טופס נייח

קורסים בתכנית

תקצירי הקורסים תשפ"ג (2022-2023)
קורסי חובה
שנה א' וב'

ד"ר קובי אסולין

הקורס יעסוק בתולדות ההרמנויטיקה המסורתית כפי שמתבטאת בטקסטים מן העת העתיקה ומימי הביניים (במיוחד מקורות יהודיים ממחשבת חז"ל ומן הפילוסופיה והמיסטיקה של ימי הביניים), מחד, ובתיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות (הרמנויטיקה תיאורטית, פילוסופית, פנומנולוגית, סטרוקטואליזם ועוד), מאידך. נקודת המפגש בין שני ההיבטים הנזכרים תיעשה באמצעות בחינת יישומן של תיאוריות מודרניות של תורת הפרשנות על תולדות הפרשנות המסורתית.

ד"ר אילה צור

העידן המודרני הביא עימו לבתי הספר שתי תופעות מרכזיות. התופעה הראשונה קשורה לארגון המרחב הפיזי והסדירויות על יסודות המטפורה של פס ייצור. בתי הספר, בהשראת המהפכה התעשייתית, התמקדו במטרה להכין תלמידים ביעילות לתפקד כבוגרים המשרתים את צורכי החברה. הם צמחו כבניינים עם מסדרונות ארוכים המחברים בין כיתות מרובעות אשר בהם מורה אחד מלמד תלמידים רבים בפרקי זמן מחזוריים וקצובים. התופעה השנייה קשורה לפיצול הידע לדיסציפלינות אשר הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20. הפיצול אמנם תרם להתמחות ולגילויים מדעיים חשובים, אולם במקביל אבדה החשיבה המאחדת והפרספקטיבה הרחבה.
קורס זה מציע חלופה לתכנון המסורתי באמצעות חשיבה על החינוך במונחים של מרחבים פיזיים ומרחבי ידע שגבולותיהם גמישים.
במסגרת הקורס הסטודנטים יחשפו לאפשרויות שונות לקיום תהליכי למידה והוראה רב-תחומיים ויפתחו יחידות לימוד המותאמות למגוון הקשרים.

1 ש"ש
ד"ר איריס גרשגורן


הקורס יעסוק בהכרת מאפייני המחקר האיכותני תוך כדי בחינת מחקרים איכותניים בתחום מדיניות החינוך וארגונו. יעשה לימוד ושימוש מושכל בכלי המחקר האיכותני (תצפית, ראיון וניתוח מסמכים). בקורס יוצגו שיטות לעיבוד נתונים על מנת שהסטודנט יוכל להתנסות באיסוף נתונים מהשדה וניתוחם. בקורס ילמדו דרכי תכנון מחקר איכותני, סוגיות אתיות הנובעות מהמחקר, שלבים בהגשת הצעת מחקר (הצעה מקדמית, בניית תכנית המחקר, כתיבה המחקרית).
הקורס יתבסס על הרצאות תיאורטיות, דיון במאמרים, הדרכה בביצוע פעילות מחקרית: תצפיות, ראיונות וניתוחי מסמכים, דיון על הנתונים והממצאים, בניית כלים וקטגוריות לניתוח הממצאים ופירושם, סיוע בבניית הצעת מחקר הצגת ההתנסויות המחקריות הראשונית.

