Contact Form

קורסים בתכנית

​תקצירי הקורסים תש"פ (2019-2020)
קורסי חובה
שנה א'

ד"ר קובי אסולין
1 ש"ש

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

ד"ר שרה קליימן
1 ש"ש

מטרת הקורס להקנות את המסגרת המושגית הבסיסית של תחום תכנון לימודים בחקר החינוך וההוראה. הקורס יעמוד על המשמעויות התיאורטיות והפרקטיות של רכיב הידע הקוריקולרי של המורה כחלק מבסיס הידע של ההוראה. לקורס ארבעה פרקים מרכזיים המבוססים על ארבעת רכיבי היסוד בתהליכי תכנון לימודים (Schwab, 1973): התכנים, התלמיד, החברה והמורה. בתחום התכנים ייבחנו שיקולי הדעת העומדים מאחורי תכני הלימוד הנלמדים בבתי-הספר וכן תיבחן שאלת ארגון התכנים בתכניות השונות. בהקשר זה יערך דיון ברציונאל החינוכי של תכניות לימודים תחומיות (דיסציפלינריות) לעומת תכניות אינטגרטיביות (רב/בַינ/על-תחומיות) וכן ייבחנו השינויים המערכתיים הנלווים לכך. בתחום התלמיד תיבחן שאלת הזיקה בין תכניות הלימודים וצרכי התלמידים, על מגוון השונות ביניהם. רכיב החברה יבחן את תפקידיה החברתיים, הערכיים והפוליטיים של תכנית הלימודים הבית ספרית ורכיב המורה יתמקד בשאלת תפקידו של המורה בתהליכי תכנון לימודים על הרצף שבין תכניות לימודים חסינות מורים לבין מורים מפתחי תכניות לימודים.

ד"ר רות הלפרין
1 ש"ש

הקורס יעסוק בהכרת מאפייני המחקר האיכותני תוך כדי בחינת מחקרים איכותניים בתחום מדיניות החינוך וארגונו. יעשה לימוד ושימוש מושכל בכלי המחקר האיכותני (תצפית, ראיון וניתוח מסמכים). בקורס יוצגו שיטות לעיבוד נתונים על מנת שהסטודנט יוכל להתנסות באיסוף נתונים מהשדה וניתוחם. בקורס ילמדו דרכי תכנון מחקר איכותני, סוגיות אתיות הנובעות מהמחקר, שלבים בהגשת הצעת מחקר (הצעה מקדמית, בניית תכנית המחקר, כתיבה המחקרית).
הקורס יתבסס על הרצאות תיאורטיות, דיון במאמרים, הדרכה בביצוע פעילות מחקרית: תצפיות, ראיונות וניתוחי מסמכים, דיון על הנתונים והממצאים, בניית כלים וקטגוריות לניתוח הממצאים ופירושם, סיוע בבניית הצעת מחקר הצגת ההתנסויות המחקריות הראשונית.


שנה ב'

ד"ר יעל פויס
2 ש"ש

מטרות הקורס הן להעמיק את הידע ולפתח מיומנויות מחקר במתודולוגיות איכותניות. להבין סוגיות אתיות במחקר איכותני-פרשני והשלכתן על המחקר, איסוף הנתונים וניתוחם. לחזק מיומנויות של פרשנות נתונים איכותניים וניתוח טקסטים לאור גישות תרבותיות-פרשניות שונות. לסייע בגיבוש רעיונות למחקר לקראת התקשרות עם מנחים. להוות קבוצת לימוד לדיון על רעיונות וכיווני מחקר שמתגבשים במהלך השנה.


 סמינריונים ( חובת בחירה):

פרופ' אילת שמיר
2 ש"ש
 
בקורס זה נבחן את נושא המלחמה, כתֵּמה ספרותית, תרבותית ופוליטית בישראל.
הדיון בקורס יתמקד בשלושה צמתים קונפליקטואליים: מלחמת העצמאות והנכבה ב 48', מלחמת יום כיפור ב- 73', ומלחמת לבנון הראשונה ב- 82'. בכל צומת ייבחנו ההקשרים הסוציו-היסטוריים, האידיאולוגיים והפוליטיים, ומתוכם נתחקה אחר הקולות השונים שנשמעו בפרוזה בשירה ובקולנוע הישראליים, כשיקוף להוויה של הקונפליקט מתמשך ולמחאה שהתפתחה בצדו.
נעמוד על היחס שבין ה"מושתק" – ל"מדובר", וכן על היחס שמקיים הטקסט בין המיקרו-היסטוריה לבין המאקרו-היסטוריה, בקשר שבין חווית המלחמה הפרטית, לבין האופן שבו הוצגה במימד החברתי והפוליטי.

