פריזמה - לומדים אחרת באורנים

דרכי הוראה חדשניות

להלן דגמי הוראה המשלבים טכנולוגיה דיגיטלית בדרכים שונות, כך שלרשות המרצה עומדת אפשרות הבחירה מה מתאים למטרות, לקהל היעד ולקורס הספציפי. 
אין ברשימה כדי לכסות את כלל האפשרויות, אלא רעיונות למחשבה והתאמה.

יש לכם רעיון יצירתי?
ספרו לנו ונוסיף!

  • למידה פעילה

'אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד'
 (בנג'מין פרנקלין)
על הלמידה הפעילה וחשיבותה צפו בסרטון זה וגם בסרטון זה.



  • קורס מקוון - יחד או לבד
לקורס מקוון יתרונות רבים. הוא מאפשר גמישות בזמן ובמקום הלמידה, מאפשר למידה בקצב אישי, נגיש לקבוצות למידה גדולות, מזמן למידה פעילה ועצמאית ומרכז את האחריות ללמידה בידי הלומד.

האתגר המרכזי שיוצר סוג למידה זה הוא העדר קשר אישי בין המרצה ללומד ובין הלומדים לבין עצמם. הוא מצמצם את הגמישות לשנות ולהגמיש את ההוראה בהתאם להתרחשויות בכיתה, ועלול ליצור תחושת בדידות בלמידה. לפיכך אנו ממליצים לשלבו עם מספר מצומצם של מפגשים עם המרצה/עמיתים המובנים בסילבוס, יצירת פלטפורמה לשיח בין הלומדים (פורום וכד) וקביעת נקודות ציון לאורך הקורס שמזמנות שיח, חשיבה וקשר בינאישי.
בניית הקורס על בסיס עקרונות מסויימים, תעזור בהתמודדות עם האתגרים.
על העקרונות לבניית קורס מקוון צפו בסרטון זה.


  • מי מפחד מלמידה היברידית
המושג למידה היברידית  מתייחס להוראה המשלבת יותר מצורת  למידה אחת, כמו לדוגמה שילוב בין למידה מקוונת ללמידה פא"פ. לצורת למידה זו יש אופני ביטוי רבים ומגוונים, כשהמשותף לכולם הוא גמישות רבה יותר מבחינת זמן, קצב ומקום הלמידה ביחס ללמידה המסורתית וכן שינוי מעמדו של המלמד ממעביר תוכן למנחה.

רגע של מושגים:
היברידי - הוראה המשלבת יותר מדרך אחת ללמד. למשל - סינכרוני וא-סינכרוני. יש לה יתרונות רבים, ולכך נתייחס כאן.
HyFlex - הוראה הנעשית בו זמנית בכיתה ובבית, כאשר חלק מהסטודנטים בזום וחלקם בכיתה הפיזית, דבר המחייב את המרצה והמשתתפים לתשומת לב מפוצלת. נסיון העבר מעלה שהיא מתאימה לעיתים רחוקות בלבד ולכן פחות מומלצת.
עוד על למידה היברידית המשלבת סינכרוני עם א-סינכרוני בהוראה מרחוק, צפו בסרטון זה.
טיפים לניהול למידה היברידית קבלו בסרטון זה.

  • כיתה הפוכה

המרצה ממפה את תכני הלמידה ומבחין בין תכנים הרצאתיים ומע"מיים (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) לדבורנות (למידה פעילה, מעורבת ויוצרת) כגון תרגול, מענה על שאלות, דיונים, ביצוע משימות וכד'.

החלקים המע"מיים עוברים לסרטוני וידאו בהם המרצה מצולם מעביר מעמ ממוקד ומזוקק, או לקריאת מאמר מבוא והתייחסות טכנית קצרה של הלומדים בסופה (בוחן מודל) לשם וידוא ביצוע והבנה בסיסית.

הלומדים לומדים את התוכן המע"מי בזמן שלהם, באופן א-סינכרוני, לפני המפגש הכיתתי.
המפגש הכיתתי (פיזי או בזום) הוא דבורני ומזמן פעילות, דיון, ניתוח והעמקה - בפורום כיתתי, ביחידים או בקבוצות, על בסיס הנלמד בבית.



