טופס נייח

קורסים בתכנית

תקצירי קרוסים תשפ"ו (2026-2025)​
קורסי חובה​

ד"ר קובי אסולין

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

ד"ר אילה צור

העידן המודרני הביא עימו לבתי הספר שתי תופעות מרכזיות. התופעה הראשונה קשורה לארגון המרחב הפיזי והסדירויות על יסודות המטפורה של פס ייצור. בתי הספר, בהשראת המהפכה התעשייתית, התמקדו במטרה להכין תלמידים ביעילות לתפקד כבוגרים המשרתים את צורכי החברה. הם צמחו כבניינים עם מסדרונות ארוכים המחברים בין כיתות מרובעות אשר בהם מורה אחד מלמד תלמידים רבים בפרקי זמן מחזוריים וקצובים. התופעה השנייה קשורה לפיצול הידע לדיסציפלינות אשר הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20. הפיצול אמנם תרם להתמחות ולגילויים מדעיים חשובים, אולם במקביל אבדה החשיבה המאחדת והפרספקטיבה הרחבה.
קורס זה מציע חלופה לתכנון המסורתי באמצעות חשיבה על החינוך במונחים של מרחבים פיזיים ומרחבי ידע שגבולותיהם גמישים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחשפו לאפשרויות שונות לקיום תהליכי למידה והוראה רב-תחומיים ויפתחו יחידות לימוד המותאמות למגוון הקשרים.

1 ש"ש
ד"ר איריס גרשגורן


קורס זה הינו קורס מבוא בשיטות מחקר בהתייחס למחקר איכותני ומחקר כמותני.
בקורס יוצגו מאפייני המחקר האיכותני והכמותני והכלים העומדים לרשות החוקרים, זאת במטרה להבין את שיקולי הדעת בבחירת גישת המחקר והתאמת כלי המחקר למטרות המחקר ושאלות המחקר.
הקורס יכלול התנסויות ב: הגדרה/זיהוי/ניסוח של מטרות מחקר, שאלות מחקר; התאמת הגישה המחקרית לשאלות המחקר; בבניה/התאמה/בחירה של כלי מחקר; עיבוד נתונים/קריאת נכונה של נתונים; כתיבת ממצאים והסקת מסקנות בהתאם לגישה האיכותנית והכמותנית.

ד"ר קובי אסולין

התרבות היא בחזקת האטמוספירה הרעיונית והחפצית (אובייקטים) שבתוכה בני אדם פועלים. לעיתים מדובר במאפיינים אוניברסליים ולרוב בכאלו שהם לוקאליים. חקר התרבות הינו תחום ידע מאוחר יחסית שמנסה להבין את התרבות שבתוכה אנו פועלים, ולא פחות מזה מופעלים, מנקודות מבט של משמעות, כוח, שפה, שיח, תקשורת. יודגש, מושא הדיון אינו התרבות הגבוהה אלא עולם החפצים היום-יומי שמקיף אותנו (טלוויזיה, מוצרי צריכה, אופנה, מוסדות ומרחבים מודרניים (בתי ספר, בתי חרושת, בתי חולים, מרכזי קניות, מרשתת). הקורס משלב תובנות ומושגים מתחום הפילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, שפה ותקשורת. נקודת המוצא לדיון היא שלא פחות מזה שאנחנו מגדירים את סביבתנו זו מגדירה אותנו ולכן חשוב להבין את יחסי הגומלין הפרשניים ביננו לבינה. 
במהלך הקורס נתמקד בהוגים וטקסטים קאנוניים בחקר התרבות ולצד זה נתמקד בחקר מקרה תרבותי אחד: המשחק.  

ד"ר אלי ברודרמן

ברחבי העולם הולכת ומתרחבת התפיסה שגישה רב תחומית לידע ופיתוח יכולות אינטגרציה בין חוויה לידע הם המפתח להוראת העתיד.  מגוון ואינטגרציה, שיתוף פעולה ואינטראקציה חשיבה יצירתית וגילוי, גמישות מחשבתית ופיצוי כל אלו ועוד כערכים וכדרכי פעולה מצויים בתרמיל העמוס של לימודים רב תחומיים. במסגרת הקורס  יקראו הסטודנטים טקסטים מתחומי האמנות, הפילוסופיה וחקר התרבות העוסקים בסוגיות רב תחומיות ונבחן באמצעותם את האתגרים שמציב תחום החשיבה האינטרדיסציפלינרי. במסגרת החשיבה על מושג הרב תחומיות  יעסוק הקורס בקשר שבין חינוך לחשיבה רב תחומית במסגרת סדנא בה יפתחו הסטודנטים כלי הוראה לפיתוח חשיבה  GPTולימוד רב תחומיות במסגרת מערכת החינוך.  לאחרונה נכנס שחקן חדש ורב כוח הצ'אט.
במסגרת הקורס נחקור את תפקידה של הבינה המלאכותית במסגרת התרבות ונבדוק האם  היא תורמת להתפתחות הרב תחומיות, אם כן באיזה אופן? השפעתה על יצירתיות וחשיבה מורכבת והאם הבינה הזו היא אויב או אוהב.

