תואר שני רב תחומי - קורסי הלימוד תשפ"ד

קורסים בתכנית

תקצירי הקורסים תשפ"ד (2023-2024)

קורסי חובה מדעי רוח ישומיים + תרבות וספרות הילד והילדה

גישות בפרשנות הטקסט

ד"ר קובי אסולין

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

מרחבי לימוד רב תחומים

ד"ר אילה צור

העידן המודרני הביא עימו לבתי הספר שתי תופעות מרכזיות. התופעה הראשונה קשורה לארגון המרחב הפיזי והסדירויות על יסודות המטפורה של פס ייצור. בתי הספר, בהשראת המהפכה התעשייתית, התמקדו במטרה להכין תלמידים ביעילות לתפקד כבוגרים המשרתים את צורכי החברה. הם צמחו כבניינים עם מסדרונות ארוכים המחברים בין כיתות מרובעות אשר בהם מורה אחד מלמד תלמידים רבים בפרקי זמן מחזוריים וקצובים. התופעה השנייה קשורה לפיצול הידע לדיסציפלינות אשר הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20. הפיצול אמנם תרם להתמחות ולגילויים מדעיים חשובים, אולם במקביל אבדה החשיבה המאחדת והפרספקטיבה הרחבה.
קורס זה מציע חלופה לתכנון המסורתי באמצעות חשיבה על החינוך במונחים של מרחבים פיזיים ומרחבי ידע שגבולותיהם גמישים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחשפו לאפשרויות שונות לקיום תהליכי למידה והוראה רב-תחומיים ויפתחו יחידות לימוד המותאמות למגוון הקשרים.

מבוא כללי לשיטות מחקר

1 ש"ש
ד"ר איריס גרשגורן

קורס זה הינו קורס מבוא בשיטות מחקר בהתייחס למחקר איכותני ומחקר כמותני.

בקורס יוצגו מאפייני המחקר האיכותני והכמותני והכלים העומדים לרשות החוקרים, זאת במטרה להבין את שיקולי הדעת בבחירת גישת המחקר והתאמת כלי המחקר למטרות המחקר ושאלות המחקר.

הקורס יכלול התנסויות ב: הגדרה/זיהוי/ניסוח של מטרות מחקר, שאלות מחקר; התאמת הגישה המחקרית לשאלות המחקר; בבניה/התאמה/בחירה של כלי מחקר; עיבוד נתונים/קריאת נכונה של נתונים; כתיבת ממצאים והסקת מסקנות בהתאם לגישה האיכותנית והכמותנית.

מבוא ללימוד תרבות

ד"ר קובי אסולין

התרבות היא בחזקת האטמוספירה הרעיונית והחפצית (אובייקטים) שבתוכה בני אדם פועלים. לעיתים מדובר במאפיינים אוניברסליים ולרוב בכאלו שהם לוקאליים. חקר התרבות הינו תחום ידע מאוחר יחסית שמנסה להבין את התרבות שבתוכה אנו פועלים, ולא פחות מזה מופעלים, מנקודות מבט של משמעות, כוח, שפה, שיח, תקשורת. יודגש, מושא הדיון אינו התרבות הגבוהה אלא עולם החפצים היום-יומי שמקיף אותנו (טלוויזיה, מוצרי צריכה, אופנה, מוסדות ומרחבים מודרניים (בתי ספר, בתי חרושת, בתי חולים, מרכזי קניות, מרשתת). הקורס משלב תובנות ומושגים מתחום הפילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, שפה ותקשורת. נקודת המוצא לדיון היא שלא פחות מזה שאנחנו מגדירים את סביבתנו זו מגדירה אותנו ולכן חשוב להבין את יחסי הגומלין הפרשניים ביננו לבינה.

במהלך הקורס נתמקד בהוגים וטקסטים קאנוניים בחקר התרבות ולצד זה נתמקד בחקר מקרה תרבותי אחד: המשחק.

הרעיון הרב תחומי בעידן של בינה מלאכותית

ד"ר אלי ברודרמן

ברחבי העולם הולכת ומתרחבת התפיסה שגישה רב תחומית לידע ופיתוח יכולות אינטגרציה בין חוויה לידע הם המפתח להוראת העתיד. מגוון ואינטגרציה, שיתוף פעולה ואינטראקציה חשיבה יצירתית וגילוי, גמישות מחשבתית ופיצוי כל אלו ועוד כערכים וכדרכי פעולה מצויים בתרמיל העמוס של לימודים רב תחומיים. במסגרת הקורס יקראו הסטודנטים טקסטים מתחומי האמנות, הפילוסופיה וחקר התרבות העוסקים בסוגיות רב תחומיות ונבחן באמצעותם את האתגרים שמציב תחום החשיבה האינטרדיסציפלינרי. במסגרת החשיבה על מושג הרב תחומיות יעסוק הקורס בקשר שבין חינוך לחשיבה רב תחומית במסגרת סדנא בה יפתחו הסטודנטים כלי הוראה לפיתוח חשיבה GPTולימוד רב תחומיות במסגרת מערכת החינוך. לאחרונה נכנס שחקן חדש ורב כוח הצ'אט.

