יו"ר: ד"ר נועה ציון, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
כיתה: בית 46, קומה ד', 401
שעה: 13:00 – 14:30
פדגוגיה מתבוננת: לימוד ספר איוב בסדנה במדבר
ד"ר מיקי מוטולה וד"ר יעל אברהמי, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
פדגוגיה מתבוננת (Contemplative) מנסה לשלב בתוך הלימוד האקדמי תאוריות ופרקטיקות של התבוננות, מדיטציה והקשבה לאחר. המטרה היא להפוך את הלימוד של התכנים הדיסציפלינריים לאישיים ועמוקים יותר תוך מבט על ההקשרים החברתיים והרוחניים הרחבים ביותר.
בעשורים האחרונים הוסט הדגש בהוראה מהמפגש בין המורה והתלמיד אל חומר הלימודים. נמצאו דרכים יצירתיות לקרב את התלמידים אל נושאי הלימוד המגוונים. המצוקה המורגשת בכל מערכות החינוך אינה תוצאה של חוסר יצירתיות פדגוגית או חוסר יכולת של המורים להעביר את החומר אלא היא נובעת מהתרחקות המבוגרים מעיסוק בנושאים המהותיים הנוגעים לילדים ובני הנוער. יש בוודאי סיבות רבות לכך אך אין ספק שעם השנים נוצרה תחושה ש'שאלות האדם' אינן רלוונטיות למרחב הבית ספרי. שאלות לגבי משמעות החיים, מקום הרוח והאתיקה בחיי האדם הושארו מחוץ לכותלי בית הספר, לטיפולן של המשפחה והמדיה.
הדרך להחזיר את הנושאים הללו לבית הספר עוברת, כמובן, דרך הכשרת פרחי ההוראה. הקורס "הדיאלוג המקראי" אותו נציג, מנסה לייצר את התנאים המיטביים כדי לאפשר דיאלוג כן עם הסטודנטים סביב שאלות אלו.
הקורס התקיים בקיבוץ נאות-סמדר. מדובר ביישוב שהוקם "מתוך כוונה ליצור קהילה לומדת שבה ייבחנו בפועל שאלות על מצבו של האדם בעולם דרך יחסים, עשייה והתבוננות". חשבנו שמפגש עם אנשים הלומדים בדרך ישירה את הקהילה והאדם ואת היחסים בין בני הקהילה יעשיר את החוויה הלימודית של הסטודנטים. כל בוקר החל בהליכה שקטה של שעה בהנחיית אנשי המקום, הליכה שהסתיימה בשיחה סביב מדורה. היו מספר מפגשי שיח עם אנשי היישוב, אך רוב שעות היום למדנו בתוך עצמנו בבית האמנויות שנמצא בלב הקיבוץ.
הלימוד התמקד בטקסטים שהסטודנטים והמרצים הכינו מראש. ספר איוב עמד במרכז הלמידה והוא השתלב בצורה מפתיעה, אצל חלק מהסטודנטים, בחוויות נוספות שהם חוו במהלך הקורס. כל שיעור נפתח בכמה דקות של התבוננות שקטה. הלימוד התקיים בחברותא ובקבוצות קטנות בהנחיה מינימלית של המרצים. בסיכומו של יום סיפרו הסטודנטים על השאלות שעלו בקבוצות: האם אני מסוגל לצאת מתבניות המחשבה שלי? האם עליי לומר תמיד אמת לחבריי? האם תמיד צריך להתבונן פנימה? האם אני חי למען פרס או תועלת? האם אני באמת מעוניין בחופש או שהמסגרת מגנה עליי? איזה סוג של הקשבה אני מקיים עם הסובבים אותי? האם אדם יכול באמת לשים את עצמו בנעליו של אחר? השאלות החדשות והישנות שעלו אפשרו הזדמנות למרצים ולסטודנטים ללמידה מחודשת ומשותפת.
מילות מפתח: פדגוגיה מתבוננת, ספר איוב, דיאלוג, הקשבה, הוראה דיאלוגית
הקורס "מגילת העצמאות בכיתה": האתגר בשילוב למידה משמעותית בהכשרת מוריםד"ר נועה ציון, וד"ר אילה צור, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
במסגרת ההרצאה יוצג קורס בחירה - "מגילת העצמאות בכיתה" שניתן בשנים 2014-2013 לסטודנטים הלומדים בתכנית לתואר שני "מוסמך להוראה" (M.Teach) במכללת אורנים. הקורס מדגים יישום סביבה המקדמת למידה משמעותית בכיתה ובתכנונו מיושמים עקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית להוראה כמו גם הכלי של ביצועי ההבנה שהוא חלק מגישת ההוראה לשם הבנה (הרפז, 2009; ציון, 2014; Perkins, 2014).
הקורס נבנה סביב משימות אותנטיות ומאתגרות. נבנו בו תהליכים שחוללו אינטראקציות מרובות - פנים אל פנים ובאופן מקוון. תהליכי הלמידה המורכבים לוו כל העת ברפלקציות שעודדו חשיבה מטא-קוגניטיבית. תכנית הקורס כללה ארבע יחידות: הראשונה התמקדה בחשיפה חווייתית לאירוע הכרזת המדינה ולמגילה; היחידה השנייה התמקדה בנסיבות ההיסטוריות של הכרזת העצמאות; השלישית התמקדה בפרשנויות השונות לאירוע ההכרזה ולמגילה; היחידה הרביעית התמקדה בהשפעותיה של המגילה כפי שהן באות לידי ביטוי באזכוריה בחקיקה ופסיקה לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל.
