Contact Form

תכניות הלימודים

​קורסים בחוגי ההיסטוריה בשנה"ל תש"פ בפריסה שבועית/סמסטרים

סמסטר א'  (לחצו לתקצירי הקורסים)
 שעות יום א' יום ב' יום ה'
08:15 – 09:45 הסכסוך הציוני ערבי, 1930-2000
פרופ' אודי מנור
פליטים: בעיות ופתרונות במאות ה-20 וה-21.
ד"ר ירון ג'אן
מגילות מדבר יהודה וחשיבותן
ד"ר ליאורה גולדמן
10:00 – 11:30

כלכלה והיסטוריה מסמית ועד טראמפ
פרופ' אודי מנור

מבוא להיסטוריה של ימה"ב
ד"ר ויקי מליכסון

הקיבוץ:עבר-הווה-עתיד
ד"ר משה שנר

 

שואת העם היהודי א'
ד"ר משה שנר

צמיחת הלאומיות המודרנית,  1920-1789 - סמינריון
ד"ר רונה יונה

12:00 – 13:30

מבוא להיסטוריה של העת החדשה
פרופ' אודי מנור

קהילות ישראל במצרים וצפון אפריקה
ד"ר אבי קדיש

היסטוריה הפוכה- העידן המודרני בעיני אפריקה ואסיה ד"ר ירון ג'אן

 

קיצור תולדות האנושות (א') – מהופעת האדם ועד להקמת האימפריות הגדולות
ד"ר בעז סתוי

אמנות ההיסטוריון: היסטוריה והיסטוריוגרפיה
ד"ר רונה יונה

14:00 – 15:30 מבוא להיסטוריה של העת העתיקה
ד"ר ליאורה גולדמן
  מיסטיקה יהודית במאה ה-20
ד"ר ישראל קורן
15:45 – 17:15   סמינר חוגי היהודים בחברה האירופאית בימה"ב
ד"ר ישראל קורן
סמסטר ב'   (לחצו לתקצירי הקורסים)
 שעות יום א' יום ב' יום ה'
08:15 – 09:45 הסכסוך הציוני ערבי, 1930-2000
פרופ' אודי מנור
מסמכים מכוננים בהיסטוריה של המזה"ת
ד"ר יאיר בוימל
עיר ובתוכה מקדשים – קדושת ירושלים לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ד"ר ליאורה גולדמן
10:00 – 11:30

כלכלה והיסטוריה מסמית ועד טראמפ
פרופ' אודי מנור

מבוא להיסטוריה של ימה"ב
ד"ר ויקי מליכסון


יש אלוהים – ביקורת דתות ההתגלות
ד"ר משה שנר

שואת העם היהודי ב'
ד"ר משה שנר

צמיחת הלאומיות המודרנית, 1920-1789 – סמינריון
ד"ר רונה יונה


12:00 – 13:30

מבוא להיסטוריה של העת החדשה
פרופ' אודי מנור

משה בראי הפרשנות היהודית והנוצרית
ד"ר אבי קדיש


היסטוריה הפוכה- העידן המודרני בעיני אפריקה ואסיה
ד"ר ירון ג'אן

 

המהפכה הבולשביקית: בין שחרור לטרור
ד"ר רונה יונה
14:00 – 15:30 מבוא להיסטוריה של העת העתיקה
ד"ר ליאורה גולדמן
  מפגש התרבויות בתקופות הרנסנס
ד"ר ישראל קורן
15:45 – 17:15     היהודים בחברה האירופאית בימה"ב
ד"ר ישראל קורן
16:00 – 17:30

נוודים מול מתיישבים במדבריות המזה"ת
ד"ר אלי אשכנזי

מגוון רחב של קורסים בחוגי ההיסטוריה
סמסטר א'

פרופ' אודי מנור
2 ש"ש
יום א', 08:15-09:45, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הכרות בסיסית עם המאפיינים המדיניים והביטחוניים של יחסי ישראל-ערב מתקופת המנדט ועד ימינו; עמידה על עיקרי המחלוקת בהנהגה הישראלית; לימוד של כמה פרשיות מרכזיות הקשורות לנושא.

נושאי הקורס

גישות יסוד בחקר הסכסוך – אידיאולוגיה, היסטוריה, תעמולה, זיכרון; סיום מלחמת העולם הראשונה ועיצובו של המזה"ת; תפיסות היסוד של ציונים וערבים לפני  1948; מהלכים מדיניים לפני הקמת המדינה; 1949 - בין 'פיוס' ל'שביתת נשק' ; שאלת הפליטים בהקשרה המדיני; מאמצי העולם הערבי למנוע את התפתחותה של ישראל באמצעים מדיניים וכלכליים; ממלחמת הגבולות ומלחמת סיני ועד לפרויקט 'דימונה' ומשמעותו; מקיפאון למומנטום – בין 'ששת הימים' לקמפ-דיוויד; ממומנטום לקפאון – ממבצע ליטאני ועד לאינתיפאדה הראשונה; בחזרה למומנטום? – בין מדריד לרצח רבין; סיכום – יחסי ישראל ארצות ערב מרטרוספקטיבה.

פרופ' אודי מנור
2 ש"ש
יום א', 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
מטרת הקורס היא הכרות עם התיאוריות הכלכליות הראשיות מאז המאה ה-18 ועד ימינו על ידי העמדתן במבחן המציאות הפוליטית והחברתית. יעדיו הלימודיים של הקורס הם קידום יכולת ההבנה של הסטודנט את אופייה של הכלכלה המודרנית ומדוע היא בהכרח פוליטית. במרכז הקורס יעמדו לעיון גישות שונות לניהול הפוליטי של הכלכלה, מושגי יסוד בכלכלה והיכרות עם מקרי מבחן קלאסיים בתולדות הכלכלה הפוליטית בישראל ובעולם.

נושאי הקורס
ייחודה של הכלכלה המתועשת; המצאת הכסף ותפקידו; התיאוריות הכלכליות הטרום מודרניות; החידוש בתיאוריה של אדם סמית; ריקרדו, מאלתוס והתיעוש בבריטניה; היגל, מארקס ואביב העמים; תורסטיין ובלן והברונים השודדים; הפופוליזם, הדמוקרטיה ושאלת 'בסיס המטבע'; הרצל, רוטשילד וכלכלת מדינת היהודים שבדרך; קיינס, השפל הכלכלי ו'מלחמת שלושים השנה' של המאה ה-20; גלבריית, 'האסכולה האוסטרית' ו'המלחמה הקרה'; מילטון פרידמן והפטרודולריזציה של הגלובליזציה; הבועות הגדולות, שטיגליץ וקרוגמן – שובה של הסוציאל-דמוקרטיה הקיינסיאנית?; בין טראמפ, ונצואלה והברקזיט – ומה הלאה?

