במכתב מ- 11.6.72 , שנתיים לפני הופעת הספר ''מעשה בחמישה בלונים'' כותבת מרים רות לעורכת ספרי הילדים בספריית הפועלים מירה מאיר: ''יש לי סיפורון לגיל הרך-רך... ספר תמונות. מהסוג שיש ממנו מעט מאוד בשוק הספרים. אבל אני עוד משתעשעת איתו. מנסה אותו על כל מיני פעוטים חביבים.''
הסיפורון הפך לאחד הספרים המוכרים והאהובים בספרות הילדים הישראלית.
בראיון לספר 'תמונת אישה' (שי זכאי, מערכות 1994) דיברה מרים רות על תמצית חייה – אהבתה לילדים וסיפורים- והיא חוזרת לספר הביכורים שלה, שמלאו לו אז עשרים שנה: ''הייתי רוצה לעקוף את כל המחלות ולמות מות נשיקה, עם סיפור בלב וזיכרון של ילדים.
הבלונים הם חלומות והחלומות מתנפצים. רק אחד נשאר: הבלון האדום. ואני לא יודעת איפה הוא. הרוח נשאה אותו, תרתי משמע, והוא ממשיך לרחף. לאן שהרוח תישא אותי, לשם אגיע.''
תערוכת האיורים "שלום, שלום בלון אדום"
תערוכת ''שלום, שלום בלון אדום'' היא תערוכת איורים שנוצרה והוצגה במכללת אורנים תוך שיתוף פעולה עם ספריית פועלים ועם אתר הפנקס במלאת ארבעים שנה לספר ''מעשה בחמישה בלונים''.
הספר הקלאסי לגיל הרך, שכתבה מרים רות ואיירה אורה אייל, זכה בפרסים רבים, בהם פרס 'אות החיוך' של יוניצף, ונחשב לאחד מספרי הילדים האהובים ביותר על ילדי ישראל.
הספר מסתיים במילים:
"עמדו הילדים, נפנפו בידיים –
וקראו בקול אל השמים:
שלום! שלום! בלון אדום!"
בתערוכה קראנו למאיירים לאייר איור חדש, הממשיך את סופו המקורי. המאיירים התבקשו להתייחס ל-40 השנים שחלפו מאז פורסם הספר, לדמויות הילדים ולמסעו של הבלון האדום ולהעניק בכך פרשנות חדשה לסיפור. התוצאות היו מרתקות והאירו היבטים שונים בספר המקורי. אחדים המאיירים בחרו להפריח את הבלון למחוזות של פנטזיה ומשחק, אחרים הדגישו ערכים צורניים, בחלק מהאיורים ניתן למצוא הד לתכנים של אובדן, פרידה והשלמה העולים מן הסיפור, וגם ייצוג ההוויה הישראלית לא נפקד מהם. מאז הצגת התערוכה היא נודדת בספריות ברחבי הארץ שם היא מזמנת לפעילות יצירתית בהשראתה.