אלונה פרץ, מרכז הרגע, אמנות האלתור וההבעה
כיתה: בית 42, כניסה 4, אולם 305
שעה: 10:10 – 11:35
הסדנה ממזגת ידע תאורטי והתנסות חווייתית במטרה לטפח יצירתיות במרחב החינוכי.
הנחות היסוד העומדות בבסיס המפגש הן: (1) כל אדם מאלתר; (2) האלתור הוא בסיס ליצירה; (3) חינוך הוא תהליך יצירתי; ו-(4) אלתור הוא גם מיומנות נרכשת.
הסדנה תספק ידע תאורטי על עקרונות האלתור ותזמן התנסות מעשית של המורה כיוצר וכמאלתר. הפעילות תתמקד במתן תגובה אותנטית, בהתבוננות במצבי אי-ודאות, בנקיטת יוזמה ספונטנית ובמנהיגות יוצרת. שילוב סדנאות אלתור התנסותיות, לצד רכישת ידע תאורטי אודות עקרונות האלתור וחשיבותו, המתמקד ביצירת סינתזה בין הרעיון (התוכן, המסגרת החיצונית) לבין המצב (המרחב הכיתתי הרוחש), עשויות להשביח את יכולתם של המורים לעתיד לקחת אחריות ולבחור בכל רגע מחדש את התגובה הראויה במרחב ובזמן.
נחמנוביץ' (Nachmanovitch, 1990) טוען כי אימפרוביזציה היא היכולת להתייחס להקשר בכל פעם מחדש, מבלי להיבלע בתוך הרגל, נוחות או פחד, היא מבוססת על ספונטניות ועל בחירה בתגובה אופטימלית מתוך נטילת אחריות (response-ability). שלקרוס (Shallcross, 1981) קושרת בין אי-ודאות ליצירתיות כתנאי לקיומה. סטור (Storr, 1972) מוסיף כי יוצר חייב להסתכן ולגלות גמישות מחשבתית ואומץ. חוקרים רבים (גור זאב, 2004; פרום, 1992; פריירה, 1981) טוענים שמערכת החינוך אינה מטפחת אלתור ויצירתיות למרות חיוניותם ועל אף המוכנות של תלמידים ומורים לאמצם. סדנאות אלתור שנערכו בקרב מורים (שור ופריירה, 1990) הראו שחֵרות אילצה את המשתתפים ליטול אחריות על תגובותיהם ובחירותיהם.
מילות מפתח: אלתור, תהליכי יצירה, הכשרת מורים
מראי מקום
גור-זאב, א' (2004). לקראת חינוך לגלותיות. תל-אביב: רסלינג.
פרום, א' (1992). מנוס מחופש. תל-אביב: דביר.
פריירה, פ' (1981). הפדגוגיה של המדוכאים. ירושלים: מפרש.
שור, א' ופריירה, פ' (1990). פדגוגיה של שחרור: דיאלוגים של שינוי בחינוך. ירושלים: מפרש.
Nachmanovitch, S. (1990). Free play: Improvisation in life and art. New York: Penguin Putnam.
Shallcross, D. (1981). Teaching creative behavior. New Jersey: Englewood Cliffs.
Storr, A. (1972). The dynamics of creation. New York: Atheneum.