ד"ר ויקי מליכסון
2 ש"ש
יום א' 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידי שנה א' בסיס ידע מוצק ומאורגן על תקופת ימי הביניים באירופה המערבית, החל מהמאה הראשונה לספריה ועד לימי הביניים התיכוניים (המאות ה-12 וה-13). הקורס מבקש להוות חוליה מקשרת אמינה בין הקורסים המוקדשים לעת העתיקה ולבין השיעורים הדנים בעת החדשה. הקורס מבהיר לתלמידים את כל התפניות של תקופה מורכבת זו, בפרט המעבר מהעת העתיקה לתקופת ימי הביניים, עלייתה של הנצרות, צמיחת הממלכות הברבריות ומאבקי הכוחות שבין השלטונות הדתיים (האפיפיורים) לבין השלטונות החילוניים (הקיסרים). כמו כן הקורס יציג בפני התלמידים מקורות חשובים של התקופה, הן מקורות כתובים והן פריטי אומנות או חפצים השייכים לתרבות החומרית. בנוסף, הקורס יכיר לתלמידים מחקרים מרכזיים של חוקרי ימי הביניים חשובים.

נושאי הקורס
מה הם ימי הביניים?; האימפריה הרומית במאות הראשונות לספירה; ראשיתה של הנצרות; הפצת הנצרות והכנסיות של המזרח והמערב; הברברים; נדידת העמים וסופה של האימפריה הרומית המערבית; הכפירות הכריסטולוגיות; עליית האפיפיורות; הקיסר יוסטיניאנוס; האפיפיור גרגוריוס הגדול; עליית האסלאם; ממלכת הפרנקים בימי המרובינגים; עלייתו של קרל הגדול ובניית האימפריה הקרולינגית; המאבק על העליונות בין קיסרי האימפריה הרומית הקדושה לאפיפיור (מאבק האינווסטיטורה); המשטר הפיאודלי; מסעות הצלב; צמיחת הערים ועליית האוניברסיטאות.

פרופ' אודי מנור
2 ש"ש
יום א' 12:00-13:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
עיון פרדיגמאטי בתהליכים המרכזיים של העת החדשה; הכרות עם אירועי מפתח בעת החדשה ורכישת כלים להבנתם באופן היסטורי

נושאים ותפוקות למידה
עם סיום הקורס בהצלחה יהיה הסטודנט מסוגל להבדיל בין ימי הביניים לבין העת החדשה, להסביר את הקשר בין הממדים השונים של התמורה ההיסטורית\ להבחין בין מודרניות טכנולוגית לבין ערכים מודרניים, להבין את עיקרי הסיבות להבדלים בתהליכי מודרניזציה במרחבים שונים, להכיר את האידיאולוגיות הראשיות שביקשו ועדיין שואפות לעצב את המציאות האנושית.

ד"ר אבי קדיש
1 ש"ש
יום א' 12:00-13:30, סמסטר א'


מטרות הקורס
קורס זה יעסוק בהיסטוריה של יהדות מצרים וצפון אפריקה תחת שלטון האסלם בימי הביניים., בתרבותה וביצירתה התרבותית. נעסוק במעמדן של הקהילות ובמעמדן, ובעיסוקיהם הכלכליים כחלק מהחברה הים תיכונית. נכיר את יצירתם הרוחנית, במיוחד בתחומים של ההלכה והקבלה והפיוט. לגבי יהדות מצרים נתמקד גם בדמויות בולטות ובהגותן, ביניהן הרמב"ם, ובנו רבי אברהם, ובתקופה מאוחרת יותר הרדב"ז (רבי דוד בן זמרא). העיסוק בגניזת קהיר ובממצאיה ילווה אותנו בנושאים רבים במשך הקורס.

נושאי הקורס
הקהילות היהודיות הראשונות במצרים וצפון אפריקה; עליית האסלם וכיבושיה; יהדות צפון אפריקה בתקופת הגאונים; הגניזה הקהירית וממצאיו; ר' יצחק אלפסי (רי"ף); הרמב"ם ותחומי יצירתו והנהגתו; ר' אברהם בן הרמב"ם והסופיזם היהודי; בין קהל "מוסתערב" לקהל "ספרדים"; בין הלכה לקבלה לפילוסופיה; קהילת אלג'יר על רקע הפליטים מספרד; הרדב"ז.

ד"ר ליאורה גולדמן
2 ש"ש
יום א' 14:00-15:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הקניית ידע ומושגים בסיסיים בהיסטוריה של העת העתיקה מימי יוון ועד נפילת האימפריה הרומית המערבית, כמו גם היכרות עם מקורות המידע ודרכי המחקר ההיסטוריוגרפיים הרלוונטיים לתקופה זו.  

נושאי הקורס
יוון העתיקה: אתונה והדמוקרטיה האתונאית, ספרטה, מיתולוגיה, פילוסופיה, תיאטרון, פיסול וספורט ביון העתיקה, כתיבה היסטורית והיסטוריוגרפיה ביוון העתיקה; העולם ההלניסטי: עליית אלכסנדר מוקדון, הלניזם ומאפייניו, הממלכות ההלנסטיות (התלמית, הסלווקית והמקדונית), הלניזם ויהדות; רומא: הרפובליקה הרומית, המשטר הרומי, יוליוס קיסר ואוגוסטוס, האימפריה הרומית והשלטון בפרובינקיות, צבא ותרבות בעולם הרומי,  היסטוריה והיסטוריוגרפיה בעולם הרומי, יהודה ורומא, שקיעתה של רומא והתנצרותה של האימפריה.

ד"ר ירון ג'אן
1 ש"ש
יום ב', 08:15-09:45, סמסטר א'

מטרות הקורס
ימיהם של פליטים וחדלי אזרחות עתיקים כמעט כימיה של מדינת הלאום. אולם היתה זו מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה ההרסניות שהפכו את שאלת הפליטים וחסרי המדינה לאחת הסוגיות המורכבות ביותר בעידן המודרני. בקורס נלמד כיצד נוצרה שאלת הפליטים בעידן המודרני ומה היו הפתרונות שהוצעו לה. נצביע על קווי הדמיון והשוני בין שאלת הפליטים במאה העשרים לבין זו המתהווה לנגד עיננו בראשית המאה העשרים ואחת. במהלך הקורס גם נרכוש כלים להבחין בין קבוצות שונות ונעמוד על יחסן של מדינות הלאום כלפניהם. נשאל על מעמדם החוקי וכיצד זה שהם הודרו ממשפחת העמים. הקורס מעניק כלים אנליטיים והיסטוריים לכל המבקשות והמבקשים ללמוד את אחת השאלות הכאובות ביותר של העידן המודרני.

נושאי הקורס
המקורות של שאלת הפליטים בעידן המודרני, הקשר בין פליטים ועימותים מזויינים, המעמד של פליטים במשפט הבינלאומי, ארגוני סיוע בינלאומיים וחלקם של שחקנים בין מדינתיים בהסדרת שאלת הפליטים, מקומם של הפליטים בעיצוב התרבות המודרנית.

