המכנה המשותף לכל המדבריות הוא מחסור במים זמינים לצומח לבעלי- החיים בטווחי זמן מסוימים, ארוכים יחסית. כן מאופיין המדבר בהתאדות גבוהה, תנודות טמפרטורה קיצוניות, לחות נמוכה ועננה מעטה. צמחי המדבר מתקיימים תוך מלחמת קיום קשה- מלחמה נגד היובש . הצמחים סגלו לעצמם מבנים ורקמות מיוחדים בעלים, גבעולים, בשורשים ובזרעים, העוזרים להם בצימצום איבוד המים ו/או הגדלת החדרת המים אל הצמח ויניקתם. עם השנים התפתחה גם עמידות תורשתית ליובש. במדבריות הארץ מצויים כ-1200 מינם של צמחים המתייבשים לחלוטין העונת היובש ומותירים אחריהם זרעים. חלקם חד-שנתיים : חלקם צמחי בצל ופקעת רב- שנתיים, המותירים אחריהם זרעים בצלים ופקעות: חלקם עשבים רב- שנתיים לחלוטין בעונת היובש ומשמרים את חלקים התת-אדמתיים. כך נמצאים בני שיח שיחים ועצים שאינם מתייבשים בעונת היובש- בחלקם מתחלפים עלי חורף בעלי קיץ, חלקם משירים הקיץ את העלים, ובאחרים קיימת נשירת ענפים. במדבר מצויים גם צמחים ירוקים, טחבים, חזזיות ואצות המתייבשים בעונת בעונת היובש,אך לא מתים ומתעוררים לחיים עם בוא הרטיבות. בתחום משקעים שנתיים של 50 מ"מ מאוכלסות רוב הקרקעות בצומח ערוצי נחלים בלבד. בתחום של 80 מ"מ ומעלה מאוכלסות מרבית הקרקעות בצומח פזור ודליל.