אזרחות ולימודי דמוקרטיה

במסגרת הקורס נבדוק האם וכיצד עלולה מדינה דמוקרטית להפוך ל"לא-דמוקרטית", נחקור את התהליכים החברתיים והפוליטיים העלולים להביא למצב זה, ונשאל מי הם האחראים לתהליכים כאלה – העם, השלטון, או אלי שניהם גם יחד?

מטרות הקורס 

• הכרות בסיסית עם האידיאולוגיות המרכזיות במאה ה-20

• הבנת משמעותן של אידיאולוגיות אלו בימינו

• בחינת האידיאולוגיות האלו במבחן הפוליטי

נושאי הקורס

• מה היא אידיאולוגיה ובאיזה אופן היא נבדל מדת ומסוגים דומים אחרים של רעיונות

• מדוע הופיע המושג 'אידיאולוגיה' דווקא בעת החדשה?

• ליברליזם – כיצד הפכה האידיאולוגיה הזו מכוח משחרר לכוח שמרני?

• ליברליזם – כיצד נתפסת בארה"ב ובאירופה? ובישראל?

• קפיטליזם וסוציאליזם – מה אומרות, מה רוצות לומר, מה לא מצליחות לומר

• פשיזם – כיצד הפכה אידיאולוגיה זו ממושא הערצה לקללה פוליטית רב צדדית?

• פוסט-מודרניזם – אידיאולוגיה המכריזה על עצמה כעל לא-אידיאולוגיה

• פנדמנטליזם – מקורותיו ומופעיו על יסוד שלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות

• סוציאל-דמוקרטיה, ליברליזם-חברתי, 'הדרך השלישית' – על מה ולמה הופיעו

• ניו אייג' – בין פתרונות רוחניים אישיים לבין בסיס לדיבורים על תיקון עולם

• ירוקים – על מה ולמה 'התנועה לאיכות הסביבה' ומדוע מתנהל בה עימות חריף ועל מה

• אידיאולוגיה ופוליטיקה – במבחן המעשה והמחדל

מטרת הקורס
הבנת מהותה ההיסטורית של הדמוקרטיה כתופעה חברתית, כלכלית ופוליטית.

תפוקות למידה
עם סיום הקורס בהצלחה יהיה הסטודנט מסוגל:

• להסביר את עקרונות הדמוקרטיה על 'ההגיונות הסותרים' שלהם

• להבין את שורשי התפתחותה בציוויליזציה המערבית

• לעמוד על היחס המורכב (החיובי והשלילי) שבין לאומיות ודמוקרטיה

• להכיר את הכוחות הפוליטיים המרכזיים התומכים בדמוקרטיה והמאיימים עליה
  

להבחין  בין 'מוסר הכוונה' ל'מוסר האחריות'

נושאי הלימוד

• דמוקרטיה, אבולוציה חירות והתשוקה הפרומתיאית – מבוא לקורס

• הדמוקרטיה ביוון - האמנם דמוקרטיה? או: מה הוא הרעיון הדמוקרטי?

• השפעת ההיסטוריה המדינית, הכנסייתית והחברתית של ימי הביניים על התפתחות הרעיון הדמוקרטי

• הרעיונות המדיניים של העת החדשה המוקדמת והשפעתם על הרעיון הדמוקרטי

• המהפכה הצרפתית ומורשתה

• המאה ה-19 ומורשתה: תיעוש, עיור, תקשורת המונים

• 'מרד ההמונים' ועליית הפשיזם מתוך הדמוקרטיה

• מדינת הרווחה והרעיון הדמוקרטי

• לאומיות ודמוקרטיה

• שיטות משטר בולטות בדורות האחרונים: יתרונות וחסרונות

• הסיפור הישראלי: הרקע להקמת מדינה יהודית-דמוקרטית ומדוע היא תמיד 'מדינת אזרחיה'.