ד"ר קובי אסולין

התרבות היא בחזקת האטמוספירה הרעיונית והחפצית (אובייקטים) שבתוכה בני אדם פועלים. לעיתים מדובר במאפיינים אוניברסליים ולרוב בכאלו שהם לוקאליים. חקר התרבות הינו תחום ידע מאוחר יחסית שמנסה להבין את התרבות שבתוכה אנו פועלים, ולא פחות מזה מופעלים, מנקודות מבט של משמעות, כוח, שפה, שיח, תקשורת. יודגש, מושא הדיון אינו התרבות הגבוהה אלא עולם החפצים היום-יומי שמקיף אותנו (טלוויזיה, מוצרי צריכה, אופנה, מוסדות ומרחבים מודרניים (בתי ספר, בתי חרושת, בתי חולים, מרכזי קניות, מרשתת). הקורס משלב תובנות ומושגים מתחום הפילוסופיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, שפה ותקשורת. נקודת המוצא לדיון היא שלא פחות מזה שאנחנו מגדירים את סביבתנו זו מגדירה אותנו ולכן חשוב להבין את יחסי הגומלין הפרשניים ביננו לבינה. 
במהלך הקורס נתמקד בהוגים וטקסטים קאנוניים בחקר התרבות ולצד זה נתמקד בחקר מקרה תרבותי אחד: המשחק.  

ד"ר אלי ברודרמן

בינתחומיות, או אינטרדיסציפלינריות הוא מושג חשוב שזוכה לתשומת לב הולכת וגוברת במחקר האקדמי. לתחום החינוך מהווה הבינתחומיות אתגר הדורש ממערכות החינוך, השמרניות בטבען, להשתנות ולארגן את תפיסות ההוראה שלהן מחדש. בניגוד לתחומי מחקר רבים באקדמיה שבהם ניכר פער בין ההיבט התיאורטי ליישום בחברה ובתרבות, נדמה שהבינתחומיות כתחום מחקרי הצליחה לקצר את המרחק בין התיאוריה לפרקטיקה בשטח. עד כדי כך צומצם הפער בין התיאורטי לפרקטי שנדמה לפעמים, שבינתחומיות מיושמת גם במקום שאין היא נדרשת או שהיא נקראת בשוגג בינתחומיות והיא אינה כזו כלל. במסגרת הקורס נחקור את המושגים בינתחומיות, רב תחומיות, אינטרטקסטואליות ועל-תחומיות. ננסה להבין את משמעות המושגים ואת תרומתן לחברה ולתרבות. נבדוק את השפעותיה של הבינתחומיות על מרחבי פעולה בתרבות כאחדות, גבולות, אידיאולוגיות, מניפולציה, יופי, סדר ומושגים נוספים צפויים יותר וצפויים פחות בהקשר של בינתחומיות. 
הקורס יורכב מקטעי קריאה בכתביהם של הוגים מתחומי הפילוסופיה ומדעי החברה וילווה במצגות, סרטונים ומטלות שחלקן יבוצעו בזמן השיעור וחלקן מחוץ לתחום הזמן של השיעור.
לאורך הקורס יצור הסטודנט יומן בינתחומי/ארכיב שיהווה את מטלת הסיום של הקורס. מספר שיעורים אחרונים יוקדשו להצגת היומנים/ארכיב בכתה.

  סמינריונים ( חובת בחירה):

ד"ר אריאל פרידמן

"איננו רואים את הדברים כפי שהם, אנו רואים את הדברים כמו שאנחנו" 
(ציטוט המיוחס לסופרת אנאיס נין)