ד"ר משה שנר
1 ש"ש
יום ב', 10:00-11:30, סמסטר א'
 
מטרות הקורס
הקיבוץ – גם במציאות החברתית והכלכלית של המאה העשרים ואחת ולאחר השינויים מרחיקי הלכת שהכניסו בו חבריו – הוא נושא מרתק שיש בו עניין לרבים בעולם. מטרות הקורס הן  היא לבחון בעיניים ביקורתיות את "הקיבוץ", היצירה החברתית הישראלית המיוחדת, במגוון של זוויות, ולדון במשמעויותיו לגבי החברה הישראלית בהווה ואולי גם בעתיד. היש מקום בחברה האנושית לקהילות שיתופיות שמציבות אלטרנטיבה לאינדיווידואליזם התעשייתי-מודרני?

נושאי הקורס
הסיפור ההיסטורי של תנועה התיישבותית סוציאליסטית שביקשה לתקן עם ועולם; שלל הדמויות והמאורעות המשובצים בסיפור זה. ייבחנו המודל החברתי של הקיבוץ, החינוך הקיבוצי בעבר ובהווה, מקומו של הקיבוץ בחברה הישראלית, יחיד וציבור; הכלכלה הקיבוצית, הקיבוץ "השיתופי" מול הקיבוץ "המתחדש". במסגרת שיח הקורס נצא אל מעבר לדיון בקיבוץ עצמו אל השאלה הרחבה שמעסיקה רבים בעולם: משמעות החיים הקהילתיים והשיתופיים בעולם המודרני, הסופר טכנולוגי. האם יש לקיבוץ ההיסטורי משהו לומר לחברה האנושית בכללה?

ד"ר ירון ג'אן
2 ש"ש
יום ב' 12:00-13:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
בקורס "היסטוריה הפוכה" נתבונן על מהלך ההיסטוריה המודרנית כהיסטוריה חוץ אירופית. לשם כך נתמקד בארבע זירות גאוגרפיות היסטורית מרכזיות המקיימות היסטוריה משלהן בעידן המודרני. נלמד על הודו, סין, יפן, ויבשת אפריקה. באמצעות שימוש בכלים מתחום ההיסטוריה ההשוואתית והאנתרופולוגיה ההיסטורית נצביע על נקודות ההשקה והחיכוך בין תרבויות אלה וסיפורה של אירופה משלהי המאה התשע עשרה ועד המחצית השנייה של המאה העשרים. הקורס מיועד לכל המבקשות/ים לרכוש מושגי יסוד בהבנת אופיו ומהלכו של העידן המודרני מחוץ לגבולות אירופה וכן לאלה המעוניינות/נים לערוך היכרות עם יחסי הגומלין בין ההיסטוריה האירופית והעולם הלא אירופי בעידן המודרני. לצד היכרות עם האירועים המרכזיים של התקופה נרכוש גם כלי ניתוח מתחום ההיסטוריה ההשוואתית וכן נתנסה בשימוש במאגרי מידע ובמקורות מקוונים.

נושאי הקורס
המערב וכל "השאר", האם היסטוריה היא בהכרח אומנות ידע אירופית ? גבולותיה ומגבלותיה של ההיסטוריה האירופית בעידן המודרני, מושג הציוויליזציה ומשמעויותיו מחוץ לאירופה, תיעוש העולם הישן וניצול העולם החדש, מודרניות וחילון בראי העולם הלא אירופי, רובים, חיילים, וחיידקים, קולוניאליזם ואימפריאליזם, תרבות מקומית ותרבות זרה, המלחמה הקרה וצמיחת הלאומיות החוץ אירופית, בין עולם "ראשון" לעולם "שלישי", אתניות וגלובליזציה, מדיה וצמיחת הרעיון האירופי מחוץ לאירופה.

ד"ר ליאורה גולדמן
1 ש"ש
יום ה' 08:15-09:45, סמסטר א'

מטרות הקורס
להכיר את ספריית קומראן ואת הקורפוסים הספרותיים שבה, ולהתוודע לחשיבות הממצא להכרת תולדות בית שני, הנצרות הקדומה , הקאנון המקראי, הלשון העברית והספרות החיצונית. בנוסף להכיר את עדת המגילות, רעיונותיה, השקפותיה, פולמוסיה עם קבוצות בנות הזמן ואורח חייה.

נושאי הקורס
סיפור גילוי המגילות וראשית המחקר; אתר קומראן – הממצא הארכיאולוגי; המגילות המקראיות וחשיבותן לחקר המקרא; המגילות משכתבות המקרא וחשיבותן להכרת היצירה הספרותית של ימי בית שני; לשון המגילות; המגילות הכיתתיות; עדת היחד מקומראן – אורחותיה ומנהגיה; מה בין כת מדבר יהודה לאיסיים?; מה בין כת מדבר יהודה ליוחנן המטביל ונוצרים הראשונים?; עדת קומראן ופולמוסיה עם קבוצות בנות זמנה (צדוקים ופרושים); התפיסות המשיחיות האפוקליפטיות של כת מדבר יהודה;

ד"ר משה שנר
2 ש"ש
יום ה' 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
לימוד המסגרת ההיסטורית לשואת העם היהודי באירופה וצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה, הבנת התהליכים שהביאו לעליית המשטר הנאצי בגרמניה, לגיבושה ולמימושה של תכנית "הפתרון הסופי של בעיית היהודים", לימוד עולמם של הקרבנות, מאבקם לחיים, ודרכי התנגדותם למדיניות הטרור והרצח.

נושאי הקורס
ידונו תופעות היסטוריות מרכזיות למאה העשרים: עליית הפשיזם, קריסתה של הדמוקרטיה הגרמנית ועלית המשטר הנאצי, האנטישמיות המודרנית, ביטויי השנאה ליהודים בתרבות הגרמנית והאירופאית, התפתחות מדיניות הדיכוי, החורבן והרצח כלפי היהודים: מחשבה ומעשה, האובדן היהודי כמו גם הפגיעה בקבוצות אוכלוסייה אחרות. תשומת לב תינתן בסמסטר השני לעולמם של קרבנות הגרמנים. ידונו היבטים של ההתנגדות למדיניות הגרמנית: תגובת היחיד ותגובת הציבור היהודי למדיניות הדיכוי:  תגובות רוחניות, עזרה הדדית, פעילות המחתרת לענפיה השונים: חינוך,  תקשורת, מפעלי תיעוד, ועד למאבק בנשק וניסיונות מסתור והצלה. בתש"פ ידגיש הקורס את דמותם של מחנכים במאבק היהודי לחיים וזאת דרך דמותם של ארבעה אנשי חינוך וחברה בולטים באותה עת: יאנוש קורצ'אק, יצחק קצנלסון, האדמו"ר מפיעסצנה, ועמנואל רינלגבלום. במסגרת הקורס יעשה שימוש בחומר ארכיוני ראשוני, בעיקר יומנים, שמביא לידי ביטוי את מאבקם של הקרבנות כנגד מדיניות הדיכוי והרצח.