  • connected classroom

הלומדים יושבים בקבוצות במרחב הפיזי, בתוך הכיתה או בסביבתה, מול תכנים דיגיטליים - טלפון, טאבלט, מחשב - מעיינים בתכנים, דנים, משיבים על שאלות חשיבה. המרצה "מרחף" בין הקבוצות ותומך בהן לימודית ורגשית.

הלמידה העצמית יכולה להיות במגוון דרכים: קריאה עצמית, עבודה על משימות לבד או בצוות, קטעי וידאו, משימה מתגלגלת. המרת מע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) לדבורנות (למידה פעילה, מעורבת ויוצרת) בכיתה באמצעות הדיגיטל. המע"מ מתקיים בסוף המפגש- המרצה אורז את הפעילות, ממשב את הלמידה, ממקד את הלומדים ומגבש את התכנים.



  • station rotation -למידה HUB

המרחב הפיזי או הדיגיטלי בנויים בפיזור של תחנות למידה. המשתתפים בוחרים לעצמם את דרך הלמידה שלהם.
למשל - בתחנה אחת יש משחק לוח עם שאלות טריוויה על החומר, בתחנה אחרת דוכן שבו הלומדים מקליטים את עצמם מספרים סיפורים אישיים על איפה החומר הלימודי פוגש אותם, בתחנה שלישית אפשר לקרוא טקסט ולעבד אותו באמצעות משימות מוגדרות.

בתחנות השונות יש אפשרויות לעבודה קבוצתית או אישית, תחרותית או שיתופית. חלק מהתחנות עוסקות בפתרון בעיות, אחרות מעודדות רפלקציה על החומר. בחלק מהתחנות יש דגש על הצד הויזואלי של התוכן, באחרות מסרים כתובים- והכל מול מחשב, טלפון או ללא טכנולוגיה בכלל.

המע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) מתקיים בסוף המפגש- אורז את הפעילות, ממשב את הלמידה, ממקד את הלומדים ומגבש את התכנים. ניתן לקיים זאת גם בחיבור קורסים ושילוב בין מרצים, כשלכל מרצה "תחנת מומחיות" משלו, והלומדים מתנסים בלמידה לאו דוקא עם המרצה הקבוע שלהם.
קצת על הדגם קראו בקישור זה וגם בקישור זה



  • שני שליש - שליש

הסילבוס עובר זיקוק ו"פירוק והרכבה". המרצה מזהה (ניתן בסיוע פדגוגי של המרכז לקידום הוראה) חלקים מתהליך הלמידה שיכולים לצאת מהכיתה הפרונטלית ולהילמד בלמידה עצמאית בין המפגשים.

נתח מהמפגשים הפרונטלים מתבטל בהתאם.

פינוי זמני הלמידה נועד להעלות דבורנות (למידה פעילה, מעורבת ויוצרת) ולהפחית את המע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) הכולל בתהליך הלמידה, תוך העברת אחריות רבה יותר ללומדים.

הלמידה העצמית יכולה להיות במגוון דרכים: קריאה עצמית, עבודה על משימות (לבד או בצוות), קטעי וידאו ועוד.



  • שליש – שליש – שליש

בדומה לסעיף הקודם, אך תוך התייחסות להקצאת זמן ללמידה בקבוצות קטנות (4-7 לומדים), המחליפה חלק מהלמידה המע"מית.



  • זום במיטבו

למידה סינכרונית בזום, הכוללת מע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) קצר בהתחלה ובסוף, ופעילות אינטראקטיבית, קבוצתית ודבורנית (למידה פעילה, מעורבת ויוצרת) בלב המפגש.

לדוגמה-פתיחה ע"י המרצה המציג את נושא השיעור, עונה על שאלות משיעור קודם, בודק בקיאות ומגדיר משימות להמשך השיעור.

בחלק המרכזי הסטודנטים עובדים על המשימות באופן עצמאי או בחלוקה לקבוצות. הלמידה הקבוצתית יכולה להיות במגוון דרכים: קריאה, צפייה בוידאו, ניתוח סוגייה או דילמה וכד'. חברי הקבוצה מעלים התייחסות למשימות תוך שימוש בכלים דיגיטליים שיתופיים ויכולים להיעזר במרצה הנמצא ב"חדר" הזום הראשי. המרצה יכול לעבור באופן יזום בין החדרים, להקשיב, לצפות בעבודת הסטודנטים, להעלות נקודות להתייחסות וכד'.

