2020 תיזכר לעד כשנה מלאת אתגרים בה התמודד העולם עם השלכות נגיף הקורונה על הכלכלה, על התעסוקה ועל המצב הנפשי, המשפחתי, החינוכי והקהילתי. באותה נשימה, הייתה זו שנה של גילויי חסד ונתינה, רעות וערבות הדדית ויוזמות חינוכיות וחברתיות רבות.
בחרנו להקדיש את הכנס של ההתמחות במנהיגות בחוג לחח"ק, בשותפות מרכז קמ"ה במכללת אורנים, לבחינה והאדרה של המנהיגות החינוכית והחברתית בישראל. הכנס מתקיים ערב הבחירות במדינה, הנערכות זו הפעם הרביעית בתוך זמן קצר. על פניו, זוהי שעתה של המנהיגות הפוליטית בישראל, אולם בחרנו להפנות את הזרקור דווקא לליבה הפועמת של החברה הישראלית ולמקורות החוסן שלה, כפי שאנו תופסים אותם - הובלה ועשייה לקידום של איתנות קהילתית חינוכית וחברתית.
מנהיגות מוגדרת על ידי היכולת לגרום להשפעה וליצור שינוי (Bass
&Bass 2008; Northous 2010). המנהיג מעצב מציאות ראויה, בעלת משמעות עבורו ועבור המונהגים ומפתח דרכים להשיג את מטרותיהם המשותפות (יותר או פחות). במהלך הדרך הוא פועל כדי לקדם את היצירה החדשה, החורגת מגבולות המוכר והידוע, שייעודה הוא להיטיב ולשפר את המצב הקיים (בסמן-מור, 2020). באפיון המנהיגות יש חשיבות רבה ליכולת של המנהיג להניע אנשים ולגרום להם לפעול בכוח ההשראה או הדוגמה שהוא מהווה ולא בכוח הסמכות.
מנהיגות חינוכית לפי ניסן (2012) פועלת מתוך מחויבות עמוקה למטרות חינוכיות, הנובעות מהשקפת עולם ומזהות פדגוגית מובחנות. מנהיגה חברתית לעומת זאת פועלת לתיקון חברתי וקהילתי. היא חותרת לשינוי הסביבה החברתית הקיימת וליצירת חברה טובה ואיתנה יותר (בסמן -מור, 2020). המנהיגה החברתית תהיה עסוקה בסוגיות ובשאלות ערכיות, זהותיות וחינוכיות, ותפעל מתוך מחויבות עמוקה לקידום של מענה הולם.
יתכן שההבדל המהותי בין מנהיגות חברתית לסוגי מנהיגות אחרים נעוץ
באופן בו פועל המנהיגה יותר מאשר
בתוכן או במטרות שאותם היא מקדמת. מנהיגים חברתיים נוטים לפעול יחד עם מנהיגים אחרים, הם לא יראים מתחרות וכניסתו של שחקן חדש לזירה אינה נתפסת כאיום אלא כ'שחקן חיזוק'. הם מונעים על ידי רצון לשיתופי פעולה והשלם תמיד יהיה גדול אצלם מסך חלקיו. מנהיגים חברתיים מבינים שבסיס ההנעה שלהם נעוץ בבניית אמון וביצירת קשר אנושי עם העמיתים ועם הקהילה.
ולסיכום, כמה תובנות משיחות עם מנהיגים חברתיים ובחינת התהליכים שהם הובילו:
מנהיגות חברתית
- מונעת 'מלמטה', על ידי הציבור והקהילה, ותלויה ברצון וביכולת של הציבור לפעול לשינוי המציאות בה הוא חי. זוהי גישה המעצימה את האחריות והשותפות של כל אינדיבידואל במערכת
- רותמת את האנשים הרבים בכוח ההזדהות האישית והקהילתית עם המטרות המוסריות והערכיות
- מופקעת מהמנהיג היחידי, מוביל הדעה והתהליך, לטובת הקהילה והחברה. בחזקת 'כל אחד יכול' להיות מנהיג וכל מעשה יכול לשקף מנהיגות
- פועלת נגד הזרם, נגד הקיים, ואינה מפחדת משינוי הנורמות
- ובעיקר - מתבססת על חיבורים מרובים וגישה משתפת, המכירה בכוח של ה'ביחד', גם על חשבון האדרת המנהיג המוביל ומתן קרדיט
ד"ר מרב סולומון אבן-חן
מרכזת התמחות במנהיגות חח"ק, merav_s@oranim.ac.il
*הטקסט נכתב בלשון זכר ונקבה מתחלפים עד שימצא פתרון מניח את הדעת לכתיבה מכלילה מגדרית.
בסמן-מור, נ. (2020). דרושה מנהיגות! על החשיבות בהכשרת מורים מנהיגים.
קולות: כתב עת לענייני חינוך וחברה, 19, 15-13.
דרי, ד. (2009). מהות המנהיג: שתי נקודות מבט.
הד החינוך, פ"ג (4), 43-40.
ניסן, מ. (2012).
זהות חינוכית כמרכיב עיקרי בפיתוח מנהיגות חינוכית. סדרת המונוגרפיות של קרן מנדל. ישראל.
Northous, P. G. (2010). Leadership: What is it? Sage Publications. CA
Bass, B. M., Bass, R. (2008). The Bass handbook of leadership: Theory, research, and managerial implications (4th ed.). New York: Free Press.