• פוליטיקה ודמוקרטיה - מלים ומעשים

• אויבי הדמוקרטיה מימין ומשמאל – שלילה טהרנית שמרנית ומהפכנית של 'גווני האפור'
  

מטרות הקורס

• הכרת השורשים ההיסטוריים של הפלורליזם הישראלי

• עמידה על הזיקה בין לאומיות ואזרחות במבט היסטורי והשוואתי

תפוקות למידה
עם סיום הקורס בהצלחה יהיה הסטודנט מסוגל:

• להבחין בין 'תודעת אומה מסורתית' ל'תודעה לאומית מודרנית'

להבחין בין לאומיות ואזרחות

להכיר צורת מחשבה שאיננה דיכוטומית בכל הקשור בהתבוננות בחברה הישראלית

נושאי הלימוד  

• החברה הישראלית – מאין ומדוע ואיך

• החברה הישראלית במבט היסטורי

• מי הם 'המזרחיים'? על 'עיראקים', 'מרוקאים' ו'תימנים'

• מי הם 'האשכנזים'? על 'פולנים', 'יקים', 'רומנים' ו'רוסים'

• מי הם 'הערבים'? על נוצרים, מוסלמים, פלחים, בדואים

• הפוליטיקה של הזהויות לפני ואחרי 1977

• אתניות, לאומיות, אזרחות במבט השוואתי
  

הקורס עוסק במושגי יסוד וגישות תאורטיות לחקר ממשל מדינת ישראל;  באפיונים מוסדיים ותהליכים בפוליטיקה הישראלית תוך שימת דגש מיוחד על שלבי עיצובה של המערכת הפוליטית הישראלית, כולל עיון ביחסי רשויות וחירויות הפרט, הכרות עם מפלגות וקבוצות אינטרסים, והתמודדותם עם שסעים חברתיים, המתח בין דת ופוליטיקה, ומקומו של צה"ל בחברה ובמדינה.

מטרות הקורס
מטרת הקורס היא הבהרת מושגי יסוד ועקרונות הדמוקרטיה כתרבות ומשטר, תוך התמקדות  במאפיינים הייחודיים של המשטר הדמוקרטי בישראל. נבחן את הבסיס הרעיוני והערכי של הדמוקרטיה כתרבות ומשטר, נבהיר את מקומו המרכזי של הפרט וזכויותיו במשטרים הדמוקרטים השונים. במהלך הקורס נכיר פרדיגמות וגישות אנליטיות בחקר הפוליטיקה הישראלית ונכיר את התהליכים המשמעותיים שהתחוללו בפוליטיקה בישראל מאז ראשית הציונות ועד היום.  

אם יש מקום לשיח פוליטי בתוך מערכת החינוך?
האם מורים צריכים להיות בעלי דעה פוליטית?
האם העיתון, כמסגרת לשיח פוליטי, יכול לשמש ככלי לחינוך אזרחי?
מטרת הקורס היא לפתוח את השיח הפוליטי בפני סטודנטים להוראה בכלל ומורים לאזרחות בפרט, כאשר מצד אחד נדרשת מהמשתתפים מעורבות בנעשה בישראל ובעולם ומצד שני נדרשים רצון להביע הבעה ומוכנות להתמודד על תקופתה של דעה זו.
מדובר בקורס חדש במכללה – הרפתקה – שהנכם מוזמנים אליה. מה שצריך זה ערנות לנעשה סביבנו ומוכנות להביע דעה במעגל של עמיתים, תוך שאנו מבררים את השאלות המובילות הנ"ל. הקורס אינו קורס בעיתונאות או בתקשורת אלא קורס בחינוך אזרחי.