במסגרת הקורס נחקור את תפקידה של הבינה המלאכותית במסגרת התרבות ונבדוק האם היא תורמת להתפתחות הרב תחומיות, אם כן באיזה אופן? השפעתה על יצירתיות וחשיבה מורכבת והאם הבינה הזו היא אויב או אוהב.

קונפליקטים ודילמות בעידן של מסכים

ד"ר אוהד אופז

מידע יפורסם בקרוב

הומניזם וגזענות בעת החדשה - נקודת מבט רעיונית וחינוכית

ד"ר ישראל קורן

העת החדשה העלתה אל קדמת הבימה התרבותית בארצות המערב שתי תופעות מקבילות ומתנגשות: את ההומניזם המודרני השוויוני, הדוגל ברעיון אחדות המין האנושי ובחירות בני האדם ללא קשר למוצאם ולמינם; ואת הגזענות המודרנית, הטוענת להבדלים היררכיים מהותיים בין בני קבוצות אתניות נבדלות )גזעים ועמים(. לשתי תופעות אלו היו במאות השנים האחרונות השלכות חברתיות ופוליטיות משמעותיות והרות-גורל.
הקורס יעסוק בהתפתחות הרעיון הגזעני והאידיאל ההומניסטי במחשבה המודרנית, במדעים המודרניים )מדעי הטבע והחברה( וב"מדעים האוקולטיים" המיסטיים המודרניים. כמו כן יעסוק הקורס בהסבת נושאי הקורס ותכניו לתכני למידה בבתי הספר והכרת תכני/תוכניות למידה הקשורים במאבק בגזענות ובהעצמת ההומניזם בחברה הישראלית

קורסי חובה אמן/ית – מורה – יוצר/ת

סמינריון מבוסס יצירה ABR: הסטודיו כמרחב מחקר

2 ש"ש
רותי הלביץ-כהן, ד"ר אלה קריגר

תקציר הקורס: הקורס ילווה את הסטודנטים במסעם האישי בסטודיו ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית במגוון מדיומים. הקורס ישמש כמפגש-שיח דיאלוגי ורב תחומי. הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות (התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני). על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא (בהדרכת אמן /יוצר במדיה) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ובחוג לתקשורת ו/או בסטודיו הפרטי. עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון יעבדו גם עם מנחה אישי ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקיו: גוף יצירה ומסמך מלווה.

תצוגה ודיון

רותי הלביץ, פריד אבו-שקרה מחאג'נה

מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:
1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס
ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

כתיבת עבודות גמר ABR

2 ש"ש
ד"ר שחר מרנין דיסטפלד

הקורס ילווה את הסטודנטיות והסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה של מחקר מבוסס יצירה בכל שלבי המחקר: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח והגשה של הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים. במהלך הקורס הסטודנטיות והסטודנטים יקבלו הנחיה פרטנית-אינדיבידואלית, יודרכו כקבוצה, ויהיו שותפים פעילים בדיונים הכיתתיים ובפורום בMOODLE. לשיתוף בתהליכי המחקר ברמה הקבוצתית ישנה חשיבות רבה בתוך המתודולוגיה של ABR, מאחר והנחת היסוד היא שהשיתוף מוביל לתרומה הדדית ולהעשרת מהלך היצירה והמחקר.
(ART BASED RESEARCH) ABR, "מחקר מבוסס יצירה" היא מתודולוגיה הכוללת שיטות מגוונות הרואות בתהליך האמנותי כמרחב של חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה, נתפסת כדרך/מרחב לאיסוף וניתוח "נתונים", אשר מתגבשים באמצעות תהליכי יצירה לכדי ידע חדש (Leavy, 2009). במחקר מסוג ABR, ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006). על-כן, עבודת הגמר שלנו תכלול גוף יצירה שיוצג בתערוכה ומסמך מילולי מלווה.

אומנים ואומניות מדברים על הוראה

רותי הלביץ-כהן

מידע יפורסם בהמשך

סמינריונים ( חובת בחירה):

סמינריון: מדיה ופעולה חברתית-חינוכית

ד"ר אוהד אופז וד"ר אריאל פרידמן

באמצעות שילוב בין מחקר לבין יצירה, נבחן בסמינריון את רשת היחסים שבין זהות אישית לבין זהות קולקטיבית-קהילתית כפי שהם מתבטאים ביצירות מגוונות וכן בערוצי תוכן ומדיה חברתיים. כל אלה ייבחנו כזירה של שייכות חברתית, תרבותית, לשונית ופוליטית אך גם כזירה של התנגדות והתבדלות. שייכויות והתנגדויות אלה, מבוטאים בטקסטים ובנרטיבים הנוצרים במדיה החדשים והישנים.