ד"ר ארנון מדזיני
2 ש"ש

הקורס יתמקד בפיתוח ויישום כלים לחשיבה רב תחומית. נושאי הלימוד המרכזיים: ניתוח הגורמים שעיצבו את תפרוסת האוכלוסייה בישראל, מבנה האוכלוסייה, אי שוויון אזורי, תמורות בגבולות המדינה ובצורות יישוב.
כמו כן נלמד בקורס את הכרת השפעת הגורמים הפיסיים (טבעיים), הגורמים האנושיים, המדיניים, הכלכליים, הפוליטיים והאידיאולוגיים על עיצוב נוף המדינה.

ד"ר משה שנר

2 ש"ש

מטרת הקורס היא לפתח אצל הסטודנטים תמונה מורכבת של מושג התרבות, היכרות רב-ממדית עם הגליל כטקסט וכמעבדה לבחינה שלחיים יחד בחברה מרובת תרבויות, כמו גם הבנה של התגר העומד בפני מי שמנסה לבנות בגליל מרקם של חיים משותפים.
הגליל כמרחב רב-תרבותי עשיר ומגוון מאין כמוהו מזמן טקסט עשיר להוראה ולמידה רב-תרבותית ולחידוד שאלות של זהות, תודעה היסטורית, פרשנות תרבותית, עיצובי זמן ומרחב – קודש וחול. החיים של בני עדות, עמים, תרבויות ואמונות שונים במרחב גיאוגרפי משותף ובמציאות כלכלית ופוליטית משותפים מהווים מעבדה לבחינה של חיים בחברה מרובת תרבויות ומזמנים התמודדות עםשאלות יסוד של זהות וייחוד, היסטוריה מאתגרת, פלורליזם תרבותי ודיאלוג עם האחר. מרחב הגליל הוא הטקסט הלימודי שלנו.
ברובד הראשון נעסוק בתיאוריה של"התרבות". על התשתית הזו נבסס עיון בצמתים תרבותיים שונים של אוכלוסיות החיות יחד או בסמיכות זו לזו בגליל. לצד סוגיות תרבותיות מגוונות יבחן ההיבט הפילוסופי של המפגש הרב-תרבותי במרחב גיאוגרפי מוגדר כמו גם ההשלכות הפדגוגיות שלמציאות זו.
הקורס יתבסס על תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטיים הדורשים למידה פעילה ממוקדת בלומד ועבודה שיתופית ויצירתית שלתלמידי הקורס

ד"ר אילת אטינגר

1 ש"ש

הפיוט קיים בעדות ישראל השונות מזה כאלפיים שנה, כחלק מהמערך הליטורגי בבית הכנסת, בסעודות מצווה ובצמתים נוספים של מעגל החיים ושל מעגל השנה. הוא משמש גשר בין עבר להווה, בין גוף לנפש, ובין נפש היחיד לבין נשמת האומה. במהלך הקורס נעמוד על סודו של הפיוט ונגלה מדוע וכיצד זכה להשתרש בכל שדרות העם, עד ימינו. נתענג על מתיקות ניגונו, ננתח את תכניו, נבחן את זיקתו למורשת, לתרבות ישראל ולמקורות היהודיים, ונסיים בבחינת חשיבותו ותפקידיו כיום.
הקורס מיועד לפתוח צוהר למסורת הפיוט בקהילות ישראל לאורך הדורות, במטרה להקנות ידע, כלים לניתוח היצירה הפייטנית, והכרה בכוחו של הפיוט בתשתית היצירה העכשווית.