ד"ר אוהד אופז

 מידע יפורסם בקרוב

ד"ר אלה קריגר​

המציאות בה אנו חיים מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה ותכניה (רשתות חברתיות כדוגמה) והשימושים המגוונים שהיא מציעה הופכת להיות דומיננטית בחיי התלמידים ובתי הספר ומהווה מעין עגל זהב אליו נדמה שיש להשתחוות בכל מחיר. בנוסף לנאמר לעיל בתי הספר ברובם נשארו בעלי מבנה תכנים דיסציפלינארי, קרי ריבוי של מקצועות המנותקים זה מזה, הנצברים בתודעתו של התלמיד זה לצד זה בלא להשאיר את רישומם לטווח ארוך ובמקרים רבים מהווים מקור לתחושות של שעמום וחוסר יכולת מצד אחד ומצד אחר נתפסים כחסרי משמעות לחייו של התלמיד.
הארגון הדיסציפלינארי של מרבית תכני בית הספר מייצר מרחב מונוליטי צר של גירויים ומאלץ את התלמיד לשנות את אופני חשיבתו ממקצוע אחד לשני במהירות ובמידה רבה "לרפרף" מעל המקצועות השונים רק כדי להשיג ציון סביר, וכך הופך הציון ליעד מרכזי ולא הלימוד עצמו. חוויית הלימוד הינה חוויה תחרותית של מרוץ ארוך שאינו נגמר.
הקורס "תכנון לימודים רב תחומי" יתחלק למספר שלבים בהם יתבקשו הסטודנטים לחקור תכניות לימוד בינתחומיות, לחקור את התאמת בית הספר בו הם מלמדים לצורת לימוד זו ולבנות תכנית לימודית בינתחומית המתפתחת לאור מחקר למשמעויות וליתרונות של בינתחומיות בבתי הספר.​


קורסי חובה אמן/ית – מורה – יוצר/ת

2 ש"ש
רותי הלביץ-כהן, ד"ר אלה קריגר 


תקציר הקורס: הקורס ילווה את הסטודנטים במסעם האישי בסטודיו ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית  במגוון מדיומים. הקורס ישמש כמפגש-שיח דיאלוגי ורב תחומי. הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות (התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני). על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא (בהדרכת אמן /יוצר במדיה) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ובחוג לתקשורת ו/או בסטודיו הפרטי.  עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון  יעבדו גם עם מנחה אישי ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקיו: גוף יצירה ומסמך מלווה.

רותי הלביץ,​ פריד אבו-שקרה מחאג'נה
 
מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:

1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס

ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

2 ש"ש
ד"ר שחר מרנין דיסטפלד
 
הקורס ילווה את הסטודנטיות והסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה של מחקר מבוסס יצירה בכל שלבי המחקר: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח והגשה של הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים. במהלך הקורס הסטודנטיות והסטודנטים יקבלו הנחיה פרטנית-אינדיבידואלית, יודרכו  כקבוצה, ויהיו שותפים פעילים בדיונים הכיתתיים ובפורום בMOODLE. לשיתוף בתהליכי המחקר ברמה הקבוצתית ישנה חשיבות רבה בתוך המתודולוגיה של ABR, מאחר והנחת היסוד היא שהשיתוף מוביל לתרומה הדדית ולהעשרת מהלך היצירה והמחקר.
(ART BASED RESEARCH) ABR, "מחקר מבוסס יצירה" היא מתודולוגיה הכוללת שיטות מגוונות הרואות בתהליך האמנותי כמרחב של חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה, נתפסת  כדרך/מרחב  לאיסוף  וניתוח "נתונים", אשר מתגבשים באמצעות תהליכי יצירה לכדי ידע חדש (Leavy, 2009).  במחקר מסוג  ABR, ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת  האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת  תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006). על-כן, עבודת הגמר שלנו תכלול גוף יצירה שיוצג בתערוכה ומסמך מילולי מלווה.


  קורסי חובה – חינוך וולדורף​ 

ד"ר יפתח בן אהרון

הקורס יבחן את התנאים התודעתיים של התרבות העכשווית, לאור פרספקטיבות התפתחותיות נרחבות, כפי שהן עולות מתוך מדע הרוח האנתרופוסופי. נתבונן בקריסה של מערכות ידע ואמונה במאות האחרונות, והולדתן של אפשרויות תודעה, חוויה ויצירה חדשות. הקורס שואף ליצור בסיס למחקר עצמאי בתהליכי ההשתנות של ההווה, דרך שיחה והתבוננות משותפת​

ד"ר אבנר המאירי

כשאנחנו מציירים אנחנו תמיד עושים משהו עם צבעים. אך מה הם צבעים? ומהו היחס בין הצבעים לשפה הציורית? מהי תמונה? ומהו היחס בין תמונה למציאות? 
בסדנה נתנסה ביחסים המורכבים הללו היוצרים את עבודת הציור. ננסה לעמוד על הממשות החיה של הצבעים ועל הקשר שלהם לעולמנו הפנימי. ננסה לחוות כיצד יכול עולם הצבע ליצור שפה שמדברת את העולם באופן אחר ומפתיע ובכך ליצור עולם חדש בתוך העולם. 
נעבוד ברישום, בצבעי גואש וטמפרה.