ד"ר רונה יונה
2 ש"ש
סמינריון, יום ה', 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הקורס בוחן את הנאמנות הפוליטית הבסיסית והחזקה ביותר שלנו – הלאומיות. הקורס בוחן כיצד מעצבת הלאומיות את הזהות המודרנית ומציג את צמיחתה ההיסטורית. התלמידים יכירו את השפעת הלאומיות על שאלות יסוד כגון: מי אנחנו, מי רשאי למשול בנו, ולמען מה אנו מוכנים למות ולהרוג? הם ילמדו כיצד הנאמנויות הפוליטיות הבסיסיות הוגדרו על ידי הלאומיות מראשיתה עם המהפכה הצרפתית, דרך התפשטותה במרכז, מזרח ודרום אירופה על זרמיה השונים, ומשם לרוב העולם, גם לעם היהודי והמזרח התיכון. התלמידים ילמדו כיצד הלאומיות עיצבה מחדש את המדינה המודרנית ואת גבולותיה, פירקה אימפריות רב לאומיות, הציתה מאבקים ומלחמות, ויצרה תנועות המונים שסחפו אחריהן עשרות מיליוני בני אדם. הם ילמדו על האידאולוגיה הלאומית ועיקרון ההגדרה העצמית, על קווי התפתחותה העיקריים, ויכירו את ההסברים המרכזיים להופעתה.

נושאי הקורס
מהי לאומיות, מה מיוחד לאירופה ומה אוניברסלי בלאומיות? שאלת הדמוקרטיה והסולידריות המודרנית, בין חברה לקהילה; המהפכה הצרפתית וראשית הלאומיות האזרחית; לאומיות אתנית; אביב העמים באירופה – מרידות ודיכוין; התבססות הלאומיות באירופה: יוון, פולין, הבלקן, איטליה, גרמניה, בולגריה; לאומיות מול תיאוריות גזע ואימפריאליזם; האם היהודים הם חלק מהאומה הצרפתית? מלחמת העולם הראשונה וראשית קריסת האימפריות; מתנגדי הלאומיות; חקר הלאומיות: הגישה המודרניסטית והגישה הפרימאורדיאלית.

ד"ר בעז סתוי
1 ש"ש
יום ה', 12:00-13:30, סמסטר א'

מטרות הקורס
בקורס זה נבחן תקופה של כשישה מיליון שנים, שמתחילה בהופעת המינים הקדומים של האדם ומסתיימת בנפילת האימפריה הפרסית בפני אלכסנדר מוקדון. בקורס נסקור את התקופה המדוברת וננסה בין היתר לענות על השאלות הגדולות, אשר מעסיקות את המדענים וההיסטוריונים מראשית המחקר: כיצד הצליח האדם להתגבר על חולשתו היחסית ומגבלותיו הפיזיות ולהפוך לשליט העולם? עד כמה מפותחים היו הניאנדרטלים? מדוע הפך האדם מנווד לחקלאי ויושב קבע? מדוע הומצא הכתב? כיצד נראו הערים הראשונות? מדוע דווקא התרבות המערבית הפכה לכל כך דומיננטית, ולא תרבויות שהתפתחו במקביל באוסטרליה, או דרום אמריקה?

נושאי הקורס
מבוא לארכאולוגיה והיסטוריה; האבולוציה של האדם (עליית נפח המוח, הליכה זקופה, יצירת כלים, תזונה); הומו סאפיינס וניאנדרטלים (תולדות המחקר, המערות בגליל העליון, מערת שאנידר, הופעת הומו סאפיינס-סאפיינס, ציורי מערות בספרד ובצרפת); יציאת האדם מאפריקה והתפשטותו בעולם (תקופת הקרח, ההתיישבות בעולם החדש – באוסטרליה ובאמריקה, ההכחדות הגדולות); ציידים לקטים ותחילת ישיבת קבע (חקלאות, ביות, ריבוד חברתי); חקלאות (התקופה הניאוליתית והכלקוליתית) ועיור; ראשית העיור
שומר ואכד (המצאת הכתב, סרגון ונרמסין, אור III); האימפריות הגדולות של מסופוטמיה בתקופות הברונזה והברזל.

ד"ר רונה יונה
1 ש"ש
יום ה' 12:00-13:30, סמסטר א'

מטרות הקורס
לברר מהי "ביקורת" על פי היסטוריונים? האם היסטוריה היא "מדע"? ההיסטוריה היא אחת הדיסציפלינות (תחום דעת / חקר) המרכזיות במדעי הרוח, והיא משמשת גם חוגים שונים במדעי החברה. במהלך הקורס נכיר את המחקר ההיסטורי הביקורתי המודרני ואת התפתחותו. הקורס יעסוק ביסודות המחקר ההיסטורי, ובזרמים ותחומים שונים של המחקר ההיסטורי בימינו, כמו היסטוריה פוליטית, היסטוריה חברתית, היסטוריה תרבותית ומגדר. מטרת הקורס היא להקנות לתלמידים היכרות עם הגישות העיקריות הקיימות בחקר ההיסטוריה, ועם שיטות המחקר שפותחו בכל תחום. נדון גם בקשיים הכרוכים במחקר ההיסטורי בגישות השונות, ובאופני התמודדות אפשריים עימם. מה חוקרים ההיסטוריונים ולשם מה? במהלך הקורס נלמד מהם "מקורות", ונתרגל עבודה איתם. נכיר כלי עבודה מחקריים בסיסיים, וגם כמה מעקרונות הכתיבה ההיסטורית.

נושאי הקורס
מהי ביקורת? העדפה אישית מול מבחן אמיתות. תרגיל ניתוח; ראשיתה של ההיסטוריה, בין מדע לסיפור; ראשיתה של הכתיבה ההיסטורית בימי קדם; לידתה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית כתחום מחקרי במפנה המאה ה-19 (וולטיר וראנקה); היסטוריה מדינית בעידן הלאומיות. תרגיל מקורות; עליית החברה המודרנית והמחקר ההיסטורי החברתי, השפעת הסוציאליזם, המרקסיזם והסוציולוגיה; הביקורת החברתית על ההיסטוריוגרפיה במאה ה-20 בהשפעת הסוציאליזם והמרקסיזם והרצון לכתוב היסטוריה "מדעית" ושל כלל החברה (ולא רק של האליטות);  גל הביקורת הפוסט מודרני של סוף המאה ה-20;  תגובת ההיסטוריונים לאתגר של חקר האנשים ה"רגילים", היסטוריה מלמטה וחקר האנשים ה"פשוטים"; אתגר הפוסט-מודרניות – האם יש אמת? מי כותב את ההיסטוריה? תרגיל פרשנות.

ד"ר ישראל קורן
1 ש"ש
יום ה' 14:00-15:30, סמסטר א'

מטרות הקורס
בקורס נעסוק במאפיינים קבליים ומיסטיים בהגותם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב שמעון גרשון רוזנברג (הרב שג"ר). היבטים מיסטיים אלו יוצגו בזיקה למאפייניה הבולטים של מחשבת העת החדשה: אידיאל ההתפתחות והקִדמה, האינדיבידואליזם המודרני, האקזיסטנציאליזם המודרני, הרוחניות של העידן החדש והפוסט-מודרניזם - כמכונניה של מיסטיקה יהודית מודרנית.

