external studies Contact

יום החינוך הבינלאומי

האסיפה הכללית של האו"ם הכריזה בסוף שנת 2018 על ה-24 בינואר כיום החינוך הבינלאומי.
ארגון אונסק"ו לקח על עצמו לקדם יום זה בעולם באמצעות חגיגות, כנסים, ועידות והרצאות אותם יובילו ארגונים חינוכיים חברתיים רבים בניו-יורק, פריז וערים נבחרות נוספות.
אחת המטרות של יום החינוך הבינלאומי היא לקדם את פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD.
הנושא הנבחר השנה הוא - הלמידה כמשאב מתחדש הגדול ביותר של האנושות.
השנה יציינו את הדרכים הרבות בהן למידה יכולה להעצים אנשים, לשמר את כדור הארץ, לבנות שגשוג ולעודד שלום.

מוזמנים לקרוא יותר באתר אונסק"ו
בחרתי חינוך - קמה באורנים
בחרתי חינוך – ק.מ.ה מובילה חינוך
מקדמים את החוסן האישי והאיתנות החברתית
ק.מ.ה, המרכז לקהילה, מנהיגות והשראה באורנים פועל לחיזוק האיתנות של החברה בישראל וזאת באמצעות הכשרות, התערבות ברמה המקומית, מחקרים ויזמות.
האדם לתפיסתנו, אחראי לגורלו והינו גורם מחולל בסביבתו. בתוך כך, תפיסות של מנהיגות וקהילה עומדות בבסיס עבודתנו עם מנהלים, מורים, צוותים ותלמידים.

מרכזי פסג"ה ומנהלים - רוצים לשמוע עוד על המענה שלנו?
צרו קשר: avi_g@oranim.ac.il


מחשבות על חינוך:

דני עבודי - מנהל ק.מ.ה

כמה חשוב להיות דוגמא אישית טובה?
מקרה שהיה לאחרונה: המחנכת של כיתה ח' הצטרפה לשיעור חינוך גופני של הבנות כחלק מתוכנית הרזייה שלקחה על עצמה.
הדוגמא האישית שהיא נתנה בכך, והנוחות שהיא מרגישה עם הגוף שלה, מהווה השראה למה זה חינוך בעיני.
חינוך קיים בכל מקום, כולם מדברים אותו, ואנחנו עושים אותו בכל מקום בו אנחנו נמצאים. חשוב שניתן לו את המקום הראוי לו.

קמליה סגל - רכזת תחום פיתוח עובדי הוראה

חווית ההדרכה שלי עיצבה אותי והפכה אותי להיות מי שאני כיום, ליוותה אותי במהלך כל שנות התבגרותי: מהצבא כמש"קית וקצינת חינוך ועד היום באורנים - כמנחה ומרכזת את תחום הפיתוח המקצועי לאנשי חינוך בשדה.
את תחילת הדרך שלי בתחום החינוך עשיתי כמדריכה בתנועת "נוער לנוער" בירושלים, שמטרתה התנדבות בקהילה ותרומה לזולת. הדרכתי חניכים משכבות ח'-ט' בשכונת לב העיר קרוב למחנה יהודה.
לפני כשנה קיבלתי מיעל, חניכה שלי מהתנועה, ספר שהיא כתבה ובו הקדשה: "קמליה, היית לי למדריכה הראשונה בחיי ומאז את הולכת איתי פעמים רבות עם החום, החיבוק, החיוך, הצחוק המתגלגל ושק הערכים שהנחלת לי...", באותו הרגע הרגשתי שאני את שלי עשיתי...
כיום הבנים שלי מדריכים ואני מרגישה שככה הם ממשיכים את דרכי, עידו כמאמן כדורסל ועומרי כמדריך בצופים. בעיני, החינוך הבלתי פורמאלי מעצים בני נוער ומדריכים כאחד והוא דרך חשובה ומשמעותית ביותר לחנך את הדור הבא.

נירית קורן-לורנס – מנחת בינוי קהילה

להיות רכז/ת נוער זו לא "עבודה רגילה" במונחי הקיבוץ. לא בשעות, לא במאמץ (שהוא רגשי הרבה יותר מאשר פיזי) ולא בכישורים הנדרשים (במקום לדעת להפעיל מכונה או טרקטור או לתפעל את מערך חדר האוכל, אנו נדרשים להקשיב, לתווך, לפשר, להבין, לכוון, לחבר בין נוער, מבוגרים, הורים ומורים). לא מעט פעמים נשאלנו:  איזה מין עבודה זו? האם זה בכלל מקצוע? מה אתן כבר עושות שם כ"כ הרבה שעות? למה צריך בכלל תפקיד כזה?

