הקיר הוקם בשנת 2015 ביוזמה משותפת של ד״ר מוקי גרוס מנהלת הגן הבוטני וסטפן קולה, אומן ומחנך מבית הספר האנטרופוסופי, תיכון "שקד" הפועל במכללה.
המטרה - ליצור גלריה פתוחה שתשמש במה לשיח יצירתי חופשי עבור תלמידים, סטודנטים ואומנים שונים, על הקשר שבין אדם, טבע וסביבה.
בניית הטרסות מסביב לקיר נעשתה בעבודת כפיים של צוות הגן הבוטני, תלמידי תיכון שקד, סטודנטים מהמכללה ובהנחייתו המקצועית של סטפן קולה.
הקיר הניצב במרחב הפתוח, אינו חלק משום מבנה. כל יעודו הוא לשאת עבודות אמנות עכשוויות, על חזיתו הקדמית ו/או על חלקו האחורי. כדי להגיע אליו יש לעבור דרך מגוון הצמחים הגדלים בגן הבוטני, תוך חשיפה לקסמו ויופיו של טבע המקום. עבודות האמנות המוצגות עליו ניצבות ברצף שבין היופי הטבעי, יצירת האמנות של הבריאה, לבין יצירת האמנות של האדם.
הקיר ממוקם על גבעה בקצה הגן הבוטני, הצופה אל עבר המסדרונות האקולוגיים המחברים בין הר הכרמל והגליל התחתון ובין עמק יזרעאל ועמק זבולון. מנקודה זו ניתן לראות את התרחבות הבנייה על הר הכרמל ושדות העמק, את מפרץ חיפה ומפעליו הפטרוכימיים, הניצבים בלב אזור עירוני, ולשמוע את התנועה הסואנת של כביש שש.
מיקומו של הקיר בנקודה הצופה על סביבה החשופה ללחצי השפעת האדם, מאפשרת שיח בנושאים הקשורים למערכת היחסים בין האדם לבין הטבע המקומי שבסביבתו, כולל ההיבט הפוליטי
המושג "קיר" עשוי לרמוז על קירות וחומות ידועים אחרים העולים בדעתנו כחומות של הפרדה. חומת ברלין, או החומה המפרידה בין ישראלים לפלסטינאים לאורך קילומטרים במדינת ישראל. אולם, מטרתו של ה"קיר" הזה הוא דווקא לייצג את יכולתו של האדם לגבור על חומות והפרדות, ליצור במשותף ולחלוק דיעות ורעיונות. את הקיר הזה ניתן להקיף סביב, לראות אותו משני צידיו, כלומר, פרספקטיבה חדשה נפתחת למתבונן.
קיר האומנים בגן הבוטני הינו חלק מרעיון רחב יותר שמטרתו לפרוש בעולם רשת "מקיר לקיר".
בניית קירות נוספים במקומות נוספים, שיאפשרו להיפתח לרעיונות חדשים, להפרות ולהעשיר אחד את השני.
בשנות השישים, בגרמניה, קבוצה של אמנים עזבה את הגלריות המסורתיות ויצאה החוצה כדי לעבוד באתרים עירוניים פתוחים, או בטבע. האמן יוזף בויס היה אחד הכוכבים של תנועה זו. הוא זה שתבע את המונח " פיסול חברתי" ובכך הגדיר מחדש את המושג "אמנות".
עבודות כמו "משאבת הדבש במקום העבודה" או "7000 אלונים" שהוצגו בקאסל, מביאות לידי ביטוי את משאלתו של האמן לפעול באופן ישיר בתוך הקהילה האנושית, או יותר מכך – לראות את פעילות עיצובן של קהילות וחברות אנושיות כעבודת אמנות.
יוזף בויס הוא אביו הרוחני של "הקיר". הוא נהג לומר: "כל אחד הוא אמן". מכאן שכולם משתתפים בפרויקט הפיסול החברתי הזה שנקרא "מקיר לקיר. גם הגננים שדואגים לצמחים בסביבה, הם אמנים.
פרויקט "מקיר לקיר" רואה עצמו מחוייב למשנתו של יוזף בויס, תוך כוונה שהאמנים והעבודות שייבחרו, ייתרמו לדרך בה אנו מסתכלים על קירות – משני הצדדים, ומפסלים ביחד את חיינו המשותפים.