Contact Form

תכניות לימודים

​מספר קורסים מתוך מגוון רחב של קורסים בתכנית

הקורס יעסוק במבנה החברתי של ישראל, מקורותיו ושינויים שחלו בו במהלך השנים האחרונות.
במהלך השיעורים נדון בגלי הגירה שונים לארץ, במאפייני העולים ובמדיניות קליטת העלייה כחלק מהבניית החברה הישראלית וזהותה.
בנוסף, נעסוק בקבוצות דתיות ופוליטיות בתוך החברה, קבוצות רוב ומיעוט, נישואי תערובת בין נציגיהן וכן בשסעים חברתיים.

הקורס יעסוק במחאות החברתיות בארץ ובעולם בשני העשורים האחרונים. במהלך הקורס ידונו הסיבות והמאפיינים של התופעה - החל מ'מהפכות הצבע' במדינות בריה"מ לשעבר ועד ל'מחאת האוהלים' בישראל ו'האביב הערבי' במדינות הערביות.
הקורס יתבסס על מקורות מידע מגוונים וירחיב את הראיה של הסטודנטים לגבי התהליכים החברתיים והשינויים הדינמיים בעולם שסביבנו.

הקורס יעסוק בסקירה תיאורטית סוציולוגית ויציג תמונה כוללת של התפתחות התיאוריות הסוציולוגיות החל מהמאה ה- 19 ועד היום.
מטרת הקורס להכיר עיקרי התיאוריות הקלאסיות של מרקס, וובר, זימל ודורקהיים, זאת על-פי שלושה תחומים המהווים את הליבה של הדיון הקלאסי במודרניזציה (חינוך, דת וכלכלה), וכן שתי הפרדיגמות המרכזיות אשר התפתחו בעקבותיהן - הפונקציונליזם המבני ותיאוריית הקונפליקט.

הקורס יתמקד בזוויות ראייה שונות – סוציולוגית, חינוכית, תרבותית, פסיכולוגית והיסטורית - על מקום האזרח הפשוט במשטרים הטוטליטריים. בדרך זו, ייבחנו תהליכי ההיווצרות וההתפתחות של מדינות טוטליטריות ואת המבנה, התפקוד והמורשת שלהן. הלמידה תתבסס על צפיית סרטים וקריאת ספרים בנושא.

הקורס יעסוק בהבנת תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט אשר הולכת ומתרחבת בעשור האחרון, וידון בנושאים ודילמות המלווים אותה, כגון: כוח, השפעה, מנהיגות, יזמות עסקית וחברתית, התנהגות קבוצתית וארגונית, נרקיסיזם, חולי והתמכרות לאינטרנט, חברות באינטרנט בקרב ילדים ונוער, וכו'.

קורס זה יעסוק בהגירה בת זמננו לישראל ולמדינות אחרות ובדפוסי השתלבותם של מהגרים מדור ראשון ושני. הקורס יעסוק בהגירה כתופעה כלל-עולמית לצד החוויות הפרטיות הכרוכות בהשתלבות ובקליטה על רצף הזמן של מהגרים וצאצאיהם, בחברות מרובות תרבויות - בכלל ובישראל - בפרט. בחלקו הראשון של הקורס נבחן את מושג ההגירה בהקשר לדמוגרפיה ותאוריות לחקר התופעה.
נבחן קווי מדיניות בהגירה בת-זמננו, ננתח את מניעי ההגירה ותרומתה לניעות (מוביליות) חברתית לגברים ולנשים. בהמשך נדון במושגים כמו: דפוסי קליטה ושילוב של מהגרים בהקשר כלכלי וחברתי וכן ביחס לזהות ולהזדהות אתנית וחברתית. לבסוף נבחן את תופעת ההגירה מישראל.
בחלקו השני של הקורס נקשר את המושגים שנלמדו עד כה באמצעות תיאוריות מרכזיות בסוציולוגיה, בכל הקשור במאפיינים תרבותיים וקהילתיים הנלווים להגירה גלובלית ולקליטה.
ננתח גם תהליכי הבניית זהות והזדהות אתנית בחברות מרובות תרבויות. לבסוף, נסכם את מקומה של ההגירה מישראל ואליה על החברה הישראלית ודפוסי הצלחה בהשתלבות מהגרים לצד אתגרים בהווה ובעתיד.

הקורס יציג את התופעות החברתיות של ריבוד, אי שוויון והדרה בהקשרים של מעמד, אתניות, גזע, מגדר ומיניות. תובהר החשיבות והרלוונטיות של הבנת ההקשרים האלה ביחס לשדות חברתיים שונים: חינוך, תרבות, תקשורת, רפואה, דת, כלכלה ופוליטיקה.
הקורס יציע פרספקטיבות ביקורתיות לחקר התופעות הנדונות ומקורותיהן, ינתח את ההבניה החברתית של זהויות מעמדיות, אתניות ומגדריות בהקשרים מוסדיים שונים, ויבחן את הארגון החברתי של אי-שוויון בהקשרים שונים מבין הבאים, ככל שיאפשר הזמן: בני מעמדות סוציואקונומיים שונים, ערבים ויהודים, שחורים ולבנים, נשים וגברים, סטרייטים ו-'אחרים'.
בין לבין תלובנה סוגיות מתודולוגיות, פוליטיות ואתיות העומדות על סדר היום של המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי בישראל בנושאים אלו ותיבחנה השתמעויותיהן החינוכיות וההוראתיות.