אנחנו חיים בעולם מוצף דימויים חזותיים.  התוכן שאנו צורכים מופיע בצורות מגוונות של אמצעי תקשורת תוך שילובים בין-מדיאליים ומולטימודאליים. נוצר מרחב תרבותי-תקשורתי חדש שהוא שילוב והכלאה חוצה-מדיה, היברידי ובעל זיקות לרשת של טקסטים קודמים.
רבות מן התופעות התרבותיות-חזותיות היום מאופיינות בהפצה, שיכפול, ציטוט וויראליות. 
בסמינריון "תרבות ואוריינות חזותית" נעריך את הדומיננטיות של צורות מגוונות של אמצעי תקשורת חזותיים על החיים שלנו ועל האופן בו אנחנו מפענחים, מפרשים ומעניקים להם משמעות. הקורס עוסק בתוצרי התרבות הפופולרית והגבוהה כאחד כמו למשל:  תצלומים, פרסומות, ממים אינטרנטיים, איורים בספרות ילדים, כרזות, הפגנות בזום, תצוגת אופנה, קומיקס, צילום סלפי, צילומי רחפן, אמנות, גרפיטי, קליפים, סרטוני טיק טוק, החזותי בטלפונים החכמים וברשתות חברתיות, מציאות מדומה/רבודה, ועוד.  
בסמינריון נערוך מפגש עם סוגיות מרכזיות בתרבות החזותית מתווכת התקשורת כגון: קריאת סימנים בתרבות, מטפורות חזותיות, הרטוריקה של התמונה, מערכי כוח בתרבות החזותית, אמת בעידן של פייק ניוז ואתיקה של תצלומים, סטוריטלינג, שכנוע פוליטי חזותי, מגדר והחזותי ועוד.
הסמינריון הינו מענה לצורך הגובר להקנות כלים כדי להבין את המציאות התרבותית הזו ולהעמיק בניתוח דפוסים של יצירה, הפצה והתקבלות של דימויים חזותיים שיהיו במרכזו של סמינריון זה. 
 מכאן שיוקנו כלים ואסטרטגיות להבנה ולניתוח של טקסטים חזותיים בתרבות וכן תופעות תקשורתיות חזותיות עכשוויות ומסורתיות כאחד. 
לבסוף, זוהי רכישת כלים כדי ללמוד וללמד על ובאמצעות דימויים חזותיים או במילים אחרות אוריינות חזותית כפדגוגיה של התרבות החזותית. 

ד"ר אוהד אופז

יוצריהם של סרטים היסטוריים לוקחים על עצמם את האחריות, היומרה ולעיתים קרובות גם החוצפה, לספר את סיפורה של ההיסטוריה והאנשים החיים בה באמצעות דימויים וקולות.
הסמינריון יתמודד עם שאלת היחסים בין קולנוע לבין היסטוריה תוך התנסות מעשית ומחשבה רפלקטיבית על עמדתם של האנשים עם המצלמה ו"מספרי העריכה" – יוצרי/ות הסרטים. 
נהרהר ונדון במתח שבין תיעוד , עדות ופואטיקה: בין אמת היסטורית מבוססת עובדות המתועדת ונשמרת בארכיוני פילם ווידאו לבין עדותם האישית של האנשים שחיים בהיסטוריה ונתונים לכוחותיה האלימים. כמו כן נדון באמנות הקולנוע כמבקשת להעביר חוויית חיים בהיסטוריה, לספר את סיפורה ולהמחיש תפיסות רעיוניות אודותיה. 
הסמסטר הראשון יוקדש לתרגילים שיאפשרו התנסויות בכלי המתעד הקולנועי – תחקיר, תסריט, הסרטה, בימוי ועריכה. נצרף דימויי ארכיון, נתעד עדויות, נביים שחזורים, נארגן זיכרונות, דעות ותמונות לכדי רצף נרטיבי- רעיוני עלילתי או פואטי. נצפה וננתח סרטים תוך חקירה של צורות וסגנונות רישום קולנועי -היסטורי באפיקי מדיה שונים – סרטי תעודה ועלילה, ארכיוני חדשות ועדויות, בקלטות על מדפים במרתפים ובקבצים באתרי אינטרנט, בפרקי סדרות טלוויזיה ובסרטוני רשת דיגיטליים. 
לקראת הסמסטר השני נתחיל, בעבודה בצוותים לגבש פרויקט יצירה ומחקר מרכזי של תיעוד ושחזור קולנועי היסטורי התואם למרחבי המדיה, התרבות והשדה החינוכי העכשווי ומלווה במחשבה תאורטית. 
תהליך זה יכוון לקראת הקרנה והצגה מקוונת שתשאף לעורר דיון פומבי בשאלות הקורס כפי שיעלו מתוך יצירות הסטודנטים. עבודה קצרה אותה יכתבו הסטודנטים תשלב התבוננות רפלקטיבית ופרשנות תאורטית על תהליך החקר והיצירה ועל האפשרויות שהקולנוע מקנה ללימוד ולהוראת ההיסטוריה ולקחיה. 

