מדוע הספר הראשון שלך הוא ספר לילדים?זה היה לי ברור כי היתה לי משאלת לב מינקות לכתוב, והיה לי ברור שאכתוב על משפחה. הנושא מלווה אותי ומעסיק אותי. חידה שאני במהלך החיים הולכת ופותרת אותה, גם לעצמי.
היתה סיטואציה עם הבת הבכורה שלי, ודרך הסיפור הזה עזרתי לה להתמודד. זה נבע מתוך דיאלוג עם בתי על סוגיית המשפחה, שמלווה אותי, גם כשאני עוסקת בתכנים של מבוגרים. סיפרתי לה את הסיפור בעל פה, והוא נשאר בעל פה הרבה זמן. אחר כך עלה על הכתב. עלה שונה. עזבתי אותו לכמה שנים, חזרתי אליו לפני שנתיים ולפני שנה סיימתי כתיבה.
בבית, הילדות קראו את הסיפור ראשונות. לא נתתי לחברים או חברות.
גלי, גיבורת הסיפור, לא דומה ולא מייצגת אף אחת מבנותיי. יש אלמנטים שקשורים למשפחה שלנו או לדמויות שהן המשפחה שלנו, אבל זה לא על הבנות ולא עלי.
בגיל מאוחר הבנתי שלא היו לי סבא וסבתא. זו מציאות שגדלתי בתוכה אבל אני לא הילדה שמחפשת סבתא בסיפור. אם כבר, אני הכי מזדהה עם הדמות של האמא. או ניתן לומר: הלוואי והייתי כזו אמא. ברגע שאין הרבה משפחה מסביב, משפחה מורחבת שעוטפת, אז דמות האמא חשובה ביותר והתפקיד ההורי מועצם פי כמה וכמה.
מה התפקיד של סבא וסבתא בעיניך?עורכת הספר תמר עומר אמרה לי שהיום מדגישים את הפן ה"צעיר" של סבא וסבתא (סבתא הלכה לפילאטיס...). בספר הזה רציתי לחזור לתפקיד הקודם, ה"נוכח" הנותן מקום חם ואוכל חם, גם כשרבים עם ההורים. גם כשיש בעיות בבית, יש מקום "לברוח" אליו ולחוש נחמה.
מה לגבי שם הסיפור, "דרושה סבתא"?
בגרסה הראשונה של הספר רוני הופכת לסבתא. אבל אני אוהבת את דמות הסבא. למרות שהוא מופיע ממש מעט ובסוף. מסופר עליו הכי פחות. יש בו אצילות ועדינות. הוא "שמור,. לא רציתי לגעת בו ולכתוב עליו הרבה.
ספרי על גלילפני ששלחתי את הספר להוצאה לאור נתתי לשתי ילדות לקרוא. בת השכנים וילדה נוספת. רציתי חוות דעת של ילדות שהן לא הבנות שלי. התגובה היתה חמה. אמרו לי שגלי ממש אמיתית בשבילן. לגלי יש טמפרמנט מעניין. היא מאוד רגישה ומודעת, ויש בה גם משהו הרפתקני. רכיב הדמיון בחייה נוכח וקיים בצורה משמעותית. היא יכולה לקחת דמיון וליצוק אותו למציאות. משהו הרפתקני וגם אומנותי.
על שמות הדמויות בספר
גלי זה שם שאני אוהבת. הייתי מוכנה לקרוא כך לבתי.
שוקו קרוי על שם בובת כלב מיתולוגית של הבנות שלי.
ישראל הוא אבא שלי ואבא של צחי אישי, הסבא שאין להם.
דני – לבתי הצעירה קוראים דנה, לכן זו דרך טובה להנכיח אותה.
יש משהו שמח בשמות: רוני, גלי, דני. משהו עליז ועולז. ככה הם באו אלי. לא היתה לי התלבטות לגבי השמות.
על עריכת הספרכל אחד צריך עורך טוב. העורכת הכניסה ראיה ותבונה שהיתה נחוצה. היא לא שינתה אלא פתחה עיניים וניהלה דיאלוג והיתה הדמות שהכי מחזיקה את הספר חוץ ממני. היא הבינה דברים שאני לא הבנתי. הלוואי והיה לי עורך לחיים.
על הוצאת הספריםהוצאת צלטנר זוהי הוצאה המתמחה בספרי ילדים. ספרים איכותיים ומוקפדים. חשבתי שזו אכסניה אולטימטיבית. הספר מיועד לראשית קריאה, וזו הוצאה המומחית לספרים כאלו.
על פרסום הספרמאוד מאוד משמח אותי שמהרגע שהספר יצא לאור הוא מקבל חיבוק חם שלא נערכתי אליו ולא צפיתי אותו. זה אופטימי בעיני – שכניסתו של ספר לאוויר העולם, עדיין נחשבת לאירוע גדול. אנשים חווים את זה כמו ציון דרך. מרגישים את זה בעוצמה רבה. אני מאוד נהנית מכמות הפרגון וההשתתפות בשמחתי. זה חדש לי. אושר אמיתי.
כשעמדתי בדוכן של שבוע הספר, אנשים באו במיוחד. גם חברים. הרגשתי שמחה גדולה ואני בכל יום נושאת תפילת תודה. אני לא יודעת אם אנשים מבינים איזה אקט גדול זה.
מה הדבר הבא?אני עובדת על ספר "תמיד בראשית", כתיבה אישית בעקבות פרשת השבוע.
אני לא מסתכלת על קהל היעד כשאני כותבת. זה מתחיל בשלבי העריכה. אבל אז העריכה תהיה נאמנה לטקסט.
לפעמים אני מדמיינת על המשך ל"דרושה סבתא", אבל זה מוקדם מדי.