המחקר ילווה ביצירת תכנים ויישום של תיאוריות בלימודי-תרבות, תיאוריות של תרבות חזותית ותיאוריות ביקורתיות בתקשורת וקולנוע. באמצעות תיאוריות אלה נבחן פרקטיקות בתרבות (למשל: תרבות מחאה, תרבויות מוזיקה) טקסטים (למשל סרטוני-רשת, קליפים), פלטפורמות תקשורת (למשל טיק טוק), ייצוגים ודימויים (למשל ייצוג נוער, תמונות סלפי) או תרגום, עיבוד וניכוס של יצירות קודמות לכדי יצירה חדשה (למשל ממים אינטרנטיים).

הסמינריון כולל כאמור את חקירת הפרקטיקה או הטקסטים יחד עם ייזום ויצירת תוכן קהילתי איכותי המותאם לערוצי המדיה החברתית (יוטיוב, טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק ואחרים).

בסיום הקורס, באמצעות הפקה קבוצתית משותפת, ייווצרו תכנים משמעותיים כגון סדרות תצלומים מלווים בכיתוב, פוטו- וויס, סרטונים או הסכתים (פודקאסטים).

כיצד משפיע עלינו העבר? הסטוריה, תרבות וחברה לפי גישת מדעי הרוח הישומיים

ד"ר ירון ג'אן

בסמינריון כיצד משפיע עלינו העבר נלמד לעשות שימוש בכליה של החשיבה ההיסטורית על מנת להבין את מציאות חיינו בהווה. באמצעות ניתוח דפוסי חשיבה אוניברסליים והשוואה בין זמנים ומקומות שונים נעקוב אחר מהלכה של התרבות האנושית ונערוך היכרות עם נושאי ליבה כלל עולמיים. במהלך הסמינריון נלמד לזהות ולהכיר את השפעת העבר עלינו כיחידים וכחברה, נכיר אירועי מפתח בתרבות האנושית ונבין את קווי הדמיון והשוני בין ההיסטוריה הפרטית של כל אחת ואחד מאתנו ומאגר הניסיון ההיסטורי. בסיום הקורס נרכוש כלים שיסייעו לנו להבין וליישם ביום יום תהליכי למידה וחשיבה המבוססים על ניסיון היסטורי, חברתי ותרבותי.

קורסי בחירה - רב שנתיים

"קרוא וכתוב" – סדנת כתיבה בעקבות קריאה ביצירות נבחרות

פרופ' איילת שמיר

מפגשי הסדנה יתקיימו במכללה אחת ל 3 שבועות - בכל מפגש נעסוק בטקסטים נבחרים שנכתבו על ידי המשתתפים בהשראת טקסטים ספרותיים מספרות העולם והספרות הישראלית

בשני המפגשים שביניהם יינתן ליווי אישי בזום לאורך הסמסטר.

"בזכות הצעקה" – תפקיד החינוך, האומנות והספרות במשטרים רודניים

פרופ' משה יצחקי

המשורר נתן זך בשיר NO טיפוסי כותב: "... מי שלא אמר מימיו לא/ לרוצח, שקרן וטמא/ לא רק שלא כתב שיר נו נאה/ כי אם לא למד דבר מלי טאי פה. / כי אולי אין לנו די זמן לעקור הר/ ואולי לא באנו לכאן לעקור הרים/ אבל יש לנו מעט זמן לכתוב שירים/ על הזכות הגדולה לומר לא..." במילים פואטיות שחלקן מוצפנות, תובע זך בשירו להתנגד לרודן ולרודנות ובכך מורה על תפקידה של השירה, ואני מרחיב את אמירתו גם לתפקידם של הספרות, האמנות והחינוך תחת שלטון רודני. "זכות הצעקה", מושג שטבע הסופר יוסף חיים ברנר, על זכותו ואף על חובתו של אדם לדבר ולזעוק את השקפת עולמו, כשזכות הדיבור והביטוי ניטלים ממנו, על ידי מי שבידיו הכוח לגזול בדרכים ואמצעים שונים את חופש הביטוי.