בחלק האחרון - הסטודנטים משתפים את עמיתיהם מהקבוצות האחרות במה שלמדו, מקבלים התייחסויות ומשוב המסייע להם לשפר. המרצה אוסף, ממשיג, מתקן טעויות ומדייק את הלמידה של כלל הכיתה.
המע"מ עובר המרה לזום דבורני.
רעיונות לגיבוש חברתי גם בזום קראו בקישור זה.


  • קהילות למידה

קהילת למידה מתכנסת לחקור נושא או סוגייה כלשהי, לשקף את הדילמות סביב אותה סוגייה, להעלות הצעות ורעיונות להתמודדות עם הסוגייה, להתנסות בפתרונות של הבעיה, וכל זה בניהול והכוונה של קהילת הלומדים עצמה. הלמידה עושה שימוש בכלים שיתופיים דיגיטליים לשם תיעוד תהליך הלמידה, הפקת תובנות ויצירת תוצר למידה משותף. המרצה מכוון, ממשיג, מדייק ותומך בלמידת הקהילה על ידי מפגשים מעת לעת. קהילה כזו יכולה להיות כיתה שלמה (כשמדובר בכיתה קטנה) או חלק מכיתה. כל אחד ממשתתפי הקהילה נדרש לתרום מהידע, החשיבה ודרך ההסתכלות שלו, וכן לבצע משימה אישית רפלקטיבית המעידה על חלקו בתהליך (לצמצום "טרמפיסטים"). ההערכה ניתנת על החלק הקבוצתי, על התהליך ועל החלק האישי.



  • למידה חברתית בוואטסאפ

קבוצות למידה המלוות על ידי מנחה המתגבשות למטרה ממוקדת מאוד (לדוגמה: הכנה לקראת מבחן, מפגש עם אורח בקורס וכד'). המרצה והלומדים כאחד מעלים לקבוצה תכנים דיגיטליים ואחרים, הרלוונטיים עבור כולם, כל משתתף יכול להגיב ולהתייחס. הקבוצה מהווה מקום גם לתיאום מפגשים עם המרצה, העברת הודעות וכד'. זו דרך לנצל את הרשתות החברתיות לשם למידה פעילה ועידוד מעורבות הלומדים.
דוגמה ללמידה בדגם זה ראו בקישור זה.



  • Digital PBL
לב הקורס מתנהל בקבוצות קטנות שמלוות במנחה - מנטור. לכל צוות יש קבוצת ווטסאפ (או מודל) שלה והצוות מופעל על ידי המנחה וממושב על ידיו בתוך הקבוצה באופן מותאם.

הלומדים מקבלים משימת-על מתגלגלת בתחילת תהליך הלמידה ובונים תוצרים תוך שימוש בכלים ומקורות מידע דיגיטליים, על פי אבני הדרך של התהליך, המחייבות אותם ללמוד, לחקור, לשתף וליצור ביחד. מתקיים מספר מצומצם של מפגשי מע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) על מנת לתת ללומדים מסגרת והכוונה לפעילות הקבוצתית.


הצוותים מחליטים מתי הם לומדים, באופן סינכרוני או א-סינכרוני. המנחה נפגש עם הלומדים למפגשים קצרים  (מקוונים או רגילים) של 20 דקות לאורך התהליך עם הלומדים על מנת למשב, לסייע ולכוון. התהליך מסתיים בתוצר אחד, הנבנה בכלי דיגיטלי, שאורז את כלל תהליכי הלמידה – רצוי בצורה של אירוע שיא כלשהו שמחייב את כולם להגיע למועד מוכנים. ניתן ללוות במחוון הערכה המתייחס להיבטים שונים מאיכות התוצר ועד שיתוף פעולה ותרומה אישית של הלומדים, על מנת לעודד עבודה שיתופית אמיתית. שילוב הערכת עמיתים מקוונת על פי מחוון כזה אפשרי גם הוא. כמו כן רצוי לחלק את ההערכה למופעים לאורך תהליך ההתקדמות.