המאבק בין המסורת הדתית והממסדים הדתיים לבין מוסדותיה וערכיה של הדמוקרטיה מסעיר את החברה הישראלית גם במאה העשרים ואחת.
מה קורה כאן?
בקורס נברר מה מקומה של דת ומה מקומם של ממסדים דתיים ואנשי סמכות דתיים במדינה דמוקרטית?
האם יש לקיים הפרדה גמורה בין הדת, ממסדיה ואנשיה, ובין מערכיה של המדינה הדמוקרטית?
במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, מקבל העימות דנן דמות ייחודית - ימיו כימי העם היהודי.
מקומה של הדת הסעיר את התנועה הציונית מראשיתה והוא ממשיך להעסיק את הפוליטיקה הישראלית עד ימינו אנו. נברר, מהם קווי המתאר של שיח דת ומדינה בחברה הישראלית?
כיצד מתייחסות לסוגיה זו תרבויות שונות ומדינות שונות?
אנו עדים למתאם גבוה בין השקפת עולם דתית לבין השקפת עולם ימנית, לאומית ולעתים גם בעלת גוון לאומני-פשיסטי. מדוע זה כך? האם יש סתירה מהותית בין השקפת עולם דתית ובין ההכרה בזכויותיהם של בני אדם בכלל, וקבוצות שונות בחברה, בני דתות אחרות, נשים, להט"בים וכדומה בפרט?
הקורס ייתן פרספקטיבה היסטורית למאבקי הסמכות שבין המדינה לכנסיה (היהודית, הנוצרית, המוסלמית) וייבחן את התפתחות הרעיון של הפרדת הדת מהמדינה במציאות הישראלית. מובטח לנו שהשיח בסוגיות אקטואליות יהיה סוער - ננסה לקיימו באופן מכובד ומעורר מחשבה.  

הקורס "מהפכה חוקתית" נועד להניח בפני הסטודנטים את התשתית המושגית וההיסטורית של מאבק הכוחות בין הרשות המחוקקת והשופטת בישראל.
הקורס סוקר את דרכה של "החוקה הישראלית" החל מהכרזת העצמאות, דרך החלטת הררי, שנות המדבר, חוקי היסוד שתכנם זכויות אדם, פסק-דין מזרחי ועד חוק-יסוד הלאום והצעות חוק-יסוד החקיקה ופסקת ההתגברות למיניהם.

כהמשך לקורס "מהפכה חוקתית" הקורס "משפט חוקתי" צולל לתוך הסוגיות הציבוריות העולות מתוך הערכים המנויים והלא מנויים בחוקי היסוד שעניינם זכויות אדם. תוך קריאה בפסיקת בית-משפט עליון, הקורס עוסק בהיבטים המשפטיים של הסוגיות הציבוריות ומתמקד בהבנת מנגון הביקורת השיפוטית על חקיקה ראשית, קרי פסקת ההגבלה. בתוך כך הוא מעמיק את ההבנה של המתח המובנה והדמוקרטי בין הרשות השופטת למחוקקת, מתח שהונח בקורס "מהפכה חוקתית".

מטרות הקורס
חיינו וגורלנו האישיים והפרטיים במדינת ישראל קשורים בקשר אמיץ והדוק לסכסוך המתמיד המתקיים בין "המדינה", כיישות וכקולקטיב פוליטי עצמאי, לבין סביבתה, כלומר עם שאר מדינות ועמי המזרח התיכון הערבי והמוסלמי בכלל ועם הפלסטינים בפרט.
גם אם חלק מאתנו אינם חשים זאת בחיי היום יום, התמשכות הסכסוך היא הגורם המרכזי אשר מעצב את חיינו, את עתידנו, את איכות חיינו.
הגוף האחראי על ניהול הסכסוך ואולי אף על מציאת פתרון עבורו הוא השלטון. שלטון זה מנוהל על ידי הפוליטיקאים. אנחנו, במדינה הדמוקרטית, יכולים לבחור בפוליטיקאים ולהחליפם. מכאן, שככל שנדע יותר על ההיסטוריה של הסכסוך ועל מצב המציאות שלו כיום נהיה אזרחים טובים יותר, שכן נוכל לבחור בשלטון המתאים לנו (כלומר, כל פרט יבחר במי שהוא חושב שמתאים לו) ואשר מטרתו העליונה היא לנהל את הסכסוך ואולי גם לפתור אותו.
מטרת העל של הקורס, הנובעת מהרציונל, היא לחזק את הידע שלנו אודות הסכסוך – שהוא זה שעומד במרכז חיינו והמשך התנהלותו יעצב את גורלנו. מכאן כי ידע רב ומגוון אודות הסכסוך מעצב אזרח ישראלי טוב יותר.