מטרות הקורס

  • לערוך היכרות עם תחום הדעת של 'ריבוד ואי שוויון'.
  • לפתח אוצר-מילים מושגי בתחום זה.
  • לפתח הבנה של מגוון הקשרים הקיימים בין ריבוד, אי שוויון והדרה של קבוצות חברתיות שונות.
  • לערוך היכרות עם מופעים קונקרטיים של ריבוד ואי שוויון בהקשר הישראלי.


נושאי הקורס

  • על המושג 'ריבוד' ועל המושג 'אי שוויון' – הגדרות ותיאוריות שונות.
  • על המושג 'הדרה' – הגדרות ותיאוריות שונות.
  • הקשרים חברתיים מגוונים של אי שוויון, ריבוד והדרה בחברה הישראלית: מעמד, אתניות, גזע, מגדר ומיניות.

האנתרופולוגיה עוסקת בחקר האדם ובמצב האנושי. הקורס יבחן את המורכבות המאפיינת חברות ותרבויות מגוונות, ויכלול היכרות עם תיאוריות, סוגיות, מושגים ועמדות מרכזיות בדיסציפלינת האנתרופולוגיה החברתית/תרבותית, הקניית כלים באנתרופולוגיה לניתוח והבנת תהליכים חברתיים באופן כללי ובחברה הישראלית בפרט.   

מטרת הקורס היא לערוך היכרות עם היחסים הסבוכים שבין דת ומדינה בהקשר הישראלי.
הקשר זה יועמד בפרספקטיבה היסטורית שמבארת יחסים אלה כחלק מהמתח המודרני שבין מגמות פוליטיות של ליברליזציה, דמוקרטיזציה וחילון מזה לבין מגמות פוליטיות של פונדמנטליזציה והדתה מזה. למעשה, מדובר על מתח משולש: דת, מדינה וחילוניות. מתח זה יודגם באמצעות סוגיות אקטואליות שנמצאות במוקד הדיון הציבורי: גיוס חרדים לצבא, דיני משפחה, הדרת נשים, כפייה דתית ('הדתה' בלשון ימינו), היחס ללהט"ביות ולערכים ליברליים ודמוקרטיים ועוד. נתייחס גם להקשרים נוספים: המזרח-התיכון העכשווי והתחזקות האיסלאם הפוליטי במאה ה-21, וההקשר המערבי שמלמד גם הוא על מתח שבין ליברליזציה לתחייה דתית.

מטרות הקורס

  • לעמוד על משמעויותיה השונות של 'דת' במסגרת מדעי החברה.
  • לעמוד על משמעויותיה השונות של 'חילוניות' במסגרת מדעי החברה.
  • לבחון את שורשיו של המתח המשולש – דת, חילוניות ומדינה בעידן המודרני.
  • לבחון הסדרים שונים של יחסי דת ומדינה.


נושאי הקורס

  • על המושג 'דת' – הבנות שונות.
  • על המושג 'חילוניות' – הבנות שונות.
  • מופעים שונים של יחסי דת ומדינה. 
  • חילוניות ודתיות מפרספקטיבה היסטורית ועד ימינו.
  • היכרות עם סוגיות פוליטיות אקטואליות רלוונטיות.

מטרות הקורס

  • 1הסטודנטים יכירו מהי מדיניות תרבות ומהם סוגיה השונים.
  • הסטודנטים ידעו לתאר את הקשר בין שיטות ממשל שונות למדיניות תרבות.
  • הסטודנטים ידעו לנתח מקרי מבחן בתחום מדיניות התרבות ולזהות תחומים, כלים ורמות שונות של מדיניות תרבות.
  • הסטודנטים ידעו לדון בהצדקות השונות לתמיכה ציבורית בתרבות.
  • הסטודנטים יכירו את מבנה משרד התרבות ומנהל התרבות והמועצה הישראלי לתרבות ואמנות.
  • הסטודנטים יכירו תהליכי חקיקה שהשפיעו ועיצבו את מדיניות התרבות בישראל.
  • הסטודנטים ינתחו את הקונפליקט סביב חוק "נאמנות בתרבות".
  • הסטודנטים יפגשו עם דמויות מעולם האומנות ומדיניות התרבות ויערכו איתם שיח.


נושאי הקורס

  • מהי מדיניות תרבות?
  • סוגים וטיפוסים של מדיניות תרבות
  • ההצדקה לתמיכה ציבורית בשדה האומנות
  • הקשר בין שיטות ממשל למדיניות תרבות – מקרי מבחן היסטוריים
  • מדיניות התרבות בישראל
  • מדיניות התרבות על שולחן בג"צ – סוגיות בתולדות מדיניות התרבות בישראל
  • תבחינים וקריטריונים – המבנה של מדיניות התרבות בישראל
  • נאמנות בתרבות – התיקון לחוק התרבות והאמנות והקונפליקט סביבו
  •  סיור במשרד התרבות והמועצה הישראלית לתרבות ואומנות
  • הרצאות אורח – אמנים ואנשי מדיניות תרבות
Footer Mobile