עם שחרורי מהצבא, עבדתי כרכזת נוער (י'-י"ב) בקיבוץ בו גדלתי. יום העבודה היה לא שגרתי במונחי הקיבוץ. במקום להתחיל ב 5 או 6 בבוקר ולעבוד רצוף עד אחה"צ בענפי השירות, החינוך או הייצור והחקלאות, יום העבודה שלנו (רכזי/ות הנוער) היה מפוצל לשלושה חלקים.
שעה-שעתיים בבוקר, בהן פגשנו אותם לפני ההסעות, לראות מי קם, מי הגיע לביה"ס ומי נשאר בבית;
שעה-שעתיים בצהרים, בהן פגשנו אותם אחרי ביה"ס לשמוע איך היה ומה נשמע;
ועוד שעות רבות בערב-לילה, אז הסתובבנו בין חדרי הנעורים, נפגשנו במבנה הנוער (שנקרא "הפינה"), קיימנו ישיבות, פעולות, שיחות או פשוט הראינו נוכחות.

התובנה שלי מאותה תקופה הייתה כי רכז/ת נוער הינו מקצוע לכל דבר, שצריך ללמוד, להתנסות ולהתמקצע בו. לא כל אחד יכול לעשותו, ולא לכל אחד זה מתאים. אין בו שעות קבועות, לא סדר יום קבוע ולא רשימת מטלות שצריך למלא ואז אפשר ללכת הביתה.
השנה וחצי בהן עבדתי בתפקיד זה היו חוויה חינוכית משמעותית עבורי. עד היום, כמעט שלושה עשורים אחרי, זו העבודה הכי קשה, מאתגרת, מתסכלת, מתגמלת, מלמדת ומעצבת שעבדתי בה. מעט אחרי שסיימתי את התפקיד, טסתי לטיול אחרי הצבא. הגעגועים הכי גדולים שלי לא היו למשפחה ולחברים הקרובים, אלא לנערים ולנערות שעבדתי איתם. מקווה כי אני הייתי עבורם ולו קמצוץ ממה שהם היו עבורי.
בחרתי חינוך כי זו הדרך שלי להשפיע על העתיד והחברה בה נחיה.

בת עמי זיידל - מנהלת שדמות

לימים, כשהפכתי בעצמי לאשת חינוך, אמרה לי אמא של אחד החניכים: אני מסתכלת על הבן שלי ומרגישה כאילו צפינו עד היום בתמונה בשחור לבן...

חינוך בעיניי זה בדיוק זה.
היכולת לראות את העולם חד ובצבע בעיניים שהיו מעט כהות עד היום
היכולת להקשיב לתווים השונים בתוך הנעימה הגדולה
ועבורי בייחוד – הוא המעבר מאילמות ליכולת לדבר

המחנך הגדול ביותר שלי לא היה המורה שלי בכיתה , וגם לא המנהל של בית הספר
הוא היה איש מבוגר שפגשתי כמעט במקרה והפך להיות המורה של חיי.

הוא הצליח לראות מעבר לשתיקות
ושמע מעבר להיסוסים
והרגיש בעדינות את קצב פעימות הלב, את מה שאפילו אני לא ידעתי שקיים...

בעדינות ובאמונה גדולה בי ובכוחות הנסתרים שראה
הוא החל להשקות ולדשן את חלקת האדמה שלי
עד שהפכה מלאה ופוריה
והנביטה והצמיחה את מה שהיה טמון בתוכה
והמעיין שבי נבע, והזרימה החלה
עד שעמד בכוחות עצמו והצליח להזין ולהשקות גם סביבו.

כי חינוך
זה להנביט את שטמון בעומק
ומחכה לאור ואמונה ביכולת

פרויקט חינוך 2030

פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD גיבש מסגרת תפישתית ללמידה המגדירה את ארבע סוגי היכולות שעל תלמידים לרכוש כדי לפעול ולשגשג בכל ממדי החיים: ידע, מיומנויות, גישות וערכים בסיסיים.
שילוב של ארבע יכולות אלו הוא הבסיס שממנו יוכלו תלמידים להתפתח ולפתח יכולות מורכבות יותר במציאות המשתנה של חייהם הבוגרים, להתמודד בהצלחה עם דילמות, להבין את העולם ולקחת אחריות על מעשיהם.


Footer Mobile