קורסי בחירה- רב שנתיים

פרופ' איילת שמיר

בסדנה נעסוק במיתוס המשפחה, בפירוקו ובכתיבה אודותיו מזוויות מבט שונות: אב-בן, אב-בת, אם-בן, אם-בת, זוגיות וגירושין בין היצירות שבעקבותיהן נכתוב: ״מכתב אל האב״/ קפקא, ״שריפת אסם״/פוקנר, ״הנשיקה״/קתרין הריסון, ״אינטימיות״/ר.קרבר, ״אני לא משותקת אתה לא אילם״/ע.כ.כרמון, ״קפה חם בבוקר״/י.קורן  ״גירושים מאוחרים״/א״ב יהושע, ואחרים
מפגשי הסדנה יתקיימו במכללה אחת ל 3 שבועות - בכל מפגש נעסוק בטקסטים נבחרים שנכתבו על ידי המשתתפים בשני המפגשים שביניהם יינתן ליווי אישי בזום לאורך הסמסטר

חובת הקורס:
נוכחות מלאה במפגשים במכללה
הגשת תרגילים כנדרש
הגשת יצירה מסכמת

פרופ' משה יצחקי 

תהליכי חילון, מהפכה תעשייתית, מלחמת עולם ומאבקו של האדם לשרוד בתוך כל אלה לנוכח אבסורד קיומי, הם חומרי המציאות עליהם משתית קפקא את יצירותיו, מהמשפיעות ביותר על הספרות, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה הרטוריקה , התיאטרון והאמנות במאה ה20.  כדי להתגבר על מכשול השפה להביע מצבים והוויה שאינם מתיישבים בתבניות החשיבה הלוגיות, קפקא שובר את מבני הלשון והלוגיקה, כדי להנכיח את האבסורד באופן אמין.  אי הוודאות, פרדוכסים קיומיים, מבוכים חסרי מוצא, או תנועה סיזיפית המגולמות ביצירותיו עשויים להיות מתסכלים, אבל באופן פרדוכסלי הם עשויים להיות חוויה מכוננת, משנה דרך חשיבה, מאפשרת פתרונות יצירתיים לשאלות מורכבות, משכללת רטוריקה, מאפשרת להתבונן בהיסטוריה מנקודת מבט ייחודית ונוגעת בנפש העולם והאדם ומתוך כך עשויה לעורר תקווה או להניע   "אף על פי כן" קיומי. 
העיון בטקסים של קפקא מהפרספקטיבות השונות, מאפשר  לחולל דה-אוטומטיזציה לדרך החשיבה שלנו, עשוי לאפשר לנו להתמודד עם ממדים של אי וודאות, לשכלל את שפת השיח, התרבות והיצירה. הקריאה בקפקא מזמינה את הקורא/הלומד לפירוק של תבניות חשיבה ולמידה ולבנות פרספקטיבות חדשות מחוץ למשבצת ולשורה.  האבסורד, חוסר הוודאות, השלילה שבטקסט נועדו, כפי שטוען אלבר קאמי לקרוא את היצירה ואת עצמנו מחדש,   להתבונן על חיינו ועל היקום בו אנו חיים באופן נוקב ועמוק ומשם לנסות לסמן מחדש את הפשר והתכלית לקיום. 
במהלך הקורס נתחקה אחר הצורות האמנותיות שבאמצעותן יוצר קפקא את הקומפוזיציות הגדולות שלו.  