משחר תרבותה ידעה האנושות תקופות של פריחה וחופש, אך גם תקופות חשוכות של שלטון מדכא ומשטרים התובעים ממשוררים, סופרים ואינטלקטואליים, אנשי תקשורת ומחנכים, להתיישר על פי צוו הרודן ולשרת את מטרותיו, גחמותיו וטירופו. גם במשטרים דמוקרטיים ניתן לא פעם לגלות כי הדמוקרטיה סובלנית לחופש הביטוי בערבון מוגבל. על כן נתבע מאיתנו, מורים, מחנכים, אנשי אמנות וספרות להיות דרוכים וערניים תמיד.
בקורס ננסה לעמוד על חובתנו ותפקידנו לא רק כאנשי תחום דעת מסוים להנחיל תחומים אלה לתלמידנו, אלא איך באמצעות המפגש האנושי מורה-תלמיד, אנו מפתחים ומחסנים את הרוח החופשית, את יכולת המאבק על חירותנו גם באמצעות תחומי הדעת שלנו. באמצעות טקסטים שונים לעמוד על התכונות והכלים הנדרשים כדי לשמור על רוח האדם חופשית במציאות הכולאת אותה? כיצד ניתן להיאבק על הרוח החופשית ולשרוד? היינו מבלי להיכלא או לאבד את החיים?

ספרות וקולנוע – קורס א-סינכרוני

לפרופ' איילת שמיר

הקורס הינו קורס א-סינכרוני במהלכו יידרשו הסטודנטים להגיש מטלות המושתתות על קריאת היצירות וצפייה בעיבודיהן הקולנועיים

לרשות הסופר והקולנוען עומדות דרכי מבע שונות. האם יש יתרון לאחת על האחרת?

על ידי השוואה בין הסיפור הכתוב לעיבוד הקולנועי שניתן לו נבחן בקורס זה את דרכי המבע השונות, כל אחת וייחודה. נכיר מושגי יסוד בקולנוע ומושגי יסוד בספרות, תוך קריאה ביצירות הספרותיות וצפייה ביקורתית בעיבודים הקולנועיים שנעשו להם.

סיפור, מספר וקהל – סדנא יישומית להעברת הסיפור האישי

ד"ר אילת אטינגר

הסיפור הוא צורך בסיסי של האדם, משחר האנושות ועד ימינו. בהוראה הוא כלי דידקטי ייחודי, רב-עוצמה. הוא מפתח בקרב שומעיו ריכוז וקשב, דמיון ויצירתיות, כישורי שפה, חשיבה ביקורתית וחוש הומור. סיפורים מהווים כלי יעיל להקניית ערכים, מסורת, אמונות ודרכי התנהגות בחברה. הם גם עוזרים לנו להבין את חיינו, וללמוד על חיי אחרים.

הקורס מהווה סדנא יישומית שבמסגרתה נלמד כלים בסיפור סיפורים לקהל, נתרגל אותם ונעבוד על הסיפור האישי וליטושו באופן שימשוך לשמיעה.

מטרת הקורס היא ללמוד כלים בסיפור סיפורים לקהל (ילדים ומבוגרים) ולתרגל אותם משיעור לשיעור, לדעת מה הופך סיפור ל'סיפור טוב' וכיצד ליישם זאת, לכתוב סיפור אישי מזוקק ולהציגו מול קהל.

תכנון לימודים רב תחומיים

ד"ר אלי ברודרמן

המציאות בה אנו חיים מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה ותכניה (רשתות חברתיות כדוגמה) והשימושים המגוונים שהיא מציעה הופכת להיות דומיננטית בחיי התלמידים ובתי הספר ומהווה מעין עגל זהב אליו נדמה שיש להשתחוות בכל מחיר. בנוסף לנאמר לעיל בתי הספר ברובם נשארו בעלי מבנה תכנים דיסציפלינארי, קרי ריבוי של מקצועות המנותקים זה מזה, הנצברים בתודעתו של התלמיד זה לצד זה בלא להשאיר את רישומם לטווח ארוך ובמקרים רבים מהווים מקור לתחושות של שעמום וחוסר יכולת מצד אחד ומצד אחר נתפסים כחסרי משמעות לחייו של התלמיד.

הארגון הדיסציפלינארי של מרבית תכני בית הספר מייצר מרחב מונוליטי צר של גירויים ומאלץ את התלמיד לשנות את אופני חשיבתו ממקצוע אחד לשני במהירות ובמידה רבה "לרפרף" מעל המקצועות השונים רק כדי להשיג ציון סביר, וכך הופך הציון ליעד מרכזי ולא הלימוד עצמו. חוויית הלימוד הינה חוויה תחרותית של מרוץ ארוך שאינו נגמר.

הקורס "תכנון לימודים רב תחומי" יתחלק למספר שלבים בהם יתבקשו הסטודנטים לחקור תכניות לימוד בינתחומיות, לחקור את התאמת בית הספר בו הם מלמדים לצורת לימוד זו ולבנות תכנית לימודית בינתחומית המתפתחת לאור מחקר למשמעויות וליתרונות של בינתחומיות בבתי הספר.