קצת על הדגם – צפו בסרטונים הבאים:

למידה מבוססת פרוייקטים - PBL - על המודל
למידה מבוסססת פרוייקטים - PBL - טיפים לניהול הלמידה
וקראו בניוזלטרים של מתודיקה על מניעת "טרמפיסטים" בחלוקה לקבוצות ועל הגודל האידיאלי לקבוצה.


  • Selfie - תיעוד וניתוח סרטוני וידאו
למידה מפרקטיקה חיה ואותנטית.

הלומדים נפגשים בזום או בכיתה ומנתחים סרטוני וידאו של פרקטיקות הוראה ולמידה מהשטח, מתוך חומרים שהם עצמם צילמו בהתנסות בשדה, סימולציות מצולמות או חומרים אחרים רלוונטיים. הניתוח נעשה בעזרת מחוון צפייה, ומלווה בכתיבה של תובנות קבוצתיות/כיתתיות בכלי שיתופי ו/או כתיבה רפלקטיבית אישית. המרצה מכוון, מדייק, מעלה שאלות מערערות על הסיטואציה הנצפית, ממשיג ומקשר לחומר הנלמד.


  • מגה זום

עשוי להתאים לקורסים אותם לומדים סטודנטים רבים, ומועברים בדרך דומה על ידי מספר מרצים, או מספר רב של פעמים ללא שינוי מהותי (למשל קורסי מבוא, סטטיסטיקה ושיטות מחקר וכד'). המגה-זום מאפשר ליצור כיתות משותפות שנפגשות באופן מקוון סינכרוני עם המרצה הטוב בתחום, כך שכל מרצה המתמחה בחלק מסויים של הנושא יכול להציגו, ומרצים אחרים יציגו חלקים אחרים. ניתן להרחיב וליצור שיתופי פעולה עם מוסדות אחרים העוסקים באותם נושאים.

קבוצת מרצים מפתחת את הקורס יחד, ולכל אחד חלק בו. לצד ההרצאות הממוקדות, מתקיימים מפגשי זום קצרים של 20 דקות על סוגיה/תרגיל עם המרצה של הכיתה ה"רגילה".



  • רואים עולם

תהליך הלמידה, או חלק ממנו, מתקיימים באמצעות אורחים שבאים לכיתה דרך זום, או ישירות לזום ומאפשרים ללומדים להיחשף לשמוע ולראיין דמויות מהארץ ומהעולם. אלו יכולים להיות מרצים אחרים מהמכללה, אנשי מקצוע מומחים בתחומם או כל דמות אחרת העשויה ליצור ערך מוסף ללמידה. הלומדים מכינים מראש שאלות ונקודות להתייחסות, ומבצעים כתיבה רפלקטיבית לאחר המפגש.



Mooc היברידי
לצד למידת מוק באופן עצמאי לחלוטין וקבלת ציון בסופו המועבר למרצה, ניתן לשלב מוק בלמידת הכיתה:
אפשרות א' -קבוצות למידה
המרצה ו/או הסטודנטים בוחרים קורס MOOC קיים ברשת, הרלוונטי לתחום הלימודים. הלומדים מצוותים לקבוצת למידה שנפגשות בצמתים מסוימים בתהליך כדי לפתור ביחד תרגילים, להיערך למפגש הבא, לתמוך אחד בשני, לעבד את התוכן שנלמד ולהפוך למעורבים לגביו. המרצה מצטרף בנקודות מפתח ומעלה נושאים מתוך המוק לדיון בכיתה - הפיזית או הוירטואלית, וכך מוודא כי הלומדים מתקדמים כנדרש.
אפשרות ב'  - למידת חלק ממוק כטקסטבוק
המרצה בוחר יחידות מסויימות ממוק קיים והלומדים לומדים יחידות אלה תוך שילוב שאלות לחשיבה ביקורתית, בקשה להעלאת חלופות וכד', אותן מכין המרצה מראש. כמו כן יכולות יחידות אלה להוות בסיס לדיון בכיתה, ליצירת תוצרים וכד'.  
אפשרות ג' - השלם גדול מסך חלקיו
חלוקה לקבוצות למידה כאשר כל חלק לומד חלק אחר ממוק קיים, ומכין על בסיס זה שאלות, סוגיות והצגה ליתר הכיתה. המרצה מכוון, מדייק ומעשיר את הלמידה על בסיס הלמידה העצמאית של הקבוצות, בשיח איתן, טרם ההצגה.
עוד על דגם זה קראו בקישור זה וצפו בדוגמה בקישור זה.