לפרופ' איילת שמיר

משולב בשני מפגשים (אחד פרונטלי אחד בזום) וסיור אחד בחיפה. 
חיפה בין הר לים, כפי שהיא מתגלמת בספרות הישראלית החדשה, על נופיה הגיאוגרפים והחברתיים הייחודיים לה, וההוויה סוציו-פוליטית שמזינה אותה

בין היצירות שבהן נעסוק:
״מול היערות״, ״המאהב״, ״הכלה המשחררת״ - א״ב יהושע
״חסות״, ״חצוצרה בוואדי״ - סמי מיכאל
״רחוב המדרגות״, ״כסף קטן״ - יהודית הנדל
״שלאף שטונדה״, ״הנה אני מתחילה״ - יהודית קציר
״השיבה לחיפה״ - ע'סאן כנפאני
״האופסימיסט״ - אמיל חביבי
״הלב הוא קטמנדו״ - יואל הופמן
״נטל ההוכחה״ - אילת שמיר
שירים שונים שמופיעים באנתולוגיה ״שירי חיפה״ - שירים מאת:
 חנא אבו חנא, יעקב אורלנד, רפאל אליעז, שולמית אפפל, אורי צבי גרינברג, מחמוד דרוויש, נתן זך, נורית זרחי, רחל חלפי, יצחק לאור, רוני סומק, נעים עריידי, עודד פלד, רחל המשוררת (בלובשטיין), יונתן רטוש, פנחס שדה, אילנה שחף ועוד.

ד"ר אילת אטינגר

הסיפור הוא כלי דידקטי ייחודי, רב-עוצמה, בסיסי ובמידה רבה חסר תחליף. הוא מלמד את השומע על עצמו ועל העולם ומפתח את הריכוז והקשב, את הדמיון, את היצירתיות ואת חוש ההומור. מלאכת סיפור הסיפורים הנה אומנות נחוצה לסגל העובד בחינוך ובהוראה מהגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים. 

קורס זה הוא שיעור-סדנאי המשלב הוראה עיונית עם תרגול מעשי. במהלך הקורס נלמד לדעת ולזהות מהו 'סיפור טוב', נבין כיצד 'לעבד' סיפור לצרכינו (ולהפכו ל'סיפור טוב), נלמד מהם כליו של מספר הסיפורים ונתנסה, בתוך הקבוצה, בסיפור בפני קהל. כל זאת - בהתייחס לסיפור האישי שיש לכל אחת ואחד מאיתנו, ולסיפור לילדים - לגביו יינתנו דגשים ספציפיים מרמת הסיפור הבודד ועד לעיצוב 'שעת סיפור'.

עבודה במשותף (אמן/ית-מורה-יוצר/ת)

1 ש"ש
ד"ר אלי ברודרמן

מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה הן על מכשיריה והן על תכניה והשימושים המגוונים שהיא מציעה הופכת להיות דומיננטית בחיי בתי הספר ומהווה מעין עגל זהב אליו נדמה שיש להשתחוות בכל מחיר. אך למרות כניסת הטכנולוגיה לעומק החינוך הבית ספרי, נשארו בתי הספר ברובם בעלי מבנה תכנים דיסציפלינארי, קרי ריבוי של מקצועות המנותקים זה מזה, הנצברים בתודעתו של התלמיד זה לצד זה בלא להשאיר את רישומם לטווח ארוך ובמקרים רבים מהווים מקור לתחושות של שעמום וחוסר יכולת מצד אחד ומצד אחר נתפסים כחסרי משמעות לחייו של התלמיד.
הארגון הדיסציפלינארי של תכני בית הספר מייצר מרחב מונוליטי צר של גירויים ומאלץ את התלמיד לשנות את אופני חשיבתו ממקצוע אחד לשני במהירות ובמידה רבה "לרפרף" מעל המקצועות השונים רק כדי להשיג ציון סביר, וכך הופך הציון ליעד מרכזי ולא הלימוד עצמו. חוויית הלימוד הינה חוויה תחרותית של מרוץ ארוך שאינו נגמר. במסגרת הקורס יבחנו הסטודנטים את המצב הקיים בבית ספרם ויבנו תכניות בינתחומיות חלופיות כהצעה ליישום בבית הספר בו הם מלמדים.
הסטודנטים יתבקשו  לבנות תכנית בינתחומית לאור התקדמות חקירתם וקריאת טקסטים רלבנטיים. בשלב הראשון יחקרו הסטודנטים את המבנה הבית ספרי הדיסציפלינארי  באמצעות תצפית עצמאית  שתיערך על ידם בבית ספר אותו יבחרו. בשלב השני יערך חקר כיתתי של תוצאות התצפיות, וכן יוסקו מסקנות לגבי האופן בו תכנית לימודית בינתחומית יכולה לתרום לשינוי בחיי בית הספר. בשלב השלישי הסטודנטים יבנו תכנית לימודית בינתחומית על פי המחקר אותו ביצעו.
לאורך כל הקורס, יינתנו לסטודנטים כלים לחשיבה רב תחומית וכן עקרונות לבניית תכנית לימודים בינתחומית.  