נושאי הקורס
פרק א': המזרח התיכון עד להופעת האסלאם; הנצרות וארץ ישראל
פרק ב': הופעת האסלאם; אידיאולוגיה (דת) ופוליטיקה (מדינה).
פרק ג': הערביזציה והאסלאמיזציה של המזרח התיכון עד 1917.
פרק ד': היהודים באירופה וצמיחת הציונות פרק ה': האימפריות האירופאיות. המזרח התיכון וארץ ישראל במאה ה-19 ועד למלחה"ע ה-I
פרק ו': הולדתן של מדינות ערב כתוצאה של מלחה"ע ה-I והתפתחותן עד היום
פרק ז': היווצרות הסכסוך, תקופת המנדט, מלחמת 1948 ותוצאותיה הפוליטיות והדמוגרפיות
פרק ח': מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, שנות השקט, תהליך השלום, האינתיפאדות, רצועת עזה.
פרק ט': מדינת ישראל "יהודית ודמוקרטית"; מצבו של המיעוט הערבי בישראל.

מטרות הקורס
לצורך הוכחת דבריו זקוק היסטוריון למסמכים בני התקופה. מסמכים אלה, המביאים, בכפוף לבדיקתם הקפדנית, עובדות, הם חומר הגלם העיקרי שעל פיהם כותב ההיסטוריון את ההיסטוריה.
מסמכים אלה מהווים את ההוכחה של ההיסטוריון לנכונות דבריו.
הקורס יסקור מסמכים של שתי תקופות היסטוריות, שקדמו לעת החדישה במזרח התיכון, שהחלה, כידוע, לאחר מלחמת העולם הראשונה. התקופה הראשונה היא המאות 6-13 בה הונחו היסודות האסלאמיים המעצבים את החברה המזרח תיכונית עד היום. התקופה השנייה היא המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בה הונחו היסודות למודרניזציה הפוליטית, הכלכלית והאידאולוגית של המזה"ת. קריאת וניתוח כל המסמכים, תוך הצבתם ברקע ההיסטורי הרחב שלהם, תאפשר לסטודנט להבין את התשתית עליה יתפתח המזרח התיכון בתקופה המאוחרת יותר, קרי, במאה ה-20 וה-21.
במהלך הקורס ינותחו 32 תעודות המחולקות ל-16 נושאים. כל נושא מלווה בחומר רקע שיסייע בידי הסטודנט להבין את ההקשר בו נכתבו המסמכים.

נושאי הקורס
חלק א': מסמכים ערבים ומוסלמיים מהמאות 6 – 13
חלק ב': מסמכים פוליטיים מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20

במהלך הקורס נבחן את האפשרויות הטמונות באינטרנט למנהל אפקטיבי ויעיל יותר ולממשל דמוקרטי יותר, ברמה המקומית והלאומית, ויכולתו לסייע ביצירת "ממשל זמין". נמחיש את הדברים בעזרת מקרים מישראל והעולם.
כמו כן נכיר את צדו האפל של האינטרנט והשימוש האפשרי בו: בעיות של הפער הדיגיטלי, איום על הפרטיות, סוגיות ביטחון. נסביר את בעיית המונופולים באינטרנט ואת הצורך במעורבות אזרחית על מנת ליצור כלים מתאימים לרגולציה שלהם.
במהלך הקורס יתבקשו הסטודנטים להתנסות הלכה למעשה באפשרויות שמעמיד האינטרנט לממשל זמין ולהשתתפות פוליטית.