נושאי הקורס
הראי"ה קוק; מימוש עצמי במחשבת הרב קוק; תפיסת ההתפתחות הקבלית-מיסטית של רב קוק; חידוש הנבואה במחשבת הרב קוק; מעמד הדמיון אצל הרב קוק; הרב שג"ר; מקומן של הקבלה והחסידות בהגותו של הרב שג"ר; יחסו של הרב שג"ר לרוחניות העידן החדש; יחסו של הרב שג"ר לאקזיסטנציאליזם ולפוסט-מודרניזם.

ד"ר ישראל קורן
2 ש"ש
יום ה' 14:00-15


בסמסטר א' נעסוק בקורות היהודים בספרד הנוצרית והמוסלמית של ימי-הביניים וביהדות אשכנז. דגש יושם על מצבם החברתי של היהודים, על יחסי הגומלין שבינם לסביבתם - הן בחיים המעשיים והן בתחום הדתי-התרבותי - ועל יצירות הרוח של היהודים.
בדיון בספרד נעמוד על השפעות הגומלין ועל נקודות המחלוקת שבין היהודים לנוצרים: ההפריה ההדדית בתחומי התרבות לעומת הפולמוס היהודי-הנוצרי (ויכוח ברצלונה), ואפיון יצירות המופת ב"תור הזהב". כמו כן נעמוד על ציוני דרך בחיי היהודים בספרד (האינקיוויזיציה וגירוש ספרד). באשכנז יודגשו מצבם של היהודים בתקופת מסעות הצלב ויצירתם של חסידי אשכנז.  

בסמסטר ב' נעסוק בקורות היהודים בשלהי ימי-הביניים ובראשית העת החדשה באיטליה, וכן בהגירתם למזרחה של אירופה. תקופת הרנסנס המוקדם באיטליה אפשרה ליהודי איטליה ובכללם למגורשי ספרד שהיגרו אליה, לכונן מגעים יוצאי דופן עם אנשי רוח שהושפעו ממגמת הסינקרטיזם של זמנם. אלו הביאו לעניין גובר של נוצרים במחשבת היהדות ולעלייתה של הקבלה הנוצרית. מהצד היהודי בולטת במיוחד יצירתו הפילוסופית של יהודה אברבנאל "שיחות על אהבה, שנכתבה תחת השפעת תחיית האפלטוניות בתקופה זו. לקראת סוף הסמסטר נעסוק ביהודי פולין בשלהי העת-העתיקה וביהודי העיר פראג.


סמסטר ב'

פרופ' אודי מנור
2 ש"ש
יום א', 08:15-09:45, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הכרות בסיסית עם המאפיינים המדיניים והביטחוניים של יחסי ישראל-ערב מתקופת המנדט ועד ימינו; עמידה על עיקרי המחלוקת בהנהגה הישראלית; לימוד של כמה פרשיות מרכזיות הקשורות לנושא.

נושאי הקורס
גישות יסוד בחקר הסכסוך – אידיאולוגיה, היסטוריה, תעמולה, זיכרון; סיום מלחמת העולם הראשונה ועיצובו של המזה"ת; תפיסות היסוד של ציונים וערבים לפני  1948; מהלכים מדיניים לפני הקמת המדינה; 1949 - בין 'פיוס' ל'שביתת נשק' ; שאלת הפליטים בהקשרה המדיני; מאמצי העולם הערבי למנוע את התפתחותה של ישראל באמצעים מדיניים וכלכליים; ממלחמת הגבולות ומלחמת סיני ועד לפרויקט 'דימונה' ומשמעותו; מקיפאון למומנטום – בין 'ששת הימים' לקמפ-דיוויד; ממומנטום לקיפאון – ממבצע ליטאני ועד לאינתיפאדה הראשונה; בחזרה למומנטום? – בין מדריד לרצח רבין; סיכום – יחסי ישראל ארצות ערב מרטרוספקטיבה.

פרופ' אודי מנור
2 ש"ש
יום א', 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
מטרת הקורס היא הכרות עם התיאוריות הכלכליות הראשיות מאז המאה ה-18 ועד ימינו על ידי העמדתן במבחן המציאות הפוליטית והחברתית. יעדיו הלימודיים של הקורס הם קידום יכולת ההבנה של הסטודנט את אופייה של הכלכלה המודרנית ומדוע היא בהכרח פוליטית. במרכז הקורס יעמדו לעיון גישות שונות לניהול הפוליטי של הכלכלה, מושגי יסוד בכלכלה והיכרות עם מקרי מבחן קלאסיים בתולדות הכלכלה הפוליטית בישראל ובעולם.

נושאי הקורס
ייחודה של הכלכלה המתועשת; המצאת הכסף ותפקידו; התיאוריות הכלכליות הטרום מודרניות; החידוש בתיאוריה של אדם סמית; ריקרדו, מאלתוס והתיעוש בבריטניה; היגל, מארקס ואביב העמים; תורסטיין ובלן והברונים השודדים; הפופוליזם, הדמוקרטיה ושאלת 'בסיס המטבע'; הרצל, רוטשילד וכלכלת מדינת היהודים שבדרך; קיינס, השפל הכלכלי ו'מלחמת שלושים השנה' של המאה ה-20; גלבריית, 'האסכולה האוסטרית' ו'המלחמה הקרה'; מילטון פרידמן והפטרודולריזציה של הגלובליזציה; הבועות הגדולות, שטיגליץ וקרוגמן – שובה של הסוציאל-דמוקרטיה הקיינסיאנית?; בין טראמפ, ונצואלה והברקזיט – ומה הלאה?

ד"ר ויקי מליכסון
2 ש"ש
יום א' 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
מטרת הקורס היא להקנות לתלמידי שנה א' בסיס ידע מוצק ומאורגן על תקופת ימי הביניים באירופה המערבית, החל מהמאה הראשונה לספריה ועד לימי הביניים התיכוניים (המאות ה-12 וה-13). הקורס מבקש להוות חוליה מקשרת אמינה בין הקורסים המוקדשים לעת העתיקה ולבין השיעורים הדנים בעת החדשה. הקורס מבהיר לתלמידים את כל התפניות של תקופה מורכבת זו, בפרט המעבר מהעת העתיקה לתקופת ימי הביניים, עלייתה של הנצרות, צמיחת הממלכות הברבריות ומאבקי הכוחות שבין השלטונות הדתיים (האפיפיורים) לבין השלטונות החילוניים (הקיסרים). כמו כן הקורס יציג בפני התלמידים מקורות חשובים של התקופה, הן מקורות כתובים והן פריטי אומנות או חפצים השייכים לתרבות החומרית. בנוסף, הקורס יכיר לתלמידים מחקרים מרכזיים של חוקרי ימי הביניים חשובים.