מחקר פעולה שנערך על הקורס הראה כי הסטודנטים הפיקו למידה משמעותית בעיקר בעקבות ביצוע המשימות במהלך הקורס. לדוגמה: המשימה שבה התבקשו לנתח מקורות ראשוניים הפתיעה אותם, שכן על יסוד לימודיהם הקודמים הם סברו שהעובדות לגבי ההכרזה ידועות ומוסכמות; כתיבת מאמר ביקורת חשפה אותם למגוון הפרשנויות של הידע ההיסטורי, ותרגלה אותם במיומנויות של הערכת תוקפם של טיעונים; כל המשימות הובילו לתובנות שהידע הוא מורכב ולא ודאי. מקורו ביצירה אנושית שיש ליטול עליה אחריות ולעגן אותה בעובדות ובטיעונים מנומקים (Hofer & Pintrich, 1997). במקביל נמצא שחלק מהסטודנטים הביעו התנגדויות. בעיקר בהקשר של הקוהרנטיות של החומר הנלמד, בפערים בידע ובקושי לטוות זיקות בין הפרקים השונים של החומר הנלמד. בהמשך נעשה ניסיון להתגבר על בעיית היעדר האינטגרציה בין פרקי המידע באמצעות קישורם לרעיון גדול (Perkins, 2014) – רעיון ה"עצמאות". נראה כי המהלך הצליח בקרב הסטודנטים שגילו נטייה להפשטה ולהעמקה, ואילו אחרים חוו אותו כמבלבל ומעיק. מתוך כך נותרנו עם השאלה כיצד מנחילים למידה המבוססת על הפשטה, המובילה לסינתזה מורכבת בין רעיונות, בקרב לומדים המורגלים בתהליכי למידה פסיביים יחסית.
מילות מפתח: למידה משמעותית, מגילת העצמאות, הכשרת מורים, תכנית המוסמך בהוראה
מראי מקום
הרפז, י' (2009). תנו לילד דגים. הד החינוך (גיליון אפריל), 44-38.
נווה, א' וורד, נ' (2012). היסטוריה ללא משמעות: על העדרו של הקשר דיסציפלינרי, חינוכי ופוליטי בחינוך ההיסטורי הממלכתי בישראל. גילוי דעת, 1, 98-77.
ציון, נ' (2014). ח"י ביצועי הבנה. הד החינוך (גיליון אוקטובר), 83-82.
Hofer, B.K., & Pintrich, P.R. (2002). Personal epistemology: The psychology of beliefs about knowledge and knowing. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates Publishers.
Perkins, D. (2014). Future wise: Educating our children for a changing world. John Wiley.
ביחד – עבודה משותפת של מרצים ומשמעויותיה להכשרת עובדי חינוךשרה פלג, מיקי רון וד"ר זאביק קיין, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
הצורך במעבר לעבודה משותפת של מרצים נובע מתפיסת הלמידה כתהליך המתרחש ב"קהילות מעשה" – קהילות העוסקות לאורך זמן בתחום מוגדר (Wenger, 1999). על-פי תפיסה זו, הידע, הפרקטיקות והערכים הייחודיים לתחום מוחזקים ומתפתחים לא בראשם של יחידים כי אם בתרבות של קהילה חיה ופעילה. חברי הקהילה סופגים בהדרגה את התרבות והידע הגלום בה ומסייעים להתפתחותה. הבדידות המאפיינת את עבודתם של מרצים ומורים רבים עומדת בניגוד לתפיסות מסוג זה (סלומון, 2000; Horn, 2012). בדידות זו קוראת לנו לבחון מחדש את המבנה של מוסדות ההכשרה ואת היחסים בין אנשי הסגל החברים בהם.
תהליכי תכנון, הוראה והערכה המשותפים לקהילת מרצים, עשויים להוות הזדמנות משמעותית לשינוי פני הכשרת עובדי החינוך (Bannister, 2015). המעבר מעבודה של מרצים כבודדים לעבודה בקהילת מרצים הינו מעבר עמוק ומורכב מבחינת תפיסת תפקיד המרצה, מבחינת חלוקת תחומי האחריות בין המרצים ומבחינת היחסים הבין-אישיים הנוצרים בקהילה מסוג זה (Wenger, 1999).
הפרזנטציה תדון בחוויית העבודה המשותפת, על יתרונותיה ועל קשייה ועל מה שאנו למדים מהשנה הראשונה יחד.
מילות מפתח: קהילת מרצים, למידה שיתופית, הכשרה, co-teaching
מראי מקום
סלומון, ג' (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. אוניברסיטת חיפה/זמורה.
Bannister, N.A. (2015). Reframing practice: Teacher learning through interactions in a collaborative group. Journal of the Learning Sciences, January 2015. Retrieved from: http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10508406.2014.999196
Horn, I.S. (2012). Teachers learning together: Pedagogical reasoning in Mathematics teachers' collaborative conversations. 12th International Congress on Mathematical Education.
Wenger, E. (1999). Communities of practice: Learning, meaning, and identity. Cambridge University Press.