  • Playlist

תכני למידה דיגיטליים פזורים במרחב דמוי "נטפליקס" או "פלייליסט" (אפשר לעשות כזה במודל)
אין חשיבות לסדר בו נעשית הלמידה של יחידות הלימוד, ויש אפשרות ללומד לבחור.
(למשל - האם לקרוא מאמר על נושא כלשהו, או לצפות בסרטון בעל תוכן דומה)
לא חייבים ללמוד הכל, ניתן להגדיר מספר מינימום של יחידות להן נדרש הלומד.
הפעילויות יכולות להיות חובה/רשות, ולהתבצע באופן סינכרוניות /א-סינכרוני.
ניתן לשלב מופעי הערכה קצרים אוטומטיים בסיום כל יחידה.
ניתן להגדיר למידה עצמית או קבוצתית.
קצת על איך שזה נראה ראו בקישור זה וגם בקישור זה.



  • station rotation -למידה HUB

המרחב הפיזי או הדיגיטלי בנויים בפיזור של תחנות למידה. המשתתפים בוחרים לעצמם את הרפתקאות הלמידה שלהם. למשל - בתחנה אחת יש משחק לוח עם שאלות טריוויה על החומר, בתחנה אחרת דוכן שבו הלומדים מקליטים את עצמם מספרים סיפורים אישיים על איפה החומר הלימודי פוגש אותם, בתחנה שלישית אפשר לקרוא טקסט ולעבד אותו באמצעות משימות מוגדרות.

בתחנות השונות יש אפשרויות לעבודה קבוצתית או אישית, תחרותית או שיתופית. חלק מהתחנות עוסקות בפתרון בעיות, אחרות מעודדות רפלקציה על החומר. חלק מהתחנות עם דגש על הצד הויזואלי של התוכן, באחרות מסרים כתובים- והכל מול מחשב, טלפון או ללא טכנולוגיה בכלל.

המע"מ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) מתקיים בסוף המפגש- אורז את הפעילות, ממשב את הלמידה, ממקד את הלומדים ומגבש את התכנים.

עוד על הדגם קראו בקישור זה וגם בקישור זה. כיצד למנוע מהלומדים לנטוש קורס דיגיטלי קראו בקישור זה.



  • מיקרו קרדיטציה

תכני למידה א-סינכרוניים או משולבים שנלמדים במנות קטנות (מיני-מוקים). כל מודולה (יחידת למידה)  עומדת בפני עצמה, אך יכולה להיות גם חלק מתהליך למידה רחב יותר.

כל מודולה כוללת מופע הערכה (בוחן, כתיבה רפלקיטיבית, התייחסות אחרת) באופן שמעודד את הלומדים להישאר במסגרת לימודית ולא לנטוש אותה (כפי שקורה בתהליכים ארוכים).

מבנה המודולות מאפשר ללומדים לבחור ולהרכיב לעצמם תכני למידה מתוך מאגר עשיר של תכנים, בהתאם להנחייה כללית והצבת "גבולות גזרה" ע"י המרצה. קורסי מיקרו-קרדיטציה מקובלים מאוד כיום בהשתלמויות מורים. עמידה בדרישות הלמידה וההערכה במודולות השונות מאפשר קבלת קרדיטציה (בהשתלמויות מורים כדוגמה - סיום בהצלחה של 3 מודולות מזכות ב-30 שעות גמול)
דוגמה לדגם זה ראו בקישור זה.

מיקרו למידה
דומה במהות למיקרו קרדיטציה, אך ללא הקרדיט החיצוני בסוף. ניתן לשלב בקורס "רגיל" כחלק ממנו, או כחומר להשלמה ע"י סטודנטים שהתעכבו, לא השלימו את הלמידה בזמן הרגיל או לא נכחו בשיעורים מכל סיבה (מוצדקת) שהיא. כאן דרישות הלמידה וההערכה נקבעות על ידי המרצה.

דוגמה לדגם זה ראו בקישור זה.