נושאי הקורס
מה הם ימי הביניים?; האימפריה הרומית במאות הראשונות לספירה; ראשיתה של הנצרות; הפצת הנצרות והכנסיות של המזרח והמערב; הברברים; נדידת העמים וסופה של האימפריה הרומית המערבית; הכפירות הכריסטולוגיות; עליית האפיפיורות; הקיסר יוסטיניאנוס; האפיפיור גרגוריוס הגדול; עליית האסלאם; ממלכת הפרנקים בימי המרובינגים; עלייתו של קרל הגדול ובניית האימפריה הקרולינגית; המאבק על העליונות בין קיסרי האימפריה הרומית הקדושה לאפיפיור (מאבק האינווסטיטורה); המשטר הפיאודלי; מסעות הצלב; צמיחת הערים ועליית האוניברסיטאות.

פרופ' אודי מנור

2 ש"ש
יום א' 12:00-13:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
עיון פרדיגמאטי בתהליכים המרכזיים של העת החדשה; הכרות עם אירועי מפתח בעת החדשה ורכישת כלים להבנתם באופן היסטורי

נושאים ותפוקות למידה
עם סיום הקורס בהצלחה יהיה הסטודנט מסוגל להבדיל בין ימי הביניים לבין העת החדשה, להסביר את הקשר בין הממדים השונים של התמורה ההיסטורית\ להבחין בין מודרניות טכנולוגית לבין ערכים מודרניים, להבין את עיקרי הסיבות להבדלים בתהליכי מודרניזציה במרחבים שונים, להכיר את האידיאולוגיות הראשיות שביקשו ועדיין שואפות לעצב את המציאות האנושית

ד"ר אבי קדיש
1 ש"ש
יום א' 12:00-13:30, סמסטר ב'

מטרות הקורס
דמותו של משה בתורה עשירה ורב-מימדית, והעושר הזה התפתח והתרחב עוד בספרות חז"ל ובפרשנות ימי הביניים. כמי שגדל בבית פרעה, דמותו של משה מעוררת אצל הפרשנים שאלות של זהות; בתור מנהיג היא מעוררת שאלות חברתיות ופוליטיות; ובתור אדון הנביאים היא מעוררת שאלות פילוסופיות. בנוסף לכך, בתור נביא בנצרות ובאיסלאם, דמותו של משה מעוררת גם דיונים עקרוניים בפולמוס הבין-דתי. בקורס זה נבחן את מגוון הדעות אצל הפרשנים ביחס לשאלות אלו, וכן את מידת דבקותם בפשוטו של מקרא מול גישות הנעוצות במדרשי חז"ל וברעיונות פילוסופיים. הפרשנות ההשוואתית לגבי דמותו של משה מיועדת גם להבליט ולהדגים את דרכיהם השונים של הפרשנים היהודיים בימי הביניים.

נושאי הקורס
בין יוסף למשה; לידת משה; משה בבית פרעה; משה במדין; הנשים בחייו של משה; משה ויתרו; משה ויהושע; משה כרטוריקן; משה כבעל תפילה; אדון הנביאים; חטאו של משה; מותו וקבורתו של משה; דמותו של משה בספרי הנביאים והכתובים (ובמיוחד בספר תהלים); דמותו של משה בפרשנות הנוצרית ובאסלאם בימי הביניים.

ד"ר ליאורה גולדמן
2 ש"ש
יום א' 14:00-15:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הקניית ידע ומושגים בסיסיים בהיסטוריה של העת העתיקה מימי יוון ועד נפילת האימפריה הרומית המערבית, כמו גם היכרות עם מקורות המידע ודרכי המחקר ההיסטוריוגרפיים הרלוונטיים לתקופה זו.  

נושאי הקורס
יוון העתיקה: אתונה והדמוקרטיה האתונאית, ספרטה, מיתולוגיה, פילוסופיה, תיאטרון, פיסול וספורט ביון העתיקה, כתיבה היסטורית והיסטוריוגרפיה ביוון העתיקה; העולם ההלניסטי: עליית אלכסנדר מוקדון, הלניזם ומאפייניו, הממלכות ההלנסטיות (התלמית, הסלווקית והמקדונית), הלניזם ויהדות; רומא: הרפובליקה הרומית, המשטר הרומי, יוליוס קיסר ואוגוסטוס, האימפריה הרומית והשלטון בפרובינקיות, צבא ותרבות בעולם הרומי,  היסטוריה והיסטוריוגרפיה בעולם הרומי, יהודה ורומא, שקיעתה של רומא והתנצרותה של האימפריה.

ד"ר יאיר בוימל
1 ש"ש
יום ב' 08:15-09:45, סמסטר ב'

מטרות הקורס
לצורך הוכחת דבריו זקוק היסטוריון זקוק למסמכים בני התקופה. מסמכים אלה, היכולים לשמש כתיאור עובדתי ("עובדות"), הם חומר הגלם העיקרי של ההיסטוריון. קריאת וניתוח כל המסמכים, תוך הצבתם ברקע ההיסטורי הרחב שלהם,  תאפשר לסטודנט להבין את התשתית עליה יתפתח המזרח התיכון בתקופה המאוחרת יותר, קרי,  במאה ה-20 וה-21.

נושאי הקורס
הקורס יסקור מסמכים של שתי תקופות היסטוריות, שקדמו לעת החדישה במזרח התיכון, שהחלה, כידוע, לאחר מלחמת העולם הראשונה. התקופה הראשונה היא המאות 6-13 בה הונחו היסודות האסלאמיים המעצבים את החברה המזרח תיכונית עד היום. התקופה השנייה היא המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בה הונחו היסודות למודרניזציה הפוליטית, הכלכלית והאידאולוגית  של המזה"ת. במהלך הקורס ינותחו 32 תעודות המחולקות ל-16 נושאים. כל נושא מלווה בחומר רקע שיסייע בידי הסטודנט להבין את ההקשר בו נכתבו המסמכים. חלק א': מסמכים ערבים ומוסלמיים מהמאות 6 – 13: שירה קדם אסלאמית, הסכם האומה, קוראן, חדית', חדית' שיעי, שריעה. חלק ב': מסמכים פוליטיים מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20: מודרניזם אסלאמי, לאומיות ערבית, המרד הערבי, ראשית הפונדמנטליזם האסלאמי.

ד"ר משה שנר
1 ש"ש
יום ב', 10:00-11:30, סמסטר ב'

מטרות הקורס
הכרות עם הגותו של אחד מגדולי אנשי הרוח בהיסטוריה האנושית, ברוך שפינוזה, והפתח שהוא פתח בפני המחשבה האנושית להבנה היסטורית ביקורתית של הדתות המונותאיסטיות ולהבנה אחרת של הקשר בין אלוהים, טבע ואדם.