ד"ר יעל אברהמי
1 ש"ש

הקורס עוסק במושג ה"מיתוס" על מובניו השונים. נלמד על שרידי מיתוס מרובה אלים והתנגדות למיתוס  זה בתנ"ך. ההגדרות האנתרופולוגיות של המושג "מיתוס" ישמשו אותנו לבחינת דוגמאות נבחרות של סיפורים מקראיים שהפכו למיתוסים
מכוננים בתרבויות המונותאיסטיו: בריאת האדם, יציאת מצרים, מגדל בבל, עקידת יצחק, וסיפור עמלק. על בסיס דוגמאות אלה נלמד הסטודנטים להבחין בפרשנות של מיתוסים באמנות ובספרות ובשימוש במיתוסים בשפת העיתונות והפוליטיקה.

פרופ' רפי וייכרט
1 ש"ש

הקורס מתבסס בעיקרו של דבר על טקסטים קצרים שנכתבים במהלכו בידי הלומדים עצמם תוך שימת דגש על עולמם ועיצובם הלשוני. בשיעורים אנחנו לומדים למצוא בסיס חווייתי, רגשי ומילולי שממנו מתחיל תהליך הכתיבה עד להשלמת היצירה ועריכתה. קריאת טקסטים קצרים, בעיקר שירים, של יוצרים מן העולם ומישראל, תוך עיון ודיון בדגמי כתיבה מגוונים, מאפשרת ללומדים לפתח ולשכלל את כלי הביטוי היצירתיים שלהם ולתת ביטוי לשלל אירועים חשובים בחייהם.  

פרופ' יערה בר און
1 ש"ש

מרגע לידתנו אנו מוקפים רשמים וריחות, קולות ומראות, אנשים, אירועים ומקומות. קרבתם נעימה או זרה, מרגיעה או מרתיעה. חיינו מתעצבים לאור חוויות היום יום שלנו: המראה הקבוע הנשקף כל בוקר רק מחלון חדרנו, הלבוש שבחרנו, האוכל שבישלו עבורנו, הרהיטים והקירות במרחב לו קראנו בית. עולמנו בנוי מהמוני פיסות לא קוהרנטיות שגודשות את זיכרוננו וגולשות אל דמיוננו ומייצרות את הסיפור "שלנו". במהלך חיי היום יום אנו נתקלים באינספור תופעות "אחרות", אותן אנו מותירים כסמויות, נסתרות מן העין, בלתי מפוענחות, זרות, בלתי חשובות לכאורה ל"סיפור שלנו" אותו אנחנו יצרנו.
קורס זה עוסק בעושרם של דברים המונחים לפנינו כמובנים מאליהם ובה בעת בלתי מדוברים. הגישה העומדת בבסיס הקורס היא חקר תרבות היום-יום.

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד
1 ש"ש

הקורס יעסוק בקשר שבין ההיסטוריה והמסורת היהודית לבין היצירה הפלסטית. נתבונן באמנות יהודית עתיקה, באיור כתבי יד יהודיים מימי הביניים וביצירתם של אמנים יהודיים באירופה בראשית התקופה המודרנית. נבחן את הקשר המעניין שנרקם בין הציונות כתנועה לאומית לבין עולם התרבות החזותית, ונבין את משמעותו של הקשר הזה לביסוס האיקונוגרפיה של האמנות הישראלית לעתיד לבוא.
נכיר את "בצלאל", המוסד הראשון בעולם שהוקדש ליצירה פלסטית יהודית והוקם בירושלים בראשית המאה ה- 20, ונעקוב אחר ההתפתחויות בשדה האמנות בתקופת היישוב, עד לעשור הראשון למדינה.

ד"ר רונן ברגר 
1 ש"ש

הקורס יחקור ויפתח את האמן הפנימי כמשאב ומקור להשראה ולעבודת המחנך והמורה היצירתי. באמצעות הכרות עם תיאוריה ומודלים נבחרים מתחום הטיפול באמנויות והתנסות בדרמה, תנועה, אמנות פלסטית וסיפור הוא יאפשר למשתתפים לבטא את עצמם ולפתח מיומנויות יצירתיות לקידום תהליכי למידה והתפתחות בחינוך.
הקורס יועבר כסדנה, יתמקד בתהליך וביצירה האישית-קבוצתית ויסתיים בפרזנטציות במדיומים השונים של האמנותיות.
מומלץ להצטייד בסקרנות יצירתית, תעוזה, רוח שטות ובגדים נוחים לתנועה ויצירה...