  • Teach - Out

למידה דיגיטלית אינטנסיבית סביב נושאים בוערים. הלמידה מתקיימת כהכנה לקראת אירוע שיא שבו משתתפים רבים מהמכללה עצמה, או ממכללות רבות בארץ ובעולם (בדומה להאקתון).
הלומדים מתכוננים לקראת אירוע השיא, ומגיעים מוכנים לדיונים או פתרון בעיות בזמן אירוע השיא עצמו שיכול להיות דיגיטלי או פרונטלי. הלומדים נחשפים לחומרים הנוגעים בנושא, מכינים שאלות לגביהם, בהנחיית מרצה או צוות מרצים. השימוש בכלים דיגיטליים מאפשר הנגשה מהירה של מגוון גדול של חומרים, עיבוד שלהם, ניתוח וקבלת התייחסות ממספר רב של לומדים בו זמנית.




  • Digital PBL
לב הקורס מתנהל בקבוצות קטנות שמלוות במנחה - מנטור. לכל צוות יש קבוצת ווטסאפ (או מודל) שלה והצוות מופעל על ידי המנחה וממושב על ידיו בתוך הקבוצה באופן מותאם.

הלומדים מקבלים משימת-על מתגלגלת בתחילת תהליך הלמידה ובונים תוצרים על פי אבני הדרך של התהליך, המחייבות אותם ללמוד, לחקור, לשתף וליצור ביחד. מתקיים מספר מצומצם של מפגשי מעמ (למידה פאסיבית - מורה עומד מדבר) על מנת לתת ללומדים מסגרת והכוונה לפעילות הקבוצתית.

הצוותים מחליטים מתי הם לומדים, באופן סינכרוני או א-סינכרוני. המנחה נפגש עם הלומדים למפגשים קצרים  (מקוונים או רגילים) של 20 דקות לאורך התהליך עם הלומדים על מנת למשב, לסייע ולכוון.

התהליך מסתיים בתוצר אחד, הנבנה בכלי דיגיטלי, שאורז את כלל תהליכי הלמידה – רצוי בצורה של אירוע שיא כלשהו שמחייב את כולם להגיע למועד מוכנים.

ניתן ללוות במחוון הערכה המתייחס להיבטים שונים מאיכות התוצר ועד שיתוף פעולה ותרומה אישית של הלומדים, על מנת לעודד עבודה שיתופית אמיתית. שילוב הערכת עמיתים מקוונת על פי מחוון כזה אפשרי גם הוא. כמו כן רצוי לחלק את ההערכה למופעים לאורך תהליך ההתקדמות.

קצת על הדגם – צפו בסרטונים הבאים:
למידה מבוססת פרוייקטים – PBL - על המודל
למידה מבוסססת פרוייקטים – PBL - טיפים לניהול הלמידה
וקראו בניוזלטרים של מתודיקה על מניעת "טרמפיסטים" בחלוקה לקבוצות ועל הגודל האידיאלי לקבוצה.


  • User Generated
UGC הוא כל סוג של תוכן (וידאו, מצגת, סקירה וכד) שמופקים ומועברים על ידי הלומדים עצמם. הלומדים יכולים ליצור יחידות לימוד, סרטונים, פודקאסטים, המחשות ויזואליות וכל דבר אחר, אפשר תוך שימוש במדיה דיגיטלית, סביב נושא אותו הם לומדים. על מנת להפיק את התוכן הדיגיטלי עליהם להעמיק את הלמידה, לזקק ולדייק את המסרים, כשהמרצה מדייק ומנחה. הלומדים יכולים להיעזר בכל גורם אחר - מומחה בתחום, משפחה, חברים ועמיתים בהתאם לצורך.
התוצרים נאספים לכדי תוצר כיתתי המוצג באופן חגיגי בכיתה או בפומביות רבה יותר - כגון תערוכה או כנס.

בכתה שלמה ניתן לחלק לצוותים או לבודדים/זוגות, המפיקים כל אחד חלק אחר מהתוכן הנלמד הכיתתי, ומלמדים את שאר הכיתה באמצעותו. גם כאן ניתן להשתמש בהערכת עמיתים על פי מחוון, ובהערכה לאורך התהליך.

עוד על הדגם קראו בקישור זה.

Footer Mobile