1 ש"ש
ד"ר אלי ברודרמן

המציאות בה אנו חיים מחייבת התמודדות עם שינויים מהירים ומתמידים בכל תחומי החיים. הטכנולוגיה הן על מכשיריה והן על תכניה והשימושים המגוונים שהיא מציעה הופכת להיות דומיננטית בחיי בתי הספר ומהווה מעין עגל זהב אליו נדמה שיש להשתחוות בכל מחיר. אך למרות כניסת הטכנולוגיה לעומק החינוך הבית ספרי, נשארו בתי הספר ברובם בעלי מבנה תכנים דיסציפלינארי, קרי ריבוי של מקצועות המנותקים זה מזה, הנצברים בתודעתו של התלמיד זה לצד זה בלא להשאיר את רישומם לטווח ארוך ובמקרים רבים מהווים מקור לתחושות של שעמום וחוסר יכולת מצד אחד ומצד אחר נתפסים כחסרי משמעות לחייו של התלמיד.

הארגון הדיסציפלינארי של תכני בית הספר מייצר מרחב מונוליטי צר של גירויים ומאלץ את התלמיד לשנות את אופני חשיבתו ממקצוע אחד לשני במהירות ובמידה רבה "לרפרף" מעל המקצועות השונים רק כדי להשיג ציון סביר, וכך הופך הציון ליעד מרכזי ולא הלימוד עצמו. חוויית הלימוד הינה חוויה תחרותית של מרוץ ארוך שאינו נגמר.

הקורס "תכנון לימודים רב תחומי" יתחלק למספר שלבים. בשלב הראשון יחקרו הסטודנטים את המבנה הבית ספרי הדיסציפלינארי  באמצעות תצפית עצמאית  שתיערך על ידם בבית ספר אותו יבחרו. בשלב השני יערך חקר כיתתי של תוצאות התצפיות, וכן יוסקו מסקנות לגבי האופן בו תכנית לימודית בינתחומית יכולה לתרום לשינוי בחיי בית הספר. בשלב השלישי הסטודנטים יבנו תכנית לימודית בינתחומית על פי המחקר אותו ביצעו.
לאורך כל הקורס, יינתנו לסטודנטים כלים לחשיבה רב תחומית וכן עקרונות לבניית תכנית לימודים בינתחומית. 

