אקלים שיתופי
כדי ליצור קשר ואקלים שיתופי, חשוב לעשות פעילויות של הכרות בתוך הקבוצה. הפעילויות מתאימות לשיעורים הראשונים, אבל חשובות גם בהמשך השנה. האפשרויות רבות: 
כל אחד/ת מביא/ה חפץ מהבית ומציג/ה את עצמו בעזרתו. 
הכרות בזוגות כשכל אחד/ת צריך להציג במליאה את השני/ה בגוף ראשון (כאילו זה הוא/היא) זה מחייב לתת זמן קצר ללמידה אחד את השני/ה. אם רוצים אפשר להכין דף של שאלות תומכות. 
לצייר בקווים כלליים את מפת הצפון ולבקש מכל סטודנט/ית לסמן איפה הוא/היא גר/ה. לאחר מכן אפשר לעשות משחק שבו הם צריכים להסתדר על פי כוונים במפה: ממזרח למערב ואח"כ מצפון לדרום. זה מעורר שיח מעניין וגם מגע פיזי. 
משחק בו צריכים להסתדר לפי גיל, נשואים/ רווקים, מספר ילדים, למי יש אוטו? כמה חדרים יש בבית? למי יש גינה? באיזה קומה הם גרים? 
כל אחד/ת מציין/ת בדף - אם הייתי צבע הייתי.... אם הייתי חיה הייתי.... אם הייתי מזג אויר הייתי..... וכו'. לאחר מכן מסבירים את הבחירה ורואים מה דומה ומה שונה ביניהם. 
שעון של פגישות: יושבים בשני מעגלים אחד פנימי ואחד חיצוני ומנהלים שיחה של שתי דקות (אפשר להגדיר את הנושא והוא יכול להיות אישי או קשור יותר לנושא הלימוד). לאחר מכן אחד המעגלים זז מקום אחד שמאלה ושוב ממשיכים את השיחות בזוגות החדשים. 
אפשרויות לאירועים: אם מישהו מתחתנ/ת בכתה כל הנשואות/ים מביאות אלבום נישואים. ביום המשפחה, מביאים אלבום של המשפחה, ביום הולדת מביאים עוגה ושרים שיר בשפה שלהן.​
Footer Mobile