  סמינריונים 

ד"ר אריאל פרידמן וד"ר אוהד אופז​
 
מידע יפורסם בהמשך


קורסי בחירה - רב שנתיים

פרופ' משה יצחקי

בראשית המאה ה20, על חורבות העולם הישן, נוסד המודרניזם, זרם פילוסופי-תרבותי  שדגל ברציונליזם, קדמה וסדר חדש, שעיקרו "עולם ישן עדי יסוד נחריבה". מהפכה זו השפיעה על הספרות, החינוך, האמנות, האדריכלות ועל צורתם ואופיים של פרטים, קבוצות, עמים וחברות. המודרניזם הושפע רבות ממהפכות טכנולוגיות ותעשייתיות. בסוף המאה ה20 התחוללה המהפכה הפוסט מודרנית, שמרדה בהשקפת העולם המודרניסטית, ביקרה קטגורית את האמונות המוחלטות של המודרניזם, וחתרה לפרק אותן על ידי הטלת ספק באמיתות, בהיררכיות, באוניברסליות. הפוסט מודרניזם הדגיש את חשיבותם של הפרטים, הזהויות והתרבויות השונות. במבט פרספקטיבי, מתוך המשבר העולמי והלאומי אותו אנו חווים מזה מספר שנים, ניתן לומר כי הפוסטמודרניזם "הצליח יותר מדי". והעולם ובתוכו המדינה והחברה הישראלית, קורסים לתוך השבר הזה של התגברות לאומנות, קנאות דתית, שפה אורווליאנית, חילוניות נעדרת מצפן ברור, השתלטות הקדמה והטכנולוגיה על פיתוח חשיבה ביקורתית, וניצני התמסרות מוחלטת לבינה מלאכותית. מערכות החינוך המודרניות, נוסדו על ברכי המהפכה התעשייתית ולמעשה, מלבד כמה גישות חינוך שמורדות בגישה זו, מרבית מערכות החינוך, פועלות מערכות החינוך (ברובן), וחלק מן הפקולטות במוסדות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות, באותן גישות ושיטות קונפורמיות. גישות אלה מנטרלות, לעיתים מתוך בורות, לעיתים תוך קידוש "ההתמחות", את השיח הערכי והפוליטי, הקשור באופן אימננטי לכל תחומי הלימוד. נטרול והימנעות זו, מובילות להיעדר חשיבה ביקורתית עצמאית, לפשטנות  ובורות בהבנת מערכות חברתיות ופוליטיות, לחוסר יכולת להצמיח ולנסח תפיסת עולם חברתית ותרבותית, שמבוססת על ערכים אוניברסליים, הומניזם, ליברליות, הראוי והבלתי ראוי וכיו"ב. הרוח ומדעי הרוח בקריסה, ואתם אנחנו מאבדים את העוגן המרכזי הנותן משמעות ופשר לקיום.
בקורס נברר ונעמיק בסוגיות אלה באמצעות טקסטים ספרותיים והגותיים נצא למסע בשביל הרוח, כדי לברר ולנסח את השקפת עולמנו ואת תפקידנו כאנשי חינוך ורוח בעידן משברי זה. ​

פרופ' איילת שמיר

במסגרת הסדנה נתמקד באירוע משמעותי 
נכיר את ז'אנר הראשומון הספרותי שבמרכזו ריבוי נקודות המבט - ונתוודע אל כמה מיצירות מן הספרות המודרנית שעשו בו שימוש 
כל אחד מהמשתפים בסדנה יגלם דמות שתתמקד באירוע המדובר מנקודת מבטה הייחודית
במהלך המפגשים נעקוב אחר ההתפתחויות העלילתיות האישיות השונות שעוברות על כל אחת מהדמויות  סביב אותו אירוע - ונתנסה באפקט הרגשי, החברתי והאמנותי המצטבר של ריבוי נקודות המבט

פרופ' איילת שמיר


בקורס זה נתוודע אל מיטב הסיפורת האמריקאית של המאה העשרים,  באמצעות קריאה בשש יצירות קצרות של שישה יוצרים ממיטב כותבי הפרוזה הריאליסטית: שלושה גברים ושלוש נשים (ארבעה מתוכם זוכי פרס נובל לספרות).
וויליאם פוקנר, ארנסט המינגווי, ג'רום דייויד סאלינג'ר, פלאנרי אוקונור, טוני מוריסון, ואליס מונרו.
באמצעות קריאה בשישה מסיפוריהם הנבחרים, נכיר את אופני הכתיבה הייחודיים לכל אחד מהם, נפנה את תשומת הלב אל המרחבים הגיאוגרפיים שבהם מתרחשות עלילותיהם, ונבחן את הדמויות ואת הנושאים שמעסיקים אותם - ייחודיים ואוניברסליים כאחד.
Footer Mobile