שם המנחה: הרב ד"ר איריס יניב, אורנים, המכללה האקדמית לחינוך
כיתה: בית 46, קומה ב', 202
שעה: 10:10 – 11:35
המושג "חברותא" מגיע אלינו מתקופת חז"ל. מקור המילה הוא בארמית, ופירושה "חברות". האופן בו מתקיימת למידה בחברותא הוא ייחודי, מאחר שלומדים בה שני אנשים המעשירים זה את זה ומגיעים יחד לתובנות משותפות. זהו סגנון למידה פורה, מפותח ויצירתי יותר מלימוד של אדם לבדו, ואף יותר מלימוד של מורה וקבוצת תלמידים. זוג הלומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך ייחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטלי בכיתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד.
בתלמוד הבבלי, במסכת תענית, נכתב: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חברו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה [...] למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי [...] חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים [בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם] שעוסקין בד בבד [כלומר, לבד] בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין [נהיים טפשים ולא-מחודדים]" (ז' ע"א); בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו" (פרשת ויצא רמז קיט).
בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאימה לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים כגון גיל וכו'. שיטה זו מתאימה למורים המעוניינים לאפשר קצב שונה של לימוד בתוך הכיתה, או כדי לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה - אז ניתן להתערב בבחירת החברותא. השיטה ניתנת ליישום לא רק בהקשרים של תרבות יהודית, אלא בכל מעשה הוראה שמעורבים בו טקסטים.
מילות מפתח: בית מדרש, חז"ל, חברותא, גיוון בדרכי הוראה, הוראת טקסטים
מראי מקום
גוטליב, א' חשיבה ולימוד בצוותא. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/gotlib-1.htm
שרלו, א' חברותא - מדריך מקוצר בארבעה שלבים. http://levladaat.org/content/706