ד"ר אילת אטינגר-סלמה
במהלך ימי-הביניים הספרות העברית שימשה מבע עקבי, חי ותוסס לרחשי העם והיחיד. היא לוותה את האדם היהודי המשכיל כחלק מהכשרתו התרבותית, ומצאה ביטוי הן בבתי-הכנסת והן במשתאות החצר. בתקופה זו קמו ענקי ספרות ורוח, ונוצרה תשתית ממנה יונקים רבים מכותבי הספרות העברית החדשה עד ימינו.
במהלך הקורס נתמקד ביצירה העברית שפרחה ב"שני תורי הזהב" בימי הביניים: "תור הזהב הראשון" יכלול את שירת החול, שצמחה באנדלוסיה כפלא מהמאה התשיעית ועד אמצע המאה ה-12, על תפיסת העולם החצרנית-הנהנתנית אותה היא משקפת וממנה צמחה. "תור הזהב השני" (כן כן, לא גילו לנו אבל יש אחד כזה) יתמקד בספרות הפרוזה החרוזה, המשעשעת אך הסטירית, שפרחה בצפון הנוצרי, בין המאות ה-12 ל-14.
העם היהודי ישב בתקופה זו תחת שלטון האסלאם והנצרות, הושפע מתרבותם אך השכיל לשמור על ייחודו. במסגרת הקורס נבחן חיקוי ובחירה אלו, הניכרים ביצירה העברית בת הזמן. נתוודע לתפיסות עולם שרווחו אז (ונוגעות בנו עד היום), נכיר יצירתם של משוררים (שעד כה הכרנו בעיקר כ"שמות של רחובות"), נגדיר את גבולות היצירה ונחקור את תכונותיה הייחודיות.