1 ש"ש
אוהד אופז

כיצד אנו כמורים/ות אמורים להביא אל הכיתה ולדבר עם התלמידים/ות שלנו על נושאי "ידע קשה" Difficult knowledge) ) כמו מיניות, אלימות ומשברי חיים אישיים היסטוריים וחברתיים? כיצד נעלה בפניהם/ן נושאים שנויים במחלוקת, איך נדון איתם/ן בשאלות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות תוך שמירה על חופש דיבור מחד וגבולות השיח מאידך?
הקורס מבקש לפרק את ההפרדה המאולצת בין השיח הלימודי ה"סטרילי" אליו שואפת מערכת החינוך לבין המרחב האלים והפרוץ אליו נחשפים התלמידים/ות באמצעי המדיה החברתיים הדיגיטליים. נבקש להיכנס עם התלמידים/ות שלנו כמורי דרך אל זירת הרשתות - טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב ואחרות המהוות עבורם מרחבי לימוד וחיברות מרכזיות. נרצה ללמוד איתם/ן צפייה ביקורתית המכבדת את תרבות בני/בנות דור המסכים אך גם נזהרת מפיתוייה וסכנותיה, ומבדילה בין טוב לרע, בין רגיש לאלים, בין יפה למכוער בין איכותי ומעורר מחשבה לבין רדוד ו"קלישאי". 
לבסוף נבקש להתנסות, לרכוש כלים ולשכלל את התנהלותנו כאנשי/נשות חינוך והוראה הפועלים כסוכני/ות יצירה משפיעים/ות במרחבי המדיה הדיגיטלית, ולא רק כצרכנים/יות ומגיבים/ות. כך, לאחר שפתחנו את דלת הכיתה אל נושאי המחלוקת והידע הקשה שבמדיה נוכל ללמוד עם תלמידינו להשפיע על מרחב השיח התרבותי שמחוץ לבית הספר באופן ערכי, ביקורתי ואכפתי. 

רויטל יהלום חכמוב, מנהלת המרכז ע"ש מרים רות לתרבות וספרות ילדים.

בשותפות עם מרצות אורחות.

"מה שאנחנו עושים, עושה את מי שאנחנו"
פרופ' דויד דרי.

יצירת מציאות חינוכית חדשה דורשת יצירתיות ואומץ, יכולת לנווט במרחבים של אי ודאות ולפעול בנחישות למען הגשמה של חזון או חלום חינוכי ראוי. מדובר בתהליך מתמשך, הרפתקה של ממש, שיש בה ידע ומומחיות כמו גם סקרנות ופתיחות, ויכולת להחזיק "שמיים וארץ" – ערכים, רוח ומעשה המחובר לשטח. היזמית החינוכית היא "אידיאליסטית פרגמטית", שמתנהלת לאורך זמן במרחב המונע ע"י מוטיבציה פנימית, ויוזמת פעולה המשבשת את המוכר והידוע, עד ליצירת מציאות חדשה, טובה ומיטיבה יותר.
במפגשים שלנו נצלול לעולם הפנימי של המשתתפות והמשתתפים ונגלה מה מניע אותנו לפעולה? מה גורם לנו אי נחת? ומה החלום החינוכי שלנו? נשתמש בעולם ספרי הילדות והילדים כדי לקבל השראה והכוונה, ונבחן את תפיסת התפקיד שלנו כאנשי ונשות חינוך. נכיר יזמים ויזמיות חינוכיים ותרבותיים הפועלים בחברה הישראלית ובמערכת החינוך, ונלמד על האתגרים, החסמים וההצלחות שבדרך. נלמד כיצד לקדם יזמות חינוכית הלכה למעשה, ונתאמן ביכולת לחשוב מחוץ לקופסה, בתוך הקופסה, במרחבים רב תחומיים של חינוך, תרבות ומנהיגות.

קורסי חובה מסלול אמן/ית-מורה-יוצר/ת
שנה א'

2 ש"ש
ד"ר רותי הלביץ-כהן, ד"ר אלה קריגר 


תקציר הקורס: הקורס ילווה את הסטודנטים במסעם האישי בסטודיו ויעודד את המחקר דרך פרקטיקה אמנותית  במגוון מדיומים. הקורס ישמש כמפגש-שיח דיאלוגי ורב תחומי. הסטודנטים יציגו במפגשים תהליכי יצירה הן דרך מצגות והן באמצעות עבודות (התנסויות, סקיצות, פיתוח חומרי ורעיוני). על הסטודנטים יהיה לעבוד ולפתח גוף יצירה בשיעורי סדנא (בהדרכת אמן /יוצר במדיה) ו/או בסדנאות הפתוחות (ללא הדרכה) במכון לאמנות ובחוג לתקשורת ו/או בסטודיו הפרטי.  עם כניסתם לתהליך הכנת הסמינריון  יעבדו גם עם מנחה אישי ובסופו של דבר יגישו סמינריון מבוסס יצירה על שני חלקיו: גוף יצירה ומסמך מלווה.