הקורס עוסק בהכרת המערכות העוסקות בעיצוב ויישום מדיניות בישראל. תחומי מדיניות שונים – מדיניות מרחבית, כלכלה, חינוך, בריאות, תעסוקה, רווחה ועוד – יבחנו תוך התייחסות לאסכולות השונות ששימשו בעיצובם, לסוכנויות המדינה העוסקות בהם, לקבוצות האינטרס המעורבות בהם ולהשלכותיהם החברתיות, הכלכליות, והסביבתיות.

הקורס אינו מיועד לכלכלנים אלא לסטודנטים במדעי החברה המבקשים להבין את מקומה של המאקרו-כלכלה בחברה בכלל ובישראל בפרט. לשם כך נערוך היכרות עם מושגי היסוד במאקרו כלכלה, נציג את עולם העבודה המשתנה, את הגורמים לצמיחה כלכלית והמכשולים בפניה. את תהליך התקצוב, על היבטיו המדיניים והפוליטיים, ואת מרכיבי המדיניות הפיסקאלית והמונטרית.

הקורס נועד לדון בהתפתחותה של האוכלוסייה הערבית הפלסטינית בישראל מאז קום המדינה עד היום בעיקר במישור הפוליטי, כלכלי, חברתי, חינוכי ותרבותי. הקורס מתמקד בתהליך היווצרותו של המיעוט הזה, ביחסים בינו לבין המדינה, למעמדו המשפטי-אזרחי, לדינמיקה הפנימית, התמורות והשינויים, לסוגיית הזהות ולהתארגנות הפוליטית הנגזרת מכל הפרמטרים האלה.
הקורס משליך אור על ההוויה החברתית תוך כדי הדגשת התמורות שחלו על המבנה החברתי, המשפחתי, המגדרי, הסוציו-לשוני והחינוכי-תרבותי. הקורס אומנם דן בסוגיית המיעוט הערבי כקולקטיב, אבל גם מציג את הדיון הפנימי בין המרכיבים העדתיים העיקריים של האוכלוסייה הזאת: מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שביחד מהווים את פסיפס החברה הפלסטינית בישראל.

הקורס עומד בקצרה על האירועים המכוננים שהביאו להיווצרות של המיעוט הערבי הפלסטיני במדינת ישראל ועל היחס של המדינה כלפי המיעוט הערבי מאז קום המדינה ועד לעצם היום הזה.
הקורס יבליט את הגישות והאמצעים שנקטו בהן ממשלות ישראל לדורותיהן כלפי מיעוט זה.
הקורס מציע פרספקטיבה השוואתית עם קבוצות מיעוט בעולם ויעמוד על ההבדלים בין המקרה הישראלי לבין מקרים אחרים בעולם

מטרות הקורס
הסטודנטים יחשפו לשיח המשפטי אודות חופש הביטוי בישראל. דרכו הם יכירו את הנורמות השונות החלות על סגלי חינוך בכלל ומורות בפרט, לצד התבוננות על המציאות הנוהגת בישראל מבחינת חופש ביטוי של מורים בסקירה היסטורית ובשנים האחרונות.
מתוך כל אלו בסיום הקורס הסטודנטים יגבשו זהות חינוכית הנוגעת לחופש הביטוי הצפוי להם במערכת החינוך.

נושאי הקורס

• חופש ביטוי בשיח החוקתי בישראל

• נורמות משפטיות הנוגעות לחופש ביטוי של סגלי חינוך ומיקומן ההירארכי במערכת

• מקרי מפתח בנושא חופש ביטוי שעיצבו את המציאות הישראלית העכשווית, לצד הנורמות המשפטיות

•  מהי תפיסת הזהות החינוכית שלי בנוגע לחופש ביטוי?