ד"ר איתן שיקלי
1 ש"ש

בחלקו הראשון יעסוק הקורס  בטיבו, מהותו ומאפייניו  של חזון חינוכי  ה"למה? מה? ואיך?"  של כל חזון חינוכי. יידונו היבטים סוציולוגיים של החברה היהודית בת זמננו בישראל החילונית וביחסה המגוון ללימודי היהדות. בחלק זה שיח ייסוב סביב מקומו של החינוך היהודי במרחב החילוני, על שורשי ההתנגדות אליו ועל הדרכים האפשריות להתגבר עליה.
בחלקו השני הקורס יבקש לבדוק את מקומם של התכנים היהודיים בחינוכו של היהודי הישראלי ואת היחס אליהם על ידי הוגים שונים.  הוא יציג מגוון גישות בנות זמננו למטרות החינוך היהודי במגזר הממלכתי הכללי ויקנה כלים לניתוח  הגישות השונות. כמו כן, יוצגו  מספר ניסיונות שנעשו בתחום זה במדינת ישראל, הן ממלכתיים והן פרטיים, מתכנית "תודעה יהודית" עד להמלצות ועדת שנהר וכמובן  חינוך תל"י. לסיום יעשה ניסיון לגבש ביחד נרטיב "לגיטימי" ומכיל המצדיק הנכחת לימודי יהדות בבית הספר הממלכתי בישראל.

מר אוהד אופז
1 ש"ש

בקורס נכיר, נתעמק ונהגה בהגות על סרטי תעודה, סרטי תעודה על הגות והוגים, ובמיוחד בסרטים שהם בבחינת הגות קולנועית על החיים. בשיאו של התהליך נתנסה ביצירה קולנועית הגותית ונבחן אותה ככלי משמעותי ורב עוצמה בשדה ההוראה והחינוך.

מר אוהד אופז
1 ש"ש

הקורס ילמד את תחום העדות האתית כצומת בין ביטוי אישי, מבע אמנותי ואמת היסטורית. הסטודנטים יתעדו סיפורים של בני משפחות וקהילות קרובות המשקפים התמודדות עם אירועים חברתיים והיסטוריים מעוררי מחלוקת. בתוך כך ייווצר בכיתה מפגש עם סבלם ומאבקם של "אחרים" ושיח אישי בצל נרטיבים היסטוריים ופוליטיים מתעמתים.

מטרות

  • לימוד והתנסות בעדות כממד אנושי ואתי מרכזי בקולנוע ובמדיה.
  • חקירת היחסים בין סיפור, זיכרון וביטוי אישי לבין שיח היסטורי מנומק

 ומוסמך.

  • מחשבה ויצירה המשלבת עדויות, מחקר היסטורי ואמצעי מבע קולנועיים מתוך אחריות אישית כלפי העדים ומחויבות חברתית ותרבותית.
  • חשיפה למפגש בין נרטיבים שונים ונקודות מבט שונות לאירועים היסטוריים.
  • פיתוח פרוייקט מדיה חינוכי שניתן ליישום עם ילדים ובני נוער.


נושאים

  • הנחלת העדות כהגות ופרקסיס הקולנועי שהתפתח בעקבות השואה בשדות היסטוריים וזירות פוליטיות הרחוקות מן השואה.
  • מפגש מלווה סרטי עדות כאפשרות להכרה בסבלם ומאבקם של "אחרים" בזירה של עימות הוסטורי ופוליטי.
  • התנסות בפואטיקה קולנועית לעדות בגישות הנעות בין התיעודי לדרמטי.
  • מסורת קולנוע המפגש והאתיקה של הקולנוע התיעודי.
  • גישות למפגשי קבוצות קונפליקט.


מר אוהד אופז
1 ש"ש

הקורס ילמד את תחום העדות האתית כצומת בין ביטוי אישי, מבע אמנותי ואמת היסטורית. הסטודנטים יתעדו סיפורים של בני משפחות וקהילות קרובות המשקפים התמודדות עם אירועים חברתיים והיסטוריים מעוררי מחלוקת. בתוך כך ייווצר בכיתה מפגש עם סבלם ומאבקם של "אחרים" ושיח אישי בצל נרטיבים היסטוריים ופוליטיים מתעמתים.