נושאי הקורס
נושאים: הפרדוקסים של המחשבה הדתית, מהפכת המחשבה המדעית של העת החדשה והשפעתה על התרבות האירופית, חילון התודעה היהודית בקרב יהודים "אנוסים"; התפתחות ביקורת המקרא ולימוד היסטורי של הדתות – כל הדתות; הביוגרפיה של שפינוזה; ספרי שפינוזה: 'המאמר התיאולוגי-מדיני', 'המאמר הקצר על אלוהים האדם ואושרו', 'האתיקה'; השפעת שפינוזה על התפתחות ביקורת הדתות (ביקורת המקרא בכלל זה), המוסר הרציונאלי ו-"החינוך הירוק (חינוך לקיימות)", הרעיון שאלוהים והטבע הם אותו הדבר עצמו ומשמעויות הרעיון לשיח הדתי ולמוסר האנושי.

ד"ר ירון ג'אן
2 ש"ש
יום ב' 12:00-13:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
בקורס "היסטוריה הפוכה" נתבונן על מהלך ההיסטוריה המודרנית כהיסטוריה חוץ אירופית. לשם כך נתמקד בארבע זירות גאוגרפיות היסטורית מרכזיות המקיימות היסטוריה משלהן בעידן המודרני. נלמד על הודו, סין, יפן, ויבשת אפריקה. באמצעות שימוש בכלים מתחום ההיסטוריה ההשוואתית והאנתרופולוגיה ההיסטורית נצביע על נקודות ההשקה והחיכוך בין תרבויות אלה וסיפורה של אירופה משלהי המאה התשע עשרה ועד המחצית השנייה של המאה העשרים. הקורס מיועד לכל המבקשות/ים לרכוש מושגי יסוד בהבנת אופיו ומהלכו של העידן המודרני מחוץ לגבולות אירופה וכן לאלה המעוניינות/נים לערוך היכרות עם יחסי הגומלין בין ההיסטוריה האירופית והעולם הלא אירופי בעידן המודרני. לצד היכרות עם האירועים המרכזיים של התקופה נרכוש גם כלי ניתוח מתחום ההיסטוריה ההשוואתית וכן נתנסה בשימוש במאגרי מידע ובמקורות מקוונים.

נושאי הקורס
המערב וכל "השאר", האם היסטוריה היא בהכרח אומנות ידע אירופית ? גבולותיה ומגבלותיה של ההיסטוריה האירופית בעידן המודרני, מושג הציוויליזציה ומשמעויותיו מחוץ לאירופה, תיעוש העולם הישן וניצול העולם החדש, מודרניות וחילון בראי העולם הלא אירופי, רובים, חיילים, וחיידקים, קולוניאליזם ואימפריאליזם, תרבות מקומית ותרבות זרה, המלחמה הקרה וצמיחת הלאומיות החוץ אירופית, בין עולם "ראשון" לעולם "שלישי", אתניות וגלובליזציה, מדיה וצמיחת הרעיון האירופי מחוץ לאירופה.

ד"ר ליאורה גולדמן
1 ש"ש
יום ה' 08:15-09:45, סמסטר ב'

מטרות הקורס
להכיר את תולדות ירושלים מימי דוד (מאה 10 לפנה"ס) ועד ימי בית אומייה (מאה 8 לספירה), ולבחון את  ארועים והתהליכים שהובילו לקדושתה בשלוש הדתות המונותיאסטיות. להתוודע לטקסטים, אידיאולוגיה והסברים המקדשים את ירושלים בדתות המונותיאיסטיות במהלך התקופות הנידונות (מדוד המלך ועד מוחמד). להכיר את הממצא הארכיאולוגי של מבני הקודש בעיר.

נושאי הקורס
מקדש שלמה והעיר של  דוד שלמה; "המקום אשר יבחר" - ירושלים במאה השביעית לפנה"ס ובאידיאולוגיה של ספר דברים; ירושלים בימי שיבת ציון, במשנתו של הנביא חגי ובניית בית המקדש השני;  ירושלים בתקופה החשמונאית, ובאידיאולוגיה של כת מדבר יהודה (ובמגילת המקדש); ירושלים של הורדוס: מקדש מפואר ומרכזי ברחבי העולם הרומי; ירושלים והמקדש במשנתו של ישוע; ירושלים של קונסטנטינוס והלני המלכה – התקדשות מסורות הקשורות לחייו ומותו של ישוע בירושלים, ובניית כנסיות בעיר; כנסיית הקבר והזרמים הנוצריים האורתודוכסים בירושלים; הכיבוש המוסלמי  - ירושלים בימי בית אומייה ובניית כיפת הסלע; ומעמדה של ירושלים באיסלם ובקוראן.

ד"ר משה שנר
2 ש"ש
יום ה' 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
לימוד המסגרת ההיסטורית לשואת העם היהודי באירופה וצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה, הבנת התהליכים שהביאו לעליית המשטר הנאצי בגרמניה, לגיבושה ולמימושה של תכנית "הפתרון הסופי של בעיית היהודים", לימוד עולמם של הקרבנות, מאבקם לחיים, ודרכי התנגדותם למדיניות הטרור והרצח.

נושאי הקורס
ידונו תופעות היסטוריות מרכזיות למאה העשרים: עליית הפשיזם, קריסתה של הדמוקרטיה הגרמנית ועלית המשטר הנאצי, האנטישמיות המודרנית, ביטויי השנאה ליהודים בתרבות הגרמנית והאירופאית, התפתחות מדיניות הדיכוי, החורבן והרצח כלפי היהודים: מחשבה ומעשה, האובדן היהודי כמו גם הפגיעה בקבוצות אוכלוסייה אחרות. תשומת לב תינתן בסמסטר השני לעולמם של קרבנות הגרמנים. ידונו היבטים של ההתנגדות למדיניות הגרמנית: תגובת היחיד ותגובת הציבור היהודי למדיניות הדיכוי:  תגובות רוחניות, עזרה הדדית, פעילות המחתרת לענפיה השונים: חינוך,  תקשורת, מפעלי תיעוד, ועד למאבק בנשק וניסיונות מסתור והצלה.
בתש"פ ידגיש הקורס את דמותם של מחנכים במאבק היהודי לחיים וזאת דרך דמותם של ארבעה אנשי חינוך וחברה בולטים באותה עת: יאנוש קורצ'אק, יצחק קצנלסון, האדמו"ר מפיעסצנה, ועמנואל רינלגבלום. במסגרת הקורס יעשה שימוש בחומר ארכיוני ראשוני, בעיקר יומנים, שמביא לידי ביטוי את מאבקם של הקרבנות כנגד מדיניות הדיכוי והרצח.