נושאים
מדעי המדינה הם תחום דעת, ענף במדעי החברה, אולם הוראת האזרחות היא משימה רחבה יותר שדורשת פיתוח של השקפת עולם.
מיהו האזרח?
מהי אזרחות במאה העשרים ואחת?
מהי אזרחות במדינת ישראל, ובפני אילו אתגרים היא עומדת?
מה נדרש מהמורה לאזרחות?
מהי משימתו?
האם רק הנחלת עקרונות תפעול של המערכת הדמוקרטית (מהו אחוז חסימה? מהם הסכמי עודפים?) או שמא פיתוח של שיח אזרחי-דמוקרטי עם תלמידיו?
בשאלות הללו יעסוק הקורס תוך שהוא בוחן בראיה היסטורית ופילוסופית את התפתחותה של התודעה האזרחית-הדמוקרטית, את האישים שנתנו תוכן לשיח זה החל מפריקלס וסוקרטס בעת העתיקה ועד לישעיה לייבוביץ' במאה העשרים והם מהווים מקור השראה עבורנו, ואת הדילמות שעמן מתמודדת החברה האזרחית בעולם המודרני בכלל ובישראל בפרט בעת הזו.

מטרות

• לומדי הקורס יסבירו בעל פה ובכתב את משמעות המושג אזרחות ו-אזרח, בתקופות היסטוריות שונות, ובמרבים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים.

• לומדי הקורס ידעו להסביר בעל פה ובכתב את חשיבותו של נושא האזרחות בתכנית הלימודים בבית הספר, את תפקידה/תפקידו של המורה לאזרחות ולמה הוא המחנך הכי חשוב בביה"ס.

• לומדי הקורס ידעו להגדיר בעל פה ובכתב את האתגרים עמם מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית ואת הכלים שיש לתת לבוגרי בתי הספר בישראל כדי יוכלו להיות חלק פעיל ואפקטיבי בהתמודדות דמוקרטית זו.

• לומדי הקורס, סטודנטים בשנה א', יוכלו להגדיר לעצמם מה הם צריכים להכין להוראה ההתנסותית  בבתי הספר בראשית שנה"ל הבאה.

מטרות הקורס

• הבנת חשיבותן של הסוגיות הפילוסופיות והאתיות הכרוכות בפוליטיקה.

• הכרת תולדות המחשבה המדינית באמצעות הוגים מרכזיים (הקורס עוסק בהוגים אירופאים בלבד).

• הכרת הזרמים המרכזיים במחשבה המדינית המודרנית והפוסט מודרנית.

• דיון בהתפתחות התפיסה של זכויות.  

נושאי הקורס

• מהי פילוסופיה ומה בינה לבין פוליטיקה?

• מדוע דווקא התחום הפוליטי זקוק לקווי מתאר מוסריים ברורים?

• מהן ההשלכות המעשיות של הפילוסופיה הפוליטית?

• סקירת תולדות המחשבה המדיניות וההתפתחות של העקרונות המסדירים את פעולתה של המדינה, כמו הגבלת השלטון, עליונות החוק, השוויון בפני החוק, מקור הלגיטימציה של המדינה.

• מהי אידיאולוגיה ומהן התפיסות האידיאולוגיות שפותחו בעידן המודרני והפוסט-מודרני: ליברליזם, סוציאליזם, פשיזם, ניאו-מרקסיזם, נאו-שמרנות והיברידיות.

• תמונת המצב של הזכויות: הצטרפותן של קבוצות שונות לקבוצות שזכויותיהן מעוגנות בחוק ומוגנות על ידי המדינה באופן סביל ופעיל. נשים, מיעוטים, העדפה מינית (תיאוריה קווירית), בעלי צרכים מיוחדים, ילדים, זקנים וחיות, סבלו וסובלים מפגיעה בזכויות שונות. עם עליית המודעות לפגיעות הללו גוברים גם העיגון בחוק של זכויות שונות, באופן שמחייב את המדינה לפעול לאכיפתן, וגם פעולה על ידי המדינה לממש את הזכויות הלכה למעשה. למשל, על ידי פיקוח והקצאת משאבים רבים יותר לקבוצות שסובלות מאפליה.