מערכת חברתית המקיימת ערוצי תקשורת ויחסי גומלין במירב תחומי החיים, ומטרתה לתת מענה לצרכים של יחידים, של קבוצות ושל ארגונים ולממש את השתתפותם ואת שותפותם במרחב הציבורי באמצעות מימוש הקהילתיות שבתוכה.
-
בינוי קהילה (Community Building)
תהליך המכוון להעלאת רמת הקהילתיות וההון החברתי באמצעות יצירת רשתות חברתיות הנרקמות סביב פעילות משותפת של מגוון גורמים בקהילה.
-
איתנות קהילתית (Community Strength)
המידה בה משאבים ותהליכים של קהילה מעצימים את השלומות (wellbeing) של היחידים והקהילה על בסיס של שוויון, הכללה, השתתפות, הסתמכות עצמית ואחריות חברתית.
-
זהות קהילתית (Community Identity)
מאפיינים ייחודיים של קהילה ספציפית אותם ניתן לזהות במספר מימדים: מקומות מרכזיים, דמויות משפיעות בהווה ובעבר, נורמות, טקסים ומסורות.
-
שחקנים בקהילה (Community Actors)
גורמים בעלי כוח ועניין – ארגונים, קבוצות ואנשים מארבעה מגזרים: גופי שלטון – עירייה, משטרה, ועד מקומי בקיבוץ, בית ספר, מרכז צעירים, בית חולים וכד'; עסקים – בנק, מכולת, מפעל, בית קפה וכו'; עמותות ומלכ"ר – מרכז קהילתי, קרן קרב, כפר סטודנטים, תנועת נוער, פר"ח וכד'; התארגנויות אזרחיות – ועד הורים, ועד בית / שכונה / יישוב, תנועה אזרחית לא-פורמלית, מועדון חובבי שירה וכד'. יצירת שפה משותפת בין השחקנים ושותפויות בין-מגזריות הכרחיות על מנת לבנות קהילה.בכל תחום בקהילה ישנם מספר שחקנים בעלי עניין. שיתוף פעולה פורה בין שחקנים אלה הוא לא רק אפקטיבי למען המטרה אלא גם בונה אמון והדדיות.
זו המידה שבה חברי הקהילה מעוניינים ומסוגלים לממש ערכי קהילה סביב אמנה חברתית משותפת. היא מבוססת על אמון והדדיות בין חברי הקהילה וארגוניה, ונמדדת ברמת המשמעותיות, השייכות והמחויבות של אנשים לקהילתם. ממ"ש (משמעותיות, שייכות ומחויבות) הן תחושות סובייקטיביות המתקיימות אצל האדם בסדר הזה. כלומר כאשר אדם חש משמעותי בקהילה, עם הזמן הוא ירגיש שייך, ובהמשך יהיה מחויב.
תחושה אותה יש לאדם כאשר אחר/ים מכיר/ים בייחודיותו. תחושה זו מתחדדת כאשר אדם מרגיש בעל ערך לזולת. כלומר אומר: "ראו אותי!"
-
שייכות (Sense of Belonging)
כאשר אדם מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ממנו – ממקום, מקבוצה, מקהילה. תחושת הבעלות של יחידים וקבוצות על מקום או על מסגרת קבוצתית-קהילתית קוראת: "זה שלי!".
תחושת אחריות אישית למרחב בו אדם נמצא. רצון לדאגה ולפעולה מתוך מוטיבציה פנימית, ולא מתוך חובה. האדם אומר: "זה חשוב לי!".
כל אלה נסמכים על אמון והדדיות כבסיס לקהילתיות:
תחושת ביטחון בין-אישי חזק שיש לאדם במרחב בו הוא פועל, ואל האנשים איתם הוא נמצא. זו אמירה של: "אני סומך!"
הידיעה והתחושה כי אני אפעל לעזרת אחרים, ואחרים יפעלו עבורי בעת הצורך, כי אנחנו חלק מרקמה אנושית אחת. זו הידיעה כי: "אני לא לבד!"