ד"ר רונה יונה
2 ש"ש
סמינריון, יום ה', 10:00-11:30, סמסטר א'+ב'

מטרות הקורס
הקורס בוחן את הנאמנות הפוליטית הבסיסית והחזקה ביותר שלנו – הלאומיות. הקורס בוחן כיצד מעצבת הלאומיות את הזהות המודרנית ומציג את צמיחתה ההיסטורית. התלמידים יכירו את השפעת הלאומיות על שאלות יסוד כגון: מי אנחנו, מי רשאי למשול בנו, ולמען מה אנו מוכנים למות ולהרוג? הם ילמדו כיצד הנאמנויות הפוליטיות הבסיסיות הוגדרו על ידי הלאומיות מראשיתה עם המהפכה הצרפתית, דרך התפשטותה במרכז, מזרח ודרום אירופה על זרמיה השונים, ומשם לרוב העולם, גם לעם היהודי והמזרח התיכון. התלמידים ילמדו כיצד הלאומיות עיצבה מחדש את המדינה המודרנית ואת גבולותיה, פירקה אימפריות רב לאומיות, הציתה מאבקים ומלחמות, ויצרה תנועות המונים שסחפו אחריהן עשרות מיליוני בני אדם. הם ילמדו על האידאולוגיה הלאומית ועיקרון ההגדרה העצמית, על קווי התפתחותה העיקריים, ויכירו את ההסברים המרכזיים להופעתה.

נושאי הקורס
מהי לאומיות, מה מיוחד לאירופה ומה אוניברסלי בלאומיות? שאלת הדמוקרטיה והסולידריות המודרנית, בין חברה לקהילה; המהפכה הצרפתית וראשית הלאומיות האזרחית; לאומיות אתנית; אביב העמים באירופה – מרידות ודיכוין; התבססות הלאומיות באירופה: יוון, פולין, הבלקן, איטליה, גרמניה, בולגריה; לאומיות מול תיאוריות גזע ואימפריאליזם; האם היהודים הם חלק מהאומה הצרפתית? מלחמת העולם הראשונה וראשית קריסת האימפריות; מתנגדי הלאומיות; חקר הלאומיות: הגישה המודרניסטית והגישה הפרימאורדיאלית.

ד"ר רונה יונה
1 ש"ש
יום ה' 12:00-13:30, סמסטר ב'

מטרות הקורס
המהפכה הבולשביקית הייתה אירוע מכונן במאה ה-20 שהשפיע על העולם כולו במשך מרבית המאה. על רקע התרחבות הפערים בין עשירים לעניים, לראשונה קם משטר חדש ששאף לבטל את הפערים הכלכליים בין בני האדם. מדוע התחוללה "מהפכת אוקטובר" בנובמבר? כיצד הצליחו קומץ מהפכנים להדיח שלטון מלוכני בן מאות שנות ולהקים את ברית המועצות – המדינה הגדולה בעולם? למה הוקמה "דיקטטורה של הפרולטריון" ומדוע הקומוניזם יצר "משטר טוטליטרי" (או טוטאלי)? נבחן את התפקיד שמילאה האידאולוגיה המודרנית בגיוס המוני תומכים, וכיצד היא הובילה בסופו של דבר לטרור ולאלימות.

נושאי הקורס
מהי מהפכה? מהפכה פוליטית מול מהפכה חברתית; הבעיה החברתית ברוסיה – פערי מעמדות בין עשירים לעניים על סף העידן המודרני; מי היו הבולשביקים? רקע על המפלגה הסוציאל דמוקרטית והקומוניזם ברוסיה; המהפכה הראשונה, השנייה והשלישית... כיצד מתחוללת מהפכה? ממלחמת האזרחים ועד להקמת ברית המועצות; מימדים של שחרור: החיים תחת שוויון מוחלט; מימדים של דיכוי: דיקטטורה, טרור והטיהורים הגדולים של סטלין.

ד"ר ישראל קורן
1 ש"ש
יום ה' 14:00-15:30, סמסטר ב'

מטרות הקורס
לחשוף את הסטודנטים לתקופה תרבותית מכוננת בהיסטוריה של העת החדשה ולהראות כיצד מתעצבת התרבות האנושית לענפיה השונים.

נושאי הקורס
תקופת הרנסנס (התחיה) המוקדמת באיטליה (מאה 15) מתייחדת בניסיון למזג, מנקודת מבט הומניסטית כלל אנושית, בין תופעות תרבויות שנחשבו עד אז לנבדלות או למנוגדות: דתות מונותאיסטיות, דתות דואליסטיות ופוליתאיסטיות, מיתוסים קדומים, גנוסיס ומיסטיקה, חוכמת המסטריות הקדומות, פילוסופיות שונות, מדע, כישוף ואומנות – לגבי כל אלה נטען שביסודן ניצב מקור חוכמה משותף אחד שאותו יש לחשוף כביטוי לרוח האנושית הנאצלה האחת. נקודת מוצא זו - אחדות היצירה האנושית ואחדות התורות כולן - הובילה גם לדיאלוגים משמעותיים בין יהודים לנוצרים, ללימוד והכרה הדדיים. בקורס נעמוד על מגעים אלו ועל יצירות התרבות שהופיעו בתקופה זו, כגון: 900 התזות של פיקו דה מירנדולה על כבוד האדם, שיחות על אהבה של יהודה אברבנאל, הקבלה הנוצרית, ועוד.

ד"ר ישראל קורן
2 ש"ש
יום ה' 15:45-17:15, סמסטר א'+ב'

בסמסטר א' נעסוק בקורות היהודים בספרד הנוצרית והמוסלמית של ימי-הביניים וביהדות אשכנז. דגש יושם על מצבם החברתי של היהודים, על יחסי הגומלין שבינם לסביבתם - הן בחיים המעשיים והן בתחום הדתי-התרבותי - ועל יצירות הרוח של היהודים.
בדיון בספרד נעמוד על השפעות הגומלין ועל נקודות המחלוקת שבין היהודים לנוצרים: ההפריה ההדדית בתחומי התרבות לעומת הפולמוס היהודי-הנוצרי (ויכוח ברצלונה), ואפיון יצירות המופת ב"תור הזהב". כמו כן נעמוד על ציוני דרך בחיי היהודים בספרד (האינקיוויזיציה וגירוש ספרד). באשכנז יודגשו מצבם של היהודים בתקופת מסעות הצלב ויצירתם של חסידי אשכנז.  

בסמסטר ב' נעסוק בקורות היהודים בשלהי ימי-הביניים ובראשית העת החדשה באיטליה, וכן בהגירתם למזרחה של אירופה. תקופת הרנסנס המוקדם באיטליה אפשרה ליהודי איטליה ובכללם למגורשי ספרד שהיגרו אליה, לכונן מגעים יוצאי דופן עם אנשי רוח שהושפעו ממגמת הסינקרטיזם של זמנם. אלו הביאו לעניין גובר של נוצרים במחשבת היהדות ולעלייתה של הקבלה הנוצרית. מהצד היהודי בולטת במיוחד יצירתו הפילוסופית של יהודה אברבנאל "שיחות על אהבה, שנכתבה תחת השפעת תחיית האפלטוניות בתקופה זו. לקראת סוף הסמסטר נעסוק ביהודי פולין בשלהי העת-העתיקה וביהודי העיר פראג.

ד"ר אלי אשכנזי
1 ש"ש
יום ה' 16:00-17:30, סמסטר ב'

מידע יפורסם בקרוב...

Footer Mobile