שנה ב'

ד"ר רותי הלביץ וד"ר פריד אבו-שקרה מחאג'נה
 
מטרות הקורס
מטרת הסדנה היא ללוות את תהליכי היצירה האישית של הסטודנטים/יות לקראת תערוכת הגמר ולקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות. בסדנה יינתנו כלים לפיתוח שפה אישית, פיתוח קשר מפרה בין תהליכי יצירה ומחקר, עיסוק בסוגיות של הצבה ותצוגה ושיכלול השיח אודות היצירה במסגרת דיון קבוצתי.

תוצרי למידה:

1. פיתוח ושכלול תהליכי יצירה
2 . ניסוח וגיבוש השפה והדרך האמנותית של כל סטודנט/ית
3. הכרות עם יצירות מהארץ והעולם, חללי תצוגה, אסטרטגיות הצבה ועוד
3. כלים מעשיים לקראת פעילות מקצועית בשדה האמנות כגון: תיק אמן, פרזנטציה, תערוכה וכד'

נושאי הקורס

ליווי תהליכי יצירה וריפלקסיה לעבודה בסטודיו הפרטי של כל הסטודנט/ית. תמיכה בפיתוח השפה האישית של הסטודנט/ית והבשלת המהלך האמנותי לקראת תערוכת הגמר. כמו כן, הסדנה תכלול דיון במגוון נושאים הקושרים בין מרחב הסטודיו למרחב התצוגה. סמסטר ב' יוקדש לדיון בכלים מקצועיים לפעולה בשדה האמנות, כגון: הכנת פורטפוליו, גיבוש הצעה לתערוכה, פרזנטציה ועוד. בתום הסמסטר הראשון תתקיים הגשת ביניים ובתום הסמסטר השני תתקיים הגשה של תערוכת הגמר.

2 ש"ש
ד"ר אלה קריגר
 
הקורס ילווה את הסטודנטיות והסטודנטים המתעתדים לכתוב עבודת גמר במתודולוגיה של מחקר מבוסס יצירה בכל שלבי המחקר: בחירת הנושא, גיבוש השאלה, ניסוח והגשה של הצעת המחקר, כתיבה והגשת עבודת גמר בתום שנת הלימודים. במהלך הקורס הסטודנטיות והסטודנטים יקבלו הנחיה פרטנית-אינדיבידואלית, יודרכו  כקבוצה, ויהיו שותפים פעילים בדיונים הכיתתיים ובפורום בMOODLE. לשיתוף בתהליכי המחקר ברמה הקבוצתית ישנה חשיבות רבה בתוך המתודולוגיה של ABR, מאחר והנחת היסוד היא שהשיתוף מוביל לתרומה הדדית ולהעשרת מהלך היצירה והמחקר.
(ART BASED RESEARCH) ABR, "מחקר מבוסס יצירה" היא מתודולוגיה הכוללת שיטות מגוונות הרואות בתהליך האמנותי כמרחב של חקירה. האמנות, על תחומיה ומגמותיה, נתפסת  כדרך/מרחב  לאיסוף  וניתוח "נתונים", אשר מתגבשים באמצעות תהליכי יצירה לכדי ידע חדש (Leavy, 2009).  במחקר מסוג  ABR, ליצירת האמנות תפקיד ביצירת ידע חדש. עם זאת, "יצירת  האמנות לא מסבירה עצמה: היא דורשת  תיאור לשוני המתייחס לתהליך הפיתוח של הרעיון ולשאלת המחקר המגולמת בו; הטקסט מתאר את החדשנות הגלומה ביצירה, אבל לא יכול להיות מובן במלואו ללא התייחסות וללא התבוננות ביצירה" (Candy, 2006). על-כן, עבודת הגמר שלנו תכלול גוף יצירה שיוצג בתערוכה ומסמך מילולי מלווה.

Footer Mobile