מטרות

  • לימוד והתנסות בעדות כממד אנושי ואתי מרכזי בקולנוע ובמדיה.
  • חקירת היחסים בין סיפור, זיכרון וביטוי אישי לבין שיח היסטורי מנומק

 ומוסמך.

  • מחשבה ויצירה המשלבת עדויות, מחקר היסטורי ואמצעי מבע קולנועיים מתוך אחריות אישית כלפי העדים ומחויבות חברתית ותרבותית.
  • חשיפה למפגש בין נרטיבים שונים ונקודות מבט שונות לאירועים היסטוריים.
  • פיתוח פרויקט מדיה חינוכי שניתן ליישום עם ילדים ובני נוער.


נושאים

  • הנחלת העדות כהגות ופרקסיס הקולנועי שהתפתח בעקבות השואה בשדות היסטוריים וזירות פוליטיות הרחוקות מן השואה.
  • מפגש מלווה סרטי עדות כאפשרות להכרה בסבלם ומאבקם של "אחרים" בזירה של עימות היסטורי ופוליטי.
  • התנסות בפואטיקה קולנועית לעדות בגישות הנעות בין התיעודי לדרמטי.
  • מסורת קולנוע המפגש והאתיקה של הקולנוע התיעודי.
  • גישות למפגשי קבוצות קונפליקט.


פרופ' רפי ויכטר
1 ש"ש

הקורס מתבסס בעיקרו של דבר על טקסטים קצרים שנכתבים במהלכו בידי הלומדים עצמם תוך שימת דגש על עולמם ועיצובם לשוני. בשיעורים נלמד למצוא בסיס חוויתי, רגשי ומילולי שממנו מתחיל תהליך הכתיבה עד להשלמת היצירה ועריכתה. קריאת טקסטים קצרים, בעיקר שירים, של יוצרים מן הארץ ומן העולם, תוך עיון ודיון בדגמי כתיבה מגוונים, מאפשרת ללמוד כלי הביטוי היצירתיים שלהם ולתת ביטוי לשלל אירועים חשובים בחייהם.

ד"ר יעל גילעת
1 ש"ש

הקורס יציג את המגמות המרכזיות באמנות המערב בסוף המאה ה-19 ועד לראשית המאה ה-21, באמצעות התערוכות המרכזיות, הירידים הבינלאומיים והאירועים האמנותיים שהפכו למחוללי שינוי. קורס פנורמי זה, מאורגן בציר הכרונולוגי ומתמקד בשיח אמנותי בשונה מהמחקר המסורתי בתולדות האומנות, שמושאו היצירה הבודדות, האמן או אסכולה אמנותית מסוימת. מכאן, הצמתים המרכזיים באמנות המערב ייבחנו בהקשר היסטורי, תיאורטי, פילוסופי, טכנולוגי, כלכלי וחברתי לא פחות מאשר ההקשר הססגוני גרידא. הדיון בתערוכות יאפשר הכרה של מכלול הגורמים אשר משפיעים על התקבלותם ודחייתם של מגמות שונות בהקשר לנסיבות חשיפתם לקהל. הלימוד העיוני יולווה במצגות, קריאת מאמרים וביקור בתערוכה/אירוע אמנותי.

ד"ר דוד וקשטיין
1 ש"ש

מידע נוסף יפורסם בקרוב


קורסי חובה מסלול אמן מורה
שנה א'

גב' אסתר אברג'ל
1 ש"ש

מידע יפורסם בקרוב

ד"ר יעל גילעת, ד"ר רותי הלביץ, גב' אלה קריגר
2 ש"ש

הקורס ילווה את הסטודנטים במסע האישי בסטודיו- מרחב היצירה הפרטי ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית  במדיומים מגוונים. הקורס ישמש כמפגש- שיח דיאלוגי.
הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות(התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני) . 
על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא(בהדרכת אמן) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ו/או בסטודיו הפרטי. עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון יעבדו גם עם מנחה ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקוי (גוף יצירה ומסמך מלווה)

מטרות:

  • לעודד חזרה לסטודיו והעמדה של תהליכי יצירה אישיים  של הסטודנט  במרכז העניין, וזאת כחלק מייחודיות המסלול בתוך תכנית MED  בהוראה רב-תחומית.

  • לקיים  מחקר רציף מבוסס אמנות ((ABR כחלק מהפרדיגמה איכותנית  תוך הדגשת היבטים רפלקטיביים, בהקשרים מדיומליים,  תרבותיים וחינוכיים.

  • להכיר ולתרגל כלים מתודיים במחקר איכותני רלוונטיים לABR

  • להצמיח מודל של פרקטיקה משולבת יצירה ומחקר סביב חומרי הסטודיו האישי, שעשוי    

    להוביל  לע"ג.

ד"ר גליה בר אור
1 ש"ש

בקורס נדון במקומם של המוזיאונים כיום נבחן את ההקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי המיוחד של צמיחתם בעולם ובישראל. הקורס יתמקד במוזיאונים מסוגים שונים בדגש על המוזאון כמרחב ציבורי המעצב מורשת וסדר יום ודיון ביקורתי בפרקטיקות של אספנות ואוצרות. הנושאים: מוזיאונים, אספנות ואוספים; אבות המוזיאונים; הנאורות והלאומיות; מוזיאון, היסטוריה קולקטיבית, זיכרון וזהות; שוק האמנות הגלובלי; ביקורת המוזיאון ומעמד האוצר.
במסגרת הקורס מתוכננים 3 סיורים שיתקיימו בחופשת הסמסטר. המועדים לסיורים ייקבעו עם הסטודנטים בתחילת הקורס וההשתתפות בהם היא חובה. 

ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד
1 ש"ש

הקורס יעסוק בקשר שבין ההיסטוריה והמסורת היהודית לבין היצירה הפלסטית. נתבונן באמנות יהודית עתיקה, באיור כתבי יד יהודיים מימי הביניים וביצירתם של אמנים יהודיים באירופה בראשית התקופה המודרנית. נבחן את הקשר המעניין שנרקם בין הציונות כתנועה לאומית לבין עולם התרבות החזותית, ונבין את משמעותו של הקשר הזה לביסוס האיקונוגרפיה של האמנות הישראלית לעתיד לבוא.
נכיר את "בצלאל", המוסד הראשון בעולם שהוקדש ליצירה פלסטית יהודית והוקם בירושלים בראשית המאה ה- 20, ונעקוב אחר ההתפתחויות בשדה האמנות בתקופת היישוב, עד לעשור הראשון למדינה.


שנה ב'

ד"ר יעל גילעת וד"ר פריד אבו שקרה מחאג'נה
1 ש"ש
 
מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:

1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס

ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

ד"ר יעל גילעת
2 ש"ש

הקורס ילווה את הסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה מחקר מבוססת יצירה. 
תחת השם הכולל של אמנות  מבוססת מחקר ( ART BASED RESEARCH-ABR ) מכונסות  שיטות מגוונות של פרקטיות יצירה ומחקר המבקשות להתייחס  לתהליך האמנותי כמרחב של  חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה  נתפסת  כדרך/ מרחב  לאיסוף  וניתוח "נתונים", ולהמרתם בתהליכי יצירה לכדי  גיבוש  של  ידע חדש (Leavy, 2009 ).
במחקר מסוג  ABR , ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת  האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006) . בתום התהליך יגובש גוף יצירה שיוצג בתערוכה וייכתב מסמך מילולי מלווה.
במהלך הקורס יעמיקו  הסטודנטים  את הידע התיאורטי בגישות השונות  הכלולות בשם בכללי ABR, ויזהו את התת-סוגה המתאימה  להם במיוחד. הסטודנטים יהיו שותפים  פעילים בדיונים הכיתתיים  ובפורום במודל. הסטודנטים יודרכו ככיתה ובאופן פרטני   דרך השלבים השונים של כתיבת ע"ג ABR: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח הגשת הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים.

גב' אסתר אברג'ל
1 ש"ש

מידע יפורסם